מאז היוודע תוצאות הבחירות, בכירי הבית היהודי לא נלאים מלספק הסברים. בדרך הם שכחו דבר פעוט: המספרים. והם, מה לעשות, מספרים סיפור אחר לגמרי.
שמונה מנדטים קיבל הבית היהודי בבחירות 2015. הישג סביר בהחלט. כשבוחנים את מספר הקולות מתברר שזהו כמעט מספר המצביעים הגבוה ביותר שקיבל המגזר הדתי-לאומי אי-פעם; רק 2013 הייתה טובה יותר. אבל בבית היהודי, באופן טבעי, לא מרוצים. יחסית לסקרים, ויחסית ל-2013, המומנטום החיובי נעצר והמפלגה בירידה עם שמונה מנדטים במקום שנים-עשר.
דעיכה איננה דבר טוב בפוליטיקה. בנט היה אמור להיות כוכב נוסק, לא נופל. ובכן מה עושים? אל דאגה, לבית היהודי יש פתרון: ממציאים מיתוס שיסביר את הירידה באופן חיובי. הרי הכל הוא יחסי ציבור.
כך אמר בנט על המגזר הדתי-לאומי לאחר פרסום המדגם בליל הבחירות: "הפעם הוא נקרא למשימה פוליטית, והוא התייצב בגדול. הציבור שלנו כהרגלו נכנס מתחת לאלונקה בבחירות האלה, ולא הפסיק לשאת אותה עד תוצאות הבחירות". ועוד הוסיף בנט: "אני גאה באנשי הציונות-הדתית, כי זה ציבור אידיאולוגי אמיתי". הפליג בדימוייו בצלאל סמוטריץ', המנדט השמיני, שכתב ב'שבע': "הציבור הציוני-דתי גילה, כדרכו, מסירות נפש ונשכב על הגדר כי להציל את המחנה הלאומי. בדרכו של רועי קליין הי"ד, שנשכב על רימון והציל את חבריו, מצביעי הבית היהודי הקריבו את מפלגתם שלהם … בכדי להציל את שלטון הימין".
נראטיב "הכניסה מתחת לאלונקה" של הדתיים-לאומיים מופיע מאז הבחירות שוב ושוב, כולל ב'הארץ' אצל יוסי ורטר, שכתב שבגלל הקמפיין של נתניהו בהתנחלויות, "הדתיים-לאומיים כבר הכריעו, בינם לבין עצמם הכרעה רציונלית, צוננת, ללכת עם הליכוד". ורטר רואה "זינוק בשיעור ההצבעה לליכוד בהתנחלויות. בבונקרים הכי מבוצרים והכי מובהקים של בנט, נהרו אנשים עם תחושת שליחות והרבה טקס בישבן כמאמר המשורר מאיר אריאל, להצביע ליכוד".
נראטיב חביב, יש רק בעיה אחת: לא היה ולא נברא. לא אלונקה ולא כניסה, לא גדר ולא שכיבה, לא רימון ולא קפיצה. כן, הייתה הצלחה גדולה יותר לליכוד. כמה אלפים (מבין מעל ל-200,000) מבני המגזר הדתי-לאומי הצביעו הפעם ליכוד ולא בית יהודי. אלא ששיעורם קטן בסך הכל, ונראה שרבים מהם הצביעו ליכוד כבר ב-2009 (ואז איש לא דיבר על "כניסה מתחת לאלונקה" ועל "רימונים"). במילים אחרות, לא ניכרת התגייסות יוצאת דופן של המגזר הדתי לליכוד בבחירות הללו.
הבית היהודי, הליכוד והעובדות
איך ניתן לדעת זאת? בבחינת המספרים. בניגוד לפוליטיקאים, הם לא משקרים.
נתחיל במספר הפשוט והברור ביותר: בבחירות האחרונות הצביעו לבית היהודי 283,559 מצביעים; בבחירות 2013, בשיא הצלחתו של בנט, הצביעו לו 345,985. הפרש של 62,426. זה המספר שעלינו להסביר.
מיד רואים שההפרש הזה אינו גדול במיוחד. בבחירות 2015 שוויו פחות משני מנדטים. כעת, כשבוחנים את המספרים, מתברר מיד שרוב הפער בין המנדטים של הבית היהודי בשתי מערכות הבחירות מוסבר בעיקר בעליה באחוז ההצבעה (לצד הכישלון לצרף מצביעים חדשים למפלגה), והרבה פחות בנטישה של מצביעים דתיים-לאומיים לליכוד.
להלן הסבר פשוט שבפשוטים להבדל בעקבות העליה הגדולה באחוז ההצבעה (תחזיקו את הכובע, שלא יעוף): אם בנט היה מקבל ב-2015 בדיוק את אותו מספר של קולות כמו ב-2013, מבלי לגרוע אפילו קול אחד, הוא היה עומד היום על 10 מנדטים (ובתנאים מסויימים אפילו 9, בתלות בחלוקת הקולות). במקום זה יש לו 8.
כעת נשאל, מיהם אותם 62 אלף וקצת? ובכן, מאז 2013 טענו בבית היהודי שבין תשעת המנדטים החדשים שהצטרפו לבית היהודי לעומת 2009 (נראטיב נוסף שיופרך בהמשך) ישנם בין שלושה לשישה מנדטים שהגיעו בזכות מצביעים שאינם דתיים-לאומיים. במילים אחרות, לטענת הבית היהודי הצביעו למפלגה ב-2013 בין 90,000 ל-180,00 איש שאינם חלק מן המגזר הדתי-לאומי.
כעת, נראה לי סביר להניח שרוב אלו שעזבו את המפלגה ב-2015 (אותם 62 אלף וקצת), שייכים לציבור מצביעים חדש זה, לא למגזר. אבל נהיה נדיבים, ונניח שרק חצי מהעוזבים אינם דתיים-לאומיים. עם מה אנו נשארים? במונחי 2013 עם פחות ממנדט אחד של דתיים-לאומיים שהצביע בפעם שעברה בית יהודי וכעת הצביע ליכוד. וזה, כאמור, בחשבון נדיב. פחות ממנדט אחד.
והנה שוס חביב נוסף, חינם חינם: אם נוסיף לבנט את 31,213 הקולות האבודים שהנחנו בנדיבות כי הם של בני המגזר הדתי-לאומי, נגיע ל-314,772 קולות. מנדט ב-2015 שווה מעל ל-35,000 קולות. המשמעות היא שאפילו אם קולות המגזר שחישבנו בנדיבות רבה לא היו מצביעים ליכוד אלא בנט, יש סיכוי סביר שהבית היהודי היה בסך הכל עולה ל-9 מנדטים!
כן, על המספרים השוליים והקטנים הללו, שלא היו משנים כמעט את התוצאות לאף מפלגה, בונים מאז הבחירות מיתוסים ואגדות של הקרבה.
ההטיה המקומית
מספרים גדולים הם דבר מבלבל. מכיוון שאכן הייתה עליה בשיעור קטן בהצבעה לליכוד במגזר, נוכל לראות עלייה ממוצעת בהצבעה לליכוד בקלפיות רבות של המגזר, ומכיוון שזהו הממוצע, בחלק מהקלפיות העלייה תהיה ניכרת. משום שהייתה עלייה, אפשר להניח גם שלכל קורא יש חברים דתיים-לאומיים שהצביעו הפעם ליכוד.
אבל צריך לזכור שכל אלו הן הטיות בלבד. אם הקורא מכיר עשרה דתיים-לאומיים שהצביעו ליכוד, זה רק אחד חלקי 3,500 של מנדט אחד. אין לזה כמעט משמעות בהסבר התוצאות. כדי להילחם בהטיה הקוגניטיבית, אני ממליץ לכל אחד לשאול את עצמו: על כל דתי-לאומי שאני מכיר שעבר מהבית היהודי לליכוד, כמה אני מכיר שנשארו בבית-יהודי? וכמובן, כדי לבחון את התופעה באופן מדעי יותר, יש לקחת את המספרים הגדולים והשלמים כפי שעשיתי כאן, ולא להסתמך על מדגמים של היכרות אישית, שאין להם שום ערך סטטיסטי.
יתר-על-כן, אני מחזיק בידי מחקר שהתבקשתי להותיר בעילום שם, מאת דמות ידועה ונכבדת ביותר בציבור הדתי-לאומי, אדם המשלב ידע ומעמד תורני עם תארים אקדמיים מתקדמים. הלה ביקש לאתגר את טענתי שלא הייתה "כניסה מתחת לאלונקה" של המגזר הדתי-לאומי. הוא בחן את דפוסי ההצבעה ב-25 יישובים דתיים-לאומיים מובהקים והשווה בין 2009, 2013, ו-2015. אני מצטט את מסקנותיו, שנכתבו ביושר רב:
במספרים מוחלטים, כמות המצביעים לליכוד בבחירות 2009 ביישובים שנדגמו הייתה: 7,378, ואילו כמות המצביעים בבחירות 2015 הייתה: 8,290. מדובר אפוא בגידול של 12.3% במספר המצביעים האבסולוטי; אך השוואה לקצב הגידול הדמוגרפי של היישובים באותן שש שנים, שעמד על 20.9%, מלמדת שמדובר בסופו של דבר בירידה של אחוזי ההצבעה לליכוד.
ממצאי המחקר מוכיחים כי באופן כללי לא נרשמה בבחירות 2015 התגייסות מיוחדת של בני הציונות הדתית לטובת מפלגת הליכוד: שיעור ההצבעה הממוצע לליכוד ביישובי הציונות הדתית שנבדקו, מכלל בעלי זכות הבחירה באותם יישובים, עמד על 17.10%, בעוד שבבחירות 2009 הוא אף היה גבוה מעט יותר: 17.91%.
הנה כי כן, גם בבדיקה מדגמית זו, וגם בבדיקות ראשוניות שערכו פרופסור אשר כהן מאוניברסיטת בר אילן ואחרים, לא נרשמה תנודה מיוחדת בהצבעת בני הציונות הדתית. הצביעו לליכוד יותר מאשר ב-2013, אבל במספרים לא גדולים, וככל הנראה פחותים מאשר ב-2009. מה זה אומר שהמספרים לא באמת גדולים? שאם אותם דתיים-לאומיים היו מצביעים בית יהודי, גם על-פי הנחותינו הנדיבות, הם לא היו מוסיפים למפלגה אפילו מנדט שלם אחד בבחירות 2015!
מדוע נכשל הקמפיין של הליכוד?
המשמעות ברורה: הדתיים-לאומיים שהצביעו בפעם שעברה לבית היהודי, ברוב מוחץ ואדיר, לא הצביעו ליכוד. הניסיון להעביר לליכוד קולות של המגזר לא נשא כמעט פרי, פחות ממנדט בחישוב הנדיב שלנו.
הכיצד נסביר עובדה זו, שהציבור הדתי-לאומי, ציבור נאמן וממלכתי כל כך, לא שעה לצו השעה לתמוך במפלגת השלטון של המחנה הלאומי, מה שבנט עצמו כינה "משימה פוליטית" שהונחה לפתחו של "ציבור אידיאולוגי"?
לדעתי ניתן לייחס את ההצלחה הזו לקמפיין הרגשני והאינטנסיבי שניהלו בנט והבית היהודי נגד ההצבעה לליכוד.
אני עצמי קיבלתי ביום הבחירות טלפונים מוקלטים מנפתלי בנט ואיילת שקד, שזעקו באזניי שרק לא אתפתה להצביע ליכוד, כי הם מדממים מנדטים, והכל ממילא ספין של הליכוד. הדברים הצטרפו למסרים ברורים שהפיץ בנט, ועדיין מצויים בדף הפייסבוק שלו בסרטוני וידאו ופוסטים.
למשל, בנט ביקש מקוראיו קצת לפני הבחירות לשתף סרטון "לחבריכם המתלבטים בין בית יהודי לליכוד", משום ש"כל פעם מנצלים את התמימות שלנו". "נתניהו", מפרט בנט, "דקה אחרי הבחירות … הכניס את ציפי לבני שרת משפטים, אחראית משא ומתן … אתה מקבל התנתקות מהליכוד … הצהרת בר-אילן על מדינה פלסטינית של נתניהו … זה גם קרה בהסכם חברון כשהוא [נתניהו] מסר את חברון לערפאת … לא ללכת עם התמימות הקבועה שלנו … רק הבית היהודי יוודא שלא תהיה פה ממשלת ביבי-בוז'י-ציפי … אני אומר לכם שליכוד גדול עם בית יהודי קטן זה אסון! זה הדבר הכי מסוכן … רק בית יהודי, הר של מנדטים".
חברו של בנט למפלגה, אותו בצלאל סמוטריץ' של הרימון והזינוק, כתב לפני הבחירות על בחירה ב'יחד' של אלי ישי: "רק אנחנו פרייארים ומכניסים אותו על גבנו לכנסת … אנחנו צריכים לדאוג לבית יהודי ציוני דתי גדול". לפני כן כתב: "מי שמצביע לליכוד מכניס לכנסת את אבי דיכטר, השמאלן מקדימה. מי שמצביע 'יחד' מכניס את ששון טרבלסי מש"ס".
הקמפיין האגרסיבי עבד. הציבור הדתי-לאומי, מסתבר, לא "תמים" ולא "פראייר". הוא מגזרי ושומר על האינטרסים של המגזר. ברוב מרשים ביותר הוא נותר נאמן למפלגתו. לא, הוא לא "נכנס מתחת לאלונקה", לא "קופץ על רימונים" ולא "נשכב על גדרות".
חשוב לזכור, כדי שלא ליצור רושם מוטעה, שיש בציבור הדתי-לאומי רבים שמצביעים ליכוד. הם הצביעו ליכוד ב-2009, חלקם הצביעו ליכוד גם ב-2013, והם נשארו נאמנים למפלגה הלאומית גם ב-2015. חשוב גם לזכור שכמה אלפים מבני המגזר הדתי-לאומי אכן שינו הצבעתם מ-2013 והצביעו ליכוד, איש איש וסיבותיו עמו.
מכיוון שאני סבור שיש צורך במפלגה לאומית גדולה ומתנגד נחרץ של מגזריות, אני משבח אותם. מצער אותי שהציבור גדול ועצום במגזר אדיש להבנתם וטיעוניהם. אבל אולי עוד יותר מצער אותי לגלות שציבור גדול ואינטליגנטי קונה מיתוסים מומצאים שמוכרים לו ללא שום יסוד במציאות. ואולי יש קשר בין הדברים. שהרי ייתכן שדווקא תמימותו זו, שקל להזינה בסיפורי אגדה, היא המסבירה את התכחשותו המתמדת לצורך הריאלי במפלגה לאומית גדולה והתעלמותו מנזקי המגזריות.
מיתוס שני: בנט הביא 9 מנדטים
כבר הארכתי, ולכן אקצר בחלק זה. אלו הנתונים על הפוליטיקה המגזרית. ב-2006 התאחדו המפד"ל והאיחוד-הלאומי (אחד"ל), והמגזר גמל להם ב-224,083 קולות, ששוויים היה 9 מנדטים. ב-2009 הם רצו בנפרד (אחד"ל ובית יהודי), וקיבלו מעט פחות קולות: 209,335, שיחד היוו 7 מנדטים. אפשר להתייחס למספרים הללו כאל בסיס אלקטורלי מגזרי, שיצביע לנציגיו כמעט בכל תנאי.
נמשיך. ב-2013 ניכרת עליה מרשימה. נציגי המפלגות התאחדו בזכות בנט תחת הכובע של הבית היהודי, כלומר, ריכזו את הבסיס האלקטורלי של המגזר. בנט עוד עורר סחף נאה, והצליח לגייס 120,000 קולות יותר מאשר ב-2006. כך הוא הגיע להישג היסטורי של 345,985 קולות, והשווה את שנת הבחירות 1977, בה קיבלה המפד"ל 12 מנדטים.
מה קרה כאן? ההסבר קופץ לעין. הסיפור הפלאי על מי שלקח ציבור של 3 מנדטים והפך אותם ל-12 רחוק מהמציאות; ההישג של בנט צנוע בהרבה. רוב המנדטים מגיעים מאיחוד המפד"ל והאחד"ל, שהעניק מיידית לבית היהודי את הבסיס של כשמונה מנדטים (בבחירות עם אחוז הצבעה באזור 64%). על אלו בנט הוסיף כמה עשרות-אלפי קולות של המגזר שהפסיקו להצביע מגזרית בין 2006 ל-2009, ועוד הוסיף כמה עשרות-אלפי קולות לא מגזריים. כל התוספות ב"מחירי" 2013 שווים כשלושה או ארבעה מנדטים (ובמחירי 2015 פחות).
זהו הישג יפה. אבל הוא רחוק מאוד מהנראטיב שמפיץ בנט על שלושה שהפכו לשנים-עשר.
לסיכום, הסיפור של ההצבעה למפלגות הדתיות-לאומיות בין 2009 ל-2015 מראה דפוס של כשבעה-שמונה מנדטים יציבים, וכשלושה-ארבעה מנדטים ניידים. הללו נוספו ב-2013 לבית היהודי, ונעלמו בחלקם ב-2015 (נוספו כ-120,000 ב-2013, עזבו כ-60,000 ב-2015).
זוהי תזוזה מעניינת ויפה, אבל בוודאי שהיא איננה מצדיקה בשום פנים את היסטריית דימויי המלחמה ופרץ הנראטיבים הנסיים שהחל ללוות את הבחירות בציבור בדתי-לאומי. אפילו התנודה שנרשמה ב-2013 איננה מתקרבת – הן במספרים יחסיים והן במספרים אבסולוטיים – לתנודות שעוברות שאר המפלגות במחנה הלאומי. אם כן, לא מדובר בנס של הצלה, ולא באקט של הקרבה. סתם, בחירות.
אני למשל, חילוני, התכוונתי להצביע להם כמו בפעם הקודמת וברגע האחרון החלטתי שחשוב יותר להציל את שלטון נתניהו ולהצביע לו
אתה לא לבד.. הכותב נפל למלכודת שהוא מזהיר ממנה, ובדק רק מה קורה "במגזר". רק שבנט חרג מהמגזר כבר בבחירות הקודמות.
כל חילוני שאני מכיר, שהתכוון להצביע לו (כולל אותי), שינה כיוון , וזה קרה ביום האחרון, אם לא ממש בדרך לקלפי.
אין שום דבר שבנט יכל לעשות בנידון. הסקרים ו V15 גרמו לנו להרגיש שאלה בחירות גורליות, ולראשונה בחיי הצבעתי מח"ל, וזה לא פשוט למי שהצביע מרצ לא פעם ולא פעמיים (עד שנת האינטיפדה הראשונה).
צריך להתיחס גם לכך שהמאמר מעדיף את הליכוד על בסיס הטענה שיש צורך במפלגה לאומית גדולה. גם אם הקפאת הבניה ביו"ש והויתורים מול הפלסטינאים ייחשבו עהכרח בל יגונה מול הלחץ האמריקאי, קשה למצוא הצדקה למדיניות הרפיון הלאומי של הליכוד בתחומי החינוך, התרבות, ההסברה, התקשורת, האקדמיה והמשפט. הזוהי מפלגה לאומית
גם מספרים יכולים לשקר, או לפחות לבלבל. צריך להראות איזה שיעור מהעלייה בשיעור ההצבעה הכללי נובע מריבוי טבעי. אם החלק הזה הוא דומיננטי, בכלל לא נכון להתייחס למספר המצביעים בבחירות הקודמות לבית היהודי כנתון קבוע. יש להעלות אותו בשיעור הריבוי הטבעי (כלומר, מספר הצעירים הנוספים שנכנסו פחות אלה שנפטרו, כפול אחוז המצביעים לבית היהודי מכלל המצביעים. ) ולבחון לאורו כמה מנדטים חסרו. זאת בלי לציין את הטענה שייתכן והציבור הד״ל מחזיק בשיעורי ריבוי טבעי גבוהים מהממוצע בישראל. הרי אם עלייה בשיעור ההצבעה היא הגורם העיקרי לירידת ״הבית״ – לא ברור למה דווקא ״הבית״ נפגעה. ולא הליכוד, למשל.
מה שנכון בלי קשר, זה שהסגנון הזה של כניסה מתחת לאלונקה וקפיצה על הרימון הוא פשוט פטתי.
העליה הדמוגרפית היא כמעט חסרת משמעות בשנה וחצי, הדמוגרפיה משחקת על כל המפלגות — כמעט כולן גדלות (אם כי לא באותו קצב), ובסוף, העליה באחוז ההצבעה בלעה את כל ההבדלים הקטנים הללו.
הרבה ליכודניקים שלא הצביעו ב2013 הלכו להצביע ב2015
לדוגמא אחוזי ההצבעה מסך כל המצביעים ב4 ערים ליכודניקיות:
ב"ש 57% לעומת 63%
עפולה 57% לעומת 65%
אשדוד 63% לעומת 68%
אשקלון 57% לעומת 64%
ואיך זה השפיע על הליכוד?
למשל בבאר שבע – 6 אחוז עליה הם 57\6= 10.5 אחוז מסך המצביעים וזו בערך העליה של הליכוד:
2013
הליכוד ביתנו 38 אחוז
2015
הליכוד 38 ישראל ביתנו 11.9 סה"כ 49.9
השמאל הרגיז את הליכודניקים והדבר פעל לרעתו ובגדול.
על הדרך הוא דילל את המפדלניקים.
אני אישית מכירה לפחות ארבעה אנשים מהמעגל הקרוב שלי, שאין ספק שהיו מצביעים לבנט, אבל נחרדו מכך שהשמאל יעלה.
רוב הדתיים הלאומיים לא נמצאים בישובים הדתיים ולכן המחקר העלום לא אומר בעצם כלום – זה לגבי הפרכת המיתוס הראשון.
לגבי הפרכת המיתוס השני – דבר אחד לא נאמר והוא חשוב מאד. בנט אחראי אישית לאיחוד הפלאי כמעט של הציבור הדתי לאומי למפלגה אחת. הוא כן יכול לומר ביושר שהוא העלה מפלגה של 3 מנדטים לשמונה לפחות.
יש מספיק אתרים שנהנים להכנס בבית היהודי. למה גם אתם מצטרפים למקהלה?
צודקת, נכון לגמרי גם מניסיוני. לא יאומן, יש אנשים כה כפויי טובה כמו אלה שכותב המאמר מייצג. שמעתי ח"כ מהליכוד שדיברה כך באיזו תכנית (היא לא רוצה שהבית היהודי יקבל תיק על חשבונה אז מכחישה הכול). אני אובייקטיבית ומתייחסת רק לכפיות הטובה הברורה שבהכחשה הזו. אנשים חששו שהליכוד יפסיד ולכן הצביעו לו במקום לבית היהודי שהתכוונו. מסתבר, יש כאלה שלא אומרים תודה ואף ממשיכים להכחיש את הטובה שעשו עימם. עצוב הפרק הזה בהכרת המציאות..
מה שאתה אומר מעניין. אבל אתה עדיין מתעלם מהירידה החדה מהתוצאות של הסקרים. אם היה מדובר במנדט או שניים היה אפשר לומר שוין, טעות דגימה, אבל צניחה של כמעט פי 2 זה סיפור אחר. אני גם לא קונה את נראטיב האלונקה, אבל הליכוד כנראה כן הצליח לסחוב די הרבה קולות מהבית היהודי בישורת האחרונה.
אגב בכותרת "מדוע נכשל הקמפיין של הליכוד" לדעתי נפלה טעות.
לירידה ביחס לסקרים אני לא מתייחס ולדעתי אי אפשר לתת לזה הסבר מפני שאין נתונים רציניים לפלח. גם כאן יש הרבה מיתולוגיות, אבל אין כלי ניתוח שיסבירו מה באמת קרה.
בדפוסי ההצבעה למפלגות המגזר לא דייקתם, כי שכחתם את 125,000 הקולות שהצביעו ליחד.
חלק נכבד מהקולות ודאי שייך למגזר…
מרזל לבד שווה יותר מ-50,000 שלא עברו את אחוז החסימה בפעם שעברה. גם כאן הנטישה לא כצעקתה, אבל זה נושא נפרד. בכל אופן, אלו קולות שלא הלכו לליכוד.
בדקתי את הנתונים, בריכוזים הדתיים הייתה עליה גבוהה ליחד ביחס למרזל ב2013
התייחסת למספרים אבסולוטיים בלי להתייחס לריבוי הדמוגרפי. זה חטא לקוראים.
זה שולי ביחס לאחוז החסימה.
תשמע, המאמר הזה הוא פשוט מביש. משתי סיבות:
א. הוא משתמש בבחירות 2009 בתור ייחוס חלק גדול מהזמן, אבל גם בבחירות 2009 שלטון הליכוד היה בספק, לכן גם אז הציבור הדתי-לאומי נכנס מתחת לאלונקה. אז מה בדיוק אתה מוכיח משם?
מה גם שהמפלגה הייתה אז שונה בתכלית, היא השתנתה מאוד מאז כניסתם של בנט ושקד. השוואה נכונה תהיה ביחס לבחירות הקודמות, של 2013, בלבד.
ב. כל חישובי המנדטים פה, ללא יוצא מן הכלל, מוטעים קשות. זה לא נכון שעם אותו מספר קולות הבית היהודי בבחירות הנוכחיות היה מקבל רק 9. היה מקבל 11, תלמד לעשות חשבון. מה גם שלא לקחת בחשבון ריבוי טבעי, וגם לא הוכחת שלא הייתה עלייה באחוזי ההצבעה אולי גם בציונות הדתית.
גם הטענה ש 31,000 קולות שהיו עוברים מהליכוד לבית היהודי לא היו עוזרים והוא היה נשאר על 8 מנדטים מגוחך ולא עומד במבחן המספרים, וגם לא במבחן האינטואיציה הפשוטה. ודרך אגב מנדט בבחירות 2015 שווה 33,500 קולות, לא 35,000 קולות.
בקיצור, המאמר או מוטה או מוטעה, כותב המאמר לא אוהב את זה שאכן הליכוד לא כולם מתים עליו ואכן כמה וכמה מנדטים הצביעו לו מסיבות אסטרטגיות ולא כי זו המפלגה המועדפת עליהם, וזה שיבש את דעתו כנראה.
איך 31000 מעלים שלושה מנדטים? אני חושש שלפני שאתה מתנפל עדיף שתנשום, תרגע, ותיקח שיעור בהבנת הנקרא.
עצוב מאוד. נראה לי שאתה צריך שיעור דחוף בהבנת הנקרא 🙁
היכן ראית בדבריי טענה ש31,000 מעלים 3 מנדטים? אנא ממך, צטט. אם אתה יכול.
הנה הציטוט שלך לעומת זאת, אליו התייחסתי:
"והנה שוס חביב נוסף, חינם חינם (שבו כדי שלא ליפול): אם נוסיף לבנט את 31,213 הקולות האבודים שהנחנו בנדיבות כי הם של בני המגזר הדתי-לאומי, נגיע ל-314,772 קולות. מנדט ב-2015 שווה מעל ל-35,000 קולות. המשמעות היא שאפילו אם קולות המגזר שחישבנו בנדיבות רבה לא היו מצביעים ליכוד אלא בנט, עדיין הבית היהודי היה זוכה רק ל-8 מנדטים! כדי לעלות ל-9 הוא היה זקוק לקולות הליכוד בהסכם עודפים."
אתה טוען טענה הזויה, שאם בבחירות אלו 31,000 קולות היו עוברים מהליכוד לבית היהודי, הבית היהודי עדיין היה מקבל רק 8 מנדטים.
דרך אגב, הציטוט שלי:
"גם הטענה ש 31,000 קולות שהיו עוברים מהליכוד לבית היהודי לא היו עוזרים והוא היה נשאר על 8 מנדטים מגוחך ולא עומד במבחן המספרים, וגם לא במבחן האינטואיציה הפשוטה."
טענתי שטענתך הוא יישאר עם 8 מגוחכת, אין בדבריי זכר לטענה לכך שהוא יקבל 11 או עוד 3.
ובדבריך אין ניסיון למענה לשאר טענותיי, אז שותק כמודה…
בסך הכל הבית היהודי איבד 62,000 קולות, שהם כמעט שני מנדטים שלמים לעומת בחירות קודמות, וזה בלי להכניס לסיפור את הגידול הטבעי של כלל האוכלוסיה ושל הציבור הדתי לאומי בפרט.
(כמו כן אני חושב שלא הבנת נכון את הטענה של הדתיים – הם לא טוענים רק שדתיים הצביעו ליכוד, אלא שגם אנשים שיותר מזדהים עם הבית היהודי, אפילו הם חילונים – הצביעו מסיבות טקטיות ולא מהותיות לליכוד במקום לבית היהודי.)
מאמר מעניין ומחכים.
שתי הערות:
1) יש לך אי דיוק בסיום, העליה "מ-3 ל-12" מרשימה מפני שלא מדובר על איחוד בין אח"ל ומפד"ל כמו ב-2006 אלא רק בין תקומה למפד"ל (עוצמה לישראל רצו בנפרד) ולכן ההישג מרשים ובנוסף ההישג של בנט הוא גם עצם האיחוד ולכן ניתן להוסיף אותו לעליה משלושה ל-12.
2) לעניות דעתי לא היה כאן מהלך מכוון של יצירת מיתוס, אני מאמין שאלו היו התחושות האמיתיות ביום הבחירות לפני שנספרו הקלפיות ובנט רק ביטא את מה שהוא הרגיש מהשטח.
איזה "עוצמה לישראל" בדיוק היתה בבחירות 2006? ואיזה הישג אישי מיוחד יש באיחוד שהצליח בעבר להתרחש לבד גם בלי בנט?
במחקר של הפרופסור הבאת בחשבון גידול דמוגרפי אבל לא עשית זאת בניתוח שלך. חבל. זה היה משנה חלק מהמסקנות שלך.
לא צריך לחפש הסברים לירידה במנדטים
צריך פשוט להפנות את השואלים לדברי נפתלי בנט: תצביעו לליכוד גם על חשבון הבית היהודי העיקר שהימין ינצח. וזה מה שקרה בפועל, אז לא צריך להתפלא חמשת המנדטים החסרים נימצאים בליכוד.
עכשיו צריך לקוות שהליכוד יעריך את המחווה של הבית היהודי ויפקיד בידינו את התיקים המבוקשים.
הוא לא אמר את זה! דיי לסלף! הוא אמר אם אתם לא אוהבים אותי הצביעו לליכוד.
כמה מניפולציות. פשוט גועל נפש.
מספרים לא משקרים, אבל כשמשתמשים בהם לא נכון זה יוצא שקר.
קודם כל, למה אתה מתעלם מהגידול הטבעי במספר המצביעים הפוטנציאלי? הראית מקום שבו המספר גדל ב-20%, אז אולי נצפה ל-410 אלף קולות? ונסיק ש-130 אלף ערקו לליכוד?
חוץ מזה, בדיקה כמותית של חלוקת המנדטים מראה שכבר מעבר של 10,000 קולות מהליכוד לבית היהודי היה מעלה את הבית היהודי ל-9.
טעות וטעות.
לגבי הטיעון השני – אין לי כוח לעשות חישוב מדויק לגמרי, אבל נדרשו כנראה טיפה יותר מ-10,000 (אולי 11 או 12 אלף) שיעברו מהליכוד לבית היהודי כדי שהבית היהודי תהיה זו שתרוויח את המנדט הנוסף מהסכם העודפים (החוק בדר-עופר הזה…)
בחישוב שלי יצא שנדרשו 9,026 קולות שיעברו מהליכוד לבית היהודי כדי להעלות את הבית היהודי במנדט על חשבון הליכוד. כמו-כן תוספת של 10,598 קולות לבית היהודי (בלי גריעה משום מפלגה, מצב שהיה קורה לדוגמא במקרה של נדידה מיחד) הייתה מעלה את הבית היהודי במנדט על חשבון המחנה הציוני.
מה שמציק לי בכל התיאור הזה של "תרומת אברים", הוא שהקולות האלו לא שייכים לבית היהודי כדי שהם ידברו עליהם בכזו אדנות. אלו שוקלות של אנשים רציונאליים שהחליטו להצביע לליכוד משלל סיבות.
אם איילת שקד ונפתלי בנט היו מרימים טלפונים למצביעיהם ומפצירים בהם להצביע לליכוד כדי שהמחנה הלאומי לא יאבד את השלטון, כי אז היה מה לדבר כאן על תרומה כל שהיא. אבל במצב הנוכחי האדנותיות והבעלות בה הבית היהודי מדבר על מצביעיו כאילו הם שלו ונתרמו לצורך מטרה חשובה, פשוט דוחה ומקוממת
מדהים אותי שהמילכוד יום אחרי הבחירות אומרת "תודה לציונות הדתית" "במיוחד לקהל של הבית היהודי" כדבריה של ציפי חוטובלי. המפלגה חושפת את פרצופה האמיתי של הליכוד כמניפולטיבית, שקרנית וחסרת כבוד לעצמה ואחרים. גאה שלא בחרתי בכם אלא בבית היהודי.
אם משווים לסקרים האחרונים שלפני הבחירות (שאני מבין שהם לא בהכרח משקפים), רואים שארבעה מנדטים עברו לליכוד בימים האחרונים.
ארבעה מנדטים של אנשים שתכננו להצביע הבית היהודי, והתגייסו לקריאתו של בנימין נתניהו, וזה בכלל לא משנה אם יש כיפה לראשם.
אם זה לא "כניסה מתחת לאלונקה", אז אני לא יודע מה כן.
י
אולי הם לא תכננו בכלל להצביע?
לדעתי עיקר תרומת הסרוגים לא היתה במעבר להצבעה לליכוד, אלא בשיכנוע והבאת אנשים להצביע לליכוד ולא להשאר בבית והימנע ובכך להגדיל את אחוזי המצביעים לליכוד ולהקטין את אחוזי המצביעים לבית היהודי. לדעתי זאת לא הקרבה, כי הגדלת הכוח של הגוש הימני יותר חשובה מהגדלת הבית-היהודי למרבית מצביעי הבית-היהודי. בנוסף אלי ישי בזבז קולות, שנלקחו מהבית היהודי
בדיוק מה שרציתי להגיד:
ביומיים שלושה לפני הבחירות היתה התגייסות כללית של הסרוגים להביא אנשים מאיזורים של תמיכה בליכוד להצביע.
הם עברו מדלת לדלת ולמעשה עשו את עבודת השטח שהליכוד משום מה הזניח.
אני יודע מפעילי ליכוד שאני מכיר שיומיים שלושה לפני הבחירות היה דיכאון כללי בליכוד ודיברו שם על 19 מנדטים בסקרים פנימיים.
הרבה מהצלחת הליכוד נובעת מארגון העצרת ועבודת המתנדבים ע"י הסרוגים.
במובן הזה אין ספק שהליכוד ניצל בזכות החבר'ה הסרוגים.
מאמר מעניין וחשוב. אני מסכים עם חלק מהמגיבים וגם אתך, כלומר נראה לי שהגזמת – אכן היתה התגייסות לטובת נתניהו, אבל כמובן שבמקביל עליית אחוזי ההצבעה בערי 'הליכוד' היא כנראה הפתעת הבחירות האמתית, ובהינתן שבוזבזו קולות גם ל'יחד' אז התמונה אכן הרבה פחות דרמטית. מצד שני, אני יודע מכמה מקורות שאחוזי ההצבעה הגדולים בערי הפריפריה היו במידה לא מועטה תוצאה של עבודת שטח בהתנדבות של חבר'ה מהציבור הדתי לאומי, שעבדו במרץ רב. הם כנראה הצביעו לבנט, אבל הם העלו את המנדטים של הליכוד על ידי המצביעים שהביאו לקלפיות
ביש"ע התגייסו רבים ממצביעי הבית היהודי ונסעו לפריפריה, לעזור להביא אנשים לקלפי, בעיקר עבור מצביעי ליכוד. אין אלה הבחירות הראשונות בהם אנשינו,משקיעים ימים ,ונסיעות למען גוש הימין בלי התחשבנות. לכן, ההתחשבנות של ברץ- מקוממת. זאת עוד בלי להביא בחשבון את עצרת הימין שהיוותה פקטור משמעותי בהצלחה, אליה התגייס הציבור הדתי לאומי בהמוניו.
על התגייסות זאת מגיע להם יישר כוח גדול, בלי כל ספק. אגב, הצבעה לבנט היא כמובן לגיטימית (אם כי אני חושב שיש נימוקים טובים הרבה יותר להצביע לליכוד), אלא שבנט עצמו וחבריו לבית היהודי הפכו את ההצבעה לליכוד לנושא אידיאולוגי וניפחו אותו מעבר לכל פרופורציה, ולכן ראוי להגיב ולדייק בדברים.
זה לא ממש נכון המספרים שלכם , אם בנט עמד על 12 מנדטים ב2013 אז ב2015 הוא היה אמור לעמוד על בערך 15 16 , הוא הוסיף לעצמו עוד הרבה קולות ממצביעים חילונים ותל אביבים כמוני נגיד , המנדטים שברחו לו הן גם הקהל החדש שהוא צבר וגם המתנחלים .
לא הכל פשוט פה. מנדט של ליכוד בבחירות הנוכחיות שווה 32838 קולות ומנדט של בית יהודי 35473 קולות כנראה בגלל שיטת חישוב והסכמי עודפים ולכן אילו היו מצביעים לבית היהודי אותו מספר קולות כמו 2013 הוא היה מקבל 9-11 מנדטים וכיוון שליכוד היה מקבל פחות, כנראה יותר קרוב ל11 מאשר ל9.
מצד שני יש את "יחד" ולא ברור כמה קולות עברו לשם וכמה לליכוד.
מצד שלישי עלייה באחוזי הצבעה יכולה להתבטא גם במצביעים פוטנציאלים של בנט אשר עברו לליכוד.
מצד רביעי יש את המצביעים החילונים של בית יהודי שהצביעו לליכוד בלית בררה אבל היו מעדיפים את בנט (או שלא).
בקיצור זה לא פשוט כמו שכותב המאמר מציג בצורה פשטנית ופסקנית מדי.
אני גם התכוונתי להצביע לבנט וביום הבחירות באמת עשיתי את זה. עד עכשיו אני לא מבין את הטיעון השטותי הזה של "להיכנס מתחת לאלונקה" כאילו מדובר כאן בבחירות ישירות ולא בהקמת קואליציה.
מצד שני אני גם לא מבין את הרצון הציבורי ושל כותב המאמר ל"גוש גדול" אל מול "מגזריות", אם זה היה תלוי בי אחוז החסימה היה עומד על מנדט אחד.
לא נכנסת לחישובים אלא לברור המושג "מגזר" למה אני שייכת למגזר (הדתי)ושכני החילוני המצביע למפלגה אחרת אינו מגזר? למה המגזר שלו לגיטימי, והמגזר שלי מגונה כמעט בכל פעם שמישהו מזכיר אותו? כל מי שמתאגד על רקע אידיאולוגי הוא מגזר, וכל מגזר כזה הוא לגיטימי, או שבכלל תפטרו מהמושג הזה הטועה ומטעה. מפלגה הוא המושג הנכון
חלק מהירידה של הבית היהודי הוא נטישה מסיבית של הציבור הימני – חילוני עוד הרבה לפני שהוכרזו הבחירות.
הגישה של דתיי יש עתיד נתפסה כהרבה יותר אטרקטיבית מהגישה של מפלגת הבית היהודי כבר בעת הבחירות לרבנות הראשית / חוקי הגיור וכו'
בבחירה האסטרטגית בין הליכה לקראת תקומה / הרבנים החרדלים וכו' לבין היפתחות לדתיים ליברלים, למסורתיים ואפילו לחילוניים שהליכוד אינו מספיק ימני לטעמם – הבית היהודי החליט למנוע את נטישת החרדליים.
לבחירה זו יש תוצאות אלקטוראליות כי פוטנציאל הגידול לכיוון החרדי יותר קטן מפוטנציאל הגידול לכיוון החילוני יותר. מאידך המחנה יותר מגובש
מבחינתי – בחרתם. מקומי לא איתכם.
בניתוח קלפיות לא נשארים בתחום המספרים המוחלטים בגלל סוגיית הריבוי הטבעי ועדיף להישאר בתחום האחוזים.
כמו כן ההנחה שב-2013 הבסיס היה 7-8 מנדטים מוטעה. הוא בוודאי לא היה 3 של הבית היהודי אבל גם לא היה 7. לא ייתכן להתעלם מעוצמה לישראל שערכה האלקטוראלי הוא 2 מנדטים.
לכן, בסיס 2013 הוא כ-5 מנדטים או 6 ולכן בנט הביא 6. חלקם הקטן מאוד ציונים דתיים (אפשר לראות בקלפיות באופן ברור שאין כמעט עלייה בין 2009 לבין 2013) ורובם המכריע לא מהציבור הדתי הלאומי.
החישוב נמצא במאמרי שיצא עתה בקובץ 'ה בחירות בישראל 2013' ופתוח לקריאה ולהורדה באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
עם כל הכבוד, נראה שאתה טועה.
בחירות 2006 הגורמים המזוהים עם "עוצמה לישראל" רצו לבד, במפלגת "חזית יהודית לאומית" של ברוך מרזל – ולמרות זאת הרשימה הדתית המאוחדת (המפד"ל – איחוד הלאומי) קיבלו 9 מנדטים תמימים. אז זו היא נקודת ההשוואה הנכונה ביחס להישג של בנט ב-2013 – שהוא גם הפעם הבאה שבה התאחדה רוב הציונות הדתית למסגרת פוליטית אחת.
(ואם כבר מדברים, כדאי להזכיר עוד שמרזל קיבל באותן בחירות בקושי מנדט אחד. תזכורת לכל מי שמניח, לא משנה מאיזה צד, שאם בבחירות הקודמות עוצמה ישראל קיבלו כשני מנדטים, פירושו של דבר שגם בשאר מערכות הבחירות הימין הרדיקלי מגלם אוטומטית כשני מנדטים. אז זהו, שלא)
ניתוח יפה אך לוקה מתודולוגית וגם מכיל בעיה בהבנת בעיה רלוונטי גם בסיסית.
א. אכן לא נרשמה תנועה ציונית דתית בפועל לכיון הליכוד (וטוב שכך -ראו בהמשך). אולם בהתחשב בכך שהבית היהודי עמד על 14 מנדטים בסקרים (נתעלם מה 18 המוגזמים) יש מקום להניחל שלא כל התוספת הזו היתה מן המגזר החילוני. כלומר ציבור מסוים ציוני דתי שחשב להצביע לבית היהודי, התחרט (גם בגלל קמפיין הגוועלד הידוע).
ב. הגידול במספר הבוחרים הכללי, היה אמור להיות רלוונטי גם לציונות הדתית. למשלבקרב מצביעים חדשים. ואכן ראה זה פלא, בקרב החיילים (המעטפות הכפולות) עמד שיעור הצביעים לביתהיהודי על 12% בניגוד ל 6.5 בציבור הכללי.
ג. הטעות הבסיסית של רן היא שהוא לא וכן להכיר בקיומה של אידאולוגיה ציונית דתית ששונה מזו החילונית-ליברלית (אם גם לאומית) של הליכוד.
מי שמחזיק בהשקפה ציונית דתית, לא יכול להצביע לליכוד יותר
מליכודניק שיצביע למרצ….
רן מדבר על המגזר. ואכן יש במגזר שרואים בציונות הדתית שלהם לא יותר ממשהו פרטי ונוח להם להיות סקטור במפלגה אחרת. אלו הם הסקטוריאליסטים של הציונות הדתית.
אני מקווה שבזמן המתאים ידעו גם בני המגזר וגם אחרים שיש אידאה אלטרנטיבית לזו שמתבססת על כצנלסון או ז'בוטינסקי – האידאה של התורה, של המסורת היהודית – הציונות
מה לגבי כחלון??? מישהו יודע מהיכן הוא מביא את 10 המדנטים שלו???
כי אם זה נכון שהוא שהביא את שבעה מדנטים שלו כולן מהמרכז שמאל כמו שמדיווחים ב"תשקורת" אזי הפונציאל של הגוש הימין להתחזק לא מזהירים…..
אתה שוכח דבר אחד, אחוז ההצבעה וכמות המצביעים עלו מהבחירות הקודמות, כך שתיאורטית כל קבוצה ומפלגה נהנית מכך בשיעור יחסי. אי אפשר להוציא מכלל זה את הבית היהודי, שבוודאי חלק מהבוחריה משוייכים במידה מובהקת לציונות הדתית שזוכה לגידול דמוגרפי גבוה מאוד.
אז גם אם הבית היהודי היו מקבלים את אותו מספר קולות כמו בפעם הקודמת מדובר בירידה חדה שצריך להסביר – ובמקרה הזה, כן, הקולות הלכו לליכוד.
כפי שהסברתי לעיל, בשנה וחצי הפער בגידול הדמוגרפי שולי, במיוחד הוא נבלע הפעם בהבדל עצום באחוז הצבעה, ששיעורו האבסולוטי הרבה יותר גדול.
אני רק מזכיר שמשום מה אתה לא מחשב את שני המנדטים שהפסדנו בבחירות הקודמות ודווקא כן הצביעו ב- 2009..
לא תוכל לבדוק אם מיתוס "מתחת לאלונקה" תקף כאן כי אין לך את הנתון הכי חשוב – כמה התכוונו להצביע לבית היהודי והצביעו סוף לליכוד
אני מכיר לפחות 20 כאלו ולמרות שזה לא אומר כלום אין ספק שהיתה מגמה כזו ביום הבחירות
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! יפה לך
כל סיכה בבלון הנפיחות הפוליטי=זהב
מיתוס שלישי: "נהיה נאמנים ככל-האפשר לעובדות, ולא לתיאוריות ומשאות-לב." מתוך 'אודות מידה – מי אנחנו'.
להלן מספר הערות:
א. "(מבין מעל ל-200,000) מבני המגזר הדתי-לאומי". אין לי שמץ של מושג מאיפה הגרלת את המספר הזה. בסקר של הלמ"ס שנערך ב-2011, 10% מהמשיבים היהודים מעל גיל 20 הגדירו עצמם כדתיים כשהאופציות היו חרדים/דתיים/דתיים מסורתיים/מסורתיים לא כל כך דתיים/חילונים (http://www.cbs.gov.il/publications13/seker_hevrati11/pdf/intro_h.pdf עמ' 20) מאחר ואוכלוסיית ישראל כוללת כ-4,000,000 יהודים בגיל בחירה הרי שההערכה הסבירה למגזר הדתי לאומי היא 400,000 איש, זה אכן מעל ל-200,000. המספר שאתה נותן לא מבוסס בכלל כך שאני מרשה לעצמי לקרוא לנתונים שלך שטויות, אתה מוזמן להביא מקורות וטל"ח.
בכל מקרה, כשהאתר שלכם מביא באופן תמידי מספרים בלי נתונים מגבים (כקישור לאיזשהו גוף סטטיסטי מוכר) זה מוריד את האמינות של המאמרים, ואת האמינות שלכם. למרות שלפעמים לאחר מכן אתם מגיבים ומתקנים או מסבירים.
ב. "62,426 זה המספר שעלינו להסביר". לא! מספר הקולות שעליך להסביר גדול יותר בהתאם לעלייה בכמות המצביעים, שכן הנחת האפס היא שאם אחוז ההצבעה עלה הוא עלה באופן שווה לכל מפלגה. בספירה כזו המספר שאתה צריך להסביר הוא 69,285. בהנחה, המוצדקת אולי, שהעלת אחוזי ההצבעה באוכלוסייה הערבית היא מובהקת ונובעת מאיחוד הרשימות, הרי שגם אם נצדיק הנחת אפס (מקלה לכיוונך, שכן מה שנכון לעשות הוא להפריד בין העלייה בכולם לעלייה מיוחדת אצל הערבים ש'רוכבת' על העלייה אצל כולם ולקבל מספר שהוא בין שני המספרים (הקודם והבא)) שכמות הקולות שעלו לרשימות יהודיות צריך לעלות באופן שווה הרי שמספר הקולות שאתה צריך להסביר הוא כ-68,250 (מאותו משחק של העלת כמות הקולות בלי הרשימות הערביות).
כדי להבהיר את הטעות, מה שעשית הוא להניח שהעלת כמות הקולות (וכתוצאה מהעלת כמות הבוחרים ומהעלאת אחוזי הבחירה) העלה את כמות הקולות לכל המפלגות חוץ מלבית היהודי, ואז התחלת להסביר למה לבית היהודי ירדו מעט קולות, כשמה שצריך לעשות זה להניח שכמות הקולות העלתה לכולם ואז להסביר למה ירדו הרבה קולות. אם מישהו לא מסכים עם הטיעון הזה אז יש לו ליקוי קשה בהבנה, ואני לא הולך להסביר לאנשים כאלה דברים פשוטים כל-כך.
ג. "להלן הסבר פשוט שבפשוטים להבדל בעקבות העליה הגדולה באחוז ההצבעה (תחזיקו את הכובע, שלא יעוף): אם בנט היה מקבל ב-2015 בדיוק את אותו מספר של קולות כמו ב-2013, מבלי לגרוע אפילו קול אחד, הוא היה עומד היום על 9 מנדטים. במקום זה יש לו 8.". לא בדקתי, אבל אני אניח שהמשפט הזה נכון, בכל אופן הוא לא אומר שום דבר, בדיוק כמו בסעיף הקודם הנחת היסוד שלך צריכה להיות שהעלייה בכמות הקולות תשפיע באופן שווה על כל המפלגות ולכן כמות הקולות שאתה צריך להשוות איתה היא כ-384,000 אם לא מתייחסים באופן נפרד לערבים וכ-379,000 אם כן מתייחסים אליהם בנפרד. השגיאה הזו חוזרת גם בפסקאות הבאות, ולמעשה די בה כדי למוטט את הטיעון שלך שבנית על סמך זה.
ד. הנתונים שהבאת בשם 'אדם ידוע בציונות הדתי' לוקים באותה 'הטייה מקומית' עליה דיברת שתי פסקאות קודם לכן. אפרט: הנתונים שהבאת הינם חלקיים וחסרי פירוט, ולמעשה די היה בכך כדי שאתעלם מהם, אבל מהמעט שכן מופיע ניתן להסיק שב-25 היישובים שבדקת ישנם 46,287 בעלי זכות בחירה (לא מצביעים, בעלי זכות בחירה) כלומר ביישוב הממוצע שנבדק יש 1850 בעלי זכות בחירה, כלומר מדובר ביישובים קטנים (בממוצע, יתכן שהוא לקח את קריית ארבע (הגדול) ואת איתמר (הפצפון)). יישובים אלו אינם מאפיינים את האוכלוסייה הדתית-לאומית ובוודאי שלו את הפלח של האוכלוסייה הזו שיותר סביר שיפנה להצביע לליכוד. כדוגמה נגדית לטיעון שלך אפשר להביא את גבעת שמואל, הידועה כ'בירת המגזר'. בגב"ש, הליכוד עלה מ-2,522 בבחירות לכנסת ה-19 ל-3,211 קולות בבחירות האחרונות, כשהעלייה בכמות הקולות לבדה הייתה אמורה להביא אותו רק ל-2,714 (בהתאם לכמות הקולות הכשרים בגב"ש). לצורך הבהרה, איני מנסה לטעון ש-500 הקולות הנוספים עברו בצורה ישירה מבנט לליכוד, אני רק מצביע על הכשלים ב'מחקר' שלכם, ומראה שבאמצעים אלו ניתן להגיע לתוצאות הפוכות לחלוטין.
ה. "פחות ממנדט בחישוב הנדיב שלנו.". כפי שפירטתי קודם, החישוב שלכם פשוט שגוי. חוץ מזה, הוא בוודאי אינו נדיב, הוא מוריד חצי מהעוברים מהבית היהודי (באופן החישוב שלכם) בטענה שהם אינם שייכים ל'מגזר'.
ברץ כותב, "נראה לי סביר להניח שרוב אלו שעזבו את המפלגה ב-2015 (אותם 62 אלף וקצת), שייכים לציבור מצביעים חדש זה, לא למגזר.". לי נראה סביר להניח שרוב האנשים הללו עברו מראש לבית היהודי כי קצו בליכוד ובנתניהו, וחשו יותר הזדהות עם ערכי הבית היהודי. כשבנט אומר שהציבור שלו הקריב בשביל הליכוד הוא בהחלט מתייחס גם לציבור הזה (סמוטריץ' טועה).
ו. בפסקה האחרונה ברץ דן בכמות המנדטים שבנט מביא, הוא טוען ,ובצדק, שבנט אינו שווה תשעה מנדטים, מאידך גיסא, ברץ טוען שבנט שווה כשלושה ארבעה מנדטים תוך כדי שהוא מעלים באורח פלא את 66,000 הקולות (יותר משתי מנדטים ב'מחירי' 2009) שעברו מהאיחוד הלאומי לעבר עוצמה לישראל. בנט אמנם לא הביא תשעה אבל המספר האמיתי קרוב יותר לשישה מאשר לארבעה. פה ברץ מעלים מאיתנו עובדות חשובות כי הם לא מסתדרות עם התזה שלו.
ז. מתקשר מאוד לסוף הסעיף הקודם, בניגוד לברץ, שמתעלם מנתונים שלא תומכים בטיעון שלו, בנט, סמוטריץ' ו-ורטר (וכל מי שדיבר על הבית-היהודי בהקשר של הבחירות) מתייחסים גם לתוצאות הסקרים, ולירידה של שלוש מנדטים בחצי שבוע אותה ברץ לא מזכיר. פה ברץ חוטא באופן הבוטה ביותר לתיאור 'מידה'. גם אם אינך רוצה להתייחס לסקרים ואפילו אם יש לך סיבה טובה (ותכף נגיע לזה), העלמת פרט כל-כך חשוב מהקוראים זה פשע, זה העלמה בזדון של עובדות שלא מסתדרות עם התיאוריה ועם 'משאות-הלב', זה משהו שהייתי מצפה לו מ-ynet (אני לא חושב שיש לי עלבון יותר גדול בלקסיקון).
ברץ מטקבק – "לירידה ביחס לסקרים אני לא מתייחס ולדעתי אי אפשר לתת לזה הסבר מפני שאין נתונים רציניים לפלח. גם כאן יש הרבה מיתולוגיות, אבל אין כלי ניתוח שיסבירו מה באמת קרה.". גם אם זה נכון, הרי שמבחינת בנט וכל-השאר הבית היהודי העביר מנדטים לליכוד, האם אלו מנדטים של המגזר? יתכן שלא (אף שלא הוכח במאמר), אבל בכל מקרה מדובר במצביעים מובהקים של בנט, שכנראה הצביעו לו גם בבחירות הקודמות. פה כדאי להזכיר שבנט, בניגוד לטענות ברץ, לא רואה את עצמו כמנהיג מפלגה מגזרית, אלא כחלופה אמיתית ימנית לכלל עם ישראל (אוי ויי, איזה סיסמאות יוצאות לי. כדי להבהיר, אני לא תומך של בנט אבל אני באמת מאמין שהוא חושב כך), ולכן מבחינת בנט אין הבדל בין המנדטים הללו למנדטים של ה'מגזר'.
לגבי עצם הטיעון שהוצג ב'טוקבק' – מאחר והפילוחים שהוצגו במאמר שלך הינם חלקיים, מוטעים, לא מפורטים וכנראה לא משקפים (רוב הציבור הדתי-לאומי ובוודאי אלו שיותר עלולים להצביע לליכוד גרים בערים הגדולות ולא ביישובי יו"ש, כך שהפילוג העיקרי צריך להיעשות לפי קלפי בערים אלו, תוך דגש על שכונות דתיות-לאומיות גדולות), מאחר ואחד מכלי הניתוח שהוצג במאמר שלך הוא "נראה לי סביר" ובהמשך תיארת משהו על בסיס הטיעון הזה כ'נדיבות' מצדך, הרי שלא ניתן לתת התייחסות לטיעון שלך שאין נתונים רציניים לפלח. בנוסף גם אם כל המאמר היה מושלם והטיעונים בו היו מבוססים, הרי שהסתרת הסקרים הינה רמאות ונוכלות מצד הכותב.
לסיכום, אם היית מוסיף כמו שצריך את הפערים בין הבחירות הנוכחיות לקודמות, בלי להניח שחצי מהם אינם בני המגזר (אם משום שזו הנחה לא מבוססת, ואם משום שזה פשוט לא רלוונטי: אלו אנשים שתכננו להצביע בנט) תקבל שכמות המנדטים של הבית היהודי צריכה להיות בין 10 ל-11, ההפרש הזה במנדטים הוא בדיוק מה שבנט ואנשי הבית היהודי מתייחסים אליו. הטענה שלך שמדובר בסה"כ במנדט אינה נכונה.
לסיכום, 'מידה' ממשיך בקו הכללי האמנון-לורדי, מתעלם מהעובדות כשהם לא מתאימות לתזה, אבל טוען בתוקף שהוא אתר ימין ושהוא נאמן לעובדות. יש לנו כבר ישראל היום, אני לא מבין למה צריך עוד אחד.
א. לא רלונטי. הכוונה היא למצביעי מגזר לא למאמינים בתורת קוק /ריינס.
ב. למה לעשות ספקולציות? אחוז ההצבעה לא "עלה" סתם כך ולא אמור להתחלק באופן שווה. הוא עלה במפלגות מסוימות וירד במפלגות אחרות. יש על זה נתונים מוצקים. למה להניח הנחות ולפלפל פלפולים?
ו. הנתונים של 2006, בהם מרזל רץ בנפרד, לא משחקים לטובתך. המגזר הצליח להביא בעבר מספרים דומים להישג של בנט, +- 2-3 מנדטים.
ז. לסקרים אין שום משמעות. 20% מהמשיבים לא יודעים למי יצביעו ולא יודעים אם יצביעו. לטעון שצריך להתייחס לזה ברצינות ואז להלין על אמינות נתונים זה כמו לקפוץ על אלונקה ולטעון שבכלל תרמת איברים.
הייתי שמח לפרסם את התגובה הנוספת שלך, שהתקבלה במערכת הלילה, אבל יש שם יותר מידי ביטויים כמו "כסילות" ו"רמאות" ושאר חידודי לשון חביבים ומעוררי אהדה. כשתרצה לדון בצורה מנומסת, תוכל לפרסם פה עוד תגובות.
א. לא נכון, פירטתי בתגובה שלא פרסמת ובתגובה למטה.
ב. מראש כתבתי שאני לא מתכוון לענות לטענה כזו, שמצביעה על כשל הבנתי. בכל מקרה הטיעון שלך לא נכון. העובדה שהסקרים חזו את תוצאות ההצבעה מחוץ לגוש הימין מראה שהעלייה הגדולה באחוז ההצבעה השפיעה באופן קרוב לדומה על מפלגות מחוץ לגוש ועל מפלגות הגוש, לכן צריך להסביר למה בתוך הגוש העלייה הגדולה הייתה בליכוד והבית היהודי חש ירידה, כשההירידה אליה מתייחסים היא הירידה אותה פירטתי.
ו. התייחסתי בפירוט, עדיין מדובר בעלייה של כ-160,000 קולות, חסרה השוואה עם בחירות 2003 שמצביעה על כמה פרטים מאוד רלוונטיים. בנוסף, אין הצדקה למסירת נתונים חלקיים, גם אם אפשר לפרש את הנתונים הנוספים.
ז. ולכן הם דייקו בצורה פלאית בהצבעה של כל המפלגות מחוץ לגוש. מש"ל. בנוסף, אין הצדקה למסירת נתונים חלקיים, גם אם אפשר לתרץ את הנתונים הנוספים.
אני מסכים עם רן שמצביעי בנט לא ברחו לליכוד
קחו בחשבון שלא מעט מהמצביעים החרדלי"ם שהצביעו בנט ב 2013 הצביעו יחד ב 2015
בית-אל 27%
שילה 25%
קרית ארבע 30%
בגלל שכולם מזכירים שוב ושוב את המרזלים והשטבונים שצריכים כביכול להלקח בחשבון, עשיתי את העבודה.
אם עושים את כל החשבון של המגזר והמפלגה הקטנה שמימין לו מתקבלות התוצאות הבאות:
בחירות קולות
2006 248,907
2009 209,335
2013 412,760
2015 408,938
במילים אחרות: אפילו נניח שכל המרזלים וכל מצביעי עצמה לישראל ויחד באים על חשבון הבייס של הבית היהודי (הנחה נדיבה כשלעצמה), בנט מוסיף למפלגה 200,000 קולות ביחס ל2009, וכ-160,000 קולות ביחס ל2006. אחרי כל ההנחות המקילות ביותר זה שווה 3-5 מנדטים, תלוי באחוזי ההצבעה וכו'. זה לא המיתוס של בנט. וכפי שהוכיחו הבחירות האחרונות זה כנראה די מדויק.
אתה חוזר על אותם אי-דיוקים והבאת נתונים חלקית ללא הרקע המלווה אותם. כפי שציינתי בתגובה הקודמת (אותה לא פירסמת), בבחירות 2006, הליכוד צנח ל-12 מנדטים עקב ההתנתקות והיווצרות קדימה, חלק ניכר מהקולות הללו עבר למחנה הימין שכלל את אחד"ל-מפד"ל+מרזל+ליברמן(שרץ לבדו). אין לי סבלנות לבדוק שוב את העלייה של הגוש הזה ביחס ל-2003 אבל מדובר בתוספת של יותר מ-100,000 קולות. כלומר 250,000 הבוחרים ב-2006 כוללים גם בוחרים שאינם נמנים עם קבל הבסיס של מפלגות ה'מגזר' אלא בוחרים שגילו שהליכוד איננה מפלגת ימין ונקמו בה על רקע ההתנתקות. הבוחרים הללו חזרו לליכוד בבחירות 2009, לאחר שנתניהו השיב את אמונם. תוספת של 200,000 ביחס ל-2009 היא המספר שיותר הוגן לקחת, ומדובר בכשישה מנדטים.
מספרים אמנם לא משקרים, אבל ניתן להביא מספרים חלקיים, וניתן להביא מספרים ללא הרקע שלהם וכך להצביע על תופעות לא נכונות, כשההסבר הסביר שלהם תלוי חזק ברקע העניינים. בהקשר הזה צריך לזכור (כפי שכתבתי בתגובה שלא פרסמת) שהרקע פועל לשני הכיוונים: תופעת עליית בנט באה על רקע האיחוד של הליכוד עם ליברמן שהרחיקה מצביעים דתיים-לאומיים מהליכוד (על רקע דתי) ולמעשה חלק מהמצביעים שבנט צרף למפלגות ה'מגזר' הם מאוכזבי ליכוד.
הפרשנות שלי היא שישנם כ-6-7 מנדטים המצביעים באופן קבוע למפלגות מגזריות, עוד כ-3-4 מנדטים (השייכים ברובם ל'מגזר'. פה נכנס העניין שברץ מקטין את המגזר בפי 2, כך שכן מדובר בנושא רלוונטי) היו מעדיפים להצביע ליכוד אבל עוברים למפלגות ה'מגזר' כשהליכוד מאכזב אותם (אם על רקע דתי (כמו ב-2013) ואם על רקע מדיני (כמו ב-2006)), כ-3 מנדטים נוספים (אם לוקחים בחשבון שלמגזר ב-2013 היו כ-14 מנדטים ש-2 מהם לא עברו את אחוז החסימה) הגיעו לבית היהודי ולמפלגות ה'מגזריות' בזכות העובדה שבנט מיתג מחדש את המפלגה. הפרשנות הזו היא בגדר פרשנות, אך בניגוד לפרשנות של ברץ היא מסבירה באופן עקבי את דפוס ההצבעה מ-2003 ולא מתעלמת מנתונים שלא נוחים לה.
בסופו של דבר, הטיעון הסופי די דומה לטיעון של ברץ, בנט לא שווה 9 מנדטים, וכנראה גם לא שישה. בנט+טעויות הליכוד=6-7 מנדטים, לבנט היה נוח להתעלם מטעויות הליכוד ולהציג כאילו הוא אחראי לכל העלייה בגוש, אבל המספרים שברץ הביא והאופן בו הוא ניתח אותם לא מוכיחים שהוא טועה.
עוד הערה קטנונית, באיזה בחירות 160,000 קולות שווים שלושה מנדטים?
למדנו מאריק שרון:
ליכוד גדול = התנתקות
ליכוד קטן = נאמנות לארץישראל.
כל מי שנכנס מתחת לאלונקה (כמיתוס או לא) – יאכל עוד מעט את הכובע כשיראה איך נתניהו חותך שמאלה בפרעות (ואמנון לורד כמובן ימשיך להגן עליו).
בחישוב שלוקח את הקולות שירדו בבחירות האלה מהליכוד ונותן אותם לבית היהודי הבית היהודי מקבל 10 מנדטים והליכוד 27 ואחרי הסכם . עודפים נוסף אחד לליכוד
כנראה שהטעות החישובית נובעת מזה שהפרש המצביעים לבנט נוסף על קולות הבית היהודי אבל לא נגרע מקולות הליכוד.
קודם כל תודה על המענה. אכן לא ידעתי מה השיעור של הגידול הדמוגרפי, רק אמרתי שראוי לבחון אותו. אם באמת הוא שולי – ראה הודעתי כבטלה.
אבל יש לי שאלה חשובה יותר, והיא – מה האינטרס לניפוץ המיתוס. התחושה שלי היא שזו לא איזושהי אדיקות מקס-וברית לניטרול הקסם, אלא כלי למאבק עקרוני בבית היהודי, כפי שגם עולה ממאבקו הבלתי נדלה של עקיבא. ואני שואל, למה? לדעתי, למרות חולשותיו וטעויותיו, אין ספק שנפתלי בנט הביא כוחות גדולים ומרעננים לציונות הדתית ולימין הישראלי בכלל. הכוחות האלה הם מתנה שיש לפתח ולא בלון שצריך לפוצץ. ברור שבדרך הוא נדרש גם לבנות מיתוסים שלא בדיוק מגובים מדעית בכדי לצמוח הלאה. גם נתניהו עשה ועושה דברים כאלה, וכל עוד זה לא וולגרי או מניפולטיבי לחלוטין, לדעתי זה לגיטימי. אפשר רע גם לחזור אחורה ולפוצץ את המיתוסים של אבות הציונות. לפעמים זה מוצדק, אבל לא תמיד. בלי המיתוס זה לא היה מציל, ציבור לא נבנה מדוקטורים משכילים (וגם דוקטורים משכילים נשענים כנראה על מיתוס ההשכלה..)
מה שאני רואה עכשיו, זה שיש עניין לחלק מהתקשורת למצוא נחמת עניים בזה ש״לפחות בנט התכווץ״ ואני לא רואה למה להצטרף לגל הזה (הסכם ביגמנטוב-מוזסטוב?). כדאי אולי לחשוב על היום שאחרי ביבי, בו יכול מאד להיות שהדמות העיקרית שתתאים להנהיג את המחנה תהיה בנט, אז לא כדאי להרוג אותו כשהוא קטן…
המילה ״רע״ במשפט ״אפשר״ היא טעות (תיקון אוטומטי..)
ניתוח מעניין, אך מספרים שגויים לחלוטין.
כתבת: "להלן הסבר פשוט שבפשוטים להבדל בעקבות העליה הגדולה באחוז ההצבעה (תחזיקו את הכובע, שלא יעוף): אם בנט היה מקבל ב-2015 בדיוק את אותו מספר של קולות כמו ב-2013, מבלי לגרוע אפילו קול אחד, הוא היה עומד היום על 9 מנדטים. במקום זה יש לו 8."
אבל ב 2013 בנט קיבל כ 346 אלף קולות (לפי הטבלה שלך).
ובבחירות עכשיו – כחלון למשל קיבל רק 315 אלף קול, שזיכו אותו ב 10 מנדטים!!
כלומר, אם בנט היה מקבל 345 אלף קול – היה מקבל לפחות 10 מנדטים, ויותר סביר ש 11 מנדטים (צריך לעשות את חישובי העודפים כדי לדעת בוודאות)
תחלס כחלון 315א=10 מנטים, בנט 346 א (2013)= רק 9??? מוזר
יש לא מעט אחיזת עיניים בחישובים שלך. אתה מציין עלייה באחוז ההצבעה ב-2015 לעומת 2013, אבל כשאתה מציין את מספר הקולות של הבית היהודי משווה למספר אבסולוטי ב-2013. אם אחוז ההצבעה עלה, למה שלא יעלה גם בקרב מצביעי הבית היהודי? לזה לא נתת הסבר.
לפעמים העמימות חשובה.
המבוגרים ביינונו הלכו ב 96 לבחירות (אישיות לראשות הממשלה) והצביעו עם פחד בלב לנתניהו. ואכן נתניהו הזדרז למסור את חברון. אוהבי ארץ ישראל מתבקשים לשתוק ולנסות לתת לנציג הבכיר שלהם (בנט, למי שלא מבין) להפיק את המקסימום מהתוצאות.
ולא, אני לא חסיד שוטה, אך ברור לי שבנט בעניין ארץ ישראל הנו השליח הנאמן.
כתב יקר – אתה חובבן, טועה, ומטעה.
ראשית – לא התייחסת כלל לגידול הטבעי של מצביעים, שביחסיות גדולה, אמורים להיות "מצביעי בנט" בטוחים – כיוון שבאופן יחסי המגזר הדתי לאומי יולד כמעט פי 2 מהמגזר החילוני (גם הציבור החרדי אבל זה סיפור אחר). את הריבוי הטבעי הזנחת, וזאת חובבנות מספר אחת. חובבנות שנייה – "מנדט ב2015 שווה מעל ל35 אלף קולות – שוב, טעות מבישה. מודד למנדט של היום, עומד על 33,511 – לא סופי, אבל הכל על פי נתוני ועדת הבחירות המרכזית.
ולכן, כל מה שהנחת שאם 31 אלף קולות היו עוברים מהליכוד לבית היהודי, זה עדיין לא היה מספיק לבית היהודי לעבור את תשעת המנדטים – שוב, כמובן, טעות חמורה. במצב של עוד 31 אלף קולות לבית היהודי, על חשבון הליכוד – אז הוא בהחלט היה עולה ל9 מנדטים והליכוד היה יורד ל29.
לא יודע מתי בפעם האחרונה בדקת את זה במודל שמחשב את חלוקת הקולות ועודפי המנדטים לכנסת – אבל זאת המציאות, חביבי.
בנוגע לעליית אחוזי ההצבעה – הם עלו גם ביו"ש, למשל, שנחשבים מעוזים של הבית היהודי, וגם בערים אחרות שמזוהות עם המפד"ל והבית היהודי – לא רק במקומות אחרים. לכן העלייה במספר המצביעים היה אמור להתבטא גם בבית היהודי.
בסיכומו של יום – כמעט מביך להתייחס למאמר כזה חובבני וחסר בסיס מתמטי, ואפילו מציאותי (לא טרחת אפילו לבדוק כמה שווה מנדט בכנסת הזאת – יותר חובבנות מזה???) – אבל לפחות אני מציג כעת בני הקוראים כאן, את האמת – האמת היא שקודם כל קבעת את המטרה ולאחר מכן בנית את ההנחות סביבה כדי שיתאימו למה שאתה רוצה. לבסס את הדברים שלך במציאות לא טרחת, ובכך הבכת אך ורק את עצמך.
צוריאל, זה מה שעלה לי במיידי כאשר קראתי את גבב המספרים חסר הפשר שהם הציגו במאמר הזה.
בנוסף, בדקתי ערים שונות בין ההצבעה של 2013 ל-2015 וגיליתי תופעה מדהימה: כמעט בכל מקום עליה של הליכוד התבטאה בירידה של הבית היהודי כמעט באותן המספרים
פשוט לא נכון
בנט היה מקבל 10 והליכוד 28
ראוי לציין את העובדה שהיתה התגייסות בכמה מקומות של המגזר לסוע ביום הבחירות ולעודד הצבעה במקומות בעלי נטייה ימנית – דבר שהיה לטובת הליכוד והמחנה הלאומי
מה אתם מצפים מבנט ומשקד? הרי יש להם תוכנית שלבים מוגדרת מראש: להשתלט על המפד"ל, להפוך אותה למפלגה דתית-חילונית שתחליש את הליכוד ותחליש את הזיקה הדתית של דתיים-לאומיים (בתירוץ שרק כך המפלגה תשיג יותר מנדטים), לסכסך בין דתיים-לאומיים לחרדים כדי למנוע מהליכוד הקמת קואליציה לאומית, ועל הדרך לפגוע ב"ישראל היום". ולשם כך הכל כשר, כולל בדיות וכזבים.
קטונתי מלהתמודד מול שטף המספרים והמניפולציות שהכתב עשה אבל אוכל להגיד בוודאות שני דברים, מהם משתמעת מסקנה-
א. אני מכיר לפחות 7 אנשים שתכננו להצביע הבית היהודי והצביעו לבסוף ליכוד, כולם כתוצאה מחשש לאובדן שלטון הימין. משיחות עם חברים סיפרו רבים מהם שהם מכירים לא מעט שהעבירו את ההצבעה שלהם מהליכוד לבית היהודי. לחילופין, אינני מכיר אדם אחד שתכנן להצביע ליכוד ושינה דעתו והצביע בנט.
ב. כל האנשים שאני מכיר שרצו להצביע לבית היהודי והצביעו לבסוף בנט הינם חובשי כיפות, לעומת זאת אינני מכיר אדם חילוני שתכנן להבציע בנט והצביע בסוף ליכוד. יכול להיות שיש, סביר להניח שיש לא מעטים, אבל לפחות מההתבוננות האישית שלי זו תופעה מאוד ברורה.
מה המסקנה?
ראשית, ברור שהיתה זליגת מנדטים משמעותיתף גם ההתבוננות בשטח מראה את זה וגם הסקרים לפני ואחרי מראים את זה שברגע שנתניהו נקט בתכסיס הגוועלד (למרות הצער בצדק), המנדטים עברו מהבית היהודי לליכוד בצורה מואצת
שנית, סתם היפותיזה- לדתיים יש בסופו של דבר נטיה ממלכתית ואחריות לאומית יותר גבוהה מהרגיל , ואת זה אני אומר בתור אדם חילוני
מסקנה שלישית היא שאתה לא מחבב את הציונות הדתית וזה נכיר בכל מאמריך, ואתה חוטא באותה שטחיות שחוטאים נגדה כותבים אחרים "שמאלנים". חבל שזה כך כי באופן כללי אני מאוד אוהב לקרוא אותך
מגיבים נלהבים, כדאי לפחות לרפרף על התגובות לפניכם, כי לפעמים הטענה שלכם כבר נאמרה ואף קיבלה מענה.
איך לומר? זה קצת פוגע ביחס הרציני אם התגובה היא שלזור של תגובה קודמת.
לרן ברץ ולעקיבא ביגמן, קראתי את שתי הכתבות בענין, תגובתי מופיעה בשניה ("נצחון אחוז ההצבעה"). אכן צדקתם בכותרת , בדרך שכחתם דבר פעוט: המספרים. והם, מה לעשות, מספרים סיפור אחר .לגמרי
מציע לאחר כבוד שהנתונים יועברו לסטיסטיקאי ושתעשו בחינה יתר מדוקדקת של הנושא עם עוד נתונים שכרגע חסרים. רן ברץ הביא נתונים ודגימות נתונים ועליהם הערים תילי תילים של השערות. במאמר המערכת דיבררו מחדש את המסקנות למרות שהדבר כלל לא נתמך בנתונים- ככה לא עוסקים במספרים.
לדעתי, בגלל שסטטיסטיקה נוטה להיות השקר ההכי מסודר בעולם המודרני, כדי להוכי דבר על ידי משחק במספרים צרי להראות שהתוצאה חוזרת על עצמה גם כאשר מסתכלים על המספרים מכמה היבטים וחתכים שונים. ככל שיותר חתכים והיבטים לא מגיעים לאותה תוצאה- כי הטיעון חלש יותר.
לא ניתן לבסס את כל הטיעון הסטטיסטי שלכם על ההשערה שהעליה באחוז ההצבעה התחלקה על כל המפלגות האחרות אך פסחה דווקא על הבית היהודי. האם דווקא מצביעי הבית היהודי לא חשו את גודל השעה בעוד מצביעי מפלגות מתונות יותר (כמו הליכוד) דווקא חשו דווקא הפעם להשפיע? מסופקתני.
לכן העיקרון של בדיקת הנתונים מול העליה הצפויה של כל מפלגה ביחס לבחירות 2013 (בהתחשב בתוספת של כ-500,000 מצביעים) יותר נכון- לפי בדיקה זו הבית היהודי היה אמור להחזיק 380,000 קולות, מה שהיה מביא אותו ל-11 מנדטים לפחות- אכן פגיעה עקב עליית אחוז החסימה, אבל לא כפי שאתם ניסיתם לחשב מכל כיוון אפשרי, אך תחת אותה הנחת יסוד מוטעית.
אני חושב שאפילו מרבית ציבור הקוראים שלכם מכיר אישית אדם שעבר מהבית היהודי לליכוד . אני מכיר כמה. כמה מכירים מישהו שעשה את המהלך ההפוך?
לדעתי התגובות שקיבלתם כאן, שברובן היו ענייניות והראו דרכים נוספות להסתכל על המספרים, מראות שטוב תעשו אם תוציאו בדיקה נקיה של איש מקצוע למאמר, כזה שמגיע ללא פניות ומקבל את הנתונים כראוי מבלי ליפול במלכודות של הנחות מוצא מהסוג שאינו מקובל בסטטיסטיקה ונמנע מבחינות חלקיות של יישובים "מייצגים" (דבר שגם מסתמך על הנחת יסוד שאינה בהכרח נכונה)
בנימה חיובית (מאוד)- אני חושב שאתם צריכים לשמוח שציבור הקוראים שלכם מעודד אתכם להשתפר ולא מקבל את דבריכם כתורה משמיים. נוצר במאמר כאן דיון יפה סביב הנתונים ומשמעותם וגם ציפיה יפה מהקוראים לראות באתר גורם תקשורת איכותי ואמין שעומד בניגוד לאיכות הירודה של התקשורת הממוסדת.
אשמח לקרוא את המאמר החדש אם וכאשר יצא.
שיעורי ההצבעה במגזר הדתי לאומי נוטים להיות גבוהים כל הזמן (לפי אשר כהן בערך 80% בשתי המערכות האחרונות, יותר מהשיעור בבחירות הנוכחיות). לכן עלייה באחוז הכללי פוסחת עליהם.
באופן כללי, יהיה נעים יותר להשיב לך אם תואיל לכתוב בנימוס. בלאו הכי זה כבר נעשה טרחני ולא מכובד.
עקיבא,
חבל לי שכך אתה בוחר לענות. קראתי שוב את תגובתי ולא מצאתי מה בה היה לא מנומס או לא מכובד. לצערי, ביקורת היא לא דבר נעים. אני מבין שאתם זוכים להרבה מתקפות מנומקות סביב המאמרים האלו ולכן אני לא מצפה מכם לתשובות ארוכות, אבל התשובה החוזרת שלכם אינה משכנעת-
ה"מדגם" שמראה אחוזי הצבעה גבוהים קבועים בציבור הדתי לא רלוונטי: 1. הוא נעשתה על מעט מדי יישובים, 2. מצביעי הבית היהודי אז כהיום אינם רק דתיים ובהחלט אינם רק מיישובים דתיים. בבחירות הנוכחיות במושב החילוני למהדרין שלי (וגם ביישובים החילוניים הסמוכים לו) הצביעו חילונים רבים לבית היהודי.
לגבי טרחני- מצטער אם התגובות המנומקות לא לרוחך. מה לעשות, אני לא כותב פה מאמר ולכן אינני מתאמץ לתמצת את דברי. הסברת הנושאים האלו על כל החישובים וחישובי החישובים דורש מלל ולא משלמים לי על טוקבקים, כך שמה לעשות- אני לא יכול להשקיע בכך את כל זמני או לכתוב מאמר תגובה של ממש. אם לא נאה לכם לענות, אפשר גם פשוט לא לענות.
אפשר גם באותה מידה שאנמיך את ציפיותי מהאתר שלכם, לאור כך שלא רק שאתם מוציאים מאמר כזה (דבר שקורה) אלא גם מתעקשים על הנתונים בו במקום לתקן את הנדרש למרות כל הביקורת המנומקת (לא רק שלי). האם גם אתם התחלתם כאתר אמין והתחלתם ליפול באג'נדה או בחוסר רצון לתקן?
חבל לי שכך אתה בוחר להגיב, חבל לי שכך אתם בוחרים להימנע מהתייחסות מספקת לטענות הרבות שהועלו, חבל לי שבתור גוף שעומד ומבקר אחרים אתם רואים בביקורת דבר לא מנומס, לא מכובד או טרחני. על אף שבכמה מקרים החמאתי לכם, העדפת להיתפס לחוסר הנעימות שבקבלת הביקורת- חבל.
לגמרי לא רציני,
ויותר מזה מנותק מהמציאות.
א. לא לקחת בחשבון את עזיבת פייגלין את הליכוד, אע"פ שהוא לא הצביע לבית היהודי רבים מתומכיו או תומכיו לשעבר היו אמורים להצטרף לבית היהודי.
ב.בנט יצר מומנטום חזק בציבור הדת"ל ופתיחת השורות, צריך להיות עיוור כדי לא לראות את זה.
ג.מתנהל עכשיו משא ומתן, וממילא כל צד ממנף את עצמו,איילת שקד הטביעה את המונח תרומת איברים כדי להגדיל את כח המפלגה מעבר למנדטים שקיבלה, וזו הדרך הנכונה.
בנט ושקד השתלטו על המפד"ל במטרה ברורה לחזק אותה על חשבון החלשת הליכוד, להחליש את הדתיות שלה, לכרות בריתות עם גורמים דוגמת יאיר לפיד ונוני מוזס ולגרום לקרע בין הציבור הדתי- לאומי לציבור החרדי. אז פתאום, כשרבים ממצביעי המפד"ל הבינו שהבית היהודי בעצם מנסה להחליש את המחנה הלאומי, בנט ושקד מבקשים שוב את אמונם?
נקודה חשובה לגבי חוק באדר עופר:
בבחירות 2015 נשארו 4 מנדטים חופשיים שלא מתחלקים בשלם לחלק.
הסכם העודפים של כחלון וליברמן הביא להם את המנדט הראשון
הסכם העודפים בין מרץ לעבודה הביא להם את המנדט השני והשלישי
הסכם העודפים בין הליכוד והבית היהודי הביא להם את המנדט הרביעי
אתה טועה בנוגע לסדר: המנדט העודף הראשון היה למרצ, השני לליכוד, השלישי לכחלון, והרביעי למחנה הציוני – את כל החישובים ביצעתי בעזרת מודל מדוייק שעובד לפי שיטת הבחירות וחלוקת העודפים הנוכחית, ועל פי הנתונים הרשמיים הכמעט סופיים של ועדת הבחירות המרכזית.
אי אפשר להתעלם לגמרי מהסקרים כולם שהצביעו כי לליכוד יהיו בין 20-24 מנדטים ולבית היהודי 11-13 מנדטים
למרות התוצאה השונה היחס הוא אותו יחס שמעיד כמעט בברור על מעבר מנדטים מהבית היהודי לליכוד
כום מדברים על נהס שחולל ביבי בבחירות האחרונות ובשעות האחרונות של יום הבחירות. כמו כן, לא ברור לי כליכודניק, מי הזמין את המאמר שליפנינו. דבר אחד ברור לי: תגובה דומה לזו של ביבי מצד בנט, תגובה קאוסטית מספיק, היתה עלולה להצליח לא פחות מזו של המאסטר. יש ציבור גדול, תשאלו בכל בית כנסת, שנמצאים בגבול בין מחל לבנט. הם אלו, שמין הסתם אלו שהביאו את האפקט המדהים, והיו יכולים להגיב אחרת, בצורה כזאת שהרצוג היה מתבקש להרכיב את הממשלה. לא מדובר במצביעים של הבית היהודי בלבד.
לכן החישוב המובא כאן אינו נכון ויכול להתפרש כירי בתוך הנגמ"ש.
ראו הוזהרתם. בעידו החלפת מנהיגות בליכוד צריך לקחת בחשבון תקופת חושך ממושכת וקטלנית.
לעניות דעתי, מי שתרם בעיקר להצלחתו של בנימין נתניהו ברגעים הסופיים של בבחירות האחרונות לא היה נפתלי בנט אלא בוז'י הרצוג וציפי לבני. האידיאולוגיה שלהם היתה אמנם ידועה לכול (אולי רק לא לעצמם), אך את מערכת הבחירות האחרונה הם ניהלו ביהירות גם לא מבוססת וגם לא מצודקת. יהירות זאת צברה תאוצה חולנית לקראת ההצבעה
במלים אחרות, חטא ה'היבריס' פגע אנושות במדינת ישראל במלחמת יום הכיפורים. מכיוון שהלקח לא נלמד' על ידי היהירים, אותו חטא פגע בהם הפעם שוב.
הסיבה שבנט עף החוצה ועוד ייצא מהפולטיקה היא פשוטה
הוא לא ידע לדבר בשפה של העם .
בנט מדבר גבוה בלבד . הייטק . ארץ ישראל השלמה וסחר חוץ
כאשר רצה להתייחס לחלק הזה בעם שלטענתו קולו לא נשמע הוא הביא את אלי אוחנה
שזה הדבר הכי מפגר שעשה .
ולימד אותנו שבנט הוא יהיר כמו לפיד .
עניין שני . בנט גילה לנו שגם הוא כמו ביבי לא ממש ישר .
ואנחנו לא צריכים עוד ביבי .
בנט הצביע נגד ישראל היום . דהיינו לא אכפת לו שימין יאבד מכוחו העיקר שיהיה נגד חבר שלו אח שלו ביבי .
אז יש כאן צביעות והעם רואה ומבין !!
חוץ מזה שבנט על כל האמירות הנחמדות שלו .
לא הצליח להעיף את הסודנים מדרום תל אביב
ובתקופתו הממשלה שחררה מחבלים רוצחים ב 2013
מי זוכר ?
בנט מבחינתי הוא בנאדם לא ראוי ולא ישר ולא אמין
רוב הפוליטיקאים אינם ישרים ואינם אמינים ולא רק בישראל ולא רק בהווה ועל כך כבר עמדו חז"ל. מכיוון שאין חלופה לפוליטיקה, אין גם חלופה לפוליטיקאים בלתי ישרים ובלתי אמינים.