השמאל יצא למשימת קמיקזה ופוגע בציבור כולו

הממשלה הנכנסת מכריזה שתטפל בנושאים האהובים על השמאל. אז למה האופוזיציה לא מפסיקה לתקוע לה מקלות בגלגלים?

רצו לחתור לשלום בעצמם. צילום: הדס פרוש /פלאש90

שמתם לב באיזה שלב התחילו הצעקות באולם המליאה במהלך נאומו הצגת הממשלה של בנימין נתניהו? מיד אחרי המשפט שלו: "הממשלה שלנו תחתור לשלום". הצעקות היו כה רמות עד כי גרמו ליו"ר הכנסת להוציא את הח"כ המפריע מהאולם. ומי התחיל לצרוח מיד עם השמעת המילה "שלום"? ח"כ מהימין הקיצוני? מיהו? מה שמו? יש כזה בכנסת הנוכחית? ברק אובמה מעבר לים מודאג מההרכב הלא מושלם של הקואליציה. אולי בגלל שמישהו מהשרים מחה נגד רצונו של ראש הממשלה לחתור לשלום?

לו היה באולם אורח זר שלא מכיר את הנפשות הפועלות בפוליטיקה הישראלית, הוא ודאי היה מגיע למסקנה שנתניהו שוחר שלום, ואילו היריבים הפוליטיים שלו הם נצים אשר התחילו להתפרע ברגע ששמעו את המילה השנואה עליהם. אבל אנחנו ראינו מי צעק – גם אחרי המשפט הזה, וגם במהלך הנאום כולו. והרי כולנו מכירים את הססמאות שחרוטות על דגלם של סיעות האופוזיציה. לכאורה: מה לא בסדר במצעה של הממשלה הנכנסת? היא מבטיחה לחתור לשלום, אז מדוע הם צועקים חמס?

אפשר, כמובן, לטעון כי אינכם מאמינים לדבריו של נתניהו. ועדיין, הוא אומר זאת בפומבי. לא באוניברסיטה או בכינוס לא-רשמי – בכנסת ישראל, בזמן הצגת הממשלה. תיפסו את השקרן במילה, הוא מוקלט. עלו בתורכם על הדוכן ותאמרו: אתה חותר לשלום – תוכיח שזה לא סתם מן הפה ולחוץ, תן לציפי לבני לנהל את המשא-ומתן, ואז כל העם ייראה האם נתניהו מבלף או רציני ברצונו לחיות בשלום עם הפלסטינים.

אני דווקא מאמין שנתניהו רוצה בשלום. אין חולק, הבייבי שלו הוא המאבק בגרעין האיראני, אך הוא עדיין במסלול הנכון. כשנתניהו פועל נגד הסכם גרוע עם איראן הוא דואג לשלום – לשלום אזרחי ישראל, לשלום המזרח-התיכון ואף לשלומם של אותם הפלסטינים. הדרך שלו להשגת השלום עם הרשות היא יותר יעילה; כאשר איראן תפסיק לעודד את הטרור החיזבאללאי והחמאסי האיום עלינו יפחת באופן דרסטי. אז עם ישראל מצד אחד יקבל ללא חשדנות הסכם עם הפלסטינים, ומצד שני גם הפלסטינים יגלו גמישות ויחושו שהם לא יכולים לפעול מעמדת כוח. מוכנותו של מחנה הרצוג-לבני להיות יותר גמישים במשא-ומתן העתידי עם אבו מאזן רק תרחיק את השגת המטרה ותגדיל את תאבונו של הפרטנר. תשאלו את אהוד ברק, שבזמנו גם היה בטוח שהוא יודע יותר טוב מנתניהו איך לדבר עם יאסר ערפאת ובסוף כינה אותו "קרוקודיל שאינו יודע שובע".

השנאה האישית לנתניהו עד כדי כך מסנוורת את עינני האופוזיציה שהיא מוכנה להקריב גם את האידיאלים שלה? "רק לא ביבי" – גם במחיר המשך עימות הדמים עם השכנים?

נתניהו לא יפריע

אם אני קורא נכון את נתניהו, בממשלה הזאת הוא מתכנן לטפל אישית בזירה המדינית. הוא מקווה גם ששאר השרים יקדמו את העניינים כל אחד בתחומו שלו – ששר הרווחה ידאג לחלשים ושכך יתנהגו גם שרי הבריאות, החינוך והכלכלה. כמה "רשע" שלא יהיה בנימין נתניהו, הרי כדי שלא יפריעו לו במשימותיו האישיות, לכאורה, הוא צריך שקט בעורף, בלי הפגנות, השבתות, חסימות כבישים וחגיגה בתקשורת לאור המהומות.

מסיבה זו, אני מאמין שנתניהו לא יפריע לכחלון לממש את הבטחותיו המופלגות ותהליכי הוזלת דירות, מוצרים ושירותים. כי הצלחתו של כחלון היא הצלחתה של הממשלה כולה, וגם של העומד בראשה. הרי נתניהו לא הפריע גם למבטיח הקודם יאיר לפיד לנסות ולהוזיל דירות. אני זוכר ראיון אחד עם נתניהו לפני כשנה, כאשר הכתב שאל אותו (במטרה להביך): כולם אומרים שמע"מ אפס לא יביא להוזלה – למה אתה תומך בתוכנית? נתניהו ענה: 'גם אני ספקן בקשר ליעילותו של המהלך, אבל לפיד בטוח – אז אני לא רוצה להפריע לו'. איזה עוד הוכחה אתם צריכים לכך שנתניהו מוכן לתמוך בשר שמנסה להטיב עם העם?

הרי מה רוצה העם בסופו של דבר? שלום, בטחון, הוזלת מחירים. אלה המטרות של הממשלה, והן תואמות את השאיפות העיקריות של העם. לכן יש לנו ממשלת חלומות.

מה רוצה האופוזיציה? למה היא צועקת ומכנה את הממשלה "קרקס"? היא רוצה לנפץ את החלום. מדוע? כיוון שזו שאיפתם של כמה מעסקניה – לא להגשים את חלומות העם אלא לתפוס מגורים בבלפור; להתהדר בתואר "ראש הממשלה" ו"שר החוץ", להתחכך במנהיגי העולם ושכל השאר ילך לעזאזל. את כל זה הם מקווים להשיג בעזרתה של התקשורת, אשר התגייסה לשכנע את הציבור שזאת ממשלה גרועה. חלק ממהדורות החדשות, האתרים והעיתונאים ימשיכו לבחוש בעבודתה של הממשלה (כפי שעשו ללא הרף במהלך הבחירות והרכבת הקואליציה), בעוד האופוזיציה תעשה הכל כדי לסכסך בין מרכיבי הקואליציה ולהביא בהקדם האפשרי לנפילתה.

ומי ישלם ביוקר על האמביציות הזולות של הפוליטיקאים הקטנים האלה שלא רוצים להשלים עם ההפסד? מי שתמיד משלם – העם. אם הם יצליחו להפיל את הממשלה לפני שהיא תביא תוצאות הם ירחיקו את השגת השלום וההוזלה ויבזבזו מאות מיליונים על עוד ניסיון לזכות בכמה מנדטים נוספים, שיאפשרו להם להרכיב ממשלה שתעשה פחות או יותר את אותם דברים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. לדעתי הכותב תמים או מיתמם. ברור שהאופוזיציה רוצה להכשיל את הממשלה. בשביל זה היא אופוזיציה. מדוע היא נוקטת בשיטות שהיא נוקטת? כי אין לה שום דבר אחר לעשות. נתניהו מאמץ את הרטוריקה השמאלנית לאורך כל הדרך. הוא רוצה שתי מדינות, הוא חברתי, הוא יגדיל מיסים, הוא לא ייתן לאף אחד להרוויח ממכירת הגז של כולנו, ואפילו אם הוא יישאר באדמה. הוא השמאל בהתגלמותו. ובכל זאת הוא מצליח והם לא.

    אותך במקומם זה לא היה מוציא מהדעת???).

  2. אני מהמר על זה שהכותב מיתמם.
    ביבי בשלטון כבר כמה שנים והוא לא התעסק במחירי הדיור ברווחה ובשום דבר שעכשיו הוא כביכול מאוד רוצה לפתור אז קל להבין למה האופוזיציה סקפטית. ביבי אלוף במילים לחוד ומעשים לחוד.

    ורק תזכורת קלה, הבחירות הללו לא היו נחוצות. לא לבני ולא לפיד גרמו להם אלא ביבי. ולא על נושא עקרוני אלא על ישראל היום.

    1. הכותב תמים וביבי נתניהו בעייתי מאוד עם כל זה אתה רון פשוט חוטא לאמת. אכן ביבי לא התעסק במחירי הדיור אבל בהחלט התעסק ברווחה – בשנים האחרונות האבטלה ירדה. השכר עלה. מחירי המזון ירדו ביחס לעליית השכר. תשתית התחבורה השתפרה מאוד מאוד. מספר הרוגי תאונות הדרכים ירד מאוד. בנושא הביטחון ביבי נכנע לשמאל ולכן אין שיפור בנושא זה וכן בנושא מחירי הדיור. הקפאת בניה והשאר וועדות וביוקרטיה וכח בידי המערכת המשפטית מונעים שינוי לטובה בנושאים האלה.

  3. האם הם שם בשביל לדאוג לציבור ולממלכה או שהם המהות והציבור מטרתו לשרת אותם ואת האגו שלהם