השר יעלון היה צריך לטפל בקצינים הסוררים בצמרת צה"ל, וליצור חיץ ברור בינם ובין הפוליטיקה. משלא עשה זאת, לא היה מנוס אלא להחליפו. בינתיים הרוויחה ישראל ממשלה רחבה ויציבה בהרבה
שרים בכירים בקואליציה אומרים שגם אחרי קריסת המשא ומתן עם המחנה הציוני בראשות הרצוג, לא היה הכרח לשנות משהו בקואליציה. דווקא בימין טוענים שהממשלה הצרה מתפקדת היטב. מתווה הגז שוב נסגר סופית באמצעות תיקון סעיף היציבות. נגוסה ואורן חזן, לדברי אותם בכירים בקואליציה, חזרו למסלולם. אבל אין ספק שהטלטלה שנוצרה בעקבות המגעים עם הרצוג יצרה לראש הממשלה נתניהו הזדמנות להרחיב את הבסיס הקואליציוני תוך כדי ביצוע שינוי מפליג בהרכב השרים. אחרי הכל, שרים סוררים מהליכוד ומ'כולנו' יכלו לחזור לסורם בכל עיתוי נוח להם.
עכשיו השאלה אם התרופה של ליברמן במשרד הביטחון איננה גרועה יותר מהבעיה שנקראה בוגי יעלון כשר ביטחון. אביגדור ליברמן כשר ביטחון זה לא חלום בלהות, אבל זה על סף הבלתי קביל. מאיפה זה נפל עלינו. בוז'י הרצוג האשים את שלי יחימוביץ' שהיא חתומה על מינוי ליברמן לשר הביטחון. זו אמירה ציורית. אבל יש בה הרבה אמת, וצריך לקוות שהרצוג, גם אם לא הצליח לצרף את המחנה הציוני לממשלה, ישמש כעוגן של אחריות לאומית בתפקידו כראש האופוזיציה. הרווח הלאומי מזה שמפלגתו נשארת בסוף בחוץ זה שאיימאן עודה בראשות הרשימה המשותפת איננו מנהיג האופוזיציה. אפשר רק לדמיין מה היה קורה במצב כזה. כל התקשורת העולמית היתה עולה אליו לרגל ומציגה את עודה כאלטרנטיבה לממשלה בראשות נתניהו. הרשימה המשותפת, מפלצת האירידנטה הפלסטינית בלב הפרלמנטריזם הישראלי, אגב, היא ההישג הגדול של ליברמן וחוק המשילות הצולע שלו מהקדנציה הקודמת.
מהלך המינוי של ליברמן כשר הביטחון במקום בוגי יעלון זה מהלך נגד הצבא. לא נגד צה"ל במובן שהשמאל הקיצוני מתכוון, אלא נגד סימני ההתערערות בצמרת הצבא, כפי שהתבטאה כפיגוע מתגלגל מאז שידור צילומי 'בצלם' בפרשת החייל היורה בחברון. עלייתו של ליברמן היא קודם כל סיפור נפילתו של בוגי יעלון. לנפילתו חברו כל הגורמים המאיימים על הדמוקרטיה: ראשית, ארגוני השמאל הרדיקלי בדמותם של 'שוברים שתיקה', 'בצלם', חברי הכנסת הרדיקלים מהעבודה ועיתון 'הארץ'. אתה לא יכול לתקוף כל הזמן את צה"ל משמאל בלי לקעקע את מעמדו של שר הביטחון.
הגורם השני אלו שרים בכירים בממשלה שתקפו את הצמרת המדינית-ביטחונית ללא הרף, ובעיקר את שר הביטחון יעלון. אמנם הביקורת של נפתלי בנט בכנס ה-INSS לפני שלושה חודשים היתה נכונה ככל שמדובר בצה"ל. אבל היא כוונה בפומביות שלה לערעור מעמדו של יעלון.
הגורם השלישי, אולי המכריע, זוהי טפשותם של האלופים הבכירים במטכ"ל ששר הביטחון נגרר אחריהם. מול המתקפה המשולבת של ארגוני השמאל הרדיקלי ואספסוף הימין הקיצוני הם הופיעו כמעורערים פסיכולוגית. יעלון לא ידע להעמיד אותם במקומם ולשים חיץ של פלדה בין הדרג המדיני האחראי מבחינה דמוקרטית לבין הדרג הצבאי שלעולם אסור לו להתערב במערכת הפוליטית ובוודאי לא המשפטית. מעורבות פוליטית צה"לית תמיד גררה מחדלים – מאז מלחמת יום הכיפורים ועד אוסלו והטיפול באינתיפאדת הסכינים.
הדחתו של יעלון הכרחית
מבחינה זו נתניהו גילה תעוזה ונחישות, ערמומיות ורשעות הכרחית, כאשר החליט להדיח את יעלון ולהציב במקומו מישהו אחר. לא פשוט לסלק בעל תפקיד כזה. אם שר הביטחון היה מציע להדיח את האלוף גולן והרמטכ"ל אייזנקוט היה בכך גילוי של מנהיגות. כיוון שלא עשה זאת, הוא מודח במקומם.
לליברמן יהיו כל המניעים להיות לויאלי בתפקידו היוקרתי הבכיר, ולא להיגרר בלשונו לפעילות הרפתקנית. בכך נרוויח ממשלת ימין יציבה שתהיה יציבה יותר מממשלת אחדות עם המחנה הציוני. ההפסד הוא בכך שהמערכת הישראלית המקוטבת לא מקבלת מרפא. האסטרטגיה הפוליטית מבית מדרשם של שוקן ושלי יחימוביץ' ואיימאן עודה גוברת על האחדות, שאותה ניסה להוביל הרצוג. את מלוא הקרדיט על הנסיונות להביא לממשלת אחדות יקבל הרצוג, יותר מבנימין נתניהו שהרכיב עכשיו את אחת הממשלות הימניות ביותר. בניגוד לניתוחים המהירים לכשלון המשא ומתן, הרצוג השקיע כאן לטווח ארוך ויוכל להציג רקורד אמין בעתיד של אחריות לאומית כנגד השמאל הקיצוני. הממשלה בהרכבה החדש היא ככל הנראה הממשלה הכי ימנית מאז ממשלת הימין של יצחק שמיר, שכזכור פינתה לבסוף את מקומה לממשלת אוסלו ב-1992.
לממשלת אחדות יש יתרונות וחסרונות. יותר חסרונות כלכליים לעומת האפקטים החיוביים של עצם האחדות. לפי הרצוג, היו לו הישגים בולטים בתחום "החברתי-כלכלי", שיפוצים במתווה הגז, ושרים בכירים במוקדי שליטה כלכליים ומדיניים. אין ספק שזו היתה ממשלה בגוון חברתי שלא לומר סוציאליסטי, תוך איבוד רסן בתחום התקציבי. עם זאת, אי אפשר לפקפק באווירה החיובית שיוצרת האחדות ומעודדת השקעות. גם יוזמות מדיניות שכוללות אולי שינוי אוירה מול הפלסטינים יוצרות סביבה כלכלית חיובית ותחושה של הרגשה טובה בציבור. אחדות זה משקה קולאייד ירקרק עם מינון סביר של ל-ס-די וקריאות עידוד של ממשל אובמה.
אבל אחדות אין פירושה ממשלה יציבה בהכרח. ההיפך, ממשלת הימין המורחבת עם ליברמן תהיה הרבה יותר יציבה. היא תהיה הרבה יותר קוהרנטית במדיניות הכלכלית והביטחונית. הרווח הראשון שלה בדמות ההסכמות על סעיף היציבות במתווה הגז התקבל אתמול, במקביל לחדשות ליברמן.
שמענו השבוע את גארי קספרוב בתל-אביב. "שפת ההרתעה היא קשה ולא נעימה", הוא אמר. "שפת הפייסנות היא נעימה". ליברמן מדבר בשפת ההרתעה. איראן והגורמים הסביבתיים המופעלים על ידה מרגישים שאין רצון פוליטי להתעמת איתם ולבלום את התפשטותם. הם קיבלו את הרושם הזה מהתנהגותו של מיסטר הרגשה-טובה המתגורר בבית הלבן. ליברמן, בתנאי שלא יחבור לסוכני הכאוס טראמפ ופוטין, יוסיף את המינון הדרוש לרצון הפוליטי לבלום את הטרור ואת האיומים האיראניים.
העתיד הצפוי עם ליברמן
המתנגדים לליברמן חוששים שהוא יהיה הרפתקן במדיניותו כשר ביטחון. בנקודה זו צריך להזכיר שתי עובדות. א', בישראל אין לשר אחד מעמד של מקבל החלטות בלעדי. ישנו המעגל המצומצם של מקבלי ההחלטות וגם הקבינט הביטחוני. ליברמן יוסיף את משקלו הניצי אך לא יוכל להורות עצמאית על פעולות ללא אישור. ב', בשנים האחרונות ראש הממשלה צבר בידיו יותר ויותר מהסמכויות לניהול ממדי הביטחון הלאומי השונים. הוא ממונה על המוסד והשב"כ, הוא ריכז במטה לביטחון לאומי את המגעים עם האמריקנים בנושא מזכר ההבנות האסטרטגיות והרכש הביטחוני לעשור הבא, והוא האחראי לטיפול בנושא הגרעין האיראני.
שר הביטחון מפקח על צה"ל, על גופי משרד הביטחון, על תקציבי המשרד. אם ירצה, יוכל לערוך את השינויים הדרושים בתקציב ובתכניות הבנייה השונות של צה"ל, כפי שעלו מדו"ח לוקר. יעלון ומזדנבי מערכת הביטחון זלזלו בדו"ח לוקר. אבל יש הרבה מה ללמוד ממנו, וליברמן נמצא בעמדה ליישם מרכיבים שונים ברפורמות שהוצעו בעשור האחרון.
ביחסים מול האמריקנים, אלה בראשותו של ג'ון קרי דווקא קירבו את ליברמן. מה שירדוף את ליברמן בארצות הברית אלה התבטאויות שנפלטו מפיו שלא בטובתו, וגילו את היסוד הלא אחראי בתוכו. לדוגמא, אפשר היה להבין ממנו באיזו אמירה אומללה, שצריך להוציא להורג מנהיגים ערבים "בוגדים". בניו-יורקר עיוותו את הציטוט הזה לצרכיהם. ליברמן בעיצומו של 'צוק איתן' קרא להחרים עסקים של ערבים. על הנייר, זו איננה אמירה גזענית. אבל הכרזת חרם מהסוג הזה נגד חלק מאזרחי ישראל היא בגדר הסתה חמורה.
מותר להעריך שליברמן עלול ללקות בתסמונת אריק שרון. ברצונו לפצות את הגרעון העמוק שלו בלגיטימציה בינלאומית חיצונית, ופנימית בציבוריות הישראלית, הוא צפוי ליפול בשבי של מעצבי דעת קהל בישראל, שראו בו כבר בעבר כלי ניגוח נגד נתניהו. אבל יותר מזה, לגיטימציה תמיד דורשת תכניות "כואבות ונועזות". לכן ליברמן נכנס לתפקידו כקלף משוגע שלא ניתן בינתיים לחזות כיצד ישנה את פני המערכת הפוליטית והביטחונית.
בכל הכבוד, השר יעלון פעל בלי "רעש וצלצולים" למען ישום דוח הועדה בראשות שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי ז"ל. גם ראשי הישובים אישרו זאת. מדובר בנושא חשוב לא פחות מטיפול בהתבטאויות שנויות במחלוקת של קצינים. חבל מאוד שעובדה זו לא עניינה את ראש הממשלה – כמו גם דוח השופט לוי בכלל, אשר הוזמן ע"י נתניהו – כאשר החליט להעביר מתפקידו את שר הבטחון.
אמנון לורד, היגזמת!! למנות אדם בלתי מתאים כליברמן לתפקיד שר הביטחון, רק מראה עד כמה הידרדרה המוסריות אצל נתניהו שמשחית כל חלקה טובה במדינה. זה לא עניין של ימין או שמאל שכן אפילו בני בגין הישר אמר שהמינוי הזוי לחלוטין. נתניהו איבד את הצפון (ואת המצפון) לפני הרבה זמן. חייבים להעיף אותו במהירות האפשרית
בני בגין הישר?! הצחקת אותנו, הוא הרי התייצב כסנגור הראשי של החונטה הנפשעת של בגץ וכנופיות שלטון הטרור המשפטי (היועמ"ש והפרקליטות) שהשמידו כל משפט, כל צדק, כל שפיות במערכת המשפט. לקחו מערכת משפטית מפוארת והרסו אותה, הרסו את האמון החיוני של הציבור בה, הפכו עצמם למחוקקי על, למפעל לתפירת תיקים לחפים מפשע ולסגירת תיקים למשלמי שוחד ולאנשי שלומם. על זה כבר התנבא הנביא: ויקו למשפט והנה משפח, לצדקה והנה צעקה. ועוד: ציון במשפט תיפדה, אבל אם אין משפט, יש עונש ובני בגין הוא חלק מהעונש, הוא נוכל רמאי נקלה ומגן על מגה פושעים.
ההדחה של יעלון נכונה. המינוי של ליברמן בעייתי ביותר. לא ברור מדוע נתניהו מכניס את עצמו לפינה כזו מול הצבא, מול העולם, ומול השאיפות הלא מוסתרות של ליברמן עצמו.
אנחנו, אזרחי ישראל, לא רוצים ממשלת אחדות. בגלל זה טרחנו לבוא לקלפי ולהצביע והכרענו באופן ברור, שני שליש מהמצביעים בחרו במפלגות ימין. זה לא לגיטימי לקחת את הקולות שלנו ולסחור בהם עם המיעוט שלא נבחר ולהקים ממשלה שלא פועלת בהתאם להבטחות מלפני הבחירות. ליברמן בממשלה זה נכון וטוב וזה מה שבחרנו.
תרגע חמודי הימין בלי ליברמן זה רק 61 חברי כנסת אז להגיד צריך להיות אקצת מטורלל כדי להגיד שיש הכרעה באופן ברור
אבל הימין הוא לא בלי, אלא עם ליברמן. וזה אומר 67 חכ"ים, חמודי. (בעצם 66, לאחר פרישת אורלי לוי, הנעלבת. אבל עדיין, זה רוב מוצק וברור.)
זאת לא הנושא וזה לא הדרך!
זה לא מהלך נכון מכל הבחינות והפרמטרים שיהיו(פוליטים, ביטחונים, מקצועים וכו') להוציא שר ביטחון שנבחר מראשית ממשלה מכהנת ולהכניס יו"ר מפלגה שהרטוריקה שלו לתקוף את הראש הממשלה המכהן עד אשר שיקולים אישים ופוליטים מתסדרים!
שיו"ר מפלגה שולטת מוציא שר של משרד חשוב כמו ביטחון מאותו מפלגה ומעביר אותו ליו"ר ממפלגה אחרת זה מהלך פוליטי ואסטרדגי, וחשיבתי לא חכמים במיוחד מהלך שכזה ורק מעיינים איישים ופוליטים יכולים להיות רק בעוכריו של ביבי נתניהו ! ! !
אם יש דבר אחד שאפשר להגיד לזכותו של ליברמן שהוא יצא הכי נשכר מכל מהלכים פוליטים העכשיווים!! צל"ש
כל השאר ציון רק טר"ש(בוזי,ביבי,בוגי,שלי…..)!!!
ההבדל בין ליברמן והרצוג הוא הבדל קוסמטי וסמנטי בלבד וזה תופס גם לגבי כל עסקן פוליטי כוזרואשכנאזי הנאחז בקרנות המזבח של המדינה הציונית הקולוניאליסטית.
כמה פעמים אמרתי לך מוני? את הכדור הכחול לוקחים בבוקר. בערב אתה צריך לבלוע את הכדור האדום, יא ערבו-כוזרי חביב שלי.
אביגדור ליברמן הוא אדם מסוכן.
דווקא כימני מובהק אני מוצא שהוא מאד לא אחראי, מאד לא צפוי ומאד מסוכן למדינה ולימין בישראל.
האדם הזה הפך את ההסתה כנגד ערביי ישראל לשיטה מסודרת. ב"זכותו" הועלה אחוז החסימה וקיבלנו מפלגה ערבית אחת גדולה במקום שברי מפלגות יריבות ונוחות לתמרון.
הוא התבטא בצורה מעליבה וחצופה מאין כמוה כלפי ראש הממשלה, צורת דיבור שאפילו השמאל המובהק לא העז להשתמש בה (שקרן, רמאי וכו').
במהלך צוק איתן הוא תקף בצורה חסרת אחריות את הממשלה שהוא עצמו ישב בה. באותו הזמן הוא גם לבש על עצמו לפתע את גלימת המבוגר האחראי ודיבר בשבח הדו שיח עם ארה"ב, שבאותו הזמן הטילה עלינו סוג של אמברגו נשק ודאגה לסגור לנו את נתב"ג.
אמנון לורד מציין בצדק את הדמיון באופי לאריאל שרון. הדמיון הזה אכן קיים: מדובר בשני אנשים חסרי עכבות, תאבי כח, נעדרי כל מוסר, שדבר אחד ורק דבר אחד מנחה אותם: טובתם האישית. להבדיל משרון, המנחה הפוליטי של ליברמן, שבעברו עשה כמה דברים חשובים, ליברמן מגיע להיות מועמד לשר בטחון כמעט ללא שום הישגים בעברו.
ליברמן הוא בדיוק האדם שאם יראה רווח אישי יזדרז לפנות ישובים יהודיים ולעשות כל מעשה נבלה כדי לשמור על ישבנו. בואו נזכור שגם נגדו יש כל מיני חשדות וחקירות, וראינו לאן דברים דומים הובילו את המורה הפוליטי שלו שרון.
אני חוזה חזות קשה לממשלה הזו ולנו בכלל אם האדם הזה ימונה לשר בטחון.
תודה למגיב 9. אכן מצב מדאיג. במקביל כדאי שנחשוב קצת גם על שיטת הממשל שלנו. אצל האמריקאים ועוד מדינות עם משטר נשיאותי-דמוקרטי זה כלל לא יכול לקרות. אולי נתעשת פעם בענין הזה. בינתיים כדאי לנשום, לקחת אויר ולהירגע. אנחנו לא הולכים לישון ונמשיך לעקוב. אבל ברגוע חברים.
הניתוח של אמנון לורד, כמו תמיד לוקה בהרבה יוהרה והרבה פחות הבנה. באשר לליברמן כיצד עליו לפעול בביטחון? בשלב זה הוא כמו שועל שחדר ללול התרנגולות, הדגנרלים שלנו, בהיסטריה, מה עוד שהן באמת תרנגולות, הוא חייב להרגיע מעט המערכת. את ספינת הביטחון מסובבים לאט, עליו לזמן את המטה הכללי לאחר שלקחו סידרת ריפוי עם מינון די גבוה של כדורי הרגעה וטיפול פסיכיאטרי, אולי אפילו ריפוי בהלם חשמלי להרגעה ואז להורות להם את ההוראות החדשות לפתיחה באש, קרי, מרצח שבה להרוג אסור שיצא חי מהזירה! זוהי גם המשמעות המעשית ביותר של דרישתו לעונש מוות למחבלים. יהיה צורך במעקב שוטף לאורך זמן עד שהתרנגולות יפנימו שהן בעצם ניצים, זה לא מתחולל ביום, אחרי שכל הכשרתם מאז אסון/פשע אוסלו היה שלקחו ניצים והפכו אותם לתרנגולות. אולי בהתחלה סידרת חינוך שהם תרנגולים זכרים, אחר כך שהם עורבים, עורבנים ולבסוף לאורך ציר זמן יהפכו ניצים. ואז יגיע המבצע הבא בעזה, עליו לנצח עליו כשהיעד הוא ניצחון, לא הכלה, לא הפנמה, לא הזרמה ולא השפרצה – ניצחון! מחיקת החמאס, וכיבוש עזה מחדש.
ומה ביחס לגלי צה"ל – הבית של המחבלים? לאחר שיצבור כוח ויוקרה במשרד, הוא יגיש למשרד הביטחון מתנה, חיסכון של עשרות מיליוני ש"ח עם ביטול תחנת ההסתה, שיוקצו לסדרות חינוך שעיקרן ביקור יחידות צה"ל בעיר האבות חברון וסקירה מפי משפחת העצני על חשיבותה ההיסטורית, כמובן זאת רק דוגמית כיצד צריך להתחיל חינוך מחדש של מפקדי צה"ל וחייליו. ליברמן הרבה הצלחה, כולנו זקוקים לה כאוויר לנשימה.
הלוואי שליברמן יעשה אפילו חלק ממה שציינת (בעיקר בעניין החינוך מחדש של מפקדי צה"ל). אבל נתניהו לא יאפשר לו כי זה יגרום למעבר מצביעים אל ליברמן, מנתניהו.
ונתניהו עצמו לא יעז לעשות צעדים שכאלו, כי מה לעשות ונתניהו הוא נתניהו, אומן ההרגעה במילים, ולא אומן המעשים שצריך לעשות "ויהי מה".
ביבי אחד מראשי הממשלה הגרועים ביותר היו כאן מאז ומעולם
מדינת ישראל לא הרוויחה ולא יכולה להרוויח דבר ממהלך שכזה.
השרידות של נתניהו – בהחלט רוויחה.
מסתבר שבמפלגות הימין אין מקום לאנשים בעלי יושרה ורמה ערכית מוסרית.
לכן מצאו את עצמם, שורה ארוכה של אנשים איכותיים, נפלטים מהמערכת.
דן מרידור, בני בגין, יעלון, ריבלין וציפי לבני זו רק רשימה חלקית.
כל דרג הפיקוד של החייל מחברון סבר שמדובר בכשל נורא, אך לשר הבטחון אסור לחשוב כך וודאי לא להגיד דברים ברוח זו.
כל מי שמשמיע קול בעד מוסר, שלטון חוק, עצמאות וכבוד בית המשפט, זכויות אדם, טוהר הנשק, נאלץ לפרוש, או מנוטרל.
כאדם בעל דעות ימניות מבחינה מדינית, זה מצב מצער מאוד utphku nchl nna/
מאמר מפוכח ונקווה שיהיה גם מפוקח במציאות. לדעתי, השונה אשר כאן, בוז'י דווקא מתחיל להצטייר כלוזר התורן, בדומה לפרס בזמנו, וכל מה שהוא עושה יוצא לו על העוקם. לשלי יש אינטרסים משלה ולמעשה כל הכנופיה במחנה הציוני מחכה להפיל את כולם בדומינו…
ליברמן לא ילקה בתסמונת אריק שרון אלא בתיסמונת אמיר פרץ .
לדעתי, אחרי שהתקציב הדו שנתי יעבור ומתווה הגז המתוקן גם הוא יעבור ,ואחרי שדונלד טראמפ ייכנס לבית הלבן ,ואחרי שגלנט יתמנה לסגן שר הבטחון – אנחנו הולכים לבחירות ,בערך בתחילת פברואר שנה הבאה. לא בטוח לגבי גלנט אבל בחירות בעוד כחצי שנה בטוח
כתבה מאלפת עם הרבה אומץ אינטלקטואלי והבנת מצב. המינוי של ליברמן עדיף על צירוף הרצוג ושות' כבר הוכח ולדובר על כך שדברים שנראים משם, אינם נראים מכאן. לליברמן אכן יש אפקט הרתעתי, ותלוי רק בו אם דימוי זה ישמר, אני מקווה שכן. אני מקווה שליברמן ישכיל להעיף את ארגוני ה0מול הקיצוני מכל עמדות ההשפעה בצהל שהם השיגו בזמנו של יעלון ואף קודם לכך. על ליברמן לנקות את כל אורוות ה0מול מתחומי השפעתם בצבא, כולל את משפטני פרוייקט המשפטנים של הקרן לישראל חדשה, שמבצעים בפרקליטות את האג'נדה של שולחייהם. ימים יגידו אם ליברמן הוא אריה או רק מתחפש לאחד כזה.