אונר"א היהודית: סיפור הסיוע האמריקני לפליטי ארצות ערב

החלטת ארה"ב להפסיק את תמיכתה באונר"א מעלה את האפשרות שמדינות נוספות ילכו בעקבותיה, והארגון הזה יגיע לסוף ימיו. האפשרות הזו מזמינה מבט לאחור על תקופת הקמתה של אונר"א. מתברר שלצד אונר"א, שנועדה לסייע לשיקום הפליטים הפלסטינים לאחר המלחמה, העבירה ארה"ב כספי סיוע לפרויקט מקביל שנועד לסייע לפליטים יהודים מארצות ערב.

הפרק הזה בהיסטוריה שלנו נשכח, פשוט משום שהצליח: כידוע, מאות אלפי פליטים יהודים מארצות ערב נטמעו בישראל. לעומתם, מאות אלפי פליטים פלסטינים נדחו על ידי המדינות שאמורות היו לקלוט אותם, במהלך ציני שנועד להנציח את הסכסוך הישראלי-ערבי בתנאים שבהם סכסוכים אחרים כבר הגיעו מזמן לסיומם.

בספרם 'מלחמת זכות השיבה' עוסקים עדי שוורץ ועינת וילף בהקמת הארגון ובמעורבות הממשל בהקמתו. אולם כשמרחיבים מעט את העדשה מגלים שבמקביל להקמת אונר"א התחולל מהלך רחב של הממשל האמריקני לשיקום פליטים ומדינות בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה. אונר"א והסיוע לפליטים היהודים מארצות ערב אמורים היו להיות חלק מהמהלך הזה.

בדרכו של מרשל

ג'ורג' מרשל היה מזכיר המדינה בממשלו של נשיא ארה"ב הארי טרומן. על כתפיו של טרומן הוטלה המשימה להוביל את שיקום העולם לאחר מוראות המלחמה, ומרשל שיחק תפקיד מכריע בשיקום האירופי: בתכנונו ובניצוחו העבירה ארה"ב כ-12 מיליארד דולר, שהם כ-120 מיליארד דולר בערכים של ימינו, לשיקום אירופה החרבה.

הכספים שימשו בעיקר להלוואות למפעלי תעשייה ולרכש טובין מארה"ב, אבל חלקם שימשו גם לשיקום והטמעת אוכלוסיות פליטים. כך, לדוגמה, מיליארדי דולרים הושקעו בביסוסם בגרמניה של גרמנים שגלו מחבל הסודטים. התכנית הצליחה מעבר למשוער, והשגשוג הכלכלי בגרמניה ואוסטריה, לדוגמה, זכה לכינוי "הנס הכלכלי".

פליט מול פליט

ישעיהו (סי.) קנן היה דובר המשלחת הישראלית לאו"ם בזמן תכנית מרשל. הבוס של קנן, השגריר אבא אבן, דחה את הצעתו לדרוש מהממשל האמריקני תכנית מקבילה במזרח התיכון, בטענה שהערבים ישתמשו נגד ישראל בכספים שיקבלו. קנן חבר אז למועצה הציונית האמריקנית (AZC) ובמסגרת הזו החל לשדל ליישומה של תכנית דומה במזרח התיכון. באותה התקופה היו במזרח התיכון כ-1.6 מיליון פליטים ועקורים – מחציתם יהודים ומחציתם ערבים. קנן שאף לכך שהמדינות ישתמשו במענקים לשם שיקומם בארצות שאליהן הגיעו לאחר המלחמה.

מעודדים מההצלחה של תכנית מרשל באירופה פנו האמריקאים לשקם את המזרח התיכון באותם אמצעים. תמיכתו של משטר טרומן בהקמת מדינת ישראל (נגד עמדתו של מרשל), יצרה תחושת אחריות בקרב הממשל לתוצאות הכרזת העצמאות ומלחמת הקוממיות.

על הרקע הזה החלה היוזמה של קנן למצוא אוזן קשבת בקונגרס ובמחלקת המדינה. 164 חברי קונגרס חתמו על הצעה לבצע את היוזמה, ובתגובה החלו מדינות ערב להפעיל לחץ נגדי. קנן אז רתם כלכלנים מובילים לשם שכנוע הקונגרס כי הסיוע לישראל טוב לא רק לישראל, אלא גם לארצות הברית.

בספטמבר 1951, כמעט שנתיים לאחר הקמת אונר"א, מאמציו של קנן נשאו פרי: הקונגרס אישר סיוע בסך 160 מיליון דולר לשיקום האזור: 68 מיליון דולר הוענקו לישראל, והיתר חולקו בין לבנון, סוריה, עירק, מצרים וירדן.

הסיפור של הסכסוך כולו

האופן שבו חולקו הכספים האלה, הוא עוד אחד מאותם מקרים נקודתיים שמספרים בזעיר אנפין את הסיפור של הסכסוך הישראלי-ערבי כולו: מדינת ישראל הצעירה השקיעה את הכספים הללו, שהקדימו בכמה שנים את כספי השילומים מגרמניה, בבינוי מגורים ותשתיות ובמאמץ האדיר לקליטתם של העולים שנמלטו מארצות ערב. בכך נהגה ישראל באופן שתאם את טיפולן של מדינות אירופה בכספי הסיוע האמריקנים שהגיעו במסגרת תכנית מרשל.

מנגד, מדינות ערב אפשרו לכספים האלה להיבלע בתוך התקציב הכללי של אונר"א, או אולי סתם שמרו אותו לעצמן. ספרם של שוורץ ווילף מתאר את מנגנון ההונאה שהפעילו הערבים נגד הממשל האמריקני: הם איפשרו לאונר"א להעניק לפליטים סיוע הומניטרי והסכימו עקרונית לפרויקטים ענקיים לבינוי תשתית שתקדם את מדינותיהם לצד שיקום של הפליטים הפלסטינים. בפועל, הממשלות הערביות גררו רגליים ולא איפשרו לשיקום להתרחש. המניע היה מינוף מצוקתם של הפליטים כאמצעי לשלילת הלגיטימציה של מדינת ישראל. בדיעבד, אם כן, נראה שאבא אבן צדק בהתנגדותו לתכנית.

המפלצת ששמה אונר"א הפכה, כידוע, לצלחת פטרי שבה התרבו אנומליות בכל הנוגע לטיפול בפליטים: הפליטות הפלסטינית עוברת בתורשה, אונר"א עצמה לא פועלת לשיקום הפליטים אלא רק לסיוע הומניטרי ורוב גדול מעובדיה הם פלסטינים בעצמם. אונר"א הפכה לגורם מכריע בהנצחת הסכסוך הישראלי ערבי, במקום בפתרונו.

באפריל 2008, חודש לפני יום העצמאות ה-60 של ישראל, נראו סימנים ראשונים להתעוררות אמריקנית: אל מול "זכויותיהם הבלתי ניתנות לערעור" של הפלסטינים, החליט הקונגרס להעמיד זכויות זהות לפליטים היהודים שנמלטו מארצות ערב. הקונגרס הנחה את הנשיא לקבוע כי שיקום הפליטים במקומותיהם הוא הדרך לפתור את בעיית הסכסוך במזרח התיכון, וב"פליטים" הכוונה לאנשים שנמלטו מכל מדינות המזרח התיכון במהלך מלחמת 1948.

החלטת ממשל טראמפ לייבש את אונר"א נראית כמו סגירת מעגל. ימים יגידו אם המהלך יצלח, אולם אם כך אכן יהיה לבסוף – ניתן להעריך כי מדובר בצעד משמעותי לקראת שיכוך וסיום הסכסוך הישראלי-ערבי.