ד"ר גדי טאוב במאמר שהשמאל ושופטי בג"ץ לא רוצים שתקראו: כיצד הם השתלטו על המשטר בישראל ומדוע חייבים לתקן
אין ספק שרוב משתתפי ההפגנות נגד הרפורמה במערכת המשפט סבורים שהם נאבקים "להצלת הדמוקרטיה". זה מה שסיפרו להם שופטים, אקדמאים, אינטלקטואלים ועיתונאים בכירים. תחת הרעשה אידיאולוגית זו לא מפתיע שלא עולה על דעתם האפשרות לפיה הם לא נאבקים להצלת הדמוקרטיה, אלא להפך: להצלת שלטון המיעוט של האליטה השמאלית מפני הדמוקרטיה.
יש מי שקונים את בלוף "הצלת הדמוקרטיה" ויש מי שיוצרים אותו. זה לא אומר שהיוצרים בהכרח ציניקנים. רבים בתוכם מן הסתם רואים בהונאה שהם מתזמרים מהלך הכרחי כדי להציל את הציבור הלא נאור מפני עצמו. אבל ספק רב בעיני, אם פרופסורים כמו ברק מדינה, יניב רוזנאי או מרדכי קרמניצר, ושופטי עליון כמו אהרן ברק, יצחק זמיר או אסתר חיות – כולם חברים בכירים בחונטה המעידים על עיסתם – פועלים בתום לב. הרי כולם אידיאולוגים מובהקים של ההשקפה האנטי-דמוקרטית השואפת לבצר את הריבונות מחוץ להישג ידם של האזרחים. כבר שנים שהם קוראים לאוליגרכיה המשפטית "דמוקרטיה מהותית".
טיעוניהם נגד הרפורמה, חייבים לומר בגלוי, לא רק מטעים אלא גם רדודים להפליא. וראשיתם במה שהם מבקשים להסתיר: ישראל היא ה"דמוקרטיה" היחידה במערב בה 15 שופטים מחזיקים בריבונות (בתוספת וטו על מינוי חבריהם).
זו אינה הפלגה וגם לא מטאפורה; זו עובדה מתחום מדעי המדינה. סמכות ההכרעה האחרונה בישראל עברה לבית המשפט, בכל עניין שהוא – כל עניין, כולל ניסוח של חוקה לכאורה. "חוקה" זו נוצרה באמרי פיו של בית המשפט שהקנה מיוזמתו ובלא סמכות מעמד חוקתי לחוקי היסוד. אין שום פעולה של הרשויות האחרות שבית המשפט לא דורש לעצמו את הסמכות להתערב בה, לרבות – כפי שהכריז במאי 2020 בתגובה לעתירות נגד הרכבת הממשלה בידי בנימין נתניהו – הכוח לבטל את תוצאות הבחירות. אין לשלטון השופטים הזה מקבילה בשום דמוקרטיה מתוקנת, ובצדק כינה פרופ' שלמה אבינרי את צורת המשטר המוזרה שלנו 'בג"צוקרטיה'.
במדינה דמוקרטית מתוקנת, כל גוף שלטוני פועל מכוחה של סמכות שהוקנתה לו בחוק, ויכול להצביע עליה. בית המשפט שלנו שחרר את עצמו מכפיפות לחוק – מעשית, משום שהוא מרוקן חוקים מתוכן או לחלופין מתעלם מהם כרצונו, ופורמלית משום שנטל לעצמו במחטף את הכוח לבטלם מבלי שהוסמך לכך.
חלק חשוב מן המהפכה הלא חוקית באמצעותה העניק לעצמו בית המשפט של אהרן ברק סמכות לפסול חוקים, נטמן בהכרזה נטולת בסיס חוקי מוצק ולפיה יש לחוקי היסוד מעמד של חוקה לשם פסילת חוקים רגילים על פיהם. אבל מרגע שבית המשפט לקח לעצמו סמכות להגביל את הסמכות המכוננת של הכנסת (בפסק דין חסון בעניין חוק יסוד: ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי) ואף הסמיך את עצמו במחטף לפסול חוקי יסוד (בפסק דין שפיר), הוא שחרר את עצמו מכל מגבלה והציב את עצמו מעל כל הנורמות כולן, לרבות ה"חוקה". ועוד לא דיברנו על הדרור שקרא לעצמו מכל נאמנות למשמעותן המפורשת של מילים (באמצעות "הפרשנות התכליתית"), ועל החופש שהעניק לעצמו לפסול גם מה שחוקי אבל אינו לטעמם של השופטים, תחת הכותרת האלסטית המכונה "מתחם הסבירות".
הרפורמה של יריב לוין רחוקה מלהיות מושלמת, ועדיין נותרו בה הרבה מדי פרצות שיאפשרו לאליטה לשבש את רצון הבוחרים. הפרקליטות המתפקדת כמשמר הפרטוריאני של הבג"צוקרטיה, ועברה פוליטיזציה מרחיקת לכת, הצליחה לפרק את הגוף היחיד שהיה אמור לפקח עליה, וכצפוי כושלת לחלוטין בביעור השחיתות בקרבה (פרשות רות דוד, האחים פריניאן, אבו אל-קיען, הסתרת האזנות הסתר במשפט רמון, פרשת מע"צ ועוד); יחלוף עוד חצי יובל של פסיקה רדיקלית לפני שהשינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים יכניס מעט גיוון בסגל האקטיביסטי וה"יצירתי" של בית המשפט העליון; ותורת הפרשנות הפוסט-מודרנית שהנהיג ברק לא במהרה תאפשר להחזיר ודאות משפטית להיכלי הצדק.
מאחורי ז'רגון משפטי מנופח, המסתיר לעיתים קרובות בורות בתורת המשטרים, מבקשים מחוללי סיסמאות בנוסח 'המכון הישראלי לדמוקרטיה' לנפק לעיתונאים ערכות דמגוגיה גדושות בטיעוני סרק: על כך ש"לישראל אין חוקה" (אבל ברק הפך את חוקי היסוד לחוקה באמרי פיו), על כך שהרפורמה "תבטל את הפרדת הרשויות" (אבל בית המשפט הוא שרמס אותה כאשר פלש לתחומי הרשויות האחרות ויצר לעצמו עוצמה שלטונית משולחת רסן), ש"בישראל הכנסת נשלטת בידי הממשלה" (ספרו לעידית סילמן), וגם ש"מרסקים את מערכת המשפט כדי להציל אדם אחד מהכלא" (אבל הרפורמה לא נוגעת למשפט נתניהו שיצא לדרך לפני שנים ואין בה דבר שיאפשר לעוצרו). וכמובן, בראש המצעד מככב ההיקש המופרך לפיו כדי למנוע את "עריצות הרוב", אנחנו זקוקים משום מה לעריצות המיעוט.
קצרה היריעה מלענות לכל סיסמא שמנפקים לנו נציגי האוליגרכיה המשפטית וסוכני הבורות שלהם. אבל אפשר להצביע על המסגרת המושגית הכללית של הולכת השולל: מתארים את הרשות השופטת לא כרשות שלטונית, אלא רק כבלם, ולכן אין שום דבר מדאיג בכך שאין גבול מוגדר לכוחה, ואין דבר שיאזן או יבלום אותה.
אבל בית המשפט אינו רק בלם, הוא אחת מרשויות השלטון והכוח הלא-מבוקר שצבר, בפני עצמו ומול הרשויות אחרות, מסכן את ריבונות האזרחים וגם מנתק את הקשר הדמוקרטי החשוב בין סמכות לבין אחריות בפני הציבור. זה מצב שאינו רק משחית ולא דמוקרטי, אלא גם הרסני למערכת השלטונית כולה ולטיב התפקוד שלה. קל וחומר כשבית משפט כזה מנחית מלמעלה סדר יום וערכים בסתירה לרצונו המפורש של רוב הציבור בישראל. על ההטעיה המושגית הזאת נשען הכזב הפופולרי הגורס כי ללא בית משפט כל יכול, דבר לא יבלום את רמיסת זכויות הפרט והמיעוט. במציאות, ההפך כמובן נכון. הכוח הבלתי מרוסן שבידי בית המשפט והמשמר הפרטוריאני שלו בפרקליטות הוליד את המצב העגום של ישראל היום בתחום זכויות האדם: בדין הפלילי בו הזכויות האלו נחוצות יותר מכל לשם הגנה מפני שרירות השלטון, לאזרח הישראלי אין כל הגנה אמיתית.
חזקת החפות הפכה לקליפה ריקה בבתי משפט בהם נרשמים שיעורי הרשעה מרקיעי שחקים. מדיניות המעצרים של המשטרה, אותה הפרקליטות מגבה ובתי המשפט מאשרים, חצתה כל גבול שפוי. הכנסת היא שביקשה לשמור על זכויות האדם של הנאשמים, בחקיקה נאורה והומנית; בית המשפט רמס את החוק, ואת הזכויות שהחוק מקנה. גם הטענה לפיה בית המשפט "מגן על מיעוטים מפני עריצות הרוב" אינה עומדת במבחן המציאות, כי תלוי לאיזה מיעוט אתם שייכים. שאלו את המתנחלים על זכות המחאה שלהם בהתנתקות, על מעצרים עד תום ההליכים של ילדות בנות 14 על מעצרים מנהליים ממושכים או לחלופין על סגירת ערוץ 7. הדבר בולט באכיפת עקרון השוויון (שאינו מופיע בחוקי היסוד) באופן לא שוויוני על חרדים (שהפטור שלהם מגיוס אינו נאה בעיני בג"צ) וערבים (שהפטור שלהם מגיוס דווקא נאה בעיניו).
השמאל יכול להמשיך להונות את עצמו ש"הליכודניקים לא הצביעו בעד הרפורמה", אבל בצד ימין של המפה ברור לכולנו מזה זמן ששום מדיניות ימנית לא תעבור כל עוד האוליגרכיה המשפטית שולטת מעל ראשיהם של נבחרי הציבור, ומשרטטת עבורם את גבולות המדיניות שהשמאל מכתיב. בנימין נתניהו הבין שאף על פי שהרפורמה כנראה תקומם את המערכת נגדו, המחנה לא יסלח לו אם ינסה לבלום את גל הזעם על הגריסה המתמשכת של פתקי הבחירות בידי משפטנים.
אבל הבוטה שבין שקריה של מכונת התעמולה להצלת שלטון המיעוט טמון בטענה כי באין בית משפט כל יכול, תהיה בישראל רק רשות אחת, כל יכולה, והיא הממשלה, השולטת, כך אומרים לנו, בכנסת. פרופ' יצחק זמיר, המציא חידוש בתיאור המשטר הישראלי כ"דמוקרטיה קואליציונית", והוסיף שהממשלה נשלטת בידי ראשה, ולכן בעצם יש לנו בישראל שלטון יחיד.
לא ברור לי היכן חיו בעלי התיאוריה המוזרה הזאת בעשורים האחרונים. כנראה לא בישראל הממשית, כי בישראל הממשית מול הממשלה ומול הכנסת עומד גדול הבלמים. קוראים לו בחירות. לא זאת אף זאת: לו עיינו בעלי התיאוריה החדשנית בדפי המסרים שלהם עצמם מלפני חודש, אולי היו נזכרים שהם טענו תחת כל עץ רענן כי נתניהו חלש וסחיט, שבוי בידיה של קואליציה שכל אחד מחבריה קורע נתח משלטונו. ואולי הם לא שמו לב לכך שבשיטה שלנו הכנסת כולה מלאה בלמים אל מול הממשלה, שכן סיעות הקואליציה יכולות – וכך הן עושות לעיתים קרובות – להפיל ממשלות, ולפעמים גם חבר כנסת בודד יכול לעשות זאת .
אסיים אם כן בקריאה לשר המשפטים יריב לוין: אל תתרשם מזעקת הקוזקים הנגזלים. זו שירת הברבור של אליטה המשתוללת כאחוזת אמוק מול פרפורי גסיסת שלטונה הלא-דמוקרטי. פעל בעוז והשב את הריבונות הדמוקרטית לבעליה החוקיים: אזרחי ישראל.
***
להאזנה לכל פרקי הפודקאסט 'שומר סף' עם ד"ר גדי טאוב – לחצו כאן.
לצפייה בכל הפרקים בערוץ היוטיוב שומר סף
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
הכלבים ינבחו שמאלנית והשיירה בהדר בית"רי עבור תעבור ברב פאר והדר
——————————————————–
1) המיעוט שהובס בבחירות מנסה להטריל את מקבלי ההחלטות לחשוב כי מדובר בעצם ברב העם – ממש לאת מדובר בשבריר זעיר של מי שהזיזו או שעוד יזיזו את הגבינה.
2) יש למהר לחוקק את החוקים. להדיח פרקליטים, שוטרי חקירות, לשנות את הוועדה לבחירת שופטים. להסתכל להן בלבן שבעיניים – ולאמר אתם יכולים ללהפגין מעבר לזה אנחנו לא שמים עליכם.
3) יש לסגור את גל"צ, וערוץ 11. יש להשתמש בתדרים על מנת לגוון את התקשורת. קרי לא הייתי פוסל העברת התדרים של גל"צ ורשתות א,ב,ג,ד לגלי ישראל כהחלטת ממשלה ולערוץ 14 גם כהחלטת ממשלה. לאחר ששר התקשורת שקל את טובת האזרח וגיוון השיח התקשורתי. ילך לבג"ץ – הגיע זמן להפסיק לפחד מהם.
4) להתחיל לעבוד על הקהל הרוסי המאוד מבוגר. זה הזמן לפעול עד למנת שבבחירות הבאות ליברמן לא עובר את אחוז החסימה והלכוד ושאר חברות הקואליציה גדולות ב- 3 מנדטים. הצבור הזה ימני. זה בדיוק הזמן לעבוד על זה.
5) הייתי מזמין את שופטת ביהמ"ש המחוזי גרסל להרצאה בפני הממשלה ולאחר מכן מפטר עשרות פרקליטים מצמרת הפרקליטות.
והכי חשוב, באנו למשול ללא מורא.
אין צורך בהעברת תדרים. בעידן שלנו כנראה יש אין סוף תדרים. א. לקבוע בחוק שכל אחד רשאי לפתוח תחנת שידור, כמו עתון. ב. אין תמיכה ממשלתית יותר ברשות השניה. ג. אין יותר רגולציה. התוצאה כל אחד ינסה להתאים עצמו לקהל היעד שלו, ללקוחות.
ליובל (1),
אי אפשר שכל אחד ישדר על רצועת תדר ללא רשות.
יש תחומי תדר מסויימים לאיפנונים מסוימים (AM, FM, PM, PSK, QAM,……).
אי אפשר שלאותו אזור גאוגרפי יהיו מקורות שדור ללא רגולציה.
אתה יכול לטעון ובצדק, יש לחלק תדרים ע"פ ראייה שרואה את האינטרס הצבורי בגוון דעות.
אני סומך על נתניהו שהראה איך ניתן לחלק תדר שוב ושוב. מגוון דעות ביטוי מעורר קבס ומזכיר את הסובייט. אם כבר לחלק רק על פי ביקוש והיצע. שוק חופשי. החתמת מינויים.
אוי , רק לא רגולציה.
ל'נו באמת'-
כל מה שצריך זה קיד בודד במשרד התקשורת שיושב עם טבלה ומוודא שהתדר שלקוח X ביקש לתחנה שלו פנוי.
כל השאר הדרישות של יובל קלות לסידור ונחוצות.
וזה נכון פי כמה בטלויזיה.
*פקיד
״הם״ רק רוצים ״מניית זהב״ בחברה ששמה ״ישראל״
הארץ מתפרנס מאתנו. חלק גדול מפרנסתו מגיע ממודעות ממשלתיות הזורמות אליו מהמשרדים השונים. דרך פשוטה לכרות את התמיכה הזו, לרכז את כל המודעות באתר ממשלתי נגיש לכל דורש ומחפש.
בול פגיעה. מאמר חזק ומעניין בעל תוכן מדוייק.
חשבתי שהתפיסה בימין היא של שוק חופשי שבו לאדם מותר לעשות בעסק שלו מה שבא לו מבלי שהמדינה תתערב
כולם מוזמנים לעצום עניים ולדמיין מה הייתה החלטת בג"ץ לו דרעי היה מחליט להצטרף לממשלה בראשות לפיד וכל משאלתו היא להיות שר בישראל. אותם שופטים, אך בטוחני, ההתפלפלות הייתה הפוכה ב180 מעלות על מנת להכשיר את המינוי. האיפה ואיפה הפוליטית של מערכת המשפט הישראלית הרסנית יותר מכל שחיתות שלטונית לדמוקרטיה הישראלית משום שהיא נוגעת בכולנו, וביכולתה לשנות את המדיניות הנבחרת וכל זאת מתוך ראייה פוליטית צרה של אנשים שמעולם לא נבחרו וגם לעולם לא ייתנו את הדין. ראו מה נעשה בהתנתקות עם מעצרם של ילדים יהודיים ודמיינו ילד ערבי בן 12 במעצר דומה. בהרכבו הנוכחי, מתחת לפני השטח, שני מאווים יש לו לבג"ץ: האחד – מדינת כל אזרחיה, והשני – שטחים תמורת שלום. תהייה הממשלה נעה בכיוונים אלו, בג"ץ ידהיר את הסוסים אל העשב המתוק, ואילו תפנה הממשלה נגד, אזי בג"ץ יהיה זה שיתקע מקלות בחישורי העגלה.
וויקיפדיה, עמוד על דרעי:
עם ניצחון מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין בבחירות בשנת 1992, הצטרפה ש"ס לממשלת ישראל העשרים וחמש, ודרעי המשיך לכהן כשר הפנים ולראשונה החל לכהן כחבר הכנסת בכנסת השלוש עשרה. הוא התפטר מתפקיד זה בעקבות החלטת בג"ץ בעניינו (ראו למטה) ועל רקע הסכם אוסלו בספטמבר 1993, אך לא הצביע נגד ההסכם בכנסת[5].
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99
ההבדל הוא שלפיד לא היה מצרף פושע להיות שר. לכן גם לא חבר לנתניהו
אם זה מה שהיה צריך בשביל להקים לו ממשלה, לפיד היה מצרף את דרעי בלי למצמץ. הוא גם אמר זאת בקולו מספר פעמים
גדי חשפת את ערוותם של השופטים שמינו את עצמם לקיסרים ובעל עיתונך החלאה שוקן
כתבה מצויינת שמציגה בצורה ברורה את הצורך הדחוף וההכרכי ברפורמה עמוקה ויסודית במערכת משפט רקובה שמרקיבה את מדינת ישראל.
כל הכבוד לד"ר גדי טאוב על הדברים הברורים.
אל תפחדו מההפחדות הכלכליות. מפחידים אותנו בכך שטייקונים ימשכו השקעות מישראל. תזכרו, כסף וטייקונים מחפשים כסף. תעיד על כך העובדה שרוב ההשקעות בשנים האחרונות היו בסין. סין שאינה דמוקרטית. סין ללא זכויות אדם וזכויות עובדים. הטייקונים מחפשים לברוח מכל בית משפט שינבח עליהם. ע"ע בית המשפט האירופי שגוזר על פייסבוק וגוגל קנסות.
נא לתקן: "מדינת הלאום של העם ההודי" – צריך להיות "מדינת הלאום של העם היהודי".
תיקנתם, אפשר להסיר את התגובה (וגם את הנוכחית).
חשוב לציין שלא רק שהמאמר צונזר, אלא שעיתון "הארץ" פיטר את ד"ר טאוב מקץ שנים רבות, כצעד נוסף של המאפיה השמאלנית לנסות ולהגן על עצמה מפני הרפורמה הדמוקרטית.
אליטה גאוותנית ומנותקת.אינה מבינה את יכולותיה ומתקשה להשלים עם כך שאיבדה את אימון הציבור.
במהלך של עשרות שנים 'הצליחו' שופטי בג"ץ והפרקליטות להמאיס את עצמם על רוב העם.
תתרגלו…
בס"ד
כשהם מדברים על דמוקרטיה הם מתכונים לדמוקרטיה כמו: 'הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה'
סתימת פיות בשם חופש הביטוי
ביטול חוקים בשם החוק
ביטול סבירות של נבחרים בשם הסבירות
ועוד הרבה
והכי יפה זה ביטול 'מדינה יהודית בארץ ישראל' בשם מגילת העצמאות
בג"צ = רצף משפחתי משובט של לוליני מלל, מעוותי חוק, גובי דעת.
ראו כיצד פסק דין של הרכב מורחב ומוטה הפך זכות יסוד- "זכות הקניין" לחובה של בעל הקניין כלפי הציבור בג"צ 10212/16.
וראו פסקי דין משלימים בג"צ 7116/14 ובג"צ 6693/18 אשר במסגרתם הפכה זכות יסוד נוספת- "חופש העיסוק" אשר הפך את חקלאי הקרקע החקלאית בבעלות פרטית לגנן של פארק ציבורי על מקרקין בבעלותו.
כל זאת באמצעות פרשנות מעוותת של חוק התכנון והבניה ותוך רמיסה של חוקי יסוד.
לא מדובר בבית משפט המגן על זכויותיו של הפרט אלא באורגן כוחני המאשר הלאמה של קניין פרטי.
ראו איזה נזק אדם אחד גרם למדינת היהודים. אני שמח ש אהרון ברק עדיין חי. ויזכה לראות את ההפיכה המשפטית שלו הולכת יחד איתו לפח האשפה של ההיסטוריה. את המאמר הזה צריך להפיץ בכל בית בישראל. תודה גדי טאוב.
מסכים עם כל מילה ,כל הכבוד לך.
זה המאמר הטוב והממצה ביותר שנכתב בנושא הכאוב הזה מאז שנושא הרפורמה המשפטית עלה לסדר היום הציבורי. זה לא מיקרה שגדי טאוב נזרק מהפשקוויל האנטישמי של שוקן שהוא חוד החץ של האוייב הסמאלני הפנימי. המאמר הזה הגדיש שם את הסאה. כבר הרבה זמן שהאספסוף הסמאל-אנטישמי שם הסית נגד טאוב וגידף אותו, ועכשיו זה היה הקש ששבר את גב הגמל.
אני בעד רפורמה אבל לא הבנתי משהו בכתבה… "הכנסת כולה מלאה בלמים אל מול הממשלה, שכן סיעות הקואליציה יכולות – וכך הן עושות לעיתים קרובות – להפיל ממשלות, ולפעמים גם חבר כנסת בודד יכול לעשות זאת". לא הבנתי… הטענה כאן היא שהקואליציה תבלום השתוללות של הממשלה נגד מיעוטים באופוזיציה? אבל הממשלה מורכבת מחברי הקואליציה? מה בדיוק יבלמו? חוץ מזה מי יבלום חוקים פוגעניים ולא מידתיים של הכנסת? רוצים לבטל עכשיו אפקטיבית את חוק כבוד האדם וחירותו… אני חילוני. מה יבלום למשל חוק שמפלה סטודנטים לטובת אברכים?
בקואליציה יש מגוון דעות, וכוח רב לכל חבר קואליציה להשפיע. יכולת הכפייה של מפלגה על חבריה נמוכה (כך בדיוק נפלה הממשלה הקודמת – חברי כנסת שלא הסכימו להיות כפופים למשמעת המפלגתית). גם לחברי האופוזיציה יש כח להשפיע, כי תמיד ישנו משא ומתן של "תן וקח" בן חברי כנסת – אתה תתמוך בנושא שקרוב לליבי ואני אתמוך בנושא שקרוב ללבך.
דוגמה טובה להגנה על מיעוטים היא תקנות הקורונה הדראקוניות שהממשלות בתקופת נתניהו ואחרכך בנט ניסו לכפות על הציבור. התקנות אושרו בידי בית המשפט, אך רוככו בידי וועדות הכנסת, דוגמה נוספת היא התנגדות של חברים בכנסת הנוכחית לכל מיני החלטות בנושא זכויות להט"בים. מדוע חברי קואליציה עשו זאת? אולי כי יש להם ערכים שהם רוצים לקדם, גם אם אינם תואמים את החלטות הממשלה?
בקיצור, במבנה של כנסת ישראל, ובעוצמה של הח"כ הבודד, מובטח שלא יחוקקו חוקים פוגעניים ולא מידתיים.
לגבי האפליה שאתה מדבר עליה כביכול, השאלה מהו שיוויון ומהי אפליה מסובכת ביותר, וכפופה למערכות ערכים וללחצים פוליטיים. מדוע למשל נשים מקבלות יותר נקודות זכות למס הכנסה, יכולות לבחור אם לפרוש מוקדם יותר או לשרת בצבא? מדוע נשים נאלצות לכסות את החזה בחופי הרחצה? לגבי שאלתך הספציפית, סביר להניח שבקואליציה יהיו חברי כנסת שיתגייסו לטובת הסטודנטים ויעניקו להם הטבות שוות ערך.
שאלה טובה, מה יבלום קואליציה מלהפוך לרודנית?
ובכן, מתברר שהיתה קואליציה אחת כזו בהיסטוריה של המדינה,
קואליציה שניסתה לסתום את פה האופוזיציה, לצמצם את יכולת החקיקה שלה ואת השפעתה בועדות הכנסת ולפגוע בלגיטימציה של דעות האופוזיציה,
קואליציה בה לא היה מקום לביקורת פנימית וכל פוצה פה מצא את עצמו מותקף אפילו על ידי ראש מפלגתו שלו(למעט בת מיעוטים אחת שזכתה למעמד של קדושה ולשוחד של הון), אפילו גדולות הפימיניסטיות מכרו את ערכיהן בשביל לקבל מרות (של גברים),
קואליציה בה ראש הממשלה הרשה לעצמו לצאת למבצע צבאי ללא אישור הקבינט ולחתום על הסכם מדיני בעל השלכות על מיקום הגבול ללא אישור 80 ח"כים(למרות שהוא טען בנחרצות שיש צורך בטחוני חשוב ושראשי מערכת הבטחון יכולים לשכנע בזה) ותוך הסתרת מידע חיוני משרי ממשלתו שלו,
קואליציה בה שר הבטחון ניסה(ונכשל) לקדם חקיקה שתצמצם את כח הח"כ הזוטר.
קואליציה שבה ראש הממשלה החילופי ושר המשפטים(ואח"כ חוץ) העדיפו לבגוד בערכיהם מאשר לסחור עם האופוזיציה,
והפלא ופלא דווקא אז מערכת המשפט מילאה פיה מים והיועמ"ש הפכה לנערת גומי.
וכל אותם אלה שמדברים עכשיו בחשש מעריצות הרוב? תומכים דווקא באותן מפלגות שהתנהלו ככה…
אז מה יעצור את זה? לא מערכת המשפט זה בטוח.
אלמנטרי,
בחירות.
בין אם הפנימיות (פריימריז) ובין אם חיצוניות (הבחירות הארציות לכנסת).
זהו ההיגיון מאחורי 2 התגובות מעליי (במיוחד זו של דן). הצורך לעמוד למבחן הציבור שוב ושוב – הוא הבלם המוכר והמהותי ביותר, כנגד הרשות הנבחרת בדמוקרטיה ייצוגית. הבחירות מספקות צורך זה (את מהלכו הפנימי, דן תיאר יפה – לא רואה צורך להוסיף על מה שכבר כתב), בצורה קצת מפתיע. נלמד כמובן במדעי המדינה/משפטים/אזרחות, אבל לחשיבה מהירה ואינטואיטיבית, קצת מפתיעה.
הסיבה היא – משוב, Feedback בלעז.
מדוע פוטין יצא למסע רצח באוקראינה? הסיבה השורשית ביותר הינה – היעדר משוב ולכן הוא איבד קשר עם המציאות.
עשרות שנים בשלטון, בהן הוא השמיד כל ביקורת על שלטונו – בין אם חיצונית, כמעט ואין אופוזיציה ברוסיה (במיוחד לאחר לאור מאסרו המגוחך של נבלני) ובין אם פנימית (שנים של negative selection (אין מינוח זהה בעברית, לצערי) גרמו לפוטין להיות מוקף בחסרי הבנה, החבים לו את תפקידם והאפשרות לעשות כסף באמצעותו) – והדבר הוביל לכך, שהוא קנה את מה סהסביבה שלו מכרה לו – שהצבא הרוסי האדיר, יכבוש את קייב תוך יום וחצי ואם נאט"ו יתנגדו, אז גם את יבשת אמריקה. את הגלקסיה והקוסמוס. זה מה שקורה, כאשר זקני KGB מתכנסים בחדר סגור ומנתקים כל אפשרות למשוב מבחוץ (וקשר למציאות).
לכולנו יש חברים שיאני הניקיון (לדוגמא). הבית שלהם תמיד מבריק והמשרד מסודר כמו בסרטים הוליוודיים. הבגדים תמיד מגוהצים והגילוח מושלם. בכל חברה (תרתי משמע), צריך אנשים כאלה. אך אם להעניק להם שלטון ללא גבולות ולנתק כל משוב מהמציאות לאור זמן – בשלב כלשהו שלט מזגן מונח לא במקום יובילו למאסר ורכב לא שטוף לגירוש מהארץ.
אנשים שחוו רעב אמיתי, כמו יוצאי מלחה"ע ה-2 או הפשע הכי נורא בה, שורדי הושאה (שאני חש כבוד גדול כלפי אנשים אלה, סתם הערה אישית) – לרוב מתייחסים בכבוד עילאי לאוכל. לעולם לא תראו אותם מעמיסים על הצלחת מהבופה, יותר ממה שיכולים לאכול ואחורי זה, זורקים "מלא" אוכל לפח. אך גם כאן, תנעלו אותם בחדרי השלטון ונתקו כל משוב מהמציאות לאור זמן – ובשלב כלשהו, תוכלו לקנות לחם חדש, רק אם יש ברשותכם אישור נוטריוני שגמרתם את הקודם.
זה מה שקורה כאשר לא מתקיים חיבור למציאות. בקיצור, חשיבותו של המשוב אינו רק בכך שנבחרי הציבור מוכחרים לשכנע אתכם הבוחרים, בצדכת דרכם/ן אלא ובעיקר, בחיבור למציאות שמשוב מספק. גם אם משוב ניתן למוכרת חדשה בחנות בגדים.
לא יכול לנבא מה יעלה בגורלו של מסע הרצח הרוסי באוקראינה, אך ברור שהדיקטטור איבד קשר עם המציאות.
וזה כוחן האמיתי של בחירות.
ח"כים (מ-2 המחנות) יכולים לבלות שנים ב"מגדל השן" ולמכור תמורת סיקור אוהד בפמפלט של שוקן, כי חוק-יסוד: משאל עם, לא חל על שטחים שחסר תעודת הבגרות (לדוגמא), מוסר למרצח איראני היושב בלבנון.
זאת כיוון שמדובר בשטחים עליהם מלכתחילה לא חל "השיפוט והמינהל של מדינת ישראל", כדרישת החוק (מדוע אם כך, זקוק מרצח איראני היושב בלבנון, למדינת ישראל כצד להסכם, אם מדובר בהסכם על שטחים שאינם בשליטתה של מדינת ישראל – "לא" ברור, אבל נשאיר זאת לחסר תעודת הבגרות וכת חסידיו) ועוד המצאות הרחק מהבנת פשוטי העם כמונו, אך הבחירות תמיד יחברו אותו מהר מאוד למציאות. המגיב דן, כתב כאמור מספר דוגמאות מפורטות *כיצד* זה קורה.
בחירות, אם העתידיות באופק ובין אם המידיות, ברגע שהן קורות – מספקות את המשוב, הנדרש לכל בעל תפקיד והחיבור למציאות. וזה לא משנה אם בעל התפקיד הוא מאמן קבוצת כדורגל או שר בכיר באחת המדינות הקשות ביותר לניהול (ישראל). זה מתואר לרוב כצורך להבחר מחדש ו/או בשל כך, לשכנע בוחרים בצדקת דרכיך (כמובן, את הבוחרים אשר לא זקוקים לאישור משוקן כדי לחשוב) – אך הסיבה השורשית כאמור, היא המשוב.
בחירות מספקות משוב וחיבור למציאות ומכך יוצאים כפועל יוצא, כל הדברים שקודמיי בתגובות תיארו.
עכשיו, הרשה לי להציג שאלה לך (מאחר ועניתי על שלך). היות והבחירות ו/או הצורך לעמוד לבחירה, מספקים משוב קריטי לתפקוד כל בעל תפקיד ברשות הנבחרת וחיבור למציאות (גם, חשוב לא פחות לכל בעל תפקיד), מה יש להסיק על רשות שלטונית אחרת – אשר ממנה את חבריה לדיקטטורה למשך חיים ומעולם לא מקבלת משוב וגם לא נושאת בשום אחריות על כל תוצאה של מעשיה?
אם המשוב חיוני לשם חיבור למציאות, מה הדבר אומר על מי שמעולם לא מקבל שום משוב, גם לא מאת נציגים של פשוטי העם אשר לא קיבלו את תואר הנאורות מידי האפיפיור ברק?
פגעת בול בפוני!
טאוב שופך אלפי מילים על הלגיטימציה של המהלך כפי שהוא מפרש אותו.
ומהצד השני יש חכמים שיפרשו אחרת ויטענו הפוך.
אבל אחרי כל זה, התשובה היחידה של טאוב או רוטמן על השאלה מי ישמש בלם לקואליציה היא ח"כ שיפיל את הקואליציה שזה טיעו מגוחך, בוא נחשוב על דוגמה לחוק מטעם הקואליציה שיכול להיות:
שלילת זכותם של אזרחים ערבים לצאת אחרי 10 בלילה מבתיהם ע"מ להילחם באלימות במגזר.
מי יבלום את החוק הזה? הרי כולם רוצים בהורדת רף האלימות בחברה שלא לדבר על זה שאנחנו עם קואליציה שנשענת מלכתחילה על מפלגות ימין קיצוני.
אבל נגיד שיש מישהו שזה נשמע לו מוזר, חבריו בקואליציה יכולים להציע לו העברת חוק שלהם תמורת העברת חוק שלו, למה שיטרידו אותו זכויות הערבים? הם לא קהל המצביעים שלו.
הוא יחזק את הבייס שלו ע"י הצבעה על החוק המפלה ובתמורה יעבור חוק שמיטיב עם המגזר שלו ומגדיל את כוחו.
בקיצור, אחרי כל אלפי המילים שנשפכו נשארנו עם תשובות לא ברורות מטעם הממשלה לגבי שינוי יחסי הכוחות בין הרשויות וכל זה בדהירה קדימה.
ככה שבעיני גם אם רוצים רפורמה, צריך לעשות את זה בצורה יותר רגועה ולא באמוק כדי שאפשר יהיה להבין לעומק את השינוי.
אף אחד לא יציע שום חוק כזה. אנשי קש דמגוגיים כאלה ברמת גנון לא מחזקים את הטענה שלך אלא להפך.
נניח שטל וגדי צודקים. נניח גם שאלה 2 מגיבים שונים ולא פועלים עבור הפצת אותו דף מסרים.
אז גם אם מר טל גדי צודק ולא ניתן שתהיה דעה שונה מתוך 120 חברי כנסת וכתוצאה מכך, הפלת הקואליציה – אז למען הקוראים העלולים להאמין לשקרים של מר טל גדי (כי לאחר 3 תגובות מנומקות שלא היה לטל מה להשיב- אחרת היה משיב, הגיע "גדי" ובאמונה עיוורת סמולנית של פולחן אישיות, רשם תגובה בנוסח – אתה צודק כי אתה צודק. חוסר יכולת לנמק סמולני טיפוסי – אנא מסור לשוקן שהטריקים העלובים האלה כל כך שרופים, שאפילו אבו מאזן לא מאמין לכם. אז על מנת שקוראים אחרים לא יקנו את השקרים הסטנדרטיים של מר טל גדי):
דעה שונה וכתוצאה מכך, פעולה שונה אפשרית פי 24 יותר בין 120 אנשים הצריכים לשכנע בוחרים, מאשר בין 15 דיקטטורים שלא נושאים בשום אחריות לאף תוצאה למעשיהם.
סיפורי אלף סמול וסמול שטאוב ימשיך להכין להכין מצות מילדים נוצרים, לא מוכרים יותר. פנה לשוקן לקבל המצאות חדשות על יהודים השולטים על העולם.
אחמד, ישר כח ענקי.
גדי,
בא נדמיין שנעשית עסקה כזו במחנה הימין: הימין הקיצוני מקבל חוק שמפלה ערבים והימין המתון והחרדים מקבלים בתמורה חוקים לטובת הבייסים שלהם.
מה יקרה אז? השמאל יתחיל לנהל קמפיין בו הם יתחייבו להפוך את החוק הזה ברגע שיתחלף השלטון. מצביעי הימין המתון ישקלו לעבור לשמאל תוך ידיעה שהחוק שלהם לא יבוטל.
ואז יש שתי אפשרויות: או שהימין, ובעיקר הליכוד, ישקעו בסקרים או שלא.
אם הם ישקעו אז הליכוד ילחץ וינסה ליצור עסקה כדי לבטל את החוק של הימין הקיצוני. או שהימין ישלם על זה בבחירות הבאות(לכל היותר תוך 4 שנים) והחוק הבעייתי יבוטל.
בכל מקרה, סוף טוב הכול טוב.
ומה אם הימין לא יחלש מדי? אז זה אומר שרוב העם דווקא מרוצה, והיות ואנו חיים בדמוקרטיה זה בדיוק המצב הרצוי. אם על כל אדם שנהיה פחות מאושר, שנים נהיו יותר מאושרים אז סה"כ המצב פה יותר טוב.
אני לא טוען שדמוקרטיה היא בהכרח דבר טוב, אבל העובדה שיש בה פגמים לא אומרת שצריך לשפוך את התינוק עם המים. בעיקר כשכל צורת שלטון אחרת עד עכשיו הוכחה כמזיקה יותר, בדיוק מהטיעון שלעיל. ("דמוקרטיה היא שיטת השלטון הגרועה ביותר בידועה לאדם…חוץ מכל האחרות"-ו. צ'רצ'יל).
אך מצד שני, אני מאתגר אותך לענות לי: בצורת השלטון הנוכחית בישראל מה ימנע מבג"ץ לקדם פסיקה בעיתית מהסוג שלך(לדוגמה להחליט שהצורך הבטחוני הסביר מחיייב את הערבים לעוצר לילי). ואגב יש שיטענו שזו לא שאלה תיאורטית-ראה למשל הר הבית.
"בנימין נתניהו הבין שאף על פי שהרפורמה כנראה תקומם את המערכת נגדו, המחנה לא יסלח לו אם ינסה לבלום את גל הזעם על הגריסה המתמשכת של פתקי הבחירות בידי משפטנים"-
מהמשפט הזה ניתן להבין שנתניהו תומך ברפורמה אך ורק מתוך פחד המצביעים אך היה מעדיף להימנע מהסתכסכות עם מערכת המשפט במהלך משפטו.
אם זה היה נכון, הוא היה יכול פשוט לפרוש מהפוליטיקה ולהשאיר לאנשי הימין הטובים והרבים את העבודה וההתמודדות מול ההשלכות.
אז או שנתניהו באמת חדור תחושת שליחות ורצון לשפר את חיי העם עד כדי מוכנות לשלם כל מחיר שהוא יידרש לו במהלך משפטו. או שהוא כל כך משוכנע שהמשפט הוא משפט ראווה וגזר הדין נגדו כבר כתוב שהוא מרגיש שאין לו מה להפסיד.
מענייין למה אתה לא מתייחס לפסיקות בג"צ שלא מנעו גירוש כפרים ערבים. זה הרי טיעון שמשחק לטובתך אבל בכל זאת אתה נמנע מלציין את זה כי זה יפריע ל"בייס" שמדברים על ערבים. אני כבר לא מאמין לאף צד בסיפור הזה. כולם מדברים מפוזיציה כולל אתה
גירוש?
כמו בחאן אל אחמר? כזה גירוש, מר פוזיציה?
ציטוט מויקיפדיה למתקשים: "… במרץ 2022 הוציא בג"ץ צו על תנאי בדרישה שהמדינה תסביר מדוע אינה מפנה את ח'אן אל-אחמר, וקצבה 120 יום לתשובה, תוך שנכתב שזו הדחייה האחרונה[23]."
אתה יודע מה היה קורא לך היום, אם היית מפסיק לשלם שכר דירה/משכנתא ובמרץ שנה שעברה היה פוסק בית משפט כלשהו, שיש 120 לפנות אותך?
עוד סיפורים על פוזיציה וגירוש?
משהו שחסר במאמר –
איך נתניהו גילה את הסוד רק אחרי שהואשם בפלילים ונמצא בתהליך משפטי שסופו עלול בסבירות לא נמוכה להיות בכלא? האם זה לא קצת מוזר שנתניהו זיהה את התהליך המדובר רק עכשיו הרי הוא כזה עילאי היה אמור לעסוק בכך כבר בממשלתו הראשונה.
ואנקדוטה נוספת – האם בג"ץ פגע במפוני גוש קטיף או ממשלת הימין שפינתה אותם למעשה?
אני מסכים שיש צורך בשינויים ויש מקום להם אבל העובדה שעבריין בפוטנציה שעומד למשפט הוא זה שיעביר את השינויים? הזויה לחלוטין.
משפט נתניהו יצר התעניינות ציבורית בתחום ואווירה שיצרו אפשרות לטפל בעניין. לפני זה לא היה רלוונטי לדבר על זה.
ואגב, מי שמעביר את השינויים הוא יריב לוין ולא נתניהו שדווקא שומר על מרחק ושקט בנידון.
יש! חיכיתי למגיב הזה!
אז נתחיל, כמובן, בסטירה הרגילה הדרושה למגיב האינפנטיל – הכתבה לא עוסקת בנתניהו, אלא ברפורמה במערכת המשפט. מה שאתה עושה נקרא "איש קש".
ואם כבר, הכותב עוד מגדיל לעשות בכך שהוא מזכיר את נתניהו בהקשר לכך שהמשפט שלו לא יושפע, לכאן או לכאן, מהרפורמה. אז אתה לא רק מביא איש קש, אלא גם משקר.
נמשיך.
"נתניהו גילה את הסוד" – נפלאות דרכי קורא המחשבות הסמולני. זה פתטי.
ואהבתי מאוד מאוד את המושג החדש שהמצאת – "עבריין בפוטנציה". כל אחד – אני, אתה, כולנו – עבריינים בפוטנציה. אבל יש במדינה שלנו מה שנקרא חזקת החפות, כך שהפוטנציה מעניינת בדיוק אף אחד, למעט דיקטטורים סמולנים, שאוהבים להחזיק בפנקס קטן כל מיני לכלוכים על אנשים, כדי שביום פקודה יוכלו לשלוף ולהפוך את הפוטנציה לממשות. שטאזי ו-NKVD. ופרקליטות מדינת ישראל 2023. ומגיבים מסוימים משועממים, שלא שובתים עם ההייטק.
ואנקדוטה נוספת – בג"ץ הוא בדיוק זה שהכשיר את ההתנתקות, בג"ץ הוא זה שאישר כליאה במעצר מנהלי קטינות בנות 14 (גם לזה יש התייחסות במאמר, כנראה היה לך קשה לקרוא, או להבין), בג"ץ הוא זה שאיפשר לעצור את ההפגנות ולהפנות אוטובוסים בחזרה. הימין לא ביצע את המהלך, אלא אריאל שרון, שפרש מהימין כדי להקים מפלגה שתאפשר לו לבצע את המהלך, בצעד בוגדני הדומה לזה של בנט, תוך כדי התנגדות של הימין.
אתה לא מסכים לשינויים, אתה ימני בערך כמו הליכודניקים החדשים. הזוי לחלוטין.
רוצה להמשיך יקירי? או ללכת להגיב בעיתון הארץ וידיעות?
את קוראי המאמר בפרט ואת אזרחי ישראל בכלל,
לא מעניין מה חסר בדף המסרים שלך.
כיוון שאם אתה "אני מסכים שיש צורך בשינויים ויש מקום להם" אז אתה מסכים (!) באופן מלא עם הכתוב במאמר לו אתה מגיב. זהו.
ולפיכך, את הקללות לראש ממשלה נבחר של מדינת ישראל – שמור לאחיך בחמאס. רק אצלכם בחמאס *אין משמעות* לחזקת החפות, אבל זו הסיבה מדוע אתם חמולה רצחנית ונחשלת.
כתבה מעולה
חובה לקרוא ולהפיץ. בהצלחה לך דוקטור, אני משוכנע שזה רק לטובה בע'ה.
כל מילה בסלע
חבל שיריב לוין הותיר 3 סוסים טרויאנים בועדה למינוי שופטים. אין מקום לשופטים בועדה למינוי שופטים, זה דבר שערורייתי שלא קיים בשום מדינה דמוקרטית בעולם, השופטים אינם אמורים לעסוק במינוי שופטים.
צודק לחלוטין
היי, סבורני שהקואליציה הנוכחית שסוף כל סוף יש לה 64 מנדטים חייבת אבל ממש חייבת להראות משילות ולא לשים לב לרעשי הרקע המפחידים, ההפגנות, העצרות, האספות של עובדים כאלו ואחרים.
לא להרוס כלום אבל חייבים לשנות דברים רבים בכל מערכות המשפט לטובת העם ושהממשלה היא הריבון ולא חונטת המשפט.
ההוכחה המשמעותית בצדקת הדרך של השר לוין, מר נתניהו וכל חברי הועדה לחוקה ומשפט היא שכל שאר המפלגות באופוזיציה מאבדים כל הגיון אינם חושבים אפילו להתדיין עם הקואליציה המדהימה שזכינו לראות. מפעילים כל לחץ נגד הרפורמה וברור שזה נקרא בפיהם "הפיכה שלטונית" "מהפכה"וכו'.
אנו חייבים(אם כבר יש הפגנות זעם נגד)אז לנצל המומנטום לפעול ללא כל שלבים(שלב א' שלב ב' וכו'.
אנו לא צריכים את התערבות הנשיא הרצוג(זה מסוכן ולא תפקידו כלל)ואם האופוזיציה רוצה באמת לעשות שינוי במערכת המשפט לטובת אזרחי ישראל אז יועילו לא להחרים ולהופיע בוועדה ולהשתתף ולהציג את עמדתם ללא ניצול ציני של המצלמות שנמצאות בוועדה לטובתם הפוליטית והאישית.
תודה ובהצלחה.
הרבה טענות ללא גיבוי עובדתי עולים כאן.
יהיה מעניין לראות את הדמוקרטיה המדהימה שלך. שבה 1) אין חוקה, 2) אין חוקים המגינים על חופש הביטוי, כבוד האדם וכו' 3) אין בית משפט עם סמכויות להגן על המדינה 4) כל הכוח בידי המפחגה השלטת. הבחירות לא יעזרו. תשאל את הרוסים, את ההונגרים הפלנים והטורקים
תראה איזה יופי, בדמוקרטיה הישראלית אפילו בור כמוך יכול לכתוב תגובה מקושקשת כזו
שאלתי.
כולם ענו ששם הרשות לא משנה, חוקה לא משנה וחוקים לא משנים. מה שמשנה זה דיקטטורים שנשארים בתפקיד עד מותם, לא מתחלפים אף פעם ולא נושאים בשום אחריות לתוצאות מעשיהם.
פוטין לכל הפחות מעמיד פנים שהוא מתעניין בהשפעת מעשיו על הרוסי ברחוב. כאשר חיות לכל הפחות, תגיע לרמה זו – תחזור אלינו עם דף מסרים חדש.
אלופים !!! ישר כח כתבה מעולה
רק לומר תודה והידד
אין מה להוסיף או לגרוע
צריך להקים צוותי היגוי שיקחו לידם במלוא האחריות את הובלת התיקון הזה ברמה שתקעקע לחלוטין את השילטון של בג"ץ וגופי הלווין שאחזו בשילטון בכח.
צוותי ההיגוי הללו צריכים להתמקד בכמה מישורים.
יעוץ לח"כ ולמקבלי החלטות.
כתיבה והפצת ניירות עמדה לחכי"ם שרים ומקבלי החלטות.
ניסוח חוקים.
איסוף ראיות, באשר לשיטות הנפסדות והמושחתות שנהוגות בכל מוקדי הכח שלקחו לעצמם אבירי שילטון החוק הדיקטטורי.
תידרוכים למעצבי דעת קהל, למתראיינים (כולל שרים וחכ"ים וחברי מפלגות) ועיצוב שיח לצורך התמודדות בשיח הציבורי בתקשורת האלקטרונית והכתובה וברשתות. זה נושא ראשון במעלה' בכלים לצבירת עמדות כוח ויכולת שיכנוע ולהפרכת השקרים ושטיפת המוח המוטרפת שקיימת כרגע. זה צריך לכלול מינוחים, הדרכה והקניית כלי ניתוח ותפיסה לצורך הכשרת המיומנות לביקורת על השיח והטרמינולוגיה בה עושה הצד השני שימוש נרחב. טרמינולוגיה שקובעת כאקסיומה מוסכמות או עובדות שיקריות, דמגוגיות ומניפולטיביות בשלל טכניקות. הקניה והפצה של מידע רלוונטי במישור העובדתי, ההשוואתי, בטיעונים ובנימוקים.
הקמת גיוס והכשרת צוותים לצורך קיום של חוגי בית בכל הארץ.
איתור כח אדם איכותי שיוכל להצטרף ולתרום למאמץ כולל אנשים שיוכלו בהמשך להשתלב בתפקידי מפתח בבוא העת.
אסור להרפות או להאט זו שעת כושר שלא תחזור בקרוב.
צודק מר טאוב שגם הרפורמה המוצעת היא מועטה ומצומצמת מידי.
היה צורך להפעיל את מלוא הכח על מינוי השופטים וניקוי האורוות. גם אם זה אומר לקצר את כהונתם של השופטים בחקיקה אם זה ביציאה לפנסיה בגיל המקובל בכל המשק ואם זה באמצעות הגבלת שנות הכהונה.
אי אפשר לקבל כסביר את המצב בו גם אחרי שהמהלך יבוצע עדיין ידרשו כמעט 20 שנה כדי להתחיל לראות שינויים מהותיים וחזרה לנורמליות.
חייבים לגדוע ולקעקע את השילטון הזה באיבחה חדה ומהירה ככל הניתן, גם אם זה דורש לשבת סביב השעון שבועות עד לגיבוש החוקים הנדרשים והמדיניות. גם אם המשמעות תהיה לפטר מאות עובדים ובעלי תפקידים שהפכו את השררה והתפקיד קרדום לחפור בו. לא להתמהמה, לא לגמגם ולא למצמץ, נחישות שתשים סוף פסוק לטירוף המערכות הזה. הותרת המצב הקיים לפרק זמן ממושך כל כך ככל הנראה יייתר את כל הרפורמה, המדינה לא תשרוד עד אז בתנאים הללו.
השטח הופקר לאורך שנים לעמותות שמאל ושמאל רדיקלי שהפכו את פני החברה למה שהיא היום, בטימטום דעת ההמונים בשטיפת מח בכוחנות וסתימת פיות בהינדוס השפה בקעקוע האמת. דבר שמעמיד את כל היישוב בסכנה קיומית. רדידות השיח הבורות והיעדר היכולת להבחין ולזקק את האמת ולהעמיד טיעוני נגד יצרו חברה חסרת עקרונות נעדרת ערכים ובעיקר פירוק הסולידריות וטישטוש עד מחיקת צדקת הדרך.
כמעט ולא תמצא היום אפילו בימין מי שיטען ויצדיק סירוב להסכם "שלום" תמורת טריטוריה, שלא לדבר מוכנות לצאת למלחמה להגן או להחזיר שטח שנכבש, (ראו הנגב, הגליל, ושטחי C). המשך המגמה הזו משמעותה, חידלון, סוף ההרפתקה של שלטון היהודים בארץ ישראל. ארץ ישראל כבר לא כל כך מעניינת וחשובה עבור מרבית הישראלים שכבר רואים עצמם פחות ופחות יהודים ככל שרמת חייהם משתפרת וככל שמתרגלים לחיים הטובים………
יש מישהו שהאג'נדה של הקואליציה לא שקופה לחלוטין עבורו? הרי כל רצונכם הוא לחוקק חוקים סקטוריאליים ומפלים באין מפריע, בכל הקשור לשירות צבאי וחלוקת תקציבים. משילות = עריצות הרוב
כל דבר טוב יותר מרצחנותכם עבור פרסים מאוסלו.
אם בחרת בהאשמות במקום דיון ציבורי, זה הדבר הכי עדין שתשמע. פנה לשוקן לקבל שקרים חדשים על הקואליציה שמכינה מצות מילדים נוצרים.
שלום גדי,
לראשונה קןראת מאמר שלך. הכל תודות להארץ שהפתיע מאד כשפיטר אותך: לסגור למישהו את הפה כדי להגן על הדומקרטיה מרגיש כמו אוקימורון.
הצבעת על מספר עוולות של בג"צ לאןרך השנים.שנן הסתם יצרו כאב ומרירות אצל אנשים רבים.
זה גם נכון שבג"צ מתערב יתר על המידה בניהול המדינה וצריך להתנמקד בזכויות האזח, כפי שטען פרידמן.
יחד עם זאת, לוותר על כוחו של בג"צ ( ע"י פסקת התגברות ברוב 61) ייפגע בנו האזרחים בצןרה אנושה.
תאר לך שכנסת כלשהי תחליט שלנשים אסור ללמוד בתיכון או לשיר. תאר לך שכנסת אחרת תחילט לפנות את המתנחלים מגב ההר ללא פיצוי.
ועוד כהנה וכהנה כיד הדימיון הטובה. כששילטון מרגיש שהכל מותר הוא מתנהג בהתאם.
לגבי הבחירות כבלם, במקרים רבים זה יכול להיות מאוחר מדי, למשל באיסור לימודים לנשים.
בחירות זה בלם טוב לעוולות מסוימות אבל
זכויות האזרח צריכות להישמר גם בין לבין.
ואם יש כאלו שזכויותיהם אינן מוגנות מספיק, זה דורש תיקון.
השורה התחתונה- הרפורמה מורכבת מאלמנטים רבים. האלמנט של מחיקת חוקו של בג"צ כמגן האזרחים חייב להשתנות.
הפוך לגמרי. הבחירות הן בלם לא רק כאשר הן מתרחשות אלא הצורך לעמוד לבחירה, מהוה את הבלם.
להסיט את הדיון למועד הבחירות בלבד, כאשר ברור לכל אדם, שהצורך לעמוד לבחירה הוא הבלם והוא חל תמיד, זו דילמה שיקרית (כשל לוגי) והתמקדות רק בחלק הנוח לך כאילו היה הכל (גם כשל לוגי) – מאוד מאוד לא מקרית.
חוץ מזה, אם יש דבר כזה "חוקו של בג”צ", אז בית המשפט מחוקק? אם כבר כדאי למחוק משהו, זה בית משפט שמחוקק (כתבת). כיוון שבמשטר דמוקרטי, לבית משפט אסור לחוקק.
בשורה בתחתונה, בית משפט מחוקק (כתבת) זו דיקטטורה ושום סלוגנים ריקים מכל תוכן על קים ג'ונג-ברק אבי האומה, אל השמש מגן האסרחים והצדק, לא מסתירים זאת יותר.
טכניקה קבועה של המרקסיזם לדורותיו, השתלטות על מושגים ושינוי משמעותם.
המושג בדורנו – דמוקרטיה. בעבר שלטון האזרחים ״הוולגרי״, היום רשימת ערכים אוניברסלים מדומיינים, ונתונים לשרירות מוחו של ה״ליברל״ (שזה מושג כבוש מהדור הקודם).
גדי יישר כח תמשיך בדרכך העם אתך אל תירא זה לא יעזור להם חשפתה את פרצופם האמיתי
צריך להגיד . אותה מערכת שבגינה אמורים להעשות השינויים המתבקשים אלא אותם גורמים השולטים בשאר מערכות המדינה: השכלה הגבוה , הכלכלה ,אגף המשטרה, הפרקליטות, החינוך , הבריאות , הרווחה , איגודי עובדים, הדיפלומטיה, רוב הפקידות השולטת במשרדי הממשלה ומערכות הציבוריות, הכנסת, ושכחנו להגיד התשקורת….
כל הגופים הללו שייכים לאותה סוציליוגיה לאותה קבוצה בנוגע להחלטות המתקבלות לעניינן של הציבור. עד שלא ניתן להם "בעיטה"(ולא רק בצורה מטפוארית) מחיינו, שום דבר לא ישתנה במדינה , לא חשוב כמה כוונות ותוכניות וקמפיינים יהיו בעתיד
אתה מניח שהכנסת תבלום את עצמה. סיעות הקואליציה יגלו נכונות מפתיעה להתפשר על העקרונות שלהן ברגע שיחלישו את בית המשפט והרשות המחוקקת תהיה כל יכולה. וגם אתה אומר שהבחירות הן גדול הבלמים. מה ימנע מהכנסת להפסיק את הבחירות כליל? אם אין בית משפט? אי אפשר להשאיר את כל הכח בידי הכנסת ולבנות על טוב ליבם ויושרם של חברי הכנסת. גם אם הקואליציה הנוכחית מורכבת מ 64 צדיקים, מה יקרה אם הקואליציה הבאה תורכב מ 61 רשעים וכל הכוח יהיה בידיהם? צריך הפרדת רשויות וצריך בית משפט חזק ועצמאי שיוכל לבלום את הכנסת. הכנסת רוצה משהו שיבלום את בית המשפט? שתתכבד ותיצור חוקה למדינת ישראל. הגיע הזמן אחרי 75 שנים
אבסורד. אם כנסת כלשהי תבטל את הבחירות, אז היא תקיים פסיקה של בית משפט כלשהו? ותבטל את הביטול? ואחרי זה תהפוך לחדי קרן ותקשט את השמיים עם צבעי הקשת?
בנוסף, הפרדת רשויות לא נפגעת. תפסיק להמציא. גם אם תכתוב שהשבת האיזון בין הרשויות תגרום לשמש לזרוח בצפון, מחר אנו נראה את השמש עולה בצפון? הפחדות מצוצות מהאצבע כבר לא עובדות על אף אחד. בית משפט ימשיך לשמור על אכיפת החוק, בדיוק עפ"י לשון החוק – זה שאתה רוצה בית משפט, בו קים ג'ונג-ברק מסרב לקבל שופטים שדעתם שונה משלו, מוכיח שאתה רוצה דיקטטורה של המחנה הפוליטי שלך באמצעות כסות של בית משפט.
ואם נפשך חשקה בדין וחשבון של רשויות השלטון, אז הסקה לוגית אלמנטרית מובילה לכך שלמצוא זאת תוכל ברשות שלטונית שחבריה עומדים לבחירה ולשם כך – חייבים לשכנע בוחרים בצדקת דרכם בעבר, הווה ועתיד (בדקתי, השמש מחר עולה במיקום הרגיל, למרות הפחדותיך המצוצות מהאצבע) ולא ברשות שלטונית, אשר חבריה הם שיבוט אחד של השני, מתמנים לכהונה לכל חייהם כמו עלי חמנאי ולא נושאים בשום אחריות לתוצאות מעשיהם, כמו פוטין.
תגובה חשובה לכל התוהים מי יבלום עת הכנסת בעת שהיא מחוקקת חוק לא חוקי? והתשובה הפשוטה היא זו: אף אחד. אתן דוגמה – בזמן פינוי עוטף עזה או בזמן הסכמי אוסלו ואפילו בזמן הסכם הגז עם לבנון השמאל פעל בצורה חד צדדית (על פי הרוב הדחוק שהוא השיג) וביצע טעויות גסות בביטחון הלאומי של ישראל. בתי המשפט לא עצרו אותו וגם הכנסת (כי לא היה רוב למתנגדים, ובצדק). מכאן, שממשלה יכולה לטעות. ואח"כ ניתן לבוא ולתקן (למשל, לבטל את הסכמי אוסלו). כך בנויה השיטה הדמוקרטית. הטעות של הטוענים היא שהם חושבים שניתן לייצר מצב בו לא יהיו טעויות בניהול המדינה. זה כמובן מגוחך וגם בלתי אפשרי כאחד. השמאל טעה קשות. אלפי ישראלים נרצחו בעקבות אוסלו. ועדיין, אוסלו קיים והמערכת המשפטית עומדת. מה שהשתנה הוא סנטימנט הציבור שלא רוצה שלטון שמאל אלא ימין. זה הסנקציה היחידה על טעויות במשטר דמוקרטי: החלפת השלטון בבחירות. העובדה שהפעם ביבי קיבל 64 מנדטים מעידה כאלף עדים על כך שהעם, כרגע, מעוניין במהלך ימני חזק ואף אלים מול יתר הרשויות. אני מציע לבצע את הרפורמה בכל הכוח על פי הסמכות החוקית שניתנה לממשלה גם אם מדובר בטעות. זכותו של העם לטעות. ברוך השם בגצ טענה אלפי פעמים ומעולם לא שילם על כך מחיר. בנוסף, מציע להעמיד אנשים לדין ולשלוח אותם לחקירות במידה והם מסיתים להמרדה או פועלים נגד מדינת ישראל.
זה נקראה פשיזם
נושא בית המשפט הוא נושא חשוב ומשמעותי. באופן עקרוני אני לגמרי בעד שינוי מערכות בחירת שופטים, התנהלות מול המערכת הנבחרת והשיפוט כלפי האזרח.
אני פשוט לא סומך על הממשלה הזו בשום הקשר. לא רואה אותם מצליחים לייצר שינוי בדיוק כמו שלא הצליחו עד עכשיו – והיו להם שלל הזדמנויות.
איילת שקד היתה על זה לגמרי ודיברה על שינויים כאלו בלי סוף. לא ברור לי למה זה לא קרה – הן בתקופתה והן בתקופת הליכוד כשישבו ביחד.
פסקת התגברות של 61 היא בעיה – שעומדת מול וכשווה לדיקטטורה המשפטית – ואם אני צריך לבחור – אני מעדיף את המצב כיום.
אי אפשר לתת בלעדיות על חקיקה לרוב של 61. זה פשוט לא לגיטימי.
לכן בלי שינוי כולל והתייחסות למורכבות הבעיות – הרפורמה של לוין מאיימת על החופש האזרחי שלנו.
באופן כללי הדברים כתובים בצורה דמגוגית כשהבעיה של דיכוי מצד הרוב עולה היא נדחקת באמירת בחירות.. אה.. תודה.. ארבע שנות דיכוי .. ובסופן בחירות.. מדהים..
א. "פסקת ההתגברות" היא במקור רעיון של רבין ז"ל ואהרן ברק כדי להכשיר את דרעי ב-92.
ב. ההחלטה להכריז על הקמת המדינה התקבלה במועצת העם ברוב של שישה בעד
(בן-גוריון, שרת, ציזלינג, בנטוב, שפירא וברנשטיין) מול ארבעה מתנגדים (קפלן, רמז, רוזן ושטרית). האם רוב כזה לגיטימי בעיניך או שבן-גוריון הפעיל "דיכוי" כדי להקים את מדינת ישראל?
ג. בנתיים היחידים שמאיימים על "החופש האזרחי" שלך ומדברים פה על ביטול הבחירות אלה פקידים ומשפטנים למיניהם. מותר לך להודות שאתה תומך במצב הזה של שלטון משפטי, רק בבקשה אל תטיף לנו "דמוקרטיה".
דיכוי? אני חושב שהדיקטטור היחיד כאן, זה אתה.
מדוע? כיוון שאתה בכוונה נמנע משפה נייטרלית, בוחר להשתמש במילים הטעונות ביותר שיש, מפזר האשמות מצוצות מהאצבע (אפשר להאשים אותך שרצחת את ארלוזורוב? איך רמת הדיון עכשיו?), לא מביא שום הנמקה אלא קובע מהאוויר,
ועוד מתלונן על דמגוגיה??? כך בדיוק מדבר פוטין.
באופן כללי . ,,.. @@ לא לגיטימי להיות פאסיב-אגרסיב ,,, ולשחק אותה לא מבין,… מדוע ה"נימוקים" שלך לא משכנעים אף אחד.
לאחיה,
כפי שנכתב על גבי אתר זה המון פעמים-ההגנה של בחירות לא נובעת מכך שאחרי 4 שנות דיכוי תהיה החלפת קואליציה.
אלא מכך שחוק כזה לא יעבור כי מפלגות הקואליציה לא יצביעו לחוק שיעלה להם במחיר בקלפי בעוד 4 שנים.
ולאלמוני-
בסעיף ב' שכחת לציין שהיו עוד 3 נעדרים(פישמן, גרינבוים ולוין) מה שאומר שאותם 6 היו פחות מרוב חברי מועצת המדינה הזמנית. ואגב המועצה עצמה נוצרה 'ללא חרות ומק"י' כלומר ללא ייצוג(באופן מכוון)למפלגות השנייה והשלישית בגודלן בעם(כדי לנטרל את התחרות של מפא"י על דעת הקהל) ולכן זה מלכתחילה הצבעה של דיכוי גם אם התוצאה בהצבעה הספציפית הזו יצאה רצויה.
בקיצור, זו דווקא דוגמה גרועה.
אבל גם באמריקה בית המשפט יכול לפסול חוקים. למה גדי טאוב לא נצמד לאמת?
לגבי מה שנכתב עלהבחירות כמערכת איזונים זה פשוט לא נכון, בתי המשפט אמורים לאזן את הבחירות – כוחו של הרוב – כדי להגן על הפרט או על המיעוט. קשה למצוא מבין 22 ההחלטות של בג"צ מקרים בהם מדיניות הממשלה נפגעה והסיבה לכך מזוית הראיה של הפרט הייתה חלשה.
א. ביהמש באמריקה לא יכול לפסול "חוקי יסוד" או את החוקה. הוא חייב לפסוק לפיה.
ב. מי שממנה את השופטים באמריקה הוא הנשיא, והמועמדים עוברים הליך אישור בסנאט
בית המשפט לא יכול לעשות כלום ללא הרשות השלישית והיא התקשורת הדיקטטורית הבוגדת במילה תקשורת….היא לאורך כל השנים המתווכת את "המציאות" לציבור.. אך בישראל יש נס שרוב הציבור היהודי הוא ציבור אמוני הפוסל על הסף אנשים שפועלים נגד המסורת האמונית היהודית…אך המליון הלא מסורתי מקבל את תיווך התקשורת כאמת צרופה והתוצאה נראית היום…ציבור איכותי ומשכיל פועל כעדר עם חלילן ששמו אהרן ברק…ואין עם מי לדבר..הם חיים באמונה עיוורת כמיטב המסורת שהם בזים לה כ"כ…אם לא היה עצוב כ"כ היה מצחיק..
נתן ישראל התגובה שלך ושל אחמד מדויקות להפליא ,לטעמי זה עניין של מלחמת דת ,היהודים במדינת ישראל ( רובם) שכחו בשביל מה העולם קיים ומה תפקידם בו אי לכך משלמים מחיר יקר מאוד , יש את מי שרוצה לפרוק מעליו את הייעוד שלו ולהינות ממנעמי החיים ויש כאלה שמבינים שהעולם הזה חולף כמו צל ומחוברים לשורשים שלהם שרק משם תצמח באמת תקומה אמיתית לעם ישראל רק להסתכל בדפי ההיסטוריה ולראות מה קרה לעם ישראל כשניסה להידמות /להיטמע ל/בין הגויים.ודי לחכימא ברמיזה…
נראה לי שצריך להציג טבלה מתומצתת של המצב הקיים לפי חוק. המצב הקיים בפועל – לפי פרשנות של ברק וכו' והמצב המוצע.
להתייחס גם לפסקת ההתגברות במסגרת טבלה זו
הציבור שאינו משפטן או מבין במדעי המדינה, מאוד מבולבל וטבלה פשוטה כזו יכולה להואיל להביא את הדיון לפסים עניינים.