דעה: מה רוצה מתן כהנא?

במקום הצעות מתווים למיניהם, כדאי שגם באופוזיציה יקבלו את הרעיון המוזר הזה של בחירות דמוקרטיות

צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חבר הכנסת מתן כהנא פרסם בשבוע שעבר "מתווה" אשר לטענתו אמור לחלץ את ישראל מהמשבר הפוליטי. לפי הצעתו, "נתניהו ראש ממשלה לשנתיים. ממשלה הנשענת על הליכוד, המחנה הממלכתי ויש עתיד. עם כל מי שיסכים לקבל קווי יסוד ברוח מגילת העצמאות. בעוד שנתיים בחירות. נתניהו פורש לביתו בכבוד".

לתפיסת ח"כ כהנא זהו הפתרון הטוב ביותר לכל אתגרי, תחלואי וצרות ארצנו ב-75 שנה האחרונות לכאורה, ובהם: איחוד חלקי החברה ומתן ביטוי הולם לכולם תוך התגברות על המשבר והשסע החברתי; ההתמודדות עם אויבי ישראל והבאת השלום עם סעודיה, גיבוש חוקה או מציאת האיזון המיטבי בין הכוחות ורשויות השלטון השונות, שיקום הכלכלה והאמון של שווקי העולם בישראל (למרות שמצבם טוב למדי גם בהשוואה לעולם המערבי) ובעיקר השגת שקט מבורך.

אלא שבפועל כהנא, מי שבעבר היה תומך נלהב ברפורמה במערכת המשפט, מוכיח עד כמה הוא מנותק כעת מן המציאות. בשם אותו "שקט" לכאורה, הוא מציע לרמוס את רצון מצביעי הימין ואת תוצאות הבחירות הדמוקרטיות, שהעניקו מנדט מלא לממשלה לשלוט ולקדם נושאים ראויים שעמדו על הפרק.

"מתווה כהנא" מעניק פרס, או לכל הפחות הזדמנות חגיגית, למנהיגים ומפלגות שהונו את הציבור, כשלו בשלטון, גרמו נזקים לישראל בהסכם הגז עם לבנון והפסידו בצדק את אמון הציבור. כעת, כהנא מבקש לאפשר לראש מפלגה, שמעולם לא נבחר לעמוד בראשה ולבטח לא לעמוד בראשות ממשלה שכשלה, לחזור לשלטון בעילה של שמירה על הדמוקרטיה? זו אינה בדיחה, זו האמת לאמיתה.

למקרא דברי ביקורת אלו, יהיו מי שיבחרו להתעלם מן המהות ולצאת להתקפה חזיתית נגד נתניהו, ה"ביביסטים", "הימין", "החרדים" "ערוצי התקשורת הימניים" ואפילו הכותב עצמו. אך האם כל אלו ישנו את העובדה לפיה במדינה דמוקרטית הציבור הוא הבוחר את מנהיגיו באופן חופשי, ללא לחצים ואיומים מפני הפיכה צבאית, מרי אזרחי ושואה כלכלית?

זאת להבדיל משיטה הלקוחה ממחוזות אחרים, ובה מנהיגים מגלומניים מושחים את עצמם, ממנים את מקורביהם ועושי דברם ודורשים לעצב את המציאות כרצונם ובהתאם להשקפת עולמם ה״צודקת״ וללא הפרעה מצד ה"אספסוף". בעיני עצמם הם אורים ותומים לדמוקרטיה ומושיעי עם ישראל או בקיצור- "שמש העמים".

מיד לאחר פרסום הצעת כהנא, ראש מפלגתו שלו שלל אותה לחלוטין כאשר גורמים בסביבתו מסרו כי "לכל אחד יש את דעתו האישית וזה בסדר גמור. יש עמדה קובעת אחת והיא זו של בני גנץ". יש לקוות כי לגנץ דעה אישית ועמדה אותה הוא מסוגל לגבש ולקדם ביעילות ורלוונטיות גדולה משל ח"כ כהנא, שלפחות ניסה.

גם בסביבת יאיר לפיד נרשמה התנגדות למתווה כהנא בטענה כי "ממשלה עם נתניהו לא תהיה ממשלת אחדות אלא ממשלת כניעה". על כך יש לקוות שהיו"ר הלא נבחר של 'יש עתיד', וראש ממשלת המעבר לשעבר, מוכן בכלל לשבת לצד אדם כלשהו שבעוונותיו אינו נוהג כלולב ועלול להוות איום על מנהיגותו.

לאחר הביקורות מבית להן זכה כהנא, אין צורך להכביר במילים ולהביא ביקורות נוספות ממנהיגי יתר המפלגות. אך למרות הכל ראוי להמשיך ולעודד חשיבה יצירתית, כזו שתבעט קצת באותם "יאירים ויהירים" משני קצוות הקשת הפוליטית, המחבלים בשיטתיות מופלאה בדבק שמאחד את האומה; אלו המוכנים לשבת עם הגרועים שבחברי הכנסת התומכים במוצהר באויבי ישראל, אך חלילה להם משבת אחים גם יחד.

תומכי הצדק, השוויון והדמוקרטיה שאינם מפסיקים לתקוף ימנים או דתיים, אך חלילה להם מלעצבן ולטעון נגד ערבים, מסתננים, משתמטים פוסט-ציוניים ואחרים שמתחרים על פרסי ה-BDS .

https://youtu.be/3nmMu4D5sc4?si=fCAp2ex4_q5UYWKS

אחרי ש"מתווה כהנא" נפסל, ובהעדר רעיונות דמוקרטיים נוספים, שאינם כרוכים בהכרח בהפיכה צבאית או מרי אזרחי, אולי הגיעה העת להצעה פשוטה יותר, כזו המקובלת ומיושמת בחלקו הדמוקרטי של העולם.

לפי הצעת המתווה "החדשני" הזה מתקיימות בחירות אחת לארבע שנים והמנצח נדרש לעמוד במילתו, ליישם את מצעו ולקיים את התחייבויותיו כלפי קהל בוחריו בראש ובראשונה. זאת תוך ציות לחוק והתחשבות מרבית בזכויות כלל אזרחי המדינה, מתוקף האמון לו זכה ושניתן לו כדין, לצד ההבנה כי זמנו קצוב והמלאכה מרובה עד לסבב הבחירות הבא.

למתווה זה אפשר גם להוסיף קביעה לפיה מי שיפגע בביטחונה הלאומי של המדינה, שימריד, יסית וידיח את הציבור למרי, ועל אחת כמה וכמה יחבל או יסייע ויתמוך בפגיעה בזדון בלכידות וכשירות הצבא, יעמוד לדין ובאם יורשע, זכותו להשתתף במעשה הדמוקרטי תישלל.

בין אם אתם מבקריו או תומכיו של ח"כ מתן כהנא, מעשיו ורעיונותיו כאחד, ראוי להעריך אדם המקדיש ממרצו למען עם ישראל. מוטב שימשיכו מנהיגים ציונים להעלות רעיונות ויוזמות מקרבות, מפשרות ומגשרות, גם אם לא מקובלות על כולם בהכרח, על פני החלופה של אי-אלו מנהיגים חלולים ורודפי שררה המעדיפים לחמם כיסאות מעור צבי, לסור מטוב ולעשות רע לעצמם, למפלגתם ולכל המדינה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 תגובות למאמר

  1. כמה נקודות:
    א. מעניינת ההנחה התמוהה של כהנא שרק מפלגות מסוימות פועלות ברוח הצהרת העצמאות(יש להצהרה הזו משמעות חוקית?). דווקא מי שגדל בציונות הדתית אמור לדעת על אילו ערכים המגזר הזה גדל ולראות בהם שותפים פוטנציאלים. וכמובן, זו לא הקבוצה היחידה.
    ב.חשוב גם להדגיש את דברי לפיד שקואליציה עם נתניהו היא כניעה. הרי מדובר על המון הזדמנויות לראשי האופוזיציה לקדם דברים בזמן שרוב ראשי הקואליציה עוברים לאופוזיציה ומאבדים את ההזדמנות ואפילו אלה שנשארים הם שם רק לשנתיים. מתברר שבעיני לפיד יותר חשוב להשתיק את הצד השני מלקדם את התפיסה שלו עצמו. אמירות כאלה מאוד שכיחות במחנה ה'מתון'(מימין ומשמאל) ולמעשה מאפיינות אפילו את מתווה כהנא שאינו סימטרי בין הגושים כלל וכלל.
    ג.לקראת הסוף הכותב מדבר על הבעיתיות שבסיכון בטחון המדינה אבל לא ברור לי למה רק בתחום הבטחוני. האם מי שמעודד העברת השקעות, שביתות ושאר נזקים כלכליים על רקע פוליטי אינו טרוריסט מזיק? מה עם מי שפוגע בשמה של ישראל בחו"ל וביחסיה וקשריה כדי לגייס תמיכה חיצונית כנגד הממשלה?
    ד.למודל המוצע בסוף חסר עוד סעיף אחד משמעותי(שהממשלה הנוכחית חייבת לחוקק בהקדם): ראשי האופוזיציה הם שאחראים לאחדות העם ולוידוא שהצד המפסיד יפסיד בכבוד ולא ישבור את הכלים.