למה ברגותי והטורטית משגעים כל כך את השמאל?
"לוחם החופש" ו"המנהיג האותנטי" התגלה כנוכל בזוי, ובעיקר כאדם לא חכם במיוחד שנפל בתרגיל למתחילים. פלא שהמעריצים בשמאל מתוסכלים?
ארכיון כותב: איתן אורקיבי
מוכרחים לדבר על רוגל אלפר
את הקונץ המשומש של ביזוי ערכים מקודשים כסוג של פרובוקציה חתרנית, מותח אלפר גם לצורך התעמרות במשפחות השכולות. מעיתונאי שרוממות ההומניזם בגרונו מותר לצפות לטיפת אנושיות
שמאלני כל העולם מתאחדים
מאז הבחירות בארה"ב, השמאל באקסטזה. מפגיני "רק לא ביבי" מסתכלים בערגה על צועדי "לא הנשיא שלי", בתקווה שמה שאובמה לא עשה לנתניהו בשמונה שנים יעשו המפגינים בחודשים ספורים
הם לעולם לא ישלימו עם טראמפ
מרגע שסומן מחליפו של הנשיא־הפילוסוף אובמה השתחררו אנשי התרבות והרוח מהצורך לגונן בכל מחיר על המנהיג שדקלם אג'נדות מפעימות־לב, אבל השאיר אחריו עולם מלא כאוס וחורבן
בשביל להילחם במאפיה צריך להתלכלך
העובדה שראש ממשלה צריך בכלל להתחנן למעט תקשורת הוגנת היא לב הבעיה. השחיתות האמיתית ביחסי שלטון־עיתון היא הנוסחה המוכרת של "שטחים תמורת אִתרוג". שלוש הערות לא שגרתיות
רקוויאם לממשלת אחדות
עכשיו, כשהרצוג הרים ידיים סופית מול הלחץ שהפעילו עליו טהרני השמאל, צריך לומר לו מילה טובה: עשית כמה צעדים שפויים בדרך לניתוק מפלגת העבודה ממחוזות השמאל האזוטרי
המציאות האלטרנטיבית והמפחידה של טראמפ
ג'נוסייד, קריסת מדינות לאום והתחזקות משטרים פונדמנטליסטיים, משברים הומניטריים, נחילי פליטים באירופה, ומתקפות טרור בבירות אירופה השלוות. מפחיד לדמיין מה יכול לקרות תחת נשיא אמריקני קל דעת