אז מה ז'בוטינסקי באמת אמר על השואה? תגובה ליוסי סוויד
פרופ' אמיר גולדשטיין מהמכללה האקדמית תל-חי מגיב ליוסי סוויד וטוען שז'בוטינסקי מעולם לא ניבא את השואה
זאב ז'בוטינסקי
מאה שנה לצה"ר – התנועה שעיצבה את הימין הישראלי
כיצד מחלוקת עקרונית בתוך התנועה הציונית הולידה מפלגה שהפכה לאחת התנועות הפוליטיות המשפיעות ביותר בהיסטוריה הישראלית
האזהרה האמיתית של ז'בוטינסקי ליהודי פולין
מאחורי הפולמוס על הציטוט המדויק עומדת עובדה היסטורית: ז'בוטינסקי חזה את חורבן יהדות אירופה וקרא להצלה מיידית
מעבר לקיר הברזל: ההצדקה הליברלית לפיזור הפלסטינים
כשכל הפתרונות נכשלו, דווקא הפילוסופיה של ג'ון לוק מספקת הצדקה מוסרית למה שנתפס כבלתי מתקבל על הדעת
היסטוריה של הגירה מרצון
מאז ראשית הציונות רעיון ההגירה של האוכלוסייה הערבית מהארץ ליווה את המחשבה הציונית כפתרון אופטימלי לסכסוך. כרוניקה של מדיניות
מרד החשמונאים של המאה העשרים
בריגה של 1923, קבוצת צעירים חולמים החליטה להצית מחדש את להט המכבים. מאה שנה אחרי, רעיונותיהם המהפכניים מעצבים את המציאות הישראלית
"לנו יהיה כתר החרמון": מחלום למציאות
בשיר שכתב בכלא עכו ב-1920, חלם ז'בוטינסקי על שליטה ישראלית בחרמון. היום, במלחמת חרבות ברזל, החלום מתגשם
לחזור ליסודות: קיר הברזל במקום גדר חכמה
כשההנהגה הצבאית והמדינית שבויה בקונספציה חדשה של "הכלה", עיון מחדש במאמר המכונן של ז'בוטינסקי נותן כיוון לפתרון
תא"ל במיל' גיא חזות: "סינוואר מוטט את קיר הברזל"
תא"ל במיל' גיא חזות, מחבר הספר "צבא הפרשים וצבא ההיי-טק", נשא נאום נוקב על אירועי ה-7.10 והשפעתם האסטרטגית בכנס שנערך במכון ז'בוטינסקי בנושא "ממאורעות תרפ"ט לחרבות ברזל"
"הניסיון להטיל דופי במי שהיה בשטח הוא בעיה מנהיגותית קשה": תא"ל עופר וינטר
בכנס שנערך במכון ז'בוטינסקי נשא תא"ל במיל' עופר וינטר דברים חריפים על אירועי חדירת המחבלים בעוטף עזה ביום שמחת תורה האחרון, על ההתמודדות של הלוחמים בשטח ועל התנהלות דרגי הפיקוד
היסוד הרעיוני של ההמרדה
הדילמה הציונית: האם להתנתק מהיהדות ולהחליפה בלאומיות או לשמר את הזהות היהודית גם במסגרת המדינה?
ביקורת ספר: "הבגינים"
בספר קולח ועתיר פרטים חושף סמסונוב מי באמת נאבק על שחרור המדינה, מראה איך התייחסו בשמאל לרוויזיוניסטים בזמן אמת, ומראה שהשנאה לא נעלמה, רק החליפה פנים
הורה אף על פי כן
ישנה ילדות נצחית בעמנו הזקן, מרקדת עם צלילים וצוחקת על לא דבר, בעוד לא יבשו הדמעות על ריסיה
שאול טשרניחובסקי, משורר הגעש
"גילה כי מלבד געגועים לתפארת, רותח בדמו של היהודי המסכן גם תאבון מעשי לתפארת שאפשר וצריך להשיג"
ז'בוטינסקי על הרצל
כל הנעלה שנצנץ בניצוצות קטנים בנפשות מיליונים, נתרכז בלבו כבזרקור עצום לקרן אור מסנוורת אחת
ז'בוטינסקי על משפט
"במקצוע המשפט אין מקום לפוליטיקה. תעודת בית דין היא לערוך דין, לא פחות לא יותר"
ז'בוטינסקי על דמוקרטיה
"כל תורה זקוקה לפירוש שיתאים אותה אל תנאי הזמן; כדי להציל את התמצית צריך לפעמים לא להתיירא: לעשות רוויזיה, לכתוב פירוש"
כשבגין התווכח עם ז'בוטינסקי
בכינוס בית"ר העולמי בסתיו 1938, ראש התנועה ונציבה בפולין ניהלו דין ודברים חריף בסוגיות הדרמטיות שעל הפרק
למה עברית
אין גאולה לאומה שאין לה משכילים, ואין משכילים לאומה שאין לה ספרות
דגל אחד – אידיאל אחד: ז'בוטינסקי על אחדות וחד-נס
"על הדור להקדיש עצמו לתפקיד האחד...רעיונות אחרים, עם כל יופיים, מותרים להשפיע כל זמן שאין מפריעים במלאכת הבניין של מדינת היהודים"
"מלחמת עולם למען ירושלים"
"אם נגזר עלינו שסביב לשאלה זו תתלקח מלחמה, יש לקוות שתחשל את העם היהודי לאומה אמיתית ותציל את שלימות הארץ"
"הכו בברזל!" — סדר נוסח ז'בוטינסקי
"מי שנפל בחלקו לחיות בתוך המולה, ובכל זאת יגיע לזיקנה ולליל הסדר שלו בידיים ריקות, מה יאמר לילדיו בתגובה ל׳מה נשתנה׳ הסקרנית, השופטת?"
"הבלגה" – עד מתי?
עם פרוץ מאורעות תרצ"ו ותגובת היישוב המהוססת לפרעות, ז'בוטינסקי הבין כי הגיעה העת להפסיק לפחד ולהתחיל לפעול
ז'בוטינסקי: האם דרכו היא תבנית נוף ילדותו?
הסופרת גלילה רון-פדר עמית מתחקה אחר הקשר שבין שנותיו הראשונות של ז'בוטינסקי כנער הומוריסט וצנוע, לבין שנותיו המאוחרות של ז'בוטינסקי מכונן הציונות הרוויזיוניסטית
הטור של ז׳בוטינסקי מהבחירות הראשונות בישראל רלוונטי גם כיום
במאמר לקראת הבחירות הראשונות ל״אסיפת הנבחרים״ בשנת 1920, מאשים ז׳בוטינסקי את ה״אשכנזים״ בנתק והתנשאות על ה״ספרדים״, וקורא לראיית מציאות מפוכחת
סקירת ספרות: כרך חדש מכתבי זאב ז’בוטינסקי
‘ארץ ישראל ג’ מרכז שלל מאמרים ונאומים משנות ה-30 הסוערות, מסה על כדורגל ואפילו תסריט לסרט. מבצע מיוחד לקוראי ‘מידה’
לא מתנצל: ז'בוטינסקי על התגובה הרצויה לאנטישמיות
במאמר מיוחד משנת 1911, מנהיג הציונות הרוויזיוניסטית קרא ליהודים להפסיק להתנהג כנאשמים תמידיים מול עלילות דם ורדיפות
פרק מספר: בין ז'בוטינסקי לבגין
'רקוויאם לז'בו', ספרו החדש של מיכאל אדירעם, מתאר את עליית ושקיעת תנועת החרות דרך שלל סיפורים אישיים הנחשפים לראשונה
פרק מספר: "חמישתם" מאת זאב ז'בוטינסקי
רומן המופת אודות קורותיהם הסוערות של יהודי רוסיה במאה ה-19 רואה אור במהדורה מחודשת בהוצאת מכון ז'בוטינסקי
ז'בוטינסקי על חשיבות זיכרון הגבורה של טרומפלדור
קדושים וקורבנות היו לנו אלפים, אף אחד לא הפך לאגדה; זכותו של טרומפלדור כלולה בזה שהגן על ישוב עברי עם נשק ביד והמית רוצחים, קודם שהם רצחו אותו
מה עלינו לעשות? הפעולה הציונית על פי ז'בוטינסקי
במאמר משנת 1905 פרס ז'בוטינסקי את תוכניתו ל"עבודת קבע ציונית" בתחומי התרבות, הכלכלה והחינוך
מז'בוטינסקי עד נתניהו: כיצד עלתה התנועה הרוויזיוניסטית ולאן פניה כיום
התנועה המתבססת על משנת מייסדה ז'בוטינסקי חוותה גלגולים רבים מאז הקמתה לפני יותר מ-90 שנה, ועומדת כיום בפני אתגר נוסף להמשך הצלחתה
מאורעות תרפ"ט: הלקח של ז'בוטינסקי מהפרעות
בנאום חריף לאחר המאורעות שגבו את חייהם של עשרות יהודים אמר: "יסוד היסודות לפעולתנו בארץ הוא בראש ובראשונה היעדר סכנה והביטחון הגופני"
בין ז'בוטינסקי למנדלבליט: עיוות ההיסטוריה להצדקת שלטון המשפטנים
ניסיונו של היועמ"ש לנכס את ההגות הציונית הרוויזיוניסטית לשירות המהפכה החוקתית לוקה בציטוטים חלקיים ופרשנות מופרכת האופיינית למשפטני ישראל
ז'בוטינסקי על ההסתדרות, שביתות והדרך הנכונה לכלכלת ישראל
14 שנים לפני הכרזת המדינה, מנהיג הציונות הרוויזיוניסטית הזכיר לראשונה באגרת מיוחדת את השם 'מדינת ישראל' וקבע את חזונו לדמותה החברתית והכלכלית
סקירת ספרות: כרך שביעי מכתבי זאב ז'בוטינסקי
הספר 'ארץ ישראל ב' מרכז את כתביו של ז'בוטינסקי מתקופת מאורעות תרפ"ט, העוסקים בעיקר בנושאים של ביטחון, לאומיות וכלכלה. מבצע מיוחד למנויי 'מידה'
ביקורת ספר: הקולונל הבריטי שהתאהב בציונות ובארץ ישראל
ג'ון הנרי פטרסון הניח את היסודות לצה"ל כאשר הוביל את גדודי הלוחמים היהודיים במלחמת העולם הראשונה, ומילא תפקיד חשוב בתחייה הציונית. מבצע מיוחד למנוי 'מידה'
מקיר הברזל עד כיפת ברזל: ישראל חייבת לחזור להכרעה
גם אם האויבים וטבעם השתנו במהלך השנים, דבר אחד צריך להיות ברור כפי שהיה תמיד - המנצחת היחידה חייבת להיות מדינת ישראל
"הדבר העיקרי והחשוב שעשיתי – היה המאבק למען העברית"
לניצחונה של השפה העברית ולצמיחתה המופלאה ישנם אבות רבים. אחד מהם הוא ללא צל של ספק זאב ז'בוטינסקי
מי אשם בטרור הערבי?
האם ישראל אשמה בטרור בעקבות הזנחת המיעוט הערבי? ההיסטוריה של הציונות והסכסוך בארץ ישראל מספרת סיפור אחר לחלוטין
פרידריך ניטשה: פילושמי ופרו-ציוני דגול
הוא ראה ביהודים את קובעי הערכים ויוצריהם, התייחס באהדה לציונות ותעב את האנטישמיות. על הגותו של פרידריך ניטשה במלאות 115 למותו.
מטות-מסעי: האם עבר הירדן נכלל בארץ ישראל?
"שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן" שר זאב ז'בוטינסקי. קריאה במקורות מעלה את השאלה על מה מתבססת הקביעה הזו. עיון מעמיק מגלה שהשאלה מורכבת.
משנתו הכלכלית האמיתית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו הכלכלית של זאב ז'בוטינסקי מתבססת על הכרה מפוכחת בטבע האדם, קניין פרטי וחירות הפרט. אז כיצד הפכו את ההוגה החשוב ביותר של הימין הציוני ל"אבי מדינת הרווחה"?
הקרב על נשמת מצביעי הימין החילוני
מהו הימין החילוני? משה ארנס, ארז תדמור, רונן שובל, אשר כהן ואופיר העברי מנסים לענות.
הציונות הקטנה של פיצי לבני
התנגדות לבני לחוק הלאום היא ניסיון נלעג לגשר על הדיסוננס הקוגניטיבי של מי שרואה עצמה ציונית אך מתנגדת לחוק יסוד המעגן את זהותה היהודית של ישראל.
ביקורת ספר: דן מירון, הגביש הַמְּמַקֵּד
הטרגדיה המפוארת של ז'בוטינסקי, משורר ומדינאי שהקדים את המחנה אך נותר בודד מלפנים