בהיעדר תמריצים של שוק חופשי הניסיון לייעל את צה"ל באמצעות קיצוצים חסר תועלת. בלית ברירה, אם רוצים ביטחון יש להגדיל את התקציב.
אי אפשר למשוך בחבל בשני קצותיו: בהיעדר תמריצים, הניסיונות לקצץ בתקציב הביטחון במטרה לכפות תהליך ייעול נידונו לכישלון • חוסר התועלת הוא חלק מהותי ובלתי-נפרד מצה"ל ומערכת הביטחון, בהיותם גופים ממשלתיים חסרי תחרות • בלית ברירה, יש לקבל בהבנה את העובדה שהמחיר עבור ביטחון במדינת ישראל הוא גבוה ולהגדיל את התקציב
הפרסומים על כך שצה"ל משבית את טיסות האימונים שלו בגלל הקיצוץ בתקציב, לא תפסו את הבלוגרים ובעלי הדעה בהפתעה. רבים מהם ששו על ההזדמנות להצליף עוד קצת בגוף השמן, המסורבל, חסר התועלת הזה, על כך שהוא מקצץ בדברים הכרחיים במקום ב"שומנים המיותרים", בבונוסים, בחופשות, בכוח אדם מיותר, בפנסיות וכן על זו הדרך.
הקריאות הללו מחמיצות לחלוטין את טבע הדברים. דווקא צה"ל צודק, ולא מבקריו משמאל ("יש לקצץ בתקציב הביטחון המנופח ולהעבירו לתקציבי רווחה וחברה") או מימין ("יש לקצץ בתקציב הביטחון המנופח ולשמור על תקציב מדינה רזה יותר"). ואסביר מדוע.
אינני סבור שצה"ל אינו מנופח, או שאין בו "שומנים". כל מי שהיה בצה"ל – כלומר רוב אזרחי המדינה – יודע שבזבוז הזמן וכוח האדם שם הוא עצום. אבל לבזבוז הזה יש סיבה, וקריאות "להפסיק לבזבז" בלי לעמוד לעומק על הסיבה לבזבוז, דינן שיחמיצו את המטרה.
כשאין תמריצים אין יעילות
מדוע, אם כן, צה"ל הוא ארגון כל כך לא יעיל? התשובה פשוטה: משום שהוא לא ארגון מסחרי. הוא ארגון ממשלתי. וכל אותם תמריצים הפועלים בשוק החופשי בין חברות מתחרות, הכופים על חברות אלו לייעל תהליכים ולהגביר את יחס העלות/תועלת במטרה לכבוש יותר נתח שוק, פשוט לא קיימים אצלו.
תקציב הביטחון מגיע מ"לקוח" אחד, אחד בלבד: ממשלת ישראל. וממשלת ישראל משתמשת ב"ספק" אחד, הלא הוא צבא ההגנה לישראל. הבה נעשה ניסוי מחשבתי: נניח שיש לכם שירות שאתם מבקשים לרכוש, כגון, למשל, הגנה על ביתכם. אתם שוכרים חברת אבטחה, והיא גובה מכם סכום מסוים לכל יום הגנה. עתה, נניח שאינכם מרוצים מרמת האבטחה, ובעל החברה מציע לכם לשלם לו יותר כדי להוסיף עוד שכבת הגנה.
לצורך הדוגמה, לרווחת הקוראים מוצג המקרה בצורה של דו-שיח: "אבל תסתכל על השומר הזה", אתם מטיחים בבעלים, "הוא רק יושב ואוכל חומוס כל היום כשהוא מנמנם! ויש לך שם עוד שני שומרים שלא עושים כלום, רק משחקים דמקה אחד עם השני! קדימה, חתוך בשומנים, העבר את המשכורות של שלושת הלא-יוצלחים לאחד או שניים יעילים יותר, ותספק לנו רמת הגנה טובה יותר באותו מחיר!". בשלב זה בעל החברה מתעצבן, ועונה: "אתם לא תגידו לי איך לנהל את החברה שלי! לא רוצים? לא צריך!", זורק את המפתחות והולך הביתה. אתם הולכים ושוכרים לכם חברה אחרת, טובה יותר.
ופה – בדיוק בנקודה זו – יש לכם יתרון מהותי על ממשלת ישראל. לה, מה לעשות, אין יכולת לשכור חברה אחרת. היא מגיעה עד למצב שבו היא צועקת בגרון ניחר לחתוך בשומנים – וזהו. מה תעשו, ישאל הרמטכ"ל, תשכרו צבא אחר?
כן, להגדיל!
אז כן, אפשר להקים ועדות, לפקח יותר ביעילות ואף לקצץ מעט פה ומעט שם. אבל את המהות זה לא ישנה, והמהות היא שכדי להפעיל ארגון מסוג זה יש לקחת בחשבון רמה גבוהה של הפסד מובנה – כשם שבהמרת אנרגיה מסוג אחד לאנרגיה מסוג אחר יש לקחת בחשבון הפסד מסוים של אנרגיה בשל החיכוך.
את החיכוך הזה יש לקחת בחשבון בכל בנייה של תקציב. אם רוצים הגנה טובה יותר על המדינה (אתם לא רוצים?), ומוכנות טובה יותר לאתגרים אפשריים, החובה היא דווקא להגדיל את תקציב הביטחון, לא להקטין. אמנם תוך ניסיון ליצור יותר יעילות עד כמה שיד המפקחים יכולה להשיג, אך תוך ידיעה שפיקוח מבחוץ לעולם לא ישיג את מטרותיו.
זו הסיבה שצה"ל תמיד מקצץ בדברים הראוותניים ביותר – רכש אמל"ח חדש, קיצוץ ימי מילואים: גם משום שפוליטית זה הצעד הנכון מבחינתו, וגם משום שזה הדבר הנוח ביותר, אבל בעיקר משום שמהותית אין לו דרך אחרת. צה"ל אינו ארגון המקבל בונוסים על יעילות, והוא גם לעולם לא יהיה כזה.
בסרט של קיצוץ תקציב הביטחון כבר היינו לפני עשר שנים, למי שלא זוכר. צה"ל קיצץ אז בימי מילואים ובתרגילים, והתוצאה זכורה לכולנו לרעה, מימי מלחמת לבנון השנייה. אם איננו רוצים לחזור לפארסה הקטלנית הזו, עלינו להניח מראש את חוסר היעילות המובנית – ולהגדיל את תקציב הביטחון אל מעבר לכך. כן, להגדיל.
הממשלה אינה חייבת לפטר את כל צה"ל אם היא אינה מרוצה מהביטחון או מהמחיר. היא יכולה לפטר אנשים ספציפיים בתוך צה"ל ולהחליפם באחרים.
דורון, זה לא ישנה מהותית את המצב. הצבא כארגון אינו מעודד יעילות. זה לא תלוי בפלוני או באלמוני.
הזוי. אז אי אפשר לדרוש משום גוף ציבורי שינהג ביעילות וחסכנות כי הם מטבעם יעשו את העבודה הגרועה ביותר שאפשר?
בדיוק כך.
לא עומד במבחן המציאות. ואם אביא לך דוגמא למערכת ציבורית שנהפכה ליעילה יותר, ולו באחוז בודד?
זה לא משנה את המהות. אפשר לייעל פה ושם, אמרתי את זה גם בטור עצמו, אבל המהות לא תשתנה.
צה"ל הוא לא עסק. הוא לא קיים למטרות רווח. לכן אי אפשר לתמרץ אותו על ידי תחרות כמו חברת שמירה פרטית.
מה שצריך לדאוג לכך שצה"ל יפעל בצורה יעילה זה המוסר. כן, פשוט מוסר. אם אנחנו מפקידים את חיינו בידיהם, הם אמורים להתייחס אליהם בכבוד, ולא לומר לנו: אנחנו מפסיקים לספק לכם הגנה כי אין לנו כסף.
אם אין להם כסף שיפסיקו קודם כל לבצע תפקידים לא הגנתיים, כמו גיוס חרדים, הריסת בתים של יהודים, חינוך, וכל דבר אחר שאינו מספק הגנה לישראל. שיפטרו את כל החיילים שאינם נחוצים, גם אם בגלל זה רוב האזרחים לא ישרתו שירות צבאי מלא. הם לא אמורים לספק לנו גאווה ששירתנו, הם אמורים לספק לנו ביטחון.
מוזר איך אנשים שמוכנים להשליך את נפשם מנגד, בצורה המילולית ביותר, מתנהלים מולנו כחבורת גנגסטרים, כשהם יכולים לסחוט מאיתנו כסף. פשוט צריך להחליף את המנהלים. את הרמטכל ואת הלשעבר שמתפקד כשר, כאילו.
האמת מעניין אותי מאוד מה הייתה יעילות צה"ל בשנות ה60-70…
כיום כשהעם מתברגן, השחיתות פושה והתחושת האיום נעלמת זה אך טבעי שצה"ל יתפקד כפי שהוא מתפקד, אבל מעניין אותי אם רמות הבזבוז הן אינהרנטיות למערכת או לעם…
זו טענה מגוכחת. אי אפשר להעביר את כל תקציב המדינה לצהל כי יש למדינה עוד מערכות שברצונה לנהל ואף להן יש את אותה ה"זכות" להיות לא יעילות מאותה הסיבה. יש רק מערכת בריאות אחת, מערכת חינוך אחת, חברת חשמל אחת מספר נמלים מצומצם רכבת אחת וכו. כל המערכות חשובות ואי אפשר לקדש באף אחת את חוסר היעילות. הפיתרון הוא לדרוש מהצבא להתיעל ורצוי לעשות זאת באופן מסודר ע"י תכנית רב שנתית.
דבר נוסף, התכוונת בכותרת המשנה לכתוב "חוסר היעילות הוא חלק מהותי" אך כתבת
"חוסר התועלת הוא חלק מהותי".
ברור. לא רק זה, אלא גם אם לוקחים את הטענה של הלץ גרשוני אז נגזר שצריך לתת כסף לכל המערכות הציבוריות הלא-תחרותיות כל פעם שהן דורשות כי אי אפשר אחרת.
אבל אז יזדעק הלץ גרשוני: לא לא, זה לא עובד ככה, בטחון זה חשוב! וכל מיני בירוקרטיות ממשליות זה לא חשוב!
יענה האדם החושב: אז מה? אתה לא טוען שצה"ל יעשה עבודה יותר טובה אם יתנו לו כסף אלא רק שיש לו כוח סחיטה גדול (קיצוץ בימי מילואים שמוביל לחוסר מוכנות וכו'). באותה מידה גם לחברת חשמל יש כוח סחיטה גדול, ולמערכת הבריאות (אתה רוצה אלפי מאושפזים שנזרקים מחדרי מיון?) ועוד.
יעשה הלץ גרשוני: אבל בתחומים האלה אפשר לארגן תחרותיות, ולא כך במערכת הבטחון שהיא מטבעה מונופוליסטית!
יענה האדם החושב: אבל הטיעון המקורי שלך לא נובע מהעדר חלופות בכלל אלא מהעדר חלופות סבירות. הסיכוי להפריט כרגע את חברת חשמל זהה בערך לאפשרות לקצץ בתקציב הבטחון באופן מושכל (נמוך למדי), ובכל זאת אתה לא קורא לתת לבוסים של חברת חשמל מה שהם רוצים. הטיעון שלך לא נובע מצדק אלא מפרקטיות, ופרקטיות היא עניין נזיל. הטיעון שלך הוא למעשה נגזרת של "כל דאלים גבר", שעליו יש מספיק דרכים להתגבר בתחום הדיון המוסרי.
ואז יתאדה הלץ גרשוני בענן של לוגיקה ויחזור לכתוב סטטוסים משעשעים בפייסבוק.
מתלהם יקר,
לא הבנתי מה המנגנון שאתה מציע לשמור את צה"ל יעיל וחסכוני.
נראה לי שגרשוני הציג את הבעיה לאמיתה – אין מנגנון שיגרום לצבא להיות חסכוני יותר.. לא נותר לנו אלא להסתמך על טוב ליבם של מפקדיו.
אגב – גם במודל מקצועי הדבר לא יהיה אפשרי.
כל עוד הצבא יהיה מונופול שחי מכספי הציבור – מה יהפוך אותו ליעיל יותר?
לילה טוב
אתה לא לגמרי צודק.
אין מערכת בריאות אחת- יש 3 קופות חולים והן יעילות מאד- כי הן מופרטות.
את מערכת החינוך צריך להפריט (חלקית, כמו שעשו לבריאות), ובאמת עד אז לקצץ בה ולדרוש יעילות זה מיותר.
חברת החשמל כבר מזמן הייתה צריכה לקבל תחרות- וזה לא כל כך מסובך (כל עיר תוכל לבחור את חברת החשמל שהיא רוצה בלי להחליף תשתיות)
כנ"ל הרכבת (על מסילות ממשלתיות יכולות ליסוע כמה חברות רכבות, רק צריך לעשות מסילות)
רק את הצבא לא כדאי לנו להפריט. אנחנו רוצים צבא שמבוסס על פטריוטיות ולא על רצון לגרוף רווחים. אנחנו גם רוצים 'צבא העם', ואתוס וכו'.
יש כשל בטיעונך. צהל אינו גוף עסקי, כפי שאמרת, אך גם אף אחד לא דורש ממנו להרוויח, ולכן השוואתו לחברת שמירה פרטית אינה רלוונטית, ולא מצביעה על דבר.
לא ברור לי מדוע בתקופה שבה האיומים משתנים ואולי אף מצטמצמים, הצבא נשאר שמרני במבנהו ובצורת עבודתו
לא ברור לי איך ייתכן שלאחר תוספת תקציב שהצבא קיבל בשנים האחרונות ראשיו עדיין מתלוננים ומסרבים לקבל כל קיצוץ שהוא
לא ברור לי מדוע בעניין הפנסיות והיחידות המיותרות עדיין לא נשמעה תגובה רצינית
צהל מקצץ במילואים ובאימונים לא כי זה נוח, אלא כי זו הדרך ללחוץ על דעת הקהל ולהימנע מהתמודדות אמתית עם כורח המציאות והתקופה
ומאיפה אתה יודע שהתמודדות עם האתגרים החדשים היא, בהכרח, יקרה יותר?
מעבר לכך, האיום בהפסקת האימונים והטיסות הוא בגדר חוצפה הגובלת בפשע מצד ראשי הביטחון, ששכחו שהעם, באמצעות ממשלתו, הוא בעל הבית ולא להיפך
מה קרה ל"זה מה יש ועם זה ננצח"?
כל עוד קיימים בתוך צה"ל יחידות שלמות שאין כל קשר בינן לבין אספקת ביטחון (גלי צה"ל כדוגמה המפורסמת ביותר, אך לא היחידה) – אין זה ראוי לדבר על כך שחסר תקציב. קודם כל ולפני כל דבר אחר, יש לסגור את כל מה שאינו חיוני – ורק לאחר מכן לבדוק האם עדיין חסר. יכול להיות שכן, אני מאמין שלא.
נו באמת. גלי צה"ל זו יחידה שכדאי כנראה לסגור, אבל התקציב שלה הוא פינאטס. כנ"ל חיל החינוך ודברים כאלה
ואו הילל, אני ממש מקוה ששילמו לך על העבודת יח״ץ הזו. מצד שני, כתבה עם טיעונים כל כך מנותקים ממציאות שאי אפשר אפילו להגיב עליהם בכלים של לוגיקה של בני אדם. קצת כמו החבר׳ה האלה שעדיין חושבים שכדור הארץ שטוח. נו טוב כנראה צריך להכיל גם דברים כאלה.
אולי זו בכלל סאטירה????
יש כמה דברים שבכל זאת ניתן לעשות כדי למזער את הנזק של משאבת התקציב שנקרא צה"ל.
1) להתחיל לשלם לחיילי חובה משכורת מינימום של כ-5000 ש"ח גם אם חלקו ניתן כמענק בסוף השירות. גם הבזבזנים הגדולים בצה"ל לא יוכלו להביט בשוויון נפש על העלויות של חיילים מיותרים וישחררו את הררי הסמב"צים (= סתם מסתובבים בצבא)
2) להפריט ולהוציא מאחריות צה"ל את כל מה שאינו לחימה. זה כולל מערך רפואה לא קרבי (שלא ניתן להפריט כשהחיילים לא מקבלים משכורת כי אזרחים נותנים יותר מדי גימלים), חדרי אוכל, יוצר טנקים, ניהול בסיסים, ניהול מלאי תחמושת, תחנות רדיו, פעילויות חינוך, וכו'
3) להפריט את הפעילות האזרחית של המדינה כדי שלחברי הכנסת ולממשלה יהיה את הזמן והפניות לעסוק בבקרה של צה"ל ולוודא שמקבלים תמורה עבור כספינו.
4) לסרב בכל תוקף להגדיל את התקציב. בכל זאת, יש בצה"ל אנשים טובים שינסו לתת לנו בטחון גם במגבלות התקציב. אל מול הסיכונים הנוכחיים זה הדבר הכי יעיל.
מסכים לחלוטין.
אני קורא לזה "פרדוקס הקיצוץ האופטימלי". אפשר להוכיח באמצעות אבסורד למעשה שקיצוץ אופטימלי הוא בלתי אפשרי, אם היה ניתן לקצץ בצורה אופטימלית כל מה שהיית צריך לעשות כדי לייעל גופים ממשלתיים היה להגדיל את התקציב שלהם פי 10 ואז לקצץ 90%. בהינתן והקיצוץ אופטימלי אתה יכול להמשיך לייעל כך את הגוף בצורה אינסופית, כשכל פעם אתה חותך את החלקים הכי לא יעילים.
כל קיצוץ בגוף ממשלתי ישפיע כנראה בצורה זהה על החלקים השומניים שלו כמו גם על החלקים האפקטייבים שלו, אהבתי מאוד את מטאפורת המרת האנרגיה.
שכחת משהו אחד: כדי שצה"ל יוכל לעשות את העבודה שלו, המדינה צריכה קודם כל לתת לו את חופש הפעולה שהוא זקוק לו.
כשמפקד בשטח לא יכול לרדוף אחרי מחבל לשטח הרשות, ביטחון אזרחי ישראל סמוך לשטחי הרשות יהיה הפקר
כשהצבא לא יכול לפעול נגד ראשי החמאס מסיבות משפטיות שונות ומשונות – החמאס ישגשג
כשהמשטרה לא יכולה לגעת בארשי ארגוני פשע, ואפילו לא לעקוב אחריהם – ארגוני הפשע ישגשגו
לא הכל צריך להיפטר בתוספת כסף, לפעמים צריך לשחרר חסמים…