המטאור הג'יהאדיסטי בעיראק מותיר שובל גופות ומטיל טרור בדרך להקמת יישות מדינית חדשה. האם ניתן יהיה לנטרל את האיום בזמן?
המטאור החדש בשמי הטרור הבינלאומי דוהר בסערה לעבר בגדאד, והעולם נבוך • ארגון 'המדינה האסלאמית של עיראק והלבנט' מותיר אחריו שובל של גופות ואיברים כרותים ברחבי עיראק וסוריה בדרכו להפוך ליישות מדינית של ממש • הפיגוע בבריסל והתמיכה חוצת הגבולות מעוררים חשש מפני זליגת הטרור הג'יהאדיסטי למדינות המזרח-התיכון, המערב ואף לאיראן, שכבר שלחה לוחמים לסייע למשטר העיראקי • האם מישהו יצליח לבלום את ארגון הטרור הברוטאלי ביותר באזור, או שמא אנו עומדים בפני הקמת ח'ליפות אסלאמית חדשה?
עכשיו זו כבר עובדה ידועה: בכל פעם שפעילי ארגון 'המדינה האסלאמית של עיראק והלבנט' (דאע"ש) כובשים תא שטח חדש אפשר לצפות לגרוע מכל. עדויות על מעשי טבח וטיהור אתני כבר הפכו לעניין שבשגרה; מכל עבר מתקבלים דיווחים על עריפות ראשים פומביות, הלקאות והוצאות להורג, ללא התחשבות במין או בגיל הקרבנות. כך למשל, באירוע מזעזע שהתרחש בתחילת השנה, ירו פעילי דאע"ש למוות בנער בן 14 מאחר ונשא את שם מוחמד לשווא, והכל מול עיני הוריו.
פעילי הארגון עומדים מאחורי צליבות של אנשים המואשמים ב"כפירה" ושל נוצרים, וכן קטיעות גפיים בגין גנבה והרג אזרחים ושבויים. לאחרונה, גם האפיפיור פרנציסקוס לא יכול היה להתעלם עוד מידיעות על צליבת נוצרים והוקיע את המעשים. דוגמה נוספת לרמת הברוטאליות קיבלנו בתחילת יוני השנה, אז על-פי ארגון זכויות האדם 'אמנסטי' כבשו לוחמי הארגון עיירה כורדית באזור חסקה שבצפון סוריה. כיוון שתושביה נחשדו בסיוע לבדלנים כורדים, פעילי הארגון רצחו אזרחים רבים, ביניהם ילדים, נשים וגברים. רבים אחרים גורשו.
אי אפשר לנתק בין עיראק למלחמת האזרחים בסוריה, שמזינה את דאע"ש ומעבה את שורותיו באלפי לוחמים זרים ודם חדש. אחד הלוחמים הזרים הללו היה מהדי נמוש, המחבל שביצע את מתקפת הטרור במוזיאון היהודי בבריסל. נמוש הוא רק אחד מבין אלפי אחרים; הם מגיעים לסוריה בקלות, שם עוברים מחנות אימונים בנשק וסופגים אינדוקטרינציה קיצונית. הדוקטרינה של דאע"ש מכשירה קטל חסר אבחנה של ה"כופר", שמאיים על האומה האסלאמית, ומבקש, כביכול, להשפילה, לרמוס אותה, לכבוש את שטחיה ולשעבד את משאביה. על כן, כל פגיעה באותם כופרים חורשי-מזימות הנה בגדר מצווה וחובה המוטלת על כתפיהם של המוסלמים הפונדמנטליסטים המזדהים עם דאע"ש ותיאורית הג'יהאד העולמי.
בימים האחרונים, סיים ארגון דאע"ש את השתלטותו על העיר מוצול בצפון עיראק, אחד ממוקדי הנפט החשובים במדינה השסועה והמדממת. בנוסף, לוחמי דאע"ש הצליחו לכבוש את גבול סוריה-עיראק ולבסס את אחיזתם במקום, בנוסף להצלחות הקודמות במחוזות אל-אנבאר, נינוה וצלאח אל-דין. נכון לעכשיו מסתמן כי המטרה הבאה היא הבירה בגדאד. וכפי שהג'יהאדיסטים עצמם אומרים – הם לא מתכוונים לקחת שבויים.
שחור עולה
מהי המטרה הסופית של דאע"ש? הדעה הרווחת היא שדאע"ש מבקש להקים מדינה או ח'ליפות אסלאמית, ממנה יוכל לפתוח במלחמת קודש עולמית (ג'יהאד). כפי הנראה, הדרך לח'ליפות אסלאמית חדשה עוברת, ועתידה לעבור, בשלוליות של דם. סוריה, עיראק ובלגיה הן רק ההתחלה – לא יהיה זה מופרך להניח כי עוד נראה "ריקושטים" מהמלחמה בסוריה, המתפרצים ברחבי המזרח-התיכון, באירופה ואולי גם במדינת ישראל.
דיווחים שונים מספרים כי גל הכיבושים כבר הביא לבריחה המונית של נוצרים. אחר מאתרי החדשות האיראניים ציטט את מקתדא אל-צדר, אחד מהמנהיגים השיעים הבכירים בעיראק, אשר קרא לנוצרים ולשיעים להתאחד ולהקים כוחות מגן שיתמודדו עם דאע"ש ויגנו על המקומות הקדושים לנוצרים ולשיעים. אל-צדר פרסם איגרת בה הוא כתב כי הוא מוכן "לייסד יחידות שלום [במטרה] להגן על המקומות הקדושים" ולפעול בשיתוף פעולה עם הממשלה העיראקית בראשות אל-מאליכי.
חשוב להבין שלא מדובר באירוע מקומי שנעצר בגבולות עיראק. שרשרת האירועים מעוררת טלטלה בכל מערך יחסי הכוחות האזורי, ואף מעבר. השלכות כבדות משקל משפיעות, ואף ישפיעו בעתי,ד על כל המדינות השכנות, בכלל זה ירדן, סוריה, מדינת ישראל, איראן, המפרץ הערבי, וכמובן ארצות-הברית ואירופה.
על פניו, אף אחד מן הגורמים הנ"ל אינו מעוניין לאפשר לג'יהאדיסטים להתעצם. ישנן כבר הערכות מטרידות כי ייתכן ומצב זה יקרב דווקא בין ארצות-הברית לבין איראן, כביכול בשם המאבק מול האויב הסלפי-ג'יהאדי המשותף: ארצות-הברית, שאינה מעוניינת לשלוח כוחות ולכבוש את עיראק מחדש תאפשר התערבות צבאית איראנית ובמקביל תפשיר עוד יותר את היחסים עמה. מבחינת האיום על ירדן, ישנה סכנה כי לוחמים ופעילי טרור ינסו לחדור לממלכה ולבצע פיגועים נגד יעדים שונים בתוכה, או לחילופין, יעודדו וידרבנו גורמים רדיקלים בירדן להתעמת עם השלטון וכוחות הביטחון (כפי שדיווחנו כאן לאחרונה).
מבחינת איראן, המצב ברור לחלוטין: אסור לאפשר לדאע"ש ולסונים להשתלט על אזורים אסטרטגיים בעיראק. תובנה זו באה לידי ביטוי בדבריו של נשיא איראן, חסן רוחאני, שאמר כי ארצו מוכנה לתמוך במאמצי הממשלה העיראקית להילחם מול דאע"ש ושבטים סונים במדינה שמורדים בשלטון. לפי דיווח של ה'גארדיאן', המשטר בטהראן שלח לעיראק בימים האחרונים כ-2,000 חיילים כדי להילחם בג'יהאדיסטים, צעד שלא לווה באי-איזו התנגדות אמריקנית, יש לציין.
מזרח-תיכון חדש. שוב
השליטה הצבאית-אזרחית של דאע"ש באזורים שונים ברחבי עיראק, יחד עם התבססותו בסוריה במהלך השנתיים האחרונות, משלימה למעשה רצף טריטוריאלי שמבטל את הגבולות הישנים, אשר הונחלו לתושבי המזרח-התיכון בידי מעצמות אירופיות לאחר מלחמת העולם הראשונה. על-פי הודעה שפורסמה על-ידי הארגון עצמו, ההצלחות האחרונות בשדה הקרב בישרו על ביטולו של הסכם "סייקס-פיקו", אשר נחתם בין בריטניה לצרפת בזמן מלחמת העולם הראשונה.
במפה שהוכנה על-ידי ה-Long War Journal, פרויקט מבית 'הקרן להגנה על הדמוקרטיות', דאע"ש שולט נכון לעכשיו ב-22 עיירות וערים ברחבי עיראק, ועוד שבע עיירות וערים בתוך סוריה. בדיווח נכתב כי "ההתקדמות האחרונה של דאע"ש בצפון ומרכז עיראק שמה את קבוצת הטרור [דאע"ש] בשליטה על קרוב לשליש מהמדינה". הכיבוש מתרחש בעוד הצבא העיראקי, הממומן ומאומן בידי האמריקנים, קורס לחלוטין. יחידות שלמות מצבא עיראק נסוגו מפני כוחות קטנים של ג'יהאדיסטים. ההשפלה הביאה את ראש ממשלת עיראק, נורי אל-מאליכי, להאשים גורמים שונים בצבא ב"בגידה" וטען כי האחריות מוטלת על גורמי ביטחון במדינה ולא עליו.
פרופ' עוזי רבי, מומחה לאיראן מאוניברסיטת תל-אביב, אמר בראיון בתכנית "לונדון וקירשנבאום" (רביעי, 11 ביוני) כי אפשר "למתוח במפה וירטואלית קו קשר שיש בו 'נטוורקינג' חזק של כל האסלאמיסטים מחלב בסוריה למוצול ואולי אפילו למטה לבגדאד. […] מאליכי השיעי יושב בבגדאד, בשאר אל-אסד יושב בדמשק ובתווך יש לך סוג של מדינה וירטואלית". פרופסור רבי צודק לחלוטין. עם זאת, אפשר להוסיף כי המדינה הזו אינה רק וירטואלית – השטח הנשלט בידי לוחמי הארגון הופך במהרה למחנה אימונים ענק, בו מתגוררים מאות אלפי אזרחים. אלו נקראים להתגייס לשורות הארגון ולאמץ את השקפת עולמו המחמירה. בתמורה, הארגון מתיימר לספק את צורכיהם הבסיסיים ולתפקד במקום רשויות השלטון השונות.
חוקרים נוספים מתחום הטרור העולמי מעניקים תמיכה לגישה זו במאמרם, וטוענים כי דאע"ש הפך לישות פיזית ומוחשית השולטת בשטח הטריטוריאלי שבין עיראק לסוריה: "המציאות החדשה הזו מייצגת אתגר שעולה מעבר לבעיה שכיחה של לוחמה בטרור. דאע"ש כבר לא קיים בתור תאים קטנים שיכולים להיות מנוטרלים ב[עזרת] שיגור טילים אם קבוצות קומנדו קטנות", כתבו. דאע"ש הפך לשחקן-מדינה אמיתי, גם אם לא מוכר בידי הקהילה הבין-לאומית. למעשה, דאע"ש בגלגולו הנוכחי מזכיר יותר את משטר טאליבן באפגניסטן מאשר את ארגון הטרור אל-קאעידה.
מטאור בשמי הג'יהאד העולמי
כיום רבים כבר טוענים כי דאע"ש "עקף בסיבוב" את אל-קאעידה של אל-זוואהירי, והפך לחשוב ומשפיע יותר עבור אסלאמיסטים ברחבי העולם. אחד הגורמים לכך הוא מנהיגו יוצא הדופן של הארגון – אבו בכר אל-בגדאדי.
לאחר פלישת ארצות-הברית לאפגניסטן (אוקטובר 2001) תנועת הג'יהאד העולמי התפצלה, כאשר ההנהגה (בראשות בן-לאדן, סגנו אל-זוואהירי ואחרים) ברחה לגבול פקיסטאן-אפגניסטאן. אחרים עברו לאיראן ומשם בסופו של דבר לעיראק. בין אלו, היה ירדני בשם אבו מוצעב אל-זרקאווי, שהחל לפעול במדינה לאחר פלישת ארצות הברית לעיראק (2003) בראשות ארגון 'אל-תווחיד ואל-ג'יהאד' (ייחוד האל ומלחמת הקודש). ארגון זה עמד מאחורי מאות, אם לא אלפי פיגועי תופת נגד האוכלוסייה השיעית של עיראק, נגד כוחות השלטון ונגד כוחות ברית נאט"ו וארצות-הברית. אל-זרקאווי עצמו אחראי למספר רב של הוצאות להורג של חטופים ובני ערובה אשר תועדו והופצו באינטרנט. הארגון מנה, על-פי הערכות, מאות פעילים, אך על-אף שלא היה גדול מבחינה כמותית, הוא עדיין נחשב לאחד הגורמים המסוכנים בעיראק.
בשנת 2004 אל-זרקאווי נשבע אמונים למנהיג אל-קאעידה דאז אוסאמה בן-לאדן, ואימץ את השם 'אל-קאעידה בארץ שני הנהרות [מסופוטמיה]'. שנתיים לאחר מכן, ביוני 2006, הוא חוסל בידי האמריקנים, וארגונו התפצל לשניים: חלק אחד המשיך תחת השם 'אל-קאעידה בעיראק' וחלק שני תחת השם 'מג'לס שורא אל-מג'אהדין'. מהארגון האחרון צמח לבסוף 'המדינה האסלאמית של עיראק', אשר לאחר כניסתו למלחמה בסוריה אימץ את השם 'המדינה האסלאמית של עיראק והלבנט'. בגלגולו הנוכחי מונה דאע"ש צבא של אלפי לוחמים (מעריכים כי לרשות הארגון עומדים כ-7,000 לוחמים) ועוד מספר רב של אוהדים, תומכים וסייענים בכל רחבי העולם.
"זהו הזמן לשכוח מאל-זוואהירי", כתב פרופסור ז'אן פייר פיליו, היסטוריון ומומחה לחקר המזרח-התיכון, "מאחר וכיום זהו מנהיג דאע"ש, אבו בכר אל-בגדאדי, שמהווה את ההשראה הגדולה ביותר עבור הג'האד העולמי". הטענה של פרופסור פילו נתמכת גם על-ידי מגזין 'טיים' היוקרתי, שבחר באל-בגדאדי לככב ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם לשנת 2013. ה'וושינגטון פוסט', הגדיר את מנהיג דאע"ש בתור "המנהיג הג'יהאדי הכי חזק" ואחרים כבר מכנים אותו "אוסאמה בן-לאדן החדש", לאור היקף התמיכה והפופולריות לה הוא זוכה בקרב ג'יהאדיסטים בכל רחבי העולם.
ימים יגידו אם הכוכב העולה בשמי הטרור הבינלאומי יצנח באותה מהירות בה עלה, או שמא יצליח אל-בגדאדי לכונן ח'ליפות אסלאמית חדשה, כזו שתשנה את פני המזרח-התיכון לטווח הארוך.
הפתרון פשוט ".הבא נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו " יש להבריח מכאן את אוייבנו .בכל צורה ודרך הכל כשר .מי בטוב ומי בחרב .תקראו לזה טרנספר או טהור אתני .זכותינו ומחובתינו לשמור על עצמינו וריבונותינו בכל דרך .הערבים הם רק אורחים בארץ הזו ומיכוון שאינם נאמנים ואינם מתנהגים כראוי יש להיפתר מהם .עם פלסטיני ? לא קיים דבר כזה .רק ערב רב נוודים ומסתננים.