הפתרון: החלת שלטון החוק על הערבים באופן מוחלט וללא שום פשרות. החל בעבירות בנייה וכלה בעבירות אלימות.
עקרון היסוד של הדמוקרטיה הוא שלטון החוק: משוואה לפיה כולם שווים בפני החוק, וכולם כפופים לחוק ● ערביי ישראל אינם מקיימים את החלק השני, ולכן יהודים רבים מטילים ספק בזכותם ליהנות מהחלק הראשון ● הפתרון: החלת שלטון החוק על הערבים באופן מוחלט וללא שום פשרות. החל בעבירות בנייה וכלה בעבירות אלימות
תוך חודשים ספורים שני פיגועים קטלניים בגוש עציון, 700 מטרים מהבית שלי. הפיגוע הראשון, חטיפת הנערים, פתח במידה מסוימת את האינתיפאדה השלישית – אם אפשר לכנות כך את האירועים האחרונים – ונקווה שהפיגוע הערב יחתום אותה.
אך הפיגועים הללו הם רק סימפטום כואב במיוחד למחלה עמוקה בהרבה: אובדן הריבונות הישראלית, לא רק ביהודה ושומרון אלא גם במרכז ובירושלים. ברשותכם, אחתוך ישר לתכל'ס. כמה הערות על המצב.
כבר שלושה-ארבעה עשורים שאירופה משתעשעת ברעיונות של רב-תרבותיות וזכויות אדם אוניברסליות. לעת עתה, נראה שמדובר בניסוי כושל – הפיגועים האחרונים בבריטניה וההתפרעויות בצרפת מלמדים על כך יותר מכל. אך חשוב להבין שלאירופאים יש את הפריבילגיה להיכשל בניסוי: רוב מדינות המערב שנוטלות בו חלק מונות עשרות מיליוני אזרחים, והן בעלות רוב לאומי מוצק של בסביבות ה-90% [כך בגרמניה, אנגליה, צרפת, איטליה ועוד]. עבורן, זו רק צביטה לא נעימה. לא יותר מזה. למדינת ישראל לעומת זאת, אין את הפריבילגיה הזאת. עם רוב יהודי של 75% בלבד – לא כולל הפלסטינים – אסור למדינת ישראל להשתעשע ברעיונות אוטופיים כאלה, שעלולים לחסל את הפרויקט הציוני.
ואחרי שויתרנו על חזון הרב-תרבותיות נותר לחזור ליסודות, לדמוקרטיה הקלאסית הישנה והטובה. ואחד מעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי הוא עקרון שלטון החוק, שפירושו: לא אנשים שולטים, אלא החוק שהתקבל בהליך דמוקרטי שולט; כולם שווים בפני החוק, ללא זכויות יתר או הפליה לרעה. למעשה, לשלטון החוק שני פנים: הגנה על זכויות, ומילוי חובות אזרחיות. כך, האזרח זכאי להגנה על זכויות הקניין שלו, אך מחויב באותה מידה לכבד את זכויות הקניין של חבריו. אם אחד מהשניים לא מתקיים – תפקיד המדינה לטפל בכך.
לאור זאת, בפני מדינת ישראל עומדות בשעה זו שתי ברירות להשבת הביטחון האזרחי: א. לנגוס בעקרון שלטון החוק על-ידי החרגה לרעה של ערביי ישראל, שלילת אזרחותם ונתינתם תחת משטר צבאי – מתוך הנחה שאין ברירה, ושמדובר במגזר אירדנטי שהולך ומקצין מיום ליום. ב. להחיל את שלטון החוק על שני צדדיו, בכוח הזרוע ובאופן בלתי-מתפשר. ערביי ישראל ימשיכו ליהנות ממנעמי הדמוקרטיה, אך באותה מידה החוק ייכפה עליהם באופן מוחלט, קלה כבחמורה, כשם שהוא נכפה על היהודים.
מאחר שאני מצדד באפשרות ב', יש לדון כיצד ניתן לממש אותה באופן מיטבי. כלומר, כיצד ניתן להגיע למצב שבו הערבים לא רק נהנים מהדמוקרטיה הישראלית, אלא גם כפופים לה.
מתחילים מהפרטים הקטנים
התשובה נמצאת בכותרת: השבת הריבונות הישראלית. אך יש לשים לב: הריבונות, קרי – החלתו בפועל של שלטון החוק בכל רחבי המדינה – היא לפני הכל מצב תודעתי. הלך רוח. תפיסה. ורק בעקבות התודעה הריבונית באים המעשים.
איך נאפיין תודעה ריבונית? באופן כללי, מדובר בתחושת אדנות אזרחית, דבקות בלתי מתפשרת בעליונות החוק והדמוקרטיה, חוסר סובלנות לכל גילויי אלימות ופשיעה, קוצר רוח מול כל "אקס-טריטוריה" שלטונית, שאיפה מתמדת להשגת שוויון מלא בפני החוק על כל צדדיו. בנוסף, ולא פחות חשוב, התודעה הריבונית היא עניינית ושקופה. לא מתלהמת ולא מתרפסת, לא מוכנה לוויתורים ולא מתפתה לבריונות. מכבש חוק אדיר ואדיש.
תודעה ריבונית רפויה, מובילה במישרין למצב המחפיר שבו אנו נתונים. זה מתחיל בהזנחה של עבירות בנייה, עובר להזנחה של פשיעה קלה, בינונית, חמורה ומגיע לשיא בעבירות של פגיעה בחיי-אדם.
כאמור, אחרי התודעה באים המעשים. בשלב ראשון, אוכפים את החוק בכל מחיר. יעלה כמה שיעלה. המשטרה צריכה להיות בעיסוואיה ובדרום תל-אביב כשם שהיא בהרצליה או בחיפה: אפס סובלנות לעבירות מכל סוג שהוא, שוטרים בכל קרן זווית אם צריך, ונקיטה של כל האמצעים שמתיר החוק כנגד עבריינים. בלא מורא וללא משוא פנים.
ומאחר שביטחון לאזרחים הוא תפקידו הבסיסי ביותר של השלטון, רצוי להגביר את התקציבים של המשרד לביטחון פנים על חשבון תקציבים מיותרים לאין מספר שמופנים לכל רוחות השמיים, וכן לרענן את נהלי אכיפת החוק. בנושא הזה אין פשרות, וכל ויתור לציבור הערבי מהווה פגיעה בשלטון החוק ובדמוקרטיה, שכמו בומרנג תוביל לצבירת פופולריות של אופציה א' לעיל – כרסום בשלטון החוק באמצעות החרגת הערבים. זוהי אפוא חרב פיפיות: אם לא תחיל את החוק בהקדם על פורעי החוק, תאלץ לשלול מהם את החוק מכל וכל. השלב השני לגיטימי, אך לא רצוי להגיע אליו.
מכיוון שאין מנוס אלא מהפעלת כוח במסגרת החלת הריבונות הישראלית, כדאי להיצמד לכללים הבאים: א. כוח צריך להיענות, תמיד, בכוח הגדול ממנו משמעותית. תגובה מתונה בלבד מחסנת ומחשלת את הצד השני לקראת הסבב הבא.ב. שימוש בכוח גדול לטווח הקצר, חוסך שימוש בכוח גדול יותר בטווח הארוך. ג. נדרשת עקביות; יצירת משוואה ברורה של סיבה ותוצאה, מקל וגזר. כאן שפת התמריצים מדברת, והיא צריכה להיות הגיונית וצפויה לצד השני – ללא עיגול פינות, ללא יהיה בסדר, ללא ויכוחים. מעניקים זכויות וגובים חובות. ד. המקל צריך להיות גדול וכואב, והגזר מתוק. והכואב צריך לכאוב יותר ממה שהמתוק מתוק.ה. תמריצים כלכליים וליטוף גרידא של המגזר הערבי לא יעזרו. כאשר מדובר בפשיעה לאומנית-דתית, הכלכלה לא משחקת תפקיד. זו טעות קריטית לחשוב שהכלכלה תסדר את העניינים. רק כאשר מתבצעת אכיפה בלתי-מתפשרת, הכלכלה יכולה לשמש תמריץ נוסף. בפני עצמה אין לה משמעות.
אחרי שנדע להחיל ריבונות על ערביי ישראל, ההתמודדות עם הפלסטינים תהיה הרבה יותר קלה. לא צריך לחזור הרבה זמן לאחור כדי להיזכר שעוד בתחילת שנות ה-90 נהגו הישראלים לערוך קניות שבועיות ברמאללה, חברון ובית לחם.
אז רגע, אם המשטרה הזניחה את הערבים, לא טיפלה במשפחות פשע במגזר, לא עזרה לנשים שסבלו מאלימות בתוך המשפחה, רשויות הרווחה לא נתנו שירותים סוציאליים,כשמשרד החינוך לא פיקח על בתי הספר, כשהתשתיות הוזנחו, כשהייתה שחיתות במועצות,כשלא עשו תוכניות עיר, שתקנו,כי למה להתעסק עם ריבונות, אלו סה"כ ערבים. אבל עכשיו כשמוחים ומעיזים להפנות אלימות נגד המדינה שהזניחה אותם,עכשיו פתאום חייבים להשליט ריבונות ביד קשה, כי זה לא ערבים שנפגעים, זה הגזע היהודי. כל מי שחושב ששנים של העדר אכיפה וטיפול זה לא הזנחה של האזרחים הערבים הוא אדיוט. ברור שכשאין ריבונות הפשע צומח. תוציאו את המשטרה מערים יהודיות לעשרים שנה ותראו איך פתאום היהודים אלימים ופושעים. עולם הפוך.ד
אנחנו לא שתקנו
לחיים
בעייה כרונית אצל הערבים, עליה עלית מבלי משים, היא חוסר אחריות כרוני לחייהם. אפילו באופן בו התנסחת, אינך מצפה מהם בעצם לכלום: "הייתה שחיתות", "תשתיות הוזנחו" – הכל קורה לערבים, והם, קטנים ומסכנים, חסרי אונים. הרבה יותר נוח להאשים את כולם ולזרוק אבנים מדי פעם, מאשר לבנות חברה, כלכלה, חינוך מן היסוד.
היהודים קבלו משלטונות המנדט הרבה פחות, ופשוט, לא חיכו לאף אחד. בנו חברה, מערכת חינוך וכל מה שצריך לחיים מודרניים בעשר אצבעותיהם.
לבני.
מה נסגר איתך. אתה סתום ?
הוא מדבר על ההזנחה של הממשלה. וכן,הממשלה (הממשלות לדורותיהם ) אחראיות גם כלפי הציבור הערבי. ומזה הם התנערו.
עכשיו תקרא שוב מה שנאמר על ידי חיים ותבין כמה התגובה שלך לא רלוונטית
גל, דבר בנימוס לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.
אם אתה כל כך נאור, תתחיל להראות את נאורותך גם כשאתה פותח את הפה וגם כשאתה מקליד מילים.
חיים הבין לחלוטין שהטענה היא על הזנחה של הממשלה. ועדיין לכל אדם צריכה להיות אחריות על חייו. לכל מגזר וקהילה יש יכולת שליטה בגורלם. אילו הערבים היו לוקחים אחריות על חייהם, מצבם היה טוב בהרבה. עם או בלי הזנחה מצד הממשלה.
עכשיו תקרא את התגובה של חיים, ותראה כמה התגובה שלך אינה רלבנטית.
תיקון טעות: בכל מקום שכתוב "חיים", הכוונה היא ל"בני".
אז ככה: אני רחוק מהשמאל כמרחק שנות אור אבל אני לא יכול שלא להיזכר במשפט של אנטול פרנס: "החוק אוסר על כולם, עניים ועשירים כאחד, לישון מתחת לגשר, לקבץ נדבות ולגנוב אוכל" הרי במשך שנים הזנחנו את המגזר הזה גם כאשר הקהילייה הבינלאומית לא כפתה עלינו דבר ועכשיו אנחנו מתפלאים על הרמת הראש שלו.
דבר שני הוא הטיעון על הרוב היהודי בארץ ועל חוסר הזהירות מצידנו: מוזר שכזה טיעון מגיע מאדם שתומך בסיפוח איו"ש על כל מליוני הערבים שבו, ומתייחס בחיוב לרעיונות של קרולין גליק ודומיה עם משחקי האש הדמוגרפים שהם מציעים בסיפוח כזה.
הסיבה השלישית היא מדינית: הרי הרמת הראש הזו מלכתחילה היא בגלל ההזדהות של המגזר הזה עם הצד הפלשתיני (וכמובן שאני איני משלה את עצמי – הזדהותם עם האויב) כך שהדבר הטוב לטיפול בבעיה היא :חבירה של הכוחות הבדלניים הללו עם האויב אתו הם מזדהים, החלפת שטחים בין ישראל ל"פלשתין" ,ובאופן כללי פתרון מדיני לבעיה הזו לפני הפתרון הפרטני בשטח. לצערנו כיום כל
הפעלת כוח של המשטרה תוביל להתפרעות של הערבים.
הערבים נהנים מכל העולמות בכל הקשור ליח"צ ואנחנו לא יכולים להביא את עצמנו כרגע לטפל בהרמת הראש הזו ללא תוכנית מדינית כי הרי הם תמיד טוענים שמפלים אותם ואנחנו לא יכולים לטפל בבעיות הפשיעה מבלי לעורר מהומה (כן,אני יודע שהם צבועים, אני יודע שבחלום הלילה הם יעדיפו את "פלשתין" על ישראל,אבל בכל זאת אנחנו בבעיה בגלל שיש להם את הפריבילגיה להשתמש בטיעון הדבילי של "גזענות") על כן סלח לי שאני מסתכל באופן סקפטי אם כי תומך ברעיון של החלה כוחנית של כל חוקי המדינה על הציבור הערבי.
בתור מי שרחוק מן השמאל, אני לא מבין איך אתה קונה את הקשקוש הזה ש"הרמת הראש" נובעת מ"הזנחה". ערביי ישראל מזדהים כפלסטינים. הסכסוך עם הפלסטינים הוא דתי-מדיני ולא כלכלי-חברתי. ולכן הסכסוך עם ערביי ישראל לא נובע מקיפוח, אלא מרצון לזרוק אותנו לים. ואתה מודע לכך היטב.
הסיפוח הוא הפתרון היחיד האפשרי. היפרדות מהפלסטינים היא הזיה אוטופית. הם אינם מעוניינים במדינה משלהם לצד מדינת ישראל. את תקוותם להשמיד את מדינת ישראל צריך לקבור באמצעות סיפוח מלא וגמור של כל שטחי המריבה. את זכויות התושב שלהם הם יקבלו, ללא זכויות הצבעה לכנסת, בדיוק כמו בפורטו ריקו בארה"ב ובמקומות שונים בעולם.
לגבי טיפול בפשיעה, אין מה לפחד ממהומות. יהיו מהומות, אבל המשטרה חזקה יותר. יד קשה במהומה אחת, גודעת באיבה את המהומות הבאות.
אמיר ש,
אני איתך אבל בדוגמא הספציפית שהבאת, למען ההגינות, אזרח פורטוריקני יכול לעזוב את אדמת פורטוריקו בכל עת ולשבת באדמת ארה"ב היכן שהוא יזכה להצביע.
האם במתווה של סיפוח, אזרח ישראלי מפלסטין יוכל לעבור להתגורר בשייח מוניס ולהצביע לכנסת?
אני כבר לא מדבר על ביטוח לאומי…
כן הוא יוכל לעבור, לאחר שהוכח שאינו מהווה סיכון בטחוני.
בי-ם המזרחית הצענו לערביי ירושלים אזרחות, ו99% סרבו. לא מאמין שערביי יו"ש יסכימו לאזרחות, אבל גם אם כן, יש להעביר אותם תהליך אזרוח הכולל בידוק בטחוני, שבועת אמונים למדינה וכו'. כמובן שהמדינה רשאית להגביל את מספר המתאזרחים בשנה, כשם שהיא רשאית להגביל הגירה.
ולגבי ביטוח לאומי, גם ככה רובו הולך לערבים (ראה ראיות לכך במאמר "תעשיית הקיפוח של ערביי ישראל"). זהו מוסד שיש לבטל במתכונתו הנוכחית. אולי זה יעבוד לפי חלוקה אזורית, או במתכונת פרטית.
משרד המשפטים בידיים של השמאל המהבול
מהבול זו מלה בערבית? בעברית ודאי שאין מילה כזו. יכול להיות שבגוף אתה עברי אבל בנשמה ערבי?
בוקר טוב , התעוררנו סוף סוף……..