למה הישראלים מעריצים את גיל שויד אבל שונאים את מנהלי הבנקים?

בניגוד למה שנהוג לחשוב, הציבור הישראלי איננו צר עין ולא סובל משנאת עשירים עיוורת. למי שעשו את כספם בעבודה קשה ובתנאים של תחרות חופשית, הוא יודע לפרגן

מרוויח בזכות ולא בחסד. שוויד. צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

לפני כמה ימים דיווחה התקשורת ישראלית שגיל שויד, המייסד והמנכ"ל של 'צ'ק פוינט', הרוויח בשנת 2016 לבדה 36 מיליון דולר. העובדה הזו כשלעצמה לא כל כך מעניינת, אבל התגובות של קוראים לשכרו הענק של שויד מלמדות דברים מפתיעים ואופטימיים על הציבור בישראל. אולי העתיד שלנו ורוד יותר ממה שנדמה כרגע.

הנה כמה דוגמאות מהטוקבקים לדיווח על שכרו של שויד, שהופיעו באתרים 'דה מרקר', 'גלובס' ו'וואלה':

מגיע לשויד כל דולר משכרו ותגמוליו ההוניים.

מגיע לו לגיל שויד.

טוב מאוד, מגיע לו כל דולר ואפילו יותר!!

הבחור מוכשר מאד ומגיע לו, מה לעשות??

גיל לקח על עצמו את הסיכון מהיום הראשון ועל זה מגיע לו את כל המיליונים.

הוא בן אדם פרטי שהרוויח את הונו באופן פרטי וביושר. לא כמו אלה בחברת החשמל ובנמלים שגונבים את משלם המיסים.

צריך לומר שהיו גם תגובות שליליות, אבל הרוב היה חיובי ומפרגן.

בעיניי התגובות החיוביות הן מרתקות. לדעתי הן מלמדות שבניגוד למה שנהוג לחשוב, הציבור הישראלי בכללותו אינו צר עין ולא סובל משנאת עשירים עיוורת. השאלה היא מי הם העשירים. את גיל שויד מזהים, בצדק, כאדם שבנה חברה בתנאים של תחרות חופשית והתעשר בזכות עבודה קשה וכישרון, ולא כי העסיק לוביסטים ששכנעו פוליטיקאים להגן עליו מפני תחרות.

צ'ק פוינט, חברה לאבטחת מידע שמחזיקה בנתח שוק של כ-13%, מתחרה בחברות ענק כמו סיסקו ובחברות חדשות רבות כמו פאלו אלטו ופורטינט. איש לא אוסר על יזמים להיכנס לשוק הזה ולהציע מוצרים מתחרים. במילים אחרות, כל דולר שצ'ק פוינט מרוויחה היא מרוויחה בזכות, לא בחסד.

צ'ק פוינט אמנם משלמת מס חברות מופחת, כמו כל חברות הטכנולוגיה בארץ, אבל יש לזכור שלא מדובר בכסף שהחברות לוקחות ממישהו. זהו כסף שהן הרוויחו, ושהממשלה ברוב טובה הסכימה לקחת ממנו פחות. הבעיה האמתית היא האפליה בין חברות בכל מה שקשור למס חברות, והפתרון הוא להוריד לחברות המקופחות את שיעור המס לרמה שמשלמות חברות הייטק.

מעניין להנגיד את התגובות החיוביות ברובן לשכרו של שויד, לתגובות הנבזיות שאנחנו רגילים לראות בכתבות שמתפרסמות מדי פעם על השכר שמקבלים מנכ"לים של בנקים, למשל. הציבור מבין כנראה שלא מדובר פה בתחרות חופשית. המדינה הרי אוסרת בפועל על הקמת בנקים חדשים, ומגנה על הבנקים הקיימים מתחרות. הדרישות להון עצמי והרגולציה הכללית שמוטלת על בנקים הן כה נוקשות, שפשוט בלתי אפשרי להקים בנק בישראל. הפעם האחרונה שבה הוקם בנק חדש ועצמאי בישראל הייתה, אם אינני טועה, בשנת 1964 (!), כאשר הוקם בנק ירושלים.

אגב, הרגולציה הנוקשה הזו, שבפועל יוצרת אוליגופול (בנק לאומי ובנק הפועלים יחד שולטים על כ־60% משוק הבנקאות בארץ), מוטלת מתוך רציונל מסוים. מדינת ישראל החליטה במודע להקריב תחרותיות על מזבח יציבות המערכת. אפשר להתווכח אם ההיגיון הזה מוצדק – לדעתי הוא לא מוצדק כלכלית ומוסרית – אבל לא זו הנקודה כרגע. הנקודה היא שכשהציבור קורא על השכר שמקבלים מנכ"לים בסקטור הבנקאות, הוא מזהה שמדובר בסקטור לא תחרותי ושאין פה בדרך כלל הישג עסקי אמתי.

האמת היא שכאנשים מהללים את גיל שויד הם בעצם מהללים קפיטליזם, אפילו אם הם לא יודעים את זה. וכשהם מבקרים את המשכורות הגבוהות של מנכ"לים בסקטורים שמוגנים על ידי הממשלה, הם בעצם מבקרים שיטה כלכלית שמערבת סוציאליזם ומקורביזם.

במילים אחרות, גיל שויד הוא קפיטליסט קלאסי כי הוא פועל בתנאי תחרות חופשית. אגב, ממש כפי שהבעלים של פיצוצייה שמוכרת פיצוחים וגלידה הוא קפיטליסט. הוא קפיטליסט כי הוא מתחרה בפיצוצייה במורד הרחוב, והוא לא מקבל הגנה מהממשלה שמונעת מפיצוציות אחרות להתחרות בו.

בנקים בישראל, ואולי זו נקודה שקשה להבין, הם לא מוסדות קפיטליסטיים, כי הם לא פועלים בתנאי תחרות חופשית. הממשלה מגנה עליהם מתחרות. אנשים נוטים לחשוב שבנק הוא מוסד קפיטליסטי כי הוא מתעסק בכסף, אבל זו שטות. הרי גם בברית המועצות היו בנקים. מה שמייחד קפיטליזם זה שוק חופשי ותחרות חופשית והוגנת, ללא ממשלה שמגנה על המקורבים לה.

אז לפחות על סמך התגובות המפרגנות להצלחה של שויד, לקפיטליזם דווקא יש סיכוי בישראל. עכשיו כל מה שנשאר זה שהציבור הרחב יבין מה זה קפיטליזם ומה לא.

_______________

הכותב הוא חבר בוועדה המייעצת לשר האוצר, מנהל מחקר בבית השקעות גדול ומועמד בפריימריז של מפלגת "זהות"

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

6 תגובות למאמר

  1. כולם יודעים שבקפיטליזם האמיתי כמו במערבונים של המערב הפרוע השלטון שייך לבעלי ההון. שחוסמים את המים לחקלאי בשביל לשדוד ממנו את המשק כי הולכת לעבור שם הרכבת.

    לא מספיקה ממשלה קטנה צריך לבזר את הכח הפוליטי ולאפשר ביקורת ועיתונות חופשית.

    המצב הישראלי שהשלטון בימין וגורמי הביקורת משמאל הם אופוזיציה חזקה הוא מצב אידאלי

    1. והתקשורת לא שייכת לבעלי הון ?
      ואם לא הם,אז יש תקשורת ממשלתית,שנשלטת בידי כת של אקדמאים מרקסיסטים
      שמחוייבים לאינטרסים זרים : אלה של התיאוקרטיה.
      למה צריך לבזר את הכוח של הפוליטיקאים אבל לא את הכוח של מערכת המשפט,התקשורת,
      האקדמיה,הפקידות,האיגודים המקצועיים ?
      כי המערכת הפוליטית נשלטת בידי השמאל רק כאשר האוכלוסיה המקומית הופכת למיעוט
      בקרב אוקינוס כושי-מוסלמי-היספני או כשסוחטים באיומים את האנשים בה באמצעות
      תחקירים,תיקים וחקירות….
      כל היתר נשלט בידי אנשים כמוך,אז מבחינתך זו ממש לא בעיה שיש שם ריכוז כוח צפון קוריאני.
      אכן לא מספיקה ממשלה קטנה.צריך מערכת משפט קטנה,תקשורת קטנה,אקדמיה קטנה,פקידות קטנה.
      כלכך קטנים שאף אחד לא ישים לב שהם קיימים.

  2. למגיב ח' זה שתכתוב "כולם יודעים"לא יהפוך את דבריך לנכונים. כולם יודעים שכמו כל קומוניסט טוב גם אתה מתמחה בתעמולה וזהו פחות או יותר הדבר היחיד שאתה יודע לעשות

  3. אוקי. אז למה אין ולו מילה אחת על הבנקים והבנקאות במצע של "זהות" שאתה חלק ממנה? אתם הולכים לעשות עם זה משהו אם וכאשר יהיה לכם את הכוח?
    אם כן – למה זה לא במצע?
    אם לא – אז אתה ומפלגתך לא אמינים בעליל.