כך תזהו "פייק ניוז" על טראמפ

אל תאמינו למקורות אנונימיים, לציטוטים חסרי אחריות ולכלי תקשורת שמהדהדים אחד את השני. טיפים לצרכני התקשורת המגויסת

הזהרו ממקורות אנונימיים. טראמפ. צילום: Gage Skidmore CC BY-SA 2.0 Via Flickr

ב־10 במאי, כתבי ה'וושינגטון פוסט' פיליפ רוקר, אשלי פארקר, סארי הורביץ ורוברט קוסטה היו חתומים על ידיעה שלפיה –

סגן התובע הכללי, רוד רוזנשטיין, איים להתפטר לאחר שהנרטיב שיצא מהבית הלבן ביום שלישי בערב קבע כי הוא שעמד מאחורי ההחלטה לפטר את קומי, וכי הנשיא פעל רק בהמלצתו – כך אמר אדם המקורב לבית הלבן שלא לייחוס, בגלל רגישות העניין.

אבל "המקורב לבית הלבן", שהשמיע את הטענה ללא שימוש בשמו, נסתר על ידי לא אחר מאשר סגן התובע הכללי בעצמו. למחרת, כשנשאל על כך על ידי  הכתבים, אמר רוזנשטיין: "אינני מתפטר", והשיב בשלילה גם לשאלה הבאה, אם אכן איים בהתפטרות.

ב־10 במאי כתבה אשלי פרקר:

בשבוע שעבר ביקש ראש ה-FBI דאז, ג'יימס קומי, משאבים נוספים ממשרד המשפטים עבור הסוכנות בראשותו, לצורך חקירה באשר לקנוניה בין אנשי הקמפיין של טראמפ לממשלת רוסיה, על פי שני פקידים הנוגעים בדבר.

הדיווח נשען כמובן על מקורות אנונימיים, וצוין כי "הידיעה דווחה לראשונה ב'ניו יורק טיימס'". אם תתאמת, הידיעה תומכת בנרטיב שטראמפ פיטר את קומי לא בגלל חוסר יכולתו המקצועית, אלא מפני שניסה לסכל חקירה לגיטימית ופרודוקטיבית. שוב, מקורות אנונימיים אמרו משהו שונה מאוד ממה שאמרו אנשים באופן פומבי (שכולם, אגב, הכחישו את הדיווח). דוברת משרד המשפטים מיהרה להגיב באומרה שהטענה שקרית, והדברים שאמרה נכללו גם הם בדיווח:

דוברת משרד המשפטים, שרה איסגור־פלורס, אמרה כי הדיווחים שלפיהם קומי דרש מימון נוסף או משאבים אחרים לצורך חקירת המקרה – "שקריים לחלוטין". דרישה כזו, אמרה, "לא הועלתה".

ביום שלמחרת הכחיש שוב, תחת שבועה, מנהל ה־FBI בפועל אנדרו מקייב כי החקירה בעניין הרוסי נזקקה למשאבים נוספים או הצריכה עוד תקציבים.

בתגובה לשאלה אם עמדו לרשות ה־FBI משאבים מספיקים לחקור, השיב מקייב: "אם כוונתך לחקירה בנושא הרוסי, התשובה חיובית. אני מאמין שהיו לנו המשאבים הדרושים לעשות זאת, ואני יודע שתִקצבנו את החקירה כראוי", כך אמר למחוקקים ראש ה-FBI אנדרו מקייב, והוסיף כי לא היה מודע לבקשה כלשהי שהעלתה הסוכנות על מנת לקבל משאבים נוספים.

דיווחים אחרים בעבר ב'וושינגטון פוסט', שהתבססו גם הם על 'פקידים' אנונימיים, התגלו כעורבא פרח, כולל סיפור של בעל הטור ג'וש רוגן מ־26 בינואר, שלפיו "צוות הניהול הבכיר של מחלקת המדינה הגיש זה עתה את התפטרותו כחלק מעזיבה המונית מתמשכת של בכירים בשירות החוץ, שאינם רוצים להמשיך לשרת בעידן טראמפ".

הסיפור הפך לוויראלי לפני שהאמת יצאה לאור. על פי הנוהל, ממשל אובמה, בתיאום עם ממשל טראמפ הנכנס, ביקש את התפטרותם של כל המינויים הפוליטיים. אמנם באופן מסורתי מניחים להם להמשיך בתפקידם במשך כמה חודשים, אך צוות המעבר של טראמפ הודיע להם כי אין עוד צורך בשירותיהם. הסיפור כולו היה שגוי.

רוגן פרסם עוד סיפור בלי רגליים, שלפיו סטיב באנון התעמת אישית עם השר לביטחון פנים, הגנרל ג'ון קלי, כדי ללחוץ עליו שלא למסמס את איסור ההגירה. ואיך הגיב על כך קלי עצמו?

"זו הייתה פנטזיה', אמר קלי. על העיתונאי רוגן אמר: "בהנחה שהוא לא ממציא את זה… יהיו מקורותיו מי שיהיו, הם עושים ממנו צחוק'".

כל אחד מסיפורים אלה פורסם כ'חדשות מתפרצות' ששימשו את הנרטיב של אנטי־טראמפ, אך מאוחר יותר התברר כי אין להן יסוד.

השבוע דיווח 'וושינגטון פוסט' כי הנשיא טראמפ סיכן בשבוע שעבר את הביטחון הלאומי של ארה"ב בפגישתו עם הרוסים. הסיפור התבסס על הדלפות אנונימיות מפגישה שאכן התקיימה. הדו"ח הוגדר מיד כשקרי על ידי מספר רב של פקידים בכירים בממשל טראמפ, שנכחו אף הם בפגישה:

היועץ לביטחון לאומי מקמאסטר פרסם הצהרה המכחישה את הדיווח שלפיו נשיא ארה"ב חשף מידע מסווג בפני רוסיה. הוא אמר:

הסיפור שהתפרסם הערב כפי שדוּוח הוא שקר. הנשיא ושר החוץ סקרו מגוון של איומים משותפים על שתי המדינות, כולל איומים על התעופה האזרחית. בשום נקודת זמן, בשום נקודת זמן, לא נדונו מקורות מודיעיניים או שיטות, והנשיא לא חשף שום פעילות צבאית שלא הייתה ידועה כבר בפומבי. שני בכירים נוספים שהיו נוכחים, כולל מזכיר המדינה, זוכרים את הפגישה באותו אופן, וזה גם מה שהם אמרו. עדותם שנאמרה לפרוטוקול גוברת על כל המקורות האנונימיים. הייתי בחדר. זה לא קרה.

מזכיר המדינה, רקס טילרסון, אמר כי "במהלך פגישתו של הנשיא טראמפ עם שר החוץ לברוב נדונו מגוון רחב של נושאים, בהם מאמצים ואיומים משותפים בנוגע למלחמה בטרור. במהלך חילופי הדברים עלה לדיון האופי הספציפי של האיומים, אך לא נדונו מקורות, שיטות או פעולות צבאיות". גם דינה פאוול, סגנית היועצת לביטחון לאומי, נכחה בישיבה. היא אמרה: "הסיפור הזה שקרי. הנשיא דן אך ורק באיומים המשותפים שניצבו בפני שתי המדינות".

במילים אחרות, הפגישה אכן התקיימה, וברור שנדונו בה עניינים שונים. אבל פרט לכך, קשה לדעת אם יש עוד פרט אחד נכון בסיפור של ה'וושינגטון פוסט'. במיוחד כאשר הוא נדחה על ידי שלושה אנשים.

בהקשר זה ראוי לציין כי 'חדשות מתפרצות' מתבררות לעתים קרובות כחסרות בסיס. קבוצה של כתבים אחראים פרסמה מדריך כיצד לפקוח עין על 'חדשות מתפרצות' אחרי פיגוע, ואף במהלך אירוע שעדיין מתגלגל. הנה הוא לפניכם:

1. בשלב המיידי שלאחר אירוע, תמונת המצב של ערוצי התקשורת שגויה.
2. אין לסמוך על מקורות אנונימיים.
3. אין לסמוך על דיווחים המתבססים על ערוצים אחרים כמקור למידע.
4. כמעט לעולם אין מפגע נוסף.
5. שימו לב לשפה שערוצי התקשורת משתמשים בה: "אנו מקבלים דיווחים על…" – יכול להיות כל דבר;  "אנו ממתינים לאישור…" – פירושו שאין אישור כזה; "לערוץ X נודע כי…" – או יש להם סקוּפּ, או שהם סתם מנחשים.
6. חפשו ערוצי חדשות הנמצאים בקרבת האירוע.
7. הצליבו בין מספר מקורות.
8. החדשות הגדולות מוציאות ממאורתם את המתחזים. ואת אמני הפוטושופ.
9. היזהרו מציוצים חוזרים רפלקסיביים. חלק מהם יהיו על חשבונכם.

אולי אנו זקוקים למדריך דומה להתמודד עם 'חדשות מתפרצות' שמגיעות מה'וושינגטון פוסט'. מתברר שאנחנו יכולים לשמור על הרבה מהעצות המקוריות:

  1. מיד לאחר האירוע, תמונת המצב של הערוץ תהיה שגויה.
  2. אין לסמוך על מקורות אנונימיים. אם דמוקרטיה מתה בחושך, גם אנונימיות אינה בדיוק שקופה או אחראית. אם המקור להדלפה אינו מוכן להיחשף בשמו, עמדו על המשמר. שימו לב אם הכתבים מאפיינים היטב את מניעיו של המדליף האלמוני. לכל מדליף יש מוטיבציה. האם נראה שיש לעיתון מושג כיצד המוטיבציה של המדליף משפיעה על מהימנות המידע המודלף?
  3. אם מישהו מדליף מידע הקשור לביטחון לאומי כדי לתמוך בטענה על פגיעה בביטחון לאומי, עמדו גם אז על המשמר.
  4. אם מישהו טוען כי נוצר משבר רציני הנוגע לענייני ביטחון לאומי, אלא שאינו מוכן לעשות זאת בקולו ואף להתפטר במחאה על כך, זה מעורר חשד.
  5. הצליבו מידע בין מקורות המוכנים להניח את שמם ואת המוניטין שלהם על הכף.
  6. חדשות גדולות שהן אנטי־טראמפ גורמות למתחזים ולרמאים לצוץ על פני השטח.
  7. שימו לב לשפה שבה התקשורת עושה שימוש. האם סיפור זניח מנוסח כך שייראה חשוב יותר מכפי שהוא?
  8. היזהרו מ"הטיית האישור". לכל אחד יש נטייה לפרש ראיות חדשות כאישור נוסף לאמונות או לתיאוריות שהוא כבר מחזיק בהן. אל תקבלו ראיות קריטיות או מזכות רק מפני שהן עולות בקנה אחד עם ההעדפות הפוליטיות שלכם.
  9. שימו לב כמה מהר עורכים וכתבים מזדרזים לתקן סיפורים קודמים שהתבססו על מידע כוזב ממקורות אנונימיים. אם הם אינם מתקנים כלל, זהו סימן לחוסר מקצועיות.

___________

המאמר פורסם בכתב העת 'הפדרליסט'. מאנגלית: שאול לילוב

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

15 תגובות למאמר

  1. כשלון הוא כשלון. התקשורת עושה מהבית הלבן קרקס והבית הלבן נכשל כל פעם מחדש בלהגן על עצמו. אחרי שטראמפ עלה לשלטון דרך פגיעה בכל עקרון דמוקרטי בסיסי, העליב הורים שכולים, נכים, נשים והשמיץ את כל המתנגדים שלו, קרא לתקשורת אויב המדינה ושיקר על ימין ועל שמאל, שלא יבכה כשהכל חוזר אליו בחזרה ומתפוצץ לו בפרצוף. אני מקווה שהתקשורת תמשיך להלום בו בכל הכוח עד שהוא יישבר, והתומכים שלו יאבדו כל תקווה.

    ואתם בתור ימנם צריכים להתבייש בכך שאתם מגינים על אדם שתומך במיסי יבוא, מתנגד להגירה על בסיס כלכלי והסכמי סחר בין מדינות. זה סוציאליזם לשמו.

    1. שטויות בשמן זית זך. העלבות, התהלמויות, האשמות וכל השאר אינם מהווים סתירה על עקרונות דמוקרטיים. ואם בהכפשות עסקינן, הרי שהאשף העולמי היה קודמו של טראמפ.

    2. למרות שבחרת להתעלם מכל שאר הדברים שכתבתי, אלך איתך ואפרט איפה טראמפ פגע בעקרונות דמוקרטיים: 1. חוסר נכונות להכיר בתוצאות הבחירות במידה שהן לא ימצאו חן בעיניו, 2. העסקה של עובדים שפעלו עם גורמים חיצוניים עויינים לארה"ב כמו פלין ומנפורט (פי 1000 יותר גרוע מטענות הסרק על מימון של ארגוני זכויות אדם בארץ ע"י האיחוד האירופי), 3. קריאה לאיסור כניסת בני אדם לארה"ב על רקע דת, מה שגרם לבית משפט לבטל את ה- travel ban שלו, ועוד ועוד.

      והגנת ה- "מה עם אובמה??" לא שווה פה כלום. אובמה הוא, כמו שאמרה מירי רגב, היסטוריה. מיהו אובמה? אגב, פעם באה שאתה משתמש בהגנה הזאת, שנקראית whataboutism, קח בחשבון שמי שהביאו אותה לדרגת אמנות הם הסובייטים:

      https://en.wikipedia.org/wiki/Whataboutism

      אז אתה בחברה טובה, קומרד.

    3. באמת נורא שטראמפ העסיק גורמים שעבדו עם רוסיה, מזל שזה לא קרה בקרן קלינטון. אפילו יותר גרועה היא העובדה שהוא איים לא לקבל את תוצאות הבחירות אם יפסיד. שוב בניגוד להילארי, שמיד לאחר ההפסד יצאה והודתה בתבוסתה, לא גררה את העניין במשך שעות על שעות, לא התחבאה ולא שלחה את מנהל הקמפיין שלה לומר ש"עוד נראה מה יהיה, בינתיים תלכו הבייתה". והכי טוב שתומכי הילארי מבינים מהי דמוקרטיה אמיתית, ולכן הם לא ארגנו הפגנות בלתי פוסקות כנגד תוצאות הבחירות.
      אבל כבודו שכך לציין את הפגיעה החמורה והמכוערת ביותר של טראמפ בעקרונות הדמוקרטיה – הוא העז לנצח בבחירות. גם ביבי עושה זאת מפעם לפעם. חוצפה שכזו מצד שניהם. מישהו צריך לחנך אותם מחדש בגולאג. ובתור אחד שמטיף לכולם מה מותר ומה אסור ממרום אנונימיותו, התפקיד הזה ממש תפור עליך, קומראד.

    4. הטענות שארגוני זכויות (השמדת) האדם, ממומנים בידי האיחוד האירופי, הן טענות סרק? הרי אפילו אתה יודע שמה שכתבת הוא שקר. זה כמו שתאמר שהטענות שכדור הארץ עגול הן טענות סרק. ואחר כך אתה עוד מצפה שמישהו יתייחס ברצינות אפילו למילה אחת נוספת שאתה כותב? לידיעתך, כאן זה לא אתר 'הארץ'. פה לעובדות, לאמת ולמציאות עדיין יש משמעות. לפחות לעת עתה.

    5. טראמפ לא מתאים לתפקיד.
      ארה"ב זקוקה לגרזן.מישהו כמו סטאלין,החמר רוז' או מאו.
      מישהו שבא לתפקיד כדי לעבוד ולא כדי לדבר ולנאום מהבוקר עד הלילה.
      מישהו שימחק פיזית את האצולה הפיאודלית האקדמאית המרקסיסטית שיושבת בתקשורת
      ,אקדמיה,מערכת משפט,בוהמה,פקידות,בנקים,משטרה חשאית (נומנקלטורה סוביטית קלאסית)
      ועושה למליארדי אנשים במשך 50 שנה את מה שד"ר מורו עשה לחיות על האי.

      אין דרך אחרת לטפל בשכבת הפיאודלים הקוסמופוליטית הבוגדנית הזו.
      בונצואלה ומצרים ניסו להשאיר אותה בחיים וגילו כמה רחוק היא מוכנה ללכת כדי לא לאבד
      את זכויות היתר.
      השמאל איננו חוקי ואיננו לגיטימי.90 אחוזים מהמצביעים הם כושים,מוסלמים והיספנים.
      הראשונים אוזרחו בניגוד לחוק ושני האחרים בכלל נמצאים במדינה בניגוד לחוק.

      התקשורת לא עוסקת בדיווח על המתרחש.
      מערכת המשפט לא עוסקת בחוק.
      האקדמיה לא עוסקת בלימוד ולא במחקר.
      3 המערכות האלה קיימות כדי לשמר את הרודנות הזו וכדי להמיר בכפיה את דתה
      של האוכלוסיה לדת הסוציאליסטית ה 3 : הליברליזם.
      שום דבר שקצת גז לא יכול לסדר.

    6. או, באמת מצויין שקצפתם וקצפתם, עד שסוף סוף יצאה האמת. להרוג בגז את כל הקוסמופוליטים, והלא לגיטימיים כמו הכושים, ההסיפנים והיהודים? (סליחה על האחרון, התבלבלתי ב- 70 שנה לרגע).

      בגלל זה אתם תמיד מפסידים. הכל אצלכם בנוי על התלהמות, אלימות ובהמיות. כל הזהות שלכם בנוייה משנאה של אליטות שעמוק בלבכם אתם כה מקנאים בהם. מדוע 99% מההתלהמויות של הימין הן נגד שמאלנים? גם כאשר ההשפעה של השמאל היא כה קטנה? התשובה פשוטה: בדיוק כמו ילד פרחח שמציק לילד המוצלח ממנו כי הוא מקנא, כך אתם מתחרפנים כאשר אתם רואים שכל הנסיונות המגושמים והטפשיים שלכם מתנפצים לכם מול העיניים כל פעם מחדש. טראמפ, אלאור אזריה, רשות השידור, תכנית הבריאות בארצות הברית, הסכמי אוסלו, מדינת ישראל כולה, ועוד אינספור דוגמאות: תמיד אתם באים אחרי שהשמאל עשה ובנה, מנסים להחריב ולבנות מחדש בדמותכם, ונכשלים, ממש כמו הצייד בבאגס באני.

      הייתי יכול להיות מודאג מכל מה שקורה היום בעולם עם עליית הפופוליזם הטיפש, אבל אני לא, כי אני יודע בדיוק מה יקרה, וזה פשוט סדרה של כשלונות מהדהדים, צורבים ומביכים של הימין.

    7. אני מוכן להתערב שהתגובה עם הגזים היתה של שמאלני שהחליט להטריל את האתר ולהציג את הימין כמטורלל ואידיוטי.

  2. לנאורים היו ארבעים שנה לעצב מחדש את התקשורת ולגייס אך ורק את המתאימים לדרך עולמם. קשה לשנות זאת בין רגע.

    עיתונאות לאומית היא צו השעה

  3. אהה. רק שטראמפ עצמו אמר שהחליט לפטר את קומי על בסיס החקירה על הקשרים עם רוסיה בריאיון מצולם לטלוויזיה. וב״הכחשה״ על הדלפת המודיעין, הוכחש הכל מלבד מה שנטען. מקמסטר טען שבשום שלב לא דובר על מקורות מודיעיניים או שיטות, אלא שהטענה היא שמה שהודלף הוא ממצאים. מעבר לזה, המקורות לידיעה הזו היא הם הרשימות של הסטנוגרפים שנכחו בחדר ותיעדו את הפגישה.
    בארה״ב כבר כולם מתחילים להבין את הקטסטרופה שטראמפ מהווה. אפילו תומכיו הנלהבים ביותר, כדוגמת אן קולטר, כבר מבינים שהבן אדם אינו כשיר לתפקיד. רק השוליים ההזויים ביותר עוד מנסים בכוח להכחיש את העובדות שנערמות מדי יום ולהיאחז בחלום הכתום. לא מפתיע שמידה בוחרים ליישר קו אתם. עצוב, אבל לא מפתיע.

    1. אז מה אתה מעדיף את הילארי והכוורת של עוכרי ישראל? מדוע נשפט רק טראמפ על קשיו עם רוסיה ? ומה עם קשריה של הילארי עם רוסיה?

    2. לטובי –
      באמת יש לך ספק שהמגיב הנכבד ע' ודומיו, מעדיפים את הילארי ושאר שונאי ישראל? והם לא מעדיפים אותם למרות שהם שונאים את ישראל, אלא בגלל זה. מבחינת אנשים רבים בארצנו הקטנטונת, שנאת ישראל היא תנאי הכרחי לכהונה במשרה בכירה. התיעוב לישראל ולכל מה שקשור בה, הוא מה שהופך את המתעב לאדם "שקול, מאוזן, בוגר ואחראי" – ואם מישהו מעז לגלות מעט אהדה כלפינו, הוא מיד נתפש בעיניהם כקיצוני הזוי ומעורער.

    3. מזל גדול שמי שמגדיר את הכשירות או האי כשירות לש פלוני לתפקיד כלשהו הם לא אנשים שמתנגדים לטראמפ מבחינה אידאולוגית ולא ראשי FBI שסרחו כמו קומי. הדמוקרטיה תנצח וככה גם טראמפ.