הקשר הישראלי־גרמני לסיכול עסקת הצוללות

הרעש התקשורתי סביב תיק 3000 הוא ניסיון של גורמים ישראלים וגרמניים לסכל את עסקת הצוללות למען קידום אינטרסים פוליטיים. הביטחון והיחסים עם גרמניה הם עניין שולי עבור גורמים בלתי־אחראיים

בסכנה על רקע אינטרסים פוליטיים | פלאש 90

ביום שני שעבר חתמו בברלין שגריר ישראל בגרמניה, ג'רמי יששכרוף, ונציג בכיר של משרד ההגנה הגרמני על מזכר הבנות בנוגע למכירתן לישראל של שלוש צוללות גרמניות חדשות. צוללות אלו, שהעברתן לישראל תחל בשנת 2027, אמורות להחליף את שלוש הצוללות הראשונות שגרמניה סיפקה לחיל הים הישראלי החל מסוף שנות ה־90. שוויה של עסקת הרכש הצבאית הוא כ־1.5 מיליארד יורו. ממשלת גרמניה תשתתף במימון העסקה בגובה של כשליש מסכומה, כלומר כ-540 מיליון יורו – כחלק ממחוייבותה של ממשלת גרמניה לביטחונה של ישראל. סכום מענק צבאי זה יחולק בתקציביה השנתיים של ממשלת גרמניה בעשור הקרוב.

עם חתימת מזכר ההבנות הזה, יש לקוות שבאה לסיומה פרשה חמורה של ניסיונות מצד גורמים מסויימים בתקשורת ובפוליטיקה בישראל לפגוע באינטרסים ביטחוניים חיוניים של המדינה במסגרת המאבק נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. עניין מכירת הצוללות נחשב חשיבות ורגישות גבוהות ביותר מבחינה בטחונית וגם מבחינת הקשר המיוחד עם גרמניה . דרך התנהלותם הבלתי־אחראית של אותם גורמים בסוגיה זו, יצרה לחץ ציבורי על ממשלת גרמניה שחייב אותה להקפיא את המגעים להשלמת עסקת הצוללות החדשה בקיץ האחרון, מחשש שהנושא יהפוך לעניין פוליטי במסגרת מערכת הבחירות שהתנהלה באותה עת בגרמניה.

למען הסר ספק, דעת הקהל הגרמנית, ברובה, אינה תומכת באספקת הצוללות או כל מערכות נשק אחרות לישראל. בשנים האחרונות חל סחף שלילי ברור בהרגשת המחוייבות של האוכלוסייה הגרמנית כלפי ישראל. עמדותיה החד־משמעותיות של הקנצלרית, אנגלה מרקל, לפיהן ביטחונה וקיומה של ישראל הן "חלק מהאינטרס הלאומי הגרמני" אינן משקפות את עמדת עמה וגם לא את עמדותיהם של מגזרים גדלים והולכים בקרב מעצבי דעת הקהל בגרמניה. לו אספקת הצוללות לישראל הייתה הופכת למוקד ריב פוליטי פנים-גרמני בהשפעת הדיווחים מישראל על חקירות אודות השחיתות לכאורה, הנקשרות לרכש הצוללות וכלי שיט נוספים – יש להניח שעסקת הרכש המתוכננת הייתה נקברת זה מכבר.

לכן, טוב עשתה מרקל כשהורידה את העניין בשעתו מסדר היום הציבורי ודחתה הכרעה רשמית בעניין. לכמה ממקורביה היא אמרה אז שהיא לא מבינה את התנהלות התקשורת הישראלית בעניין. בסביבתה של מרקל נוצר הרושם שגורמים מסויימים בישראל פועלים באופן מודע לסיכולה של עסקת הצוללות השלישית בין שתי המדינות. בסביבתו של ראש הממשלה נתניהו, נוצר מנגד הרושם, שדווקא גורם מסויים בקרבתה של מרקל, שאינו ידוע בחיבתו הרבה לישראל, הוא העומד מאחורי הזנת גורמי תקשורת בישראל במידע שנועד להביא לביטולה של העסקה. סְבַרתי היא, ששתי ההערכות הללו היו נכונות, ונוצר כאן מאחורי הקלעים שיתוף פעולה ישראלי־גרמני ייחודי ביותר ששירת אינטרס משותף: פגיעה בממשלת ישראל הנוכחית ובעומד בראשה, יהא המחיר אשר יהא –  ובמקרה זה, פגיעה בביטחונה של ישראל.

במסגרת שיתוף הפעולה הזה גויסו כלי תקשורת גרמניים במטרה לייצר את הרושם שפרסומים בגרמניה מאשרים את החשדות לשחיתות, לכאורה, מצד ראש הממשלה נתניהו בהקשר לעסקאות הרכש של כלי השיט הצבאיים מגרמניה. בדיעבד, לא סיפקו שיתופי הפעולה הללו מידע חדש כלשהו, אלא אפשרו לגורמי תקשורת ופוליטיקה ישראליים וגרמניים, הפועלים נגד ממשלת נתניהו, למחזר מידע שכבר פורסם בארץ ואשר לא תרם באופן משמעותי לביסוס ההאשמות נגד נתניהו. כלי התקשורת הגרמניים שמחו לעשות שימוש בחומרים הללו מבלי לרדת לעומקו של עניין. אין כמו כתבות "ביקורתיות" על ישראל ועל העומד בראש ממשלתה, כדי לקדם מכירות עיתונים ולהגדיל את אחוזי הצפייה בגרמניה. עיתונאי גרמני, שביצע תחקיר משותף מקיף עם כלי תקשורת ישראלי סביב הפרשה הידועה בישראל כ'תיק 3000', אמר לי מפורשות: "המערכת שלי הפכה כל אבן במאמץ למצוא ראיות לשחיתות בנושא הזה. במיוחד לנוכח הקשר האפשרי לראש הממשלה נתניהו. לא הצלחנו למצוא דבר, שיאמת את החשדות. נהפוך הוא. בהשוואה לעסקאות נשק עם מדינות אחרות ההתנהלות כאן הייתה נקייה למדי".

אולי בגלל העובדה שהתחקירים המשותפים הללו לא הצליחו לייצר את כתב האישום המיוחל, שישים סופסוף קץ ל"משטר נתניהו", הרחיקו כמה מיוזמי התחקירים הישראליים לגרמניה והבטיחו לנו בטלוויזיה ובאינטרנט, חשיפות מדהימות. מי שצפה בתחקירים הללו בריכוז רב, ולא מתוך שכנוע מוקדם באשמתו של נתניהו, הבין מהר מאוד שבגרמניה לא נמצא מידע חדש. מדובר במחזור של חומרים ישנים ולא מפלילים. עד היום, רוב רובו המוחלט של החומר שפורסם בפרשת "תיק 3000" – שזכתה באופן מטעה ובמכוון, לכינוי "פרשת הצוללות" – הגיע ממקורות ישראליים, שהיו ועודם בעלי אינטרסים פוליטיים בעיקרם.

האם הייתה התנהלות לא כשרה של גורמים במערכת הצבאית־ביטחונית הישראלית סביב עסקאות הרכש מגרמניה? יש לקוות שהנושא יובהר במלואו באופן שלא יותיר עננה כלשהי על שיתוף הפעולה העתידי עם גרמניה. בעבר נחשפו בישראל פרשיות שחיתות שנקשרו לעסקאות רכש עם ארצות-הברית ולא פגעו ביחסים עם המערכת הביטחונית האמריקנית, אולם אין כל מקום להשוות בין עומק הקשר הביטחוני־צבאי בין ישראל לארצות־הברית לזה הקיים בין ישראל וגרמניה. למרות היחסים ההדוקים בין שתי המדינות, סוגיית שיתוף הפעולה הצבאי – שעמד בבסיס בניית הקשר בין ישראל וגרמניה בשנות החמישים של המאה הקודמת – מטופל עדיין בזהירות ובחשאיות רבה מחשש לתגובתה השלילית של דעת הקהל הגרמנית. יעיד על כך טרפוד אישור העסקה לרכישת מטוסים ישראליים ללא טייס על־ידי משרד ההגנה הגרמני בקיץ האחרון.

חברי קואליציה מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית החליטו ימים ספורים לפני פיזור הבונדסטאג שהעסקה "בעייתית". זאת מאחר שבמטוסים הבלתי מאוישים מותקנות גם מערכות התקפיות ולא מודיעיניות בלבד, למרות שבאופן רשמי, כלי הטיס יועדו רק עבור צרכים מודיעיניים. בגרמניה מודעים היטב ליכולות של כלי הטיס הישראליים ומעוניינים בהם,  אך למישהו במפלגה הסוציאל־דמוקרטית היו שיקולים פוליטיים צרים, חשובים יותר מהצלת חייהם של חיילים גרמניים. מה גם, שגורמים בתקשורת הישראלית מיהרו לטעון שדחיית אישור העסקה הוא נקמה של שר החוץ הסוציאל־דמוקרטי, זיגמר גבריאל, בנתניהו על סירובו של זה לפגוש את גבריאל בביקורו בישראל במאי האחרון בשל פגישותיו עם נציגים של ארגוני שמאל קיצוני.

האם היה צריך לקחת סוגייה ביטחונית כה רגישה כאספקת הצוללות ולהפוך אותה לכלי ניגוח פוליטי בראש הממשלה? האם אותם גורמי תקשורת ופוליטיקה ישראליים, שניהלו את המערכה נגד העסקה, לא היו מודעים לרגישות הקיימת בעניין מול גרמניה? או שמא הם ידעו, ולא היה איכפת להם?

עוד לפני הבחירות האחרונות בגרמניה, בסוף ספטמבר, פעלה ישראל כדי להבטיח שעסקת הצוללות תאושר במהירות על־ידי הצד הגרמני – בעיקר לנוכח אי הוודאות באשר להרכבה של הממשלה הגרמנית הבאה. שתי מפלגות שעשויות להיות חברות בממשלת מרקל הבאה – 'הירוקים' והליברלים, עלולות להעמיד קשיים ומכשולים בפני אספקת נשק לישראל בנסיבות מסויימות. לכן רצו בירושלים לקבע את המהלך לפני הקמת הממשלה הבאה. הנשיא ראובן רבלין אף העלה את הנושא בפגישתו עם הקנצלרית מרקל בתחילת ספטמבר.

השגריר החדש, יששכרוף, שהיה בעבר אחראי על עניינים אסטרטגיים במשרד החוץ, שם לעצמו למטרה להביא לחתימה על מסמך ההבנות עוד בתקופת כהונתה של הממשלה היוצאת. מרקל, ובאופן מפתיע גם שר החוץ שלה, גבריאל, קידמו את הנושא. אלא שהיו בצד הגרמני, שוב, גורמים שמיהרו להדליף לתקשורת מידע על "הלחצים הישראלים", ובצד הישראלי גורמים שהדליפו במועד רגיש ביותר, ובניגוד לסיכומים עם גרמניה, מידע אודות החתימה הצפויה. ההדלפות הללו לא הצליחו לסכל את החתימה בסופו של דבר. מרקל הוכיחה שוב את מחויבותה לביטחון ישראל – למרות פעילותם של ישראלים לערער אותה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

16 תגובות למאמר

  1. זו אחת הסיבות שהצבעתי בסוף למרקל, למרות שיש לי ביקורת נגדה בעניינים אחרים

  2. כמה נאלחים ומעוררי גועל סלידה ובחילה. אין מילים חוץ מהרגשת קיא בגרון. אלה לא בני עמי ודתי. זהו הערב רב הספחתי הגיב:

    מחריבינו כולם הם יהודים ישראלים מצד ברור של המפה ולא אף אחד אחר.

  3. "האם אותם גורמי תקשורת ופוליטיקה ישראליים, שניהלו את המערכה נגד העסקה, לא היו מודעים לרגישות הקיימת בעניין מול גרמניה? או שמא הם ידעו, ולא היה איכפת להם?"

    התשובה כל כך ברורה, שהשאלה בטח רטורית. לא אכפת להם. ברור שלא אכפת להם. ולמה שיהיה להם אכפת? מה, זאת מדינה שלהם? זאת מדינה של סבתא שלהם? העיקר להפיל את ביבי ושישרף העולם.

    1. רמי כהן, השאלה רטורית אבל תשובתך לא שלמה.

      אכן, ה"גורמים" האלה מייחלים להפיל את ביבי. אך הסיבה לא אישית. ה"גורמים" האלה רואים את ביבי מחזק את ישראל ומרחיק את איום הפראים שסביבנו. זה חורה להם, כי הם רוצים שישראל תעלם כמדינה לא מוסלמית יחידה במזרח התיכון. נכון, זה נשמע מוזר, אפילו מטורף אבל זה ההסבר היחיד שיכול לקשור באופן ראציונאלי את עמדותיהם.

  4. למה דיבור ברמזים? מדוע לא לנקוב בגורמים העוינים הללו במפורש. אפשר, כדי להימנע מתביעת דיבה, לסייג בלכאורה ושאר המונחים המקובלים. אבל כקורא של אתר מידה אני מצפה מהאתר שיהיה יותר גלוי עם קוראיו.

  5. שלא כאתאיסט, הפעם אתבטא כמאמין ציוני: יש אלוהים.
    צדקה עשה הקב״ה עם עם ישראל שהעמיד בראש המדינה מנהיג אחד, איש סגולה, עם יכולות של יחיד בדור בנימין נתניהו.
    ראש הממשלה נתניהו עומד כצוק איתן מול כל העולם המתחזה להיות ידידותינו ודורשי טובתנו בעצות אחיתופל ויודע להשיב ולדחותן.
    עומד מול כל המנהיגים הגדולים בעולם ומדבר איתם על כל הנושאים כשווה בין שווים.
    חיזק את הקשרים עם כל המעצמות ועם מנהיגיהם באופן אישי.
    כל העולם יודע ומכיר את מעמדה של ישראל כמעצמה איזורית מבחינה צבאית וביטחונית.
    בעשור האחרון תחת מנהיגותו מדינת ישראל התעצמה כלכלית, מדינית, בטחונית, טכנולוגית, מדעית ושיפור גם בתחום החברתי.
    כל העולם משתאה על ההשגים של המדינה כולל אוייבנו המדינות המוסלמיות במרחב חוץ מאויבי השלטון הסמולנים היהודים בישראל ובחו״ל שעושים הכל להכשיל את הממשלה והעומד בראשה להפלתה בפוטש פשיסטי אף אם זה יפגע בבטחון המדינה.

  6. יפה שהכותב תומך בהסתרה של שחיתות לכאורה כל עוד עשויה לפגוע ברכש צוללות. אבל מדוע המשטרה עצרה את מר גנור. בשביל מה מדינה שקונה צוללות צריכה מתווך שיקבל עמלה של מליונים. מה הוא תורם לנושא.
    כיצד יתכן שהיועץ המשפטי של ר' הממשלה עוסק בנושא. מה הוא לא מבין מה המשמעות.
    מדוע מעורבים בכירים נוספים בעסקאות הללו.

    האם האתר סבור שהמשטרה אינה צריכה לבדוק ולחקור חשדות. זה בדיוק תפקידה.

    1. המשטרה עצרה את מר גנור כיוון שעלו חשדות לשחיתות וטוב שכך! עם זאת, המדינה לא שילמה למר גנור עמלה אלא טיסנקורפ שילמו לו! למה? תשאל אותם ולא את מדינת ישראל/אתר מידה/אותי.
      היועץ המשפטי של ראש הממשלה הינו איש עסקים שמתפרנס מעוד דברים מלבד ייצוג ראש הממשלה בתיק הגלידות/בקבוקים/שמפניות/סיגרים/נייר טואלט/מים לבריכה וכו'..( נראה לי שאת כל הפרשות לעיל הוא מייצג פרו-בונו!).. עדיין לא שמעתי על אדם שסירב לעבודה (חוקית!!) בתחום התמחותו..
      בכירים מעורבים בעסקאות אלו כי מטבע הדברים, רק בכירים מתעסקים בהן! (אתה לא מצפה שמפקד דבורה 910 יהיה מעורב בהן, נכון?!)
      האתר לא סבור כלום אלא מעלה נקודות למחשבה..
      הקמת טענות קש ודישה בהן עד זוב דם הוא אולי ספורט ראוי להורדת משקל וחיטוב הגוף אבל לא ממש מהווה טענה עיניינית וראויה…

  7. לדעתי עסקת הצוללות כוללת 6 צוללות ולא 3.
    אני לא מבין למה צריך כל-כך הרבה.
    אני גם לא מבין למה צריך לקנות אותן מגרמניה.
    עם כל הכבוד למימון החלקי של ממשלת גרמניה,מדובר במדינה יוצאת דופן בעוינות שלה.
    גרמניה היא המדינה האחרונה ביבשת עימה ישראל
    צריכה להתקשר בענייני ביטחון.

    1. משתמש אנונימי, אתה לא מבין הרבה דברים, כמו שאתה עצמך מודה.

      אז למה אתה מבזבז את זמנך על המקלדת?

  8. לשרוף הכל!!! לשרוף את העם והמדינה!!! העיקר שביבי לא יעבור את חוטף הילדים! מנגלה היהודי שעשה ניסוים בגזזת על ילדים תמימים! האבא של התותח הקדוש שרצח מעפילים על חופי תל אביב!!! בן גוריון הגמד שהיסתובב עם מכנסי עבודה חאקי ולא עבד עבודת כפיים מימיו אולי אולי בנעוריו! אולי! הבולשביק הדיקטטור הפולני!!! אל חשש ביבי יעבור אותו ויקי ממנו את ההישג של ראש הממשלה שכיהן הכי הרבה זמן .ביבי כבר עבר את בי ג'י בזמן כהונה רצוף .לכן השמאל משתולל כמו ג׳וקים מסוממים!!!!

  9. הכותב מוטה חזק לטובת ביביהו ולא דאגה לבטחון ישראל. ראשית די ברור שההיתדרדרות בדעת הקהל בגרמניה היא תוצאה של גישת ממשלות הימין שביבי מנהיגם. שנית לגבי נחיצות הצוללות הרמטכל שר הביטחון והצמרת הביטחונית היו נגד. ביבי המושחת היפעיל את היועץ לבטחון לאומי שהוא בובה של ביבי וכן איזו סגנית מפוקפקת שלו בכדי שימליצו על רכישת הצוללות. ברור למה ביבי רצה ברכישה שכן ניתן לקטוף מרכישה כזו הרבה כספים במניפולציות. אז ראשית מחליפים סוכן של החברה לאחד ששימרון עו"ד של הביבי יקבל קיק בק בכל מיני צורות. ומזה ישלם על כל הצרכים של ביבי שאינו משלם בעצמו. ומי יודע אולי חלק מופקד עבור הביבי בחשבונות סודיים או אצל חבריו המיליונרים המפוקפקים.
    ולסיכום הצמרת הביטחונית הייתה נגד הרכישה ביבי בלי דיון החליט לרכוש וזה כמובן על חשבון צרכים ביטחוניים אחרים.. כחלק מהחלטתו לרכוש הוא אירגן מערכת שתשאיר בצד כסף רב לו ולמעגל סביבו. הכל למימון הנהנתנות המופרזת של הביב. הלזה הכותב קורא צרכים ביטחוניים????

  10. ככה זה בשמאל – עיסקה לרכש צוללות המערבת את כל מערכת הביטחון היא שחיתות שלטונית מסיבות פוליטיות, אך ורק למען סידור כסף למקורבים וללא קשר לבטחון המדינה וכמובן ביבי אשם, אבל לעומת זאת קמפיין כותרות בומבסטיות בעיתון שאומר לעם מה לחשוב על עיסקת הצוללות (או הגז, או שרה נתניהו) הוא כמובן אובייקטיבי וחף מכל אינטרס זר, לא שואלים מי מימן אותו ומה הסיבה מאחוריו.