משה איפרגן דורש מהליכוד לשוב לעקרונות הליברליים, ולא להפקיר את ההומוסקסואלים לחזית האנטי-ליברלית של המפלגות הדתיות
מטרת הדברים הבאים היא לומר בפשטות: תנו לאנשים בוגרים במדינה חופשית לחיות את חייהם מבלי שהמדינה מצרה את צעדיהם מתוקף השקפות-עולם לגבי "החיים הראויים".
מה הופך מדינה לליברלית (במובן הקלאסי והטוב) אם לא החירות של אזרחיה לבחור את דרך החיים הטובה בעיניהם? החירויות שאנו מגדירים כזכויות-הפרט (לא "זכויות אדם") הן הביטוי של העיקרון הליברלי הבסיסי: בני-אדם בוחרים את אורח-חייהם, הם היחידים הזכאים לממש את מה שנראה בעיניהם כחיים הראויים עבורם. למדינה אין, ולא צריך שתהיה, תפיסה פוזיטיבית על מהותם של "החיים הראויים", שאותה היא כופה על האזרחים; מדינה שפועלת במרחב הבחירות הפרטיות הללו, היא אנטי-ליברלית.
אמנם, ישנן חירויות שבאופן מובהק יש להן גם דריסת רגל במרחב הציבורי. כך למשל חופש הביטוי וחופש התנועה. משום שהן במרחב הציבורי, החירויות הללו דורשות איזון, ואנו מגבילים אותן (בעיקר) עבור המצבים שבהם מימושן פוגע בחירות אחרים, או במצבים הקשורים באינטרסים קיומיים של המדינה (שעצם קיומה מאפשר את החירות). אך לא ראוי שהחירות לבחור במתחם הפרטי תהיה נתונה לסמכות המדינה, בין אם באיסורים והיתרים, ובין אם בתמריצים וקנסות.
מכאן עולה השאלה: האם הכרה בזכויותיהם של זוגות חד-מיניים פוגעת בחירויות או בזכויות של פרטים אחרים או באינטרסים קיומיים המדינה? התשובה פשוטה: לא! ומשום שמתן זכויות שוות לזוגות חד-מיניים איננו פוגע בחירויות ובזכויות של איש, זהו צעד מתבקש של ההשקפה הליברלית.
בדיוק כפי שכל ליברל מתחיל מזדעזע מהאפשרות שהמדינה תגביל את חופש הביטוי, כך עליו להזדעזע כשהדבר קורה בסוגיית שיווי הזכויות לחד-מיניים. אלו שאינם מזדעזעים אינם ליברלים באמת, משום שהם סבורים שבשם השקפת עולמם הפרטית מותר לפגוע בחירויותיהם של אחרים (אגב, עניין זה נכון ברובו גם על הפרוגרסיבים, הקרויים לעתים בטעות "ליברלים", הסבורים שמותר להם, למשל, להכריח אותנו לחיות חיים "בריאים" יותר).
מדינת ישראל והמזרח הקדום
ישנם כמה נושאים מורכבים בסוגיית החד-מיניים, כמו למשל נישואים מטעם המדינה ואימוץ. אלו הם נושאים שאינם פשוטים היום גם בלי קשר לסוגיה ההומוסקסואלית. אבל השאלה אם להכיר בזכויות רגילות של זוגות חד-מיניים, זכויות שניתנות לכל זוג הטרוסקסואלי, איננה מורכבת, אלא היא פשוטה לגמרי עבור הליברל.
מדוע אם כן יש תהייה? אני סבור כי זוהי תוצאה של המצב המביך בו נמצאת מדינת-ישראל, מדינה מודרנית שמתמודדת באופן אקטואלי עם קטגוריות פסאודו-משפטיות השייכות למזרח הקדום. וכאן, יש לתת את הדעת, הסובלים אינם רק החד-מיניים. מדוע נשים תקועות שנים במצב של "עגינות"? מדוע אבות מממנים גידול של ילדים שאינם שלהם בשל חשש ל"ממזרות"? מה לנו ול"פסולי חיתון"? ומה השלב הבא: טקסי חליצה וייבום?
בקיצור, מה לחקיקה שוחרת חירות של מדינה מודרנית ולמערכת החוקים של המזרח-הקדום, שאין דרך לתארה בעיניים מודרניות אלא כאכזרית, מפלה ומדכאת? אנשים יכולים להכניס עצמם מרצונם לסד ההלכה, זו זכותם המלאה. אבל מדוע מדינת ישראל כופה את הסד הזה על כולנו?
מדוע הליכוד שותק?
לראות את איילת שקד מהבית היהודי עומדת בחזית הפונדמנטליסטית של החרד"לים זה משעשע וטראגי בו-זמנית (ולגורמים עלובי-הנפש בקהילה הלהט"בית, הפרוגרסיביים מן הסתם, שתקפו אותה בקללות ואיחלו מוות לילדיה, מגיע כמובן כל גנאי). אלא שברור כיצד מצאה עצמה ח"כ שקד בעמדה בעייתית זו.
התעלומה הפוליטית היא אחרת לגמרי: מדוע הליכוד שותק? הליכוד איננו הבית היהודי, האיחוד הלאומי, או כל התארגנות צרת-אופקים אחרת; הליכוד חושל בחסות שני ערכים: לאומיות וליברליות.
מדוע, אם כן, יושב הליכוד ומתבוננן בבנט ולפיד מתקוטטים על סוגיות גיוס לצבא, מתן זכויות לחד-מיניים, ביטול בתי-הדין הרבניים, וכיו"ב, כאילו הוא מהאו"ם? האם ילדי בוחרי הליכוד אינם משרתים בצבא כדי לפצות על החרדים וההסדרניקים? האם בוחרי הליכוד אינם מממנים במיסיהם את הממסד הדתי שצמח לממדים מפלצתיים? האם חברי-הכנסת של הליכוד אינם רוצים במדינה ליברלית?
נשוב להומוסקסואלים. הקהילה הגאה עושה אמנם לא מעט טעויות במאבקה, ויש בה גורמים רדיקליים שמסבים לה הרבה נזק. מוטב היה לה להתרחק מן הגורמים הדקדנטיים, ולדבר על חירות ובחירה במקום על "זכויות", שיח שנשמע פרוגרסיבי ומגיע מהשקפת עולם שמאלנית טיפוסית, ובכך צובע מאבק אזרחי אלמנטרי בצבעים פוליטיים עזים.
אבל טעויות בהסברה ופוליטיקה אין משמען אובדן של זכויות אזרחיות בסיסיות. כחבר ליכוד, אני מצפה ומקווה שמפלגתי תפעל במלוא העוצמה להעניק להומוסקסואלים שוויון בתנאים וזכאויות. אני מצפה ממפלגתי שתקדם סדר יום ציוני וליברלי גם יחד. אם לא, אין להתפלא שהליכוד יאבד מהרלבנטיות שלו בציבוריות הישראלית.
לא, הליכוד לא צריך להילחם עבור זכויותיהם של להט"בים, בדיוק כמו שהוא לא צריך להילחם עבור זכויותיהם של כל תת מגזר אחר. הליכוד כתנועה ליברלית צריכה לדאוג שהמדינה לא תהיה חלק מהנישואין. לא רבנים צריכים לקבוע לנו עם מי להתחתן, ולא פקידים. זוג נשוי לא צריך לקבל הטבות מיוחדות מהמדינה. המדינה פשוט צריכה לסגת מכל התחום האישי. למה המדינה צריכה בכלל לדעת אם אני נשוי או לא, ולמי?
כמו שהיהדות שמרה על עצמה 2000 שנה ללא מדינה, כך היא תוכל גם כעת. וללהט"בים אני אומר: המדינה לא צריכה להעניק לכם (ולאחרים) כלום. המדינה צריכה להבטיח שאף אחד לא יוכל לפגוע בזכויות שלכם (ושל אחרים). הזכויות כולן שליליות וכוללות אי פגיעה בחירות, בגוף, ברכוש. אין זכויות חיוביות. א-פריורית, אף אחד לא חייב לאף אחד אחר כלום.
אף אחד לא נולד עם זכות לפונדקאות. והמדינה לא צריכה להיכנס לתחום של פונדקאות. בדיוק כמו הנישואין, זהו תחום פרטי שצריך להיות לחלוטין מחוץ לאחריותה של המדינה.
זאת היא הגישה הליברלית.
אמיר, אתה צודק, אבל גם בדרך לשם אין להפלות, ומה גם שביטול האפליה אולי יעודד את הניתוק של המדינה מהנושאים האלה.
לדעתי, מה שמנסים לעשות כאן אינו בגדר מלחמה באפליה.
ראה תגובתו של moish. אני סולד מהניסיון הלהט"בי לקבל "אסמכתא מוסרית" מהמדינה. הם לא צריכים אסמכתא מוסרית מהמדינה. והמדינה לא צריכה לתת אסמכתא מוסרית. לא להם, ולא לאף אחד אחר…
יש עקרון ליברלי לאפשר ליחידים את החופש לעשות כרצונם. זה לא נושא הויכוח כאן. אף אחד לא הציע להגביל חרויות הפרט. יש עקרון חשוב נוסף, שוויון, שהוא לא ממש מוגדר היטב, ושעמימותו מנוצלת על ידי דמגוגים למיניהם כדי לחייב את המדינה לצ'פר קבוצות שונות. אפילו זה לא רלבנטי כאן כי הבית היהודי הסכים לתת בדיוק אותן הטבות מס לזוגות חד-מיניים כמו לזוגות רגילים. (זה היה נושא הדיון. דיון כללי על מיסוי, הטבות מס, וכו' בהזדמנות אחרת.) מדובר כאן בשאלה האם המדינה חייבת לתת הכרה מפורשת לזוגיות חד-מינית כשווה מבחינה *ערכית* לזוגיות רגילה. ליברל יכול לטעון שהמדינה צריכה לא לעסוק בערכים בכלל או למזער את התערבותה וכו'. זה לא מה שאתה מבקש. בקיצור, אם אתה רוצה שיח ליברלי הוגן, אל תתחיל את הדיון מהנקודה שנוחה לך.
אין מספיק אתרים שמפרסמים את האג'נדה הגאה שהחלטתם לדחוף אותה גם הנה?
להגיד שהליכוד לא פועל למען זכויות להט"בים זה פשוט לא נכון.
שרי הליכוד תמכו במתן נקודת זיכוי במס לזוגות חד מיניים ותמכו באיסור אפלית להט"בים על סמך חוק הפרשנות.
כל זה קרה בשבועות האחרונים בזכות עבודה נמרצת של "גאווה בליכוד" עם שרים מהמפלגה, שהוכיחו שתמיכתם בקהילה (שנשמעה לא פעם ולא פעמיים בעבר) איננה מס שפתיים.
אני מזמין אותך להיכנס לדף הפייסבוק של גאווה בליכוד ולהתרשם מהעשייה של הקבוצה:
https://www.facebook.com/likudglbt
1. זיכוי במס להומוסקסואלים כאשר נטל המס הכללי נשאר בעינו ואפילו עולה משמעותו הכבדת נטל המס על שאר האוכלוסייה. כלכלה ליברלית מתאפיינת בהורדת נטל המס. לא רק זה אלא שבגלל מבנה הכלכלה הישראלית העלאת המס הזו תגולגל לסקטור הפרטי. הימין אמור לעודד את הסקטור הפרטי.
2. בגדול ההומוסקסואלים מצביעים למפלגות שמאל. זיכוי כזה משמעותו העברת כספים ממצביעי ימין למצביעי שמאל. מפלגה חפצת חיים לא עושה דבר כזה. די לנו בכך שמפלגות הימין באיוולת מוחלטת מעבירים כח פוליטי ממצביעי הימין למצביעי השמאל. לא צריך להוסיף עוד מהטמטום הזה
3. לעניין הזכויות: לא מדובר בזכות ההומוסקסואל לחיות את חייו כרצונו אלא בגלגול עלות צורת חייו לשכן שלו. זה לא ליברליות. ההיפך.
4. לעניין השוויון והמוסר: ילד בזוגיות הומוסקסואליות הוא ילד מאומץ. לא נראה לי שאפשר להשוות קשר אימוץ לקשר בשר ודם ( נאמר הזוג נפרד. למי תיתן את הילד, לאב המאמץ או לבן הזוג?). בנוסף יש הורה ביולוגי שנטש את הילד. לא נראה לי לגזור גזרה שווה בין הבאת ילד לעולם לבין נטישתו. וממש לא ברור לי למה חברה צריכה לממן נטישת ילדים ע"י הוריהם הביולוגים.
בשמאל יש מגזרים שנחשבים קדושים . הם לא יכולים לעשות רע ודרישותיהם תמיד צודקות. כך הפלשתינאים, כך השחורים, וכך גם ההומוסקסואלים. נראה לי שכותב הפוסט נסחף עם רוח הקדושה הזו. אני מצפה ממפלגות ימין לגישה יותר עניינית.
איילת שקד: יש מצב שאת קוראת את האתר הזה. עשי טובה. אל תתני להם גרוש.
הכותב מתעלם מהעיקר. הקהילה הלהט"בית מבקשת זכויות קהילתיות, ולא זכויות פרט. זכויות פרט הם מה שהציעה איילת שקד, ללא הכרה בבני זוג מאותו מין וכו'. זה היה עובד בשנות ה-80, לא בימינו. הסיפור פשוט: המדינה צריכה להכיר בנישואין חד מיניים, לא ב"זוגיות" או "יחסים". ההכרה צריכה להיות קבוצתית, ולא הכרה פחדנית בזכות הפרט לפרטיות. קצת יושר.
ליברלים ופסאודו ליברלים:
1. לאמיר ש. ולאחרים. המדינה לא צריכה להכיר בכלום, המדינה צריכה לרשום זוגות לצרכים משפטיים, לא מעבר לכך. המאמר מתייחס למצב הנוכחי – צעד צעד, נכבוש את ההר או שניפול לתהום; בקיצור, זה אינו מאמר תיאורטי עקרוני, זהו מאמר פוליטי עכשווי.; המדינה כבר נותנת זכויות חיוביות לחלק, אז אתה צריך להציע ביטול הזכויות החיוביות ולא לקרא ללהט"בים ליהנות מעולם תיאורטי יפה, שבו הם משלמים על אחרים ומקבלים בתמורה אפליה (בזה המאמר עוסק).
2. למישהו. בינתיים המצביעים של איילת שקד ושל המפלגות החרדיות עולים הון תועפות.
3. איילת שקד מייצגת את אחת המפלגות החשוכות והגזלניות ביותר בכנסת: הם לא יוותרו על שירות הסדר מפנק, לא על התקציב הכי גבוה לחינוך המגזרי, לא על בתי דין רבניים ולא על שני רבנים עירוניים, ככה בשביל הג'ובים: אם איילת הייתה מתעניינת בזכויות פרט, היא הייתה דואגת לשוויון, אך למרבה הצער היא תקועה עם אורי אריאל ושטבון, שנחתו היישר ממעמקי ימי הביניים החשוכים.
יש אמת מסויימת בדבריך. אני מסכים שהמצב הנוכחי אינו הוגן ואינו צודק.
אבל המטרה אינה מקדשת את האמצעים. אם זכויות חיוביות אינן מוסריות. קרא ליצירת מצב חדש בו באמת מדובר ב"רישום משפטי", כי היום ברור לך לגמרי שה"רישום המשפטי" גורר הרבה מאוד זכויות חיוביות. אתה במקום זאת קורא לתיקון עוולה אחת ע"י הגדלת עוולה אחרת.
גם הטרמינולוגיה שלך מקוממת. הרי אין ולא צריכים להיות זכויות מיוחדות ללהט"בים (או כל מגזר אחר). המדינה לא יכולה "לתת" זכות לאף אחד. לא ניתן "לתת" זכות שלילית. הזכות היחידה שניתן "לתת" אותה היא זכות חיובית.
לגבי חושך – זהו מושג מתנשא. לדעתי כל ליברל יסכים שמר"צ והעבודה הסוציאליסטיות הביאו הרבה יותר חושך למדינה שלנו מהחרדים. שלא לדבר על גזילת תקציבים. אני חושב שכל בר דעת יודע שהמדינה המנופחת שלנו גוזלת הרבה הרבה יותר מאיתנו מאשר החרדים, ההסדרניקים, הקיבוצים, החקלאים, האוניברסטאות, הנמלים… או כל תת מגזר אחר. כן כולם משחקים במשחק של גזילת הקופה הציבורית, אבל לא ניתן להאשים את השחקנים כשחוקי המשחק מעוותים כל כך. המקור לבעיה הוא המדינה שגוזלת את כספי האזרחים והופכת אותם לקופה ענקית של כסף שאינו שייך לאף אחד. לא החמדנות של המגזרים שרוצים כמה שיותר מהקופה הציבורית לעצמם.
שנה את המשחק, והפסק להטיל רפש באלו ששונים ממך.
ככל הידוע לי אין שום חוק האוסר להטבי"ם לחיות איך שהם רוצים.
אבל הענין שאין זה זוגיות, ועכב כך אין הם יכולים לקבל הנחות כזוג נשוי. וכמו שאני לא יכול להירשם נשוי אם הכלב שלי ככה אני לא יכול להירשם נשוי אם גבר אחר זה פשוט לא זוגיות/משפחה וכו'.
אז כל הדיון אינו קשור לליברליות כלל.
הכל טוב ויפה לגבי זכויות. אבל לשמחתי אין דבר כזה "הזכות להכרה". לדוגמה אתה יכול לדבר, אבל לא להכריח אנשים להקשיב. באותה המידה אתה לא יכול להכריח אנשים להכיר בך כנשוי.
אם אתה טוען שאסור למדינה לעודד סוג חיים זה או אחר, אנא הימנע מקבלת הטבות מס לזוגות נשואים, כי מה זה אם לא עידוד של זוגיות לעומת רווקות.
פחדנים עלובים, לא ליברלים: איך זה שאף אחד מהמגיבים שאינם רן ברץ לא מזדהה בשמו.
ליברל אמיתי לא מסתתר!
מה?
היהפוך נמר עורו?
הפאשיסט יוצא מהארון ?