עשר ההחלטות הגרועות של האו"ם לשנת 2012

לקראת סופה של השנה האזרחית, ליקט ארגון UNWatch את "עשר ההחלטות הגרועות ביותר של האו"ם לשנת 2012". מכיוון שהרשימה אינה מדורגת בסדר מסוים, אתר 'מידה' פונה לקוראים: מהי ההחלטה הגרועה ביותר לשנת 2012? 

המבנה הדמוקרטי כביכול של הארגון הבין-לאומי כבר הספיק להנפיק בעבר החלטות משונות ביותר, כמו ההשוואה בין הציונות לגזענות. אלא שבעוד שמועצת הביטחון, הגוף היחיד בעל הסמכות האופרטיבית באו"ם, דוחה את מרבית הרעיונות ההזויים הרי שהרוב הערבי האוטומטי בעצרת הכללית מביא לקבלתן של שלל הצעות המביאות את פעילותו של הארגון לכדי אבסורד. לרגל סיכום השנה הדיפלומטית: מצעד ההחלטות הגרועות 

1. בחירתה של סודאן ל'מועצה הכלכלית-חברתית של האו"ם' (ECOSOC):

הבחירה בסודאן לכהן בגוף זה תמוהה עד כדי אבסורד. כיצד מדינה שנשיאה הורשע ברצח עם; שמדכאת ומפציצה את אזרחיה עד ימים אלו ממש; ושבה אחוזי האונס הן מהגבוהים בעולם (ואף עודדה את חייליה לאנוס נשים בשלב מסוים), מתקבלת לארגון שמטרתו לשמור ולקדם את תחום זכויות האדם וזכויות האישה?

2. מועצת זכויות האדם מאמצת את טיוטת ההצעה שהגישה מדינת קובה – "הזכות לשלום":

בטיוטה קראה קובה להכיר ב"זכות להתנגד לכיבוש זר, קולוניאליסטי או שלטון דיקטטורי" ובכך לתת לגיטימציה לטרור, הלכה למעשה. קובה היא אחת המדינות הבולטות התומכות במשטרו הרצחני של אסד. הצעה זו קיבלה את תמיכתן של סין, רוסיה ואיראן.

3. התנגדות לפטר את ריצ'ארד פאלק:

על מעלליו של פאלק כבר דיווחנו בעבר ב'מידה'. מחאות רבות ביחס לתמיכתו של פאלק בחמאס, השוואת פעולות ישראל לנאציזם, הפצת אנטישמיות ותיאוריות קונספירציה בנוגע ל-9/11, הובילו לפיטורו מהארגון החוץ-ממשלתי (NGO) Human Rights Watch. למרות זאת, פאלק עדיין מתפקד כחוקר המיוחד ל"מצב זכויות האדם בשטחים הפלסטינים הכבושים מאז 1967" מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם.

4. ציון לשבח למשטרו של קדאפי בתחום ההגנה על זכויות האדם:

ב-14 במרץ אימצה מועצת זכויות האדם של או"ם את טיוטת הדו"ח המהללת ומשבחת את משטרו של קדאפי בשל הישגיו בתחום שיפור זכויות האדם. ההחלטה התקבלה פה אחד על-ידי 47 המדינות החברות בארגון.

5. קבלתה של ונצואלה למועצת זכויות האדם באו"ם:

ונצואלה, הנשלטת על-ידי הרודן הוגו צ'אבס, ידועה בשל הפגמים הקשים במערכת האיזונים והבלמים השלטונית, העדר חופש ביטוי, דיכוי עיתונאים ופעילי זכויות אדם וגופי ביטחון אגרסיביים במיוחד. הביקורות כנגד מועצת זכויות האדם נוטות לציין תדיר את העובדה כי מספיק למנות את המדינות החברות בו (קרי: סין קובה, סעודיה ורוסיה) בכדי להבין עד כמה מועצה זו חסרת משמעות.

6. אימוצן של 22 החלטות המבקרות את ישראל, לעומת 4 בשאר העולם:

ארבע הביקורות הנוספות הופנו כלפי סוריה, איראן, צפון קוריאה ובורמה. אכן, ביקורת מאוזנת ואובייקטיבית.

7. התעלמות ממדינות המפרות זכויות אדם באופן סדרתי:

במהלך השנה החולפת לא התקבלה אף לא החלטה אחת כנגד הפרת זכויות האדם הסדרתית של מדינות כמו סין, פקיסטאן, רוסיה, סעודיה, זימבבווה ומדינות לא דמוקרטיות נוספות.

8. מינוי אלפרד דה זיאס כ"מומחה עצמאי לקידום סדר בינלאומי הוגן ודמוקרטי" במועצת זכויות האדם של האו"ם:

"על משה עברה תקופה קשה כשהוביל את העם היהודי בחציית הים האדום משום שמחציתם היה עסוקים באיסוף צדפים יפים"; "רוזוולט וצ'רצ'יל קשרו קשר לביצוע סוג של רצח עם נגד הגרמנים"; "ישראל נוסדה מתוך טרור נגד האוכלוסייה המקומית, ועל האו"ם לשלול את כל סמכויות נציגיה"; זהו רק קמצוץ מה"פנינות" שמייצר דה זיאס, הנתפס כגיבור בעיני מכחישי שואה ברחבי העולם.

9. חגיגת כינונה של "המדינה הפלסטינית" באו"ם:

זאת רק מספר ימים לאחר שהפלסטינים בעזה תקפו את ישראל באלפי טילים, ובזמן שהרשות הפלסטינית נכשלה בכינון שלטון יעיל הן בגדה המערבית והן בעזה.

 10. החלטת UNESCO להשאיר את סוריה בוועדת זכויות האדם של הארגון, למרות הניסיון האמריקאי להדיחה.

אחרי הכל, בשאר אל-אסד הינו אביר זכויות האדם במזרח התיכון.

הכתבה המלאה באתר UNWATCH