החופש לבחור שמאל

בכנס בנושא חופש אקדמי וביטוי זכו הנוכחים לשמוע כי הרוב בישראל אינו דמוקרטי, וההחזקה בעמדות ביקורתיות כלפי ההתחממות הגלובלית פוגעת בחופש האקדמי

בכנס בנושא חופש אקדמי וחופש ביטוי זכו הנוכחים לשמוע על כך שהרוב בישראל איננו דמוקרטי, וכי ההחזקה בעמדות ביקורתיות כלפי ההתחממות הגלובלית או תורת האבולוציה פוגעת בחופש האקדמי. פרופ' ירון אזרחי: "רוב איננו מצרף של חסידים שוטים"

הימים ימי בחירות, ואמצעי התקשורת מלאים בתעמולה, המולה ושלל ספינים שמטרתם להטעות את הבוחר. נתניהו הוא מנהיג חזק, שלי יודעת לבשל ויאיר לפיד לא שונא פרענ…פרנץ' טוסט. בשל עומס המידע ששוטף את האזרח הישראלי בחודשים האחרונים, נשכחה מליבו האמת המסוכנת: חשרת עבים מכסה את שמי הדמוקרטיה הישראלית, השברירית, בה מעיזים לפטר פקיד ציבור שמאשר ספר לימוד מסולף, למנוע מאקדמאים להפעיל את זכותם החוקתית לקרוא להחרמת הגוף ממנו הם מקבלים משכורת, ואף להביא להעברתו השערורייתית מתפקידו של החוקר גלעד נתן, משתף הפעולה עם הנאצים-לטעמו, הקרויים בלשון מכובסת: הימין הישראלי.

מעל לכל אלה מרחף הצעד המכריע שיחסל סופית את הדמוקרטיה הישראלית: בחירתו האנטי-דמוקרטית של בנימין נתניהו לכהונה נוספת כראש ממשלה, תוך שימוש בדורסנות הרוב של אזרחי ישראל, ששוכחים לפרקים כי בדמוקרטיה יש לשמור על זכויות המיעוט, גם במוסד ראשות הממשלה.

נלחמים ברודנות וברשע

כחלק ממלחמת המאסף נגד מגמה מדאיגה זו, כונס בשבוע שעבר כנס חירום תחת הכותרת: "חופש אקדמי, חופש מחקר וחופש ביטוי", בשיתוף שני מכוני המחקר העומדים כחומה בצורה כנגד המתקפות החוזרות ונשנות על הדמוקרטיה הישראלית: 'מכון ואן ליר' ו'המכון הישראלי לדמוקרטיה'. את הכנס פתח ראש הליריים, פרופסור גבריאל מוצקין, שאמר כי סילוקה של פרופסור רבקה פלדחי מפמליית ראש הממשלה לגרמניה הייתה הזרז לכינוס הכנס: "תפקידו של האינטלקטואל הוא להיות איש ביקורתי בחברה, על מנת לקרוא תגר על עבירות של המגזר הציבורי והממשל".

הדובר הבא היה נשיא הדמוקרטים, הפרופסור לשעבר וד"ר בהווה אריק כרמון, שחתר מיד לשורש העניין והשווה את ישראל, כהרגלם של מגיני הדמוקרטיה, לגרמניה הנאצית. עם עלייתו לדוכן הכריז: "אני מתבייש!", ופתח בקריאת קטעים מעבודת הדוקטורט שלו שכותרתה 'אוניברסיטת היידלברג והנאציונל-סוציאליזם 1935': "אני ואיש ה-SS נמצאים על אותו רצף אנושי … האנלוגיה מחזקת יסודות של דמוקרטיה רציונאלית ומהווה אלומת אור המאירה תמרורי אזהרה". עבור קשי ההבנה מיהר כרמון להבהיר: "אם אני מעורר אצלכם הרהורים ואנלוגיות, זו הכוונה". מלאכת מחשבת של אנדרסטייטמנט.

למסיבה הגודווינית מיהר להצטרף פרופסור ירון אזרחי: "אני מאוד שמח על הדוגמא של כרמון. הדוגמאות האלו מוכרות היטב לגרמנים ששמעו על ביטול ביקורה של פלדחי … בישראל של היום חופש הביטוי אינו בנאלי ויש להסבירו". אזרחי גם מיהר להבהיר, כנראה על רקע הסקרים המאיימים של הבחירות, כי "במדינת ישראל אין רוב דמוקרטי. יש רוב אתני ורוב אתני אינו דמוקרטי … שבט אינו רוב. רוב איננו מצרף של חסידים שוטים, יחידים חושבים ועצמאים".

המצב עוד גרוע מכך, הוסיף אזרחי, בעקבות בעיה מהותית שנוצרת בעקבות הבחירות: אנשים בעמדות מפתח מורשים לערער על דוגמות נאורות: "כשפרופסור לאווירונאוטיקה מחליט שהאבולוציה היא לא התיאוריה הנכונה למרות הקונצנזוס המוחלט בקהילה המדעית, והוא משמש כמדען הראשי של מדינת ישראל, זו בעיה. אין הוא מבין את משמעות החופש האקדמי. זה לא בסדר לסגור מחלקה באוניברסיטה ואסור שגנרל יקים את האוניברסיטה הקולוניאלית היחידה בעולם".

לסיכום-ביניים, ישראל הינה מדינה בתר-נאצית, שהרוב בה אינו רוב, שכן הוא מורכב בעיקר מיהודים חסידים שוטים שאינם חושבים. לו רק היו חושבים, היו מבינים כי עליהם להצביע לשמאל. נאורות במיטבה.

על דברי אזרחי מיהר להגיב אותו מדען ראשי לשעבר של משרד החינוך, ד"ר גבי אביטל, שהוזמן לכנס:

האם אסור לומר שהייתי שמח שילדי ישראל יחשפו לתורת האבולוציה על פגמיה ויתמודדו עימם? או שאין התחממות גלובלית? נשיא האקדמיה הלאומית למדעים בצרפת אמר כי בדיקת עומק אובייקטיבית תגלה שהסברי דוקטרינת האבולוציה הביולוגית אינם נכונים … ואילו אחד מהמכונים לחקר האקלים בבריטניה פרסם רק לפני שבוע כי לא הייתה התחממות גלובלית ב-16 השנים האחרונות, כלומר כל התיאוריה הנשענת על אפקט החממה קרסה. ואלו היו הדברים שהיוו את הטריגר לפיטורי המדען הראשי במדינת ישראל. זו דמוקרטיה? זה חופש ביטוי? זה חופש אקדמי?

כמובן, ד"ר אביטל, אם זה אינו ביטוי לפלורליזם וסובלנות של הנאורות, מה כן?

בחזרה לשנות ה-30

אסף שגיב ממכון שלם הסכין מצידו עם החשש שביטאו הדוברים הקודמים על החופש האקדמי, אך הוסיף: "זכרו שהחופש האקדמי ניתן גם לתלמידים. כיצד יוכלו לעשות זאת אם הם נמצאים במחיצתו של מרצה השופך אש וגופרית על ערכים הקרובים לליבם?". על הקריאות לחרם האקדמיה הישראלית אמר: "חמורה אף יותר היא הקריאה להחרמת מדינת ישראל או אוניברסיטה בתחומה. כל איש רוח או חוקר המצטרף לקריאה זו פוגע פגיעה כפולה ומכופלת בחופש האקדמי".

את הפאנל חתמה פרופסור רבקה פלדחי, שכאמור, סילוקה מפמליית ראש הממשלה לגרמניה הוא שהביא לכינוס האקדמאים הנרדפים על-ידי פנסיות תקציביות וניהול אקדמי עצמי: "בשנים האחרונות נחצו קווים אדומים. ב-2012 הוקמה מועצה להשכלה גבוהה שחבריה נבחרו באופן אישי על-ידי שר החינוך ממפלגת השלטון, המקורב לגורמים קיצוניים דוגמת 'אם תרצו', שמינתה עצמה לקומיסרית של האקדמיה. לפי עדותו של גרשון בן שחר, מאנשי האקדמיה הבכירים בישראל, רק 3 מבין 24 אנשי המועצה הינם אקדמאים מובילים בתחומם. יש פה ריקון מתוכן של המבנה המוסדי שנבנה במשך עשרות שנים. יש פה התנהלות של קומיסרים".

הנתונים אכן מזעזעים. מתברר ששיטת המינויים הפנים-אקדמיים הובילו לזילות המקצוע ולירידת רמה דרמטית, שאינה מאפשרת להציב אקדמאים מצטיינים במל"ג. כעת רק חסר שמישהו מן השבט היהודי הלא-חושב ינסה להבין מה לעזאזל קרה, ויגלה ההדרה, תוצאת העובדה שאקדמאים נבחרים בין השאר על סמך השתייכותם לקהילה הנאורה, קשורה לעובדה שאת האוניברסיטאות לא מאייש מיטב ההון האנושי בישראל, ומשום כך חסרים לנו מובילים אקדמיים? נו, טוב, ממילא קשה לקרוא "הון אנושי" למי שמצביע לימין.

לפחות ניתן לציין כי השמאל, או כפי שמכונים נציגיו בכנס הזה, "מכוני מחקר א-מפלגתיים", למדו משהו מהביקורת עליהם. בניגוד לפאנלים בהם עשרה דוברי שמאל קיצוני מקיפים איש שמאל מתון בודד במארב מתוכנן, הפעם היה קצת יותר איזון: ארבעה מול שני אנשי מרכז-ימין. הנה כי כן, הביקורת של 'אם תרצו' ושאר הפאשיסטים שמסתובבים פה חופשי (עוד אחד מחסרונות הדמוקרטיה), עובדת. זוהי תעודת הצטיינות לביקורת הציבורית, שאולי, ברבות הימים, תוביל גם את הנאורים להיות פתוחים קצת יותר, פלורליסטיים קצת יותר, ובעיקר ביקורתיים קצת יותר בכל הנוגע לאחריותם להדרה החריפה שהמיטו על המוסדות שבהם הם הרוב הדורסני, ושבהם אין למיעוט כמעט זכויות.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *