דעה: צבא ההגנה לעובדי-הקבע

בשלהי שנת 2000 קיימה חטיבת גולני את תרגיל "מים זכים". התרגיל, שהיה תרגיל חטיבתי מלא ונקרא על שם המח"ט דאז שמואל זכאי, היה התרגיל החטיבתי האחרון שקיימה החטיבה עד לשחרורי מהשירות, ארבע וחצי שנים לאחר מכן. גם בתור חייל מילואים, לא זכיתי להשתתף בתרגיל בסדר-גודל חטיבתי, ועד לפרוץ מלחמת לבנון השנייה לא ערכנו ולו אימון חטיבתי אחד. שש שנים ואפס אימונים חטיבתיים.

במהלך המלחמה הזנחת האימונים, לה נפלנו לקרבן, התפוצצה לנו בפנים: במהלך הקרב האחרון במלחמה, בו חצינו את וואדי סלוקי, נדרש הגדוד בו הוצבתי לבצע מסע רגלי גדודי של כ-20 ק"מ. אלא שלמרבה הבושה, למעט המג"ד והסמג"ד אף אחד בגדוד לא ביצע התקדמות כזו מעולם – אפילו מפקדי הפלוגות התגייסו לאחר תרגיל "מים זכים". פעולה זו לוותה בחששות רבים של המפקדים, ומספר חיילים אפילו התמוטטו במהלכה. הגדוד, בפשטות, לא הוכן למשימה.

הגדוד שלי לא היה יוצא דופן, כל יחידות הצבא לא הוכנו למלחמה ותוצאות המלחמה כידוע, היו עגומות למדי ("תיקו" בפי רמטכ"ל המלחמה דן חלוץ). ועדת וינוגרד קבעה כי "צה"ל לא היה מוכן כראוי למלחמה בלבנון, ואף לא היה מודע לעומק חוסר ההכנה שלו… חוסר תרגול זה (של כוחות יבשתיים גדולים, ש.ק.) גרם לליקויים ברמת האוגדות והכוחות ובמיצויים וכן בשילוב יעיל של הזרועות והיחידות השונות".

מאז המלחמה, נדמה כי הופקו הלקחים. צה"ל חזר להתאמן, ובגדול. מאז שנת 2007 מקיימת חטיבת גולני, תרגיל חטיבתי מלא מדי שנה, כך שבעוד שתא"ל צ'יקו תמיר ותא"ל ארז צוקרמן ששימשו כמפקדי החטיבה בשנים שלפני המלחמה לא פיקדו על אף תרגיל חטיבתי, המח"ט הנוכחי אל"מ יניב עשור יזכה על פי התכנון הצה"לי לפקד על לא פחות משלושה תרגילים כאלו.

את השיפור במוכנות הצבא זכינו להכיר היטב במבצע "עופרת יצוקה" וב"עמוד ענן". אלא שהבשורות האחרונות על הקיצוץ בתקציב הביטחון עשויות להחזיר את הגלגל לאחור.

אמש נודע כי ממשלת ישראל החליטה על קיצוץ בתקציב הביטחון של כשלושה מיליארד ש"ח שתותיר את תקציב הביטחון בכ-52.5 מיליארד ש"ח "בלבד". בעקבות הקיצוץ הודיעו הרמטכ"ל ושר הביטחון כי יבוטלו כל תעסוקות המילואים, מרבית התרגילים הגדולים ואימוני המילואים שתוכננו וכי גם שנת 2014 תהיה "שנה קשה".

סחטנות ביטחונית

הטענה של צה"ל ושל משרד הביטחון כי הדרך היחידה לקיצוץ בתקציב עוברת דרך פגיעה במוכנות הצבא אינה אלא דמגוגיה. ישנן דרכים אחרות לקצץ ומיד.

הפחתה של 50 ש"ח ממשכורתם של כלל חיילי הסדיר, תחסוך כ-100 מיליון ש"ח בשנה. הפחתה ממוצעת של 400 ש"ח בחודש ממשכורתם של אנשי הקבע (או מההטבות הרבות אותן מקבלים) תחסוך סכום דומה. אפילו קיצוץ מענק המילואים (360 מיליון ש"ח בשנה החולפת) אפשרי.

בצה"ל מתנהגים כמו חברה מסחרית הנקלעת לבעיות כלכליות קלות (חמישה אחוזי קיצוץ) שמחליטה למכור מוצרים מקולקלים ללקוחות במקום לקצץ בבונוסים למנהלים או בשכר העובדים.

אלא שהתנהלותו של הצבא מעלה את החשד שדימוי עסקי זה הוא למעשה שגוי: הצבא לא רואה את עצמו כארגון שנועד לספק ביטחון ללקוחותיו, אלא כוועד עובדים דורסני, הרואה לנגד עיניו את טובת העובדים בלבד.