הביטקוין: ימים יגידו אם מהפכה פיננסית או גימיק אנרכיסטי

הביטקוין משגע את העולם הפיננסי. האם מדובר במטבע ממשי או בחזיון תעתועים?

המטבע האינטרנטי החדש, שהומצא על-ידי חבורת מתכנתים מסתורית, מזעזע את המערכת הפיננסית ומזנק כל יום לשיאים חדשים • האם הביטקוין, שמחירו מושפע לחלוטין מכוחות השוק, יכול לשנות את הצורה שבה אנו חושבים על כסף, בנקים ושלטון מרכזי, או שמא מדובר בעוד בועה ספקולטיבית שסופה להיקבר בין דפי ההיסטוריה?

עשוי להחליף בנקים מרכזיי; ביטקוין. צילום באדיבות ויקימדיה

למרות שהנוצרים הראשונים ראו בו שורש כל רע, והמהפכנים המרקסיסטים תיארו אותו כסמל לשלשלאות הכובלות את הפרולטריון, כסף תמיד הניע את העולם. קשה לחשוב על עולם ללא מזומן, וכבר כמעט בלתי אפשרי לדמיין מטבע שגם אינו כפוף לגחמותיו של שלטון מרכזי.

עבור רבים מבני דור האינטרנט, הביטקוין הוא הבשורה החדשה בתחום הפיננסים: מטבע מבוזר, כמעט אנונימי, שכוחו נובע מהרשת הגלובלית ומניתוקו מכל מערכת ממשלתית. הוא נוצר על-ידי קבוצת מתכנתים בלב המשבר העולמי ב-2008, בזמן שכל העולם צפה בפיננסיירים מזיעים בניסיונם להסביר את הבעיות של מערכת הבנקאות האמריקנית. יוצריו של המטבע שאפו לייצר אלטרנטיבה אמיתית לצורה ההתנהלות של העולם הפיננסי, ובנו מטבע עבור המאה ה-21 שמתלבש ככפפה על גבי תשתית האינטרנט. המסחר בביטקוין מתבצע דרך הרשת, וכל פעולת קנייה ומכירה נרשמת אצל כלל הצרכנים – כך שאין גוף מרכזי שצריך לנהל או לנטר את המערכת.

"הזהב של המחר"

ככלל מנחה, הביטקוין תוכנן ונבנה לשמש תחליף מודרני לזהב; מעין זהב 2.0 בשפה האינטרנטית. הכמות המיוצרת שלו מוגבלת על-ידי אלגוריתם מתוחכם, וכדי להגדיל את ההיצע צריך "לכרות" אותו באמצעות שעות מרובות של עבודת מחשב. כך נוצר מטבע שכמותו מוגבלת, ואי אפשר לייצרו בלחיצת כפתור או בהחלטה פוליטית של אנשים בודדים. על מנת להגדיל את ההיצע שלו, צריך להשקיע זמן ומשאבים ריאליים.

הדמיון למתכת היקרה אינו נגמר כאן. כמות מטבעות הביטקוין בעולם אמנם גדלה עם ה"כרייה", אך יש כמות סופית למטבע, וככל שמגדילים את הכמות כך העבודה ב"מכרות הביטקוין" נעשית קשה יותר. נכון להיום יש 12 מיליון ביטקוינים – כמות שממשיכה לגדול בהתמדה, עד שתגיע לעצירה מוחלטת ב-21 מיליון יחידות.

הודות לפילוסופיה הכלכלית שעומדת מאחוריו ולרוח החופשית שהוא מסמל, גרף המטבע מעריצים רבים, שהצמידו לו סלוגנים, סמלים וססמאות מרשימות. האמרה הלטינית שחוברה לביטקוין: "VIRES IN NUMERIS", "כוח דרך מספרים", ממחישה בצורה האלגנטית ביותר את יתרונותיו של המטבע. אחד המשקיעים הראשונים במטבע נשאל בעבר לגבי קריסתה האפשרית של המערכת, וענה שהדבר פשוט בלתי אפשרי: "הרי הביטקוין עשוי ממתמטיקה בלבד". מכיוון שאין מחשב מרכזי ממנו מנותבים הביטקוינים, וכל העסקאות נשמרות על מחשבי המשתמשים עצמם, הדרך היחידה להפיל את הביטקוין היא להפיל את רשת האינטרנט העולמית; מחשבה בלתי נתפסת במאה ה-21.

כמות הביטקוין הקיימים בעולם – 12 מיליון כרגע. על-פי בורסת הביטקוין Mt. Gox

חבלי לידה

חשוב לזכור שלא כל הנוצץ זהב. על אף יתרונותיו הרבים והצורה המרתקת שבה הוא תוכנת, קיימות מספר בעיות אינהרנטיות בקיומו ובהתפתחותו של הביטקוין. כאשר הושק המטבע בינואר 2009, שוויו היה זניח והרכישה המשמעותית ביותר שהוא סיפק הייתה הזמנת פיצה בעבור 10,000 מטבעות (5,500,000 דולר לפי השער הנוכחי). אולם, בארבע השנים האחרונות זינק שוויו של המטבע מ-0 ל-1,200 דולר (נובמבר 2013). משמעותו של המספר האסטרונומי הזה היא ששוויים של כלל מטבעות הביטקוין הוא מעל 10 מיליארד דולר.

הנסיקה המטאורית בערכו של הביטקוין משמחת אמנם את המשקיעים הספקולטיביים ואת ה"כורים" המאושרים, אך מבחינת השימוש בו כמטבע לגיטימי לרכישת מוצרים ושירותים עליית הערך עומדת בעוכריו. בעולם המסחר, יציבות ואמינות הן הערכים העליונים, וקשה לראות איך במסחר שמתנהל לפי שער הדולר והיורו ישתמשו צרכנים במטבע ששוויו מזגזג במאות אחוזים ביום. מלבד זאת, עלייתו גורמת לאגירה מסיבית של המטבע, המורגשת היטב בנפחי המסחר הקטנים, ולהקטנת שימושו כאמצעי לסחר חליפין.

נוסף על כך, ניתוקו של הביטקוין מכל מערכת ממשלתית מקטין את חשיפתו לציבור. בעולם שבו אחוז ניכר מההכנסות משולמות כמס למדינה באמצעות המטבע המקומי, הביטקוין יוכל לשמש אך ורק כתוספת מינורית לחיינו היום-יומיים. המשמעות היא שכולנו נצטרך להחזיק חשבון שקלי לצרכי מס, כאשר הביטקוין יכול לשמש רק כגידור לשמירה על ערך, אך לא הרבה מעבר לכך. מבחינה חוקית יש עוד דרך ארוכה לעבור עד שנוכל להשתמש בביטקוין בצורה נרחבת:  רק בגרמניה המטבע מוכר רשמית על-ידי הרשויות, וגם שם כמטבע פרטי ולא כ"הילך חוקי". כלומר, אין לו תוקף חוקי המאפשר לשלם באמצעותו חובות.

שער הביטקוין מאז ינואר .2011 על-פי בורסת הביטקוין Mt. Gox

אפילו הבהלה האמריקנית לזהב, שהובילה במאה ה-19 מאות אלפי מחפשים למערב היבשת, דרך הרים מושלגים ומדבריות אינסופיות, לא צלחה ביצירת סכומים כל-כך גדולים כמו הביטקוין – 35 מיליארד שקלים חדשים נולדו לאוויר העולם כמעט ללא מאמץ, וללא כל ערך ממשי. אי אפשר להתעלם מהעובדה שלעומת אחיו המתכתי והנוצץ לביטקוין אין שימוש מוחשי, ולעומת הדולר גם אין לו את המעמד החוקי או האמינות הדרושה לשימוש בו.

מאנרכיסט לשמרן-ליברל

כדי שהביטקוין יצליח להתגבר על חבלי הלידה ולצעוד לעבר השתלבות ומימוש בשווקים העולמיים, הוא ייאלץ לוותר גם על חזותו האנרכיסטית ולהתנתק מהאסוציאציות של סחר בנשק, סמים וזנות. המערב הפרוע הוא לא מודל בר-קיימא ליציבות פוליטית, גם אם רובנו היינו שמחים לראות את קלינט איסטווד בתור מפכ"ל המשטרה. המעבר ממטבע שייעודו הוא שוק שחור, למטבע שפועל במסגרת שלטון החוק ובשיתוף עם מוסדות הממשלה והגופים הבינלאומיים, הוא תהליך ארוך וכואב. כסוג של פרפרזה על האימרה "אם לא היית סוציאליסט לפני גיל 25 אין לך לב, ואם נשארת סוציאליסט אחרי גיל 25 אין לך מוח", התקווה היא שההתנגדות הראשונית של הוגי הביטקוין למוסדות הקיימים תיעלם עם התבגרותו.

בינתיים נעשים צעדים משמעותיים הלאה, ואין ספק שלכל ליברל אמיתי מותר כבר להעז לחלום על אלטרנטיבה חופשית ושמרנית לסחר חליפין באמצעות הביטקוין. אוניברסיטת ניקוסיה הכריזה לפני חודש שתקבל תשלומים ללימודים בביטקוין, ואף כינתה אותו "הזהב של מחר". נוסף על כך, שתי חברות קנדיות אף פתחו כספומט ביטקוין, המאפשר רכישה בבתי הקפה הסמוכים. אפילו החיבור המפוקפק לסחר בסמים קשים מתפורר לאחר סגירתו של האתר "דרך המשי", והעברת הכספים של מייסדו לבולשת הפדרלית.

אז אמנם עדיין מוקדם מדי להלל את הביטקוין כהצלחה מסחררת או להספידו כניסוי כושל, אך עצם קיומו תורם להקטנת כוחה של המדינה ולהגדלת חירותו הפרטית של כל צרכן אינטרנטי. נסיקתו המטאורית בשנה האחרונה מניחה מראה אל מול כשלונותיהם של הבנקים המרכזיים ברחבי העולם, ופותחת צוהר לעולם חופשי יותר, שאינו מושפע מגחמותיהם של פוליטיקאים ומודלים כלכליים שאבד עליהם הכלח. אך עם זאת, חשוב לציין שזו רק ההתחלה. הביטקוין עדיין אינו התרופה למחלות הממאירות של המערכת הבנקאית, וייקח זמן ממושך עד שנדע האם ביכולתו לעשות שינוי משמעותי וחיובי בעולם האמיתי.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 תגובות למאמר

  1. "הביטקוין תוכנן ונבנה לשמש תחליף מודרני לזהב; מעין זהב 2.0 בשפה האינטרנטית. הכמות המיוצרת שלו מוגבלת על-ידי אלגוריתם מתוחכם, וכדי להגדיל את ההיצע צריך “לכרות” אותו באמצעות שעות מרובות של עבודת מחשב."
    האם לא מדובר ככלות הכל באישוש תורת הערך של מרקס, המציינת כי ערך סחורה נקבע ביסודו על ידי השעות המושקעות ביצורה?

  2. לשם שינוי, סוף סוף מאמר על הביטקוין שנראה שנכתב על ידי מישהו שמבין עניין, בניגוד לשאר הכתבות בנושא שקראתי לאחרונה.

  3. הביטקוין מאוד אטרקטיבי גם בגלל יכולתו להעלים מיסים. דוג' מס' 1. אם קניתי בזול ומכרתי ביוקר, יהיה קשה לעלות על הרווח הזה שהרווחתי. דוג' 2- נניח שמחיר הביטקוין קבוע, ואני קונה איתו מוצר- אז אם נפרק את העסקה באמצעותה קניתי את המוצר, נראה שהמוכר לא שילם מס הכנסה, והקונה לא שילם מע"מ…ככה שהמדינה הפסידה פעמיים על העסקה הזאת.
    כלומר, יש לכל המדינות אינטרסים כבדי משקל לעצור את המסחר באמצעות ביטקוין, שהוא כמו סחר חליפין (וכמו "כוכבים" ברשתות חברתיות) שבאמצעותם ניתן להעלים מיסים.

    1. ומפה לשם, יצא שהגוף הבודד שמחזיק בחלק הארי של הביטקוין הוא הבולשת הפדרלית:
      http://rt.com/usa/bitcoin-fbi-seize-money-770/

      ועוד שאלת תם: מדוע למטבע המתיימר לייצג סחר טרנס-לאומי ולא תלוי באף מדינה ולאום יש שם אנגלו-סכסי טהור? אפילו לאספרנטו ניסו לתת שם יעני-קוסמופוליטי (בפועל מערב אירופאי).

    2. כל היכולות המופלאות להעלמת מיסים שייחסת לביטקוין קיימות באמצעי פשוט הזמין בכל מדינה בעולם.

      שמו מזומן.

  4. תזכורת: הבנקים הראשונים בעולם היו פרטיים לחלוטין. מה שגיבה את האמון בהם לא היה כח הזרוע של הממשלה.

  5. אזהרה חמורה: הביטקויין הוא תרמית פונזי (פירמידה). כמו בפירמידה המניע היחיד לקנות אותו הוא לא הערך האמתי שלו, אלא התקווה למכור אותו לאחר מכן הלאה במחיר גבוה יותר לאנשים אחרים. כאשר האנשים האחרים נגמרים. הפירמידה קורסת.
    זה בדיוק מה שקרה עם בועת האינטרנט שהתנפצה בתחילת המאה ה-21. גם על בועת האינטרנט התפרסמו מאמרים כמו הנ"ל, שדיברו על-כך שהנה קמה לנגד עינינו כלכלה חדשה. הסוף היה ידוע.
    למטבע לאומי יש ערך אמתי , מאחר ועומד מאחריו התוצר המקומי הגולמי של המדינה שמנפיקה אותו. כל ביקוש לתוצר של המדינה הזו מעלה את הערך של המטבע שלה, ולהפך.
    אכן, העובדה שהדולר האמריקני משמש גם לרכישת סחורות מחוץ לארה"ב, בעוד הממשלה האמריקנית מנפיקה ממנו כמות בלתי מוגבלת, הופכת גם את הדולר האמריקני במציאות האובמאית הזו לתרמית פונזי. גם הדולר האמריקני עלול ברגע אחד להתרסק אם הסינים יחליטו שהם לא נותנים בו אמון יותר, ולא מוכרים יותר סחורות תמורת דולרים אמריקניים (כפי שעשו לביטקויין). אבל זה נכון רק לגבי הדולרים האמריקנים, ורק במציאות ההזויה הנוכחית שאובמה יצר.
    לבד ממקרה זה, מטבעות לאומיים מייצגים ערך אמתי, ולמרות שניתן לעשות בהן ספקולציות לטווח קצר, בטווח הארוך הם צמודים לתמ"ג הלאומי. הביטקויין הוא על טהרת הספקולציה.

    1. ערכי המטבעות הלאומיים אינם צמודים לתמ"ג הלאומי. ערכם נקבע ע"פ היצע וביקוש. וכל המדינות מדפיסות כסף, ובכך מעשירות את עצמן, ומרוששות את כל הפתיים האחרים שמחזיקים במטבע שלהן.

      הביטקוין בא לענות על הגזל המחפיר שהממשלות מבצעות מדי יום. האם הוא יצליח? ימים יגידו…

    1. בלבלת בין המושגים של "ערך" ו"כמות".

      "כמות" הביטקוין שיהיו ברשותך יקבעו לפי השעות המושקעות ביצירתו.

      אבל ה"ערך" שלו יקבע ע"י היצע וביקוש. כמה דולרים (או כל סחורה אחרת) יהיו מוכנים לשלם עבור ביטקוין יחיד.

      ועוד דבר, אין זה משנה כמה דוגמאות יש המאוששות את התאוריה, היא פגומה אם היא לא יכולה להסביר מקרה יחיד אחד המפריך אותה.

      לא חסרים מקרים שמפריכים את התאוריה המטופשת של מרקס.

      חתימה של אובמה שווה הרבה מאוד, למרות שהוא השקיע מעט מאוד כדי לייצר אותה.

      אבי מוכר יהלומים, הוא עושה כסף מכך שהוא מזהה את הפוטנציאל באבני גלם, וקונה רק את הטובות מבינהן. העבודה שהושקעה בקריית כל אחת מאבני הגלם היא זהה, אבל ערכן (מנורמל לפי משקל) משתנה לחלוטין לפי הפוטנציאל שלהן כיהלום מלוטש – כמה הוא מחוסר פגמים, מהו הצבע שיצא וכו'.

      מחיר של חדר מלו בקרבת לואיזיאנה קפץ במאות אחוזים כשסופת קטרינה הכתה. אותה עבודה הושקעה בחדר המלון, אבל ראה זה פלא: המחיר שונה.

      כשהלכתי לתומי ברחוב לפני כמה שנים, מצאתי 200 שקלים על המדרכה. למרות שלא השקעתי כמעט כלום, למעט להרים את השטר, הוא שווה עדיין 200 שקלים…

      בקיצור, מדובר בתאוריה שלא עומדת במבחן המציאות. היצע וביקוש מסביר היטב כל אחד מהמצבים הנ"ל. התאוריה של מרקס לא.