שוטי החלב

אסף וול צפה במחאתם הציונית הנרגשת של הרפתנים נגד מכירת תנובה לסינים, והתבלבל: הרי רק ב-2008 הם מכרו אותה לחברה הזרה אייפאקס. קנו כחול-לבן?

סבי נהג לספר לי על פרחחים שהיו גונבים מחצר המכולת בקבוקים ריקים, ומוכרים אותם לבעל המכולת. כעבור יום או יומיים שוב היו גונבים את אותם בקבוקים וכך נמשכה הסירקולציה. איש לא טרח לספר למוכר התמים על מעשי הנערים, והוא הפך לבדיחת הכפר.

רוצים לדעת מי המוכר הזה? אני. וגם אתם. וגם אתה, את, אני, הם, הן, וכל שאר הטיות הגוף בעברית – הפראיירים, הפתאים, התמימים, שוטי הכפר. עושים עלינו סיבוב מדי יום ביומו, ואנחנו ממשיכים לעמוד מול הדלפק, לנגב את ידינו על הסינור הלבן ולשלם ממיטב כספנו על בקבוקים שהם למעשה רכושנו. על מה לעזאזל אני מדבר? הסכיתו.

מגייסים טיעונים פטריוטיים לצרכים שלהם; ההפגנה נגד מכירת תנובה. צילום: רוני שוצר
מגייסים טיעונים פטריוטיים לצרכים שלהם; ההפגנה נגד מכירת תנובה. צילום: פלאש 90

בשנת 2008 נמכרה השליטה על תנובה לחברה בשם אייפאקס. תנובה, הגבינה עם הבית, סמל ההתיישבות העובדת ודגל האיכר העברי המתחדש בארצו, הפכה לחלק מקונגלומרט קפיטלסטי לכל דבר ועניין. תנובה, שהסלוגן שלה הוא "לגדול בבית ישראלי", נמכרה בלמעלה ממיליארד דולר לקרן הון זרה, שהרוויחה מעל למיליארד דולר מקנייה זו ומשיתוף הפעולה של תנובה עם הממשלה.

אייפאקס אינה מלכ"ר. היא כמובן גם אינה מחויבת לאתוס הציוני. מידת ההתעניינות של בעליה בטובתו של העם היושב בציון נמוכה אפילו מהתעניינותי בהגותו הפילוסופית-תיאולוגית של מושיק עפיה. אז למה כשהרפתנים שמכרו את תנובה תמורת רווחי עתק מפגינים נגד פתיחת שוק החלב לתחרות, הם מגיעים עם בלונים בצבעי כחול-לבן ומספרים לנו איך שהם עושים ציונות?

כך, כשמגיעים הסינים המבינים שמדובר בפרה המטילה ביצי זהב, הרפתנים פתאום נזעקים. מיד הם מכנסים עדרי עגלים מתנועות הנוער העובדות והלומדות, שאינם מבינים כי הם מפגינים למען זכותם להיעשק: "העם דורש חלב ישראלי", הם גועים. אבל החלב הזה הוא ישראלי היום, בערך כמו החמישיה של מכבי תל-אביב בכדורסל.

דורשים מונופול בשם הפטריוטיות

כעת מציעים הרפתנים הצעות מהצעות שונות, כמו הבטחת הזכויות של יצרני החלב הישראליים על 95% מהשוק המקומי במקרה של מכירה. בקיצור, הם דורשים מונופול. הצעה גאונית נוספת נשמעה מפי חבר-הכנסת ברוורמן: "לא חסר לישראל כסף כדי להשאיר בידה את תעשיית החלב האסטרטגית, צריך רק לנתב למטרה זו את המיליארדים שלנו שבקרנות הפנסיה". שוב: לממן מכספי הפנסיה את הסיבוב שעושים הרפתנים ואייפאקס על הציבור. ואם לא די בכך, החקלאים אף תובעים מבנט שלא לפתוח את שוק החלב לתחרות ושלא להוריד את המכס על מוצרי חלב מיובאים.

אנחנו, אתם, אתה, את, אני הם, הן וכל שאר הטיות הגוף בעברית – נותנים להמשיך ולטפס עלינו. אולי כך הדבר משום שבעינינו הרפתנים הם מלח הארץ והמחלבות הן ציונות במיטבה. אנחנו מביטים במחירים בעיני עגל ושמחים לשמור על תדמיתה של תנובה המכריזה: "לגדול בבית ישראלי", גם כשהאחרון הפך לבית-השקעות בינלאומי. טועה מי שסבור כי העניין יכול להיפתר ב"חרם צרכנים", משום שבאזני הצרכן הישראלי צמד מילים זה נשמע כמו סינית.

בתנובה צריכים להחליט: אם אתם עסק בינלאומי, אל תבואו אלינו בשם ערכים, אלא התמודדו בשוק החלב כעסק בינלאומי. ואם אתם באים בשם ערכים, אנא הסבירו לנו מדוע אתם מעוניינים לחלוב את הצרכן הישראלי באמצעות מכסים, רגולציה והגנות ממשלתיות, שמאפשרים לבעלים הזרים להעלות מחירים ולחסל תחרות?

לא נותר לי אלא לבקש מהלובי החקלאי לדורותיו: אל תבואו אלינו בצבעי כחול-לבן ובשם הציונות. אנחנו, אתם, אתה, את, אני הם, הן וכל שאר הטיות הגוף בעברית – אולי קונים חלב ביוקר, אבל לא את הספין הפטריוטי הזה. שוק החלב בישראל הוא היום ממילא בינלאומי. הגיע הזמן שגם יתחרה על ארנקנו כמו כל מתחרה גלובלי.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר

  1. כן כמובן החקלאי הוא האשם. זה שמוכר את התוצרת שלו במחיר זעום כדי להשאיר את הראש מעל המים.

    לא חס וחלילה את תנובה ורשתות השיווק הגדולות שמוכרות את החלב במאות אחוזים יותר מהמחיר שבו הוא נקנה מהרפתנים בזכות מונפולים סובייטים מתובלים בקפיטליזם חזירי.

    למה לנו לא לפרק את תנובה למספר חברות מתחרות ולעודד תחרות בין רשתות המזון? הרי זה קשה, זה סבוך מבחינה משפטית ומחייב להסתכסך עם המון אנשים חזקים… למה לעשות את כל זה כשאפשר לבוא ולדפוק את הרפתנים?

  2. הרפתן אשם כי הוא מנצל את כוחה של המדינה כדי ליצור לעצמו יתרון תחרותי לא הוגן. העובדה שאתה עוסק בתחום מסויים, לא מקנה לך זכות לעסוק בתחום זה בבעלדיות ללא מתחרים. לא מחו"ל, ולא מהארץ.

    כל מי שיבקש מהממשלה להשתמש בכוחה לרעה על מנת ליצור לעצמו יתרון לא הוגן בתחרות, אשם באותה המידה.

    לך תקרא קצת על המכסים המטורפים של מוצרי החלב, ועוד קצת על "מועצת חכמי החלב", ותגיד לי אם התחום הזה הוא לא שוד של האזרחים לאור יום ע"י הרפתנים, באמצעות המדינה.

    ולגבי פירוק תנובה – זוהי פגיעה ברכוש של בעלי תנובה. זהו שוד בחסות המדינה. ושוד הוא אסור. גם אם הוא מתבצע ע"י המדינה. גם אם הנשדד עשיר כקורח.