מה שההסתדרות רוצה שלא תדעו

מחירי הדלק שלא ירדו, מענקי ממשלה למפעלים כושלים וחסימת הפיתוח הטכנולוגי. המדריך המלא לנזקי העבודה המאורגנת.

ההסתדרות מנסה לאגד כמה שיותר חברות פרטיות ועסקים תחת כנפיה, ופורצת לצורך כך בקמפיין מתוקשר • מה שהיא לא מספרת לכם הוא שרבים מהמאבקים שניהלו גיבורי הקמפיין הסתיימו בפגיעה קשה בציבור הצרכנים • החל במחירי הדלק שלא ירדו, דרך הענקת מענקים ממשלתיים למפעלים כושלים, וכלה בחסימת הפיתוח הטכנולוגי • המדריך המלא לנזקי העבודה המאורגנת

ההסתדרות
מאגדים בכל הכוח. מתוך קמפיין ההסתדרות

לאחרונה פרצה ההסתדרות ("החדשה") לתודעה הציבורית בזכות קמפיין מתוקשר, שנועד לקדם את התאגדות העובדים בישראל – בעיקר בחברות הפרטיות שבמשק.

מכיוון שמהלך ההתאגדות צובר תאוצה בחברות שעד לאחרונה עמדו בחזית הפיתוח הכלכלי והטכנולוגי בישראל (חברות התקשורת 'פלאפון' ו'סלקום', חברת התרופות 'קמהדע', בתי ההשקעות 'מגדל' ו'כלל' ועוד רבים וטובים), נראה שכדאי לתת את הדעת לצדדים האחרים של התאגדויות העובדים, צדדים שהקמפיינרים של ההסתדרות היו מעדיפים שלא תכירו.

די לדור 4!

נתחיל בברק לוי, המוצג בסרטוני ההסתדרות כראש ועד העובדים ב"חברות תקשורת". ובכן לוי, העובד בחברת פלאפון, הוביל את מהלך ההתאגדות בחברה באמצעות הקמה חשאית של תא פעילים רדום, שהכין את עצמו במשך כמה חודשים למבצע מהיר של החתמת עובדים על טפסי התאגדות. מהלך נכלולי משהו זה, הסתיים במאבק משפטי שבו נקבע התקדים ההיסטורי לפיו "בשלב ההתארגנות הראשונית… לא יישמע קולה של החברה בנוגע לזכות ההתארגנות, מימושה והשלכותיה על מקום העבודה, בין במישרין ובין בעקיפין".

עד כאן טוב ויפה. גיבור מעמד הפועלים השיג תקדים משפטי עבור כולם, וסלל את הדרך להתאגדויות אחרות במשק. כל הכבוד.

מה שלא מספרים לכם הוא שאחת הפעולות הראשונות של הוועד החדש בראשותו של לוי, הייתה לא אחרת מאשר הבעת התנגדות נחרצת לפרויקט אסטרטגי של החברה שתכננה מעבר לדור 4 של הסלולר, בטענה כי פרויקט זה יביא בסופו של דבר לפיטורי עובדים.

לא צריך להיות כלכלן גדול או מומחה בעל שם עולמי לתקשורת, כדי להבין שאם חברת פלאפון לא תבצע את המעבר לדור 4, ההשלכות על עתידה של החברה יהיו כמובן הרסניות בשעה שחברות מתחרות ישדרגו עצמן לטכנולוגיה החדשה. ברק לוי וחבריו המאוגדים יוכלו לקבוע אז תקדים נוסף של הקמת ארגון עובדים בחברה לא קיימת.

לוי וחבריו, שמודעים לכליה שהם גוזרים על מקום עבודתם בהתנגדותם, הבינו שהדרך היחידה למנוע את התוצאות הללו היא באמצעות הכנסתם של כלל העובדים בתחום הסלולר – גם מהחברות המתחרות – תחת כנפי ההסתדרות, וביצירתה של חזית עובדים מאוחדת נגד דור 4. אולי לזה רמזו ברק לוי ומקבילתו בסלקום מיה יניב, כאשר הצהירו בראיון ל'גלובס' כי הם "מוכנים לשכב על הגדר כדי שהעובדים של האחת לא ייפגעו מהתחרות שמציבה השנייה".

במילים אחרות, אם עובדי הסלולר ימשיכו להתאגד, הישראלים יצטרכו לנסוע לחו"ל כדי ליהנות מנפלאותיו של  הדור הרביעי לסלולרי. איפה אפרים קישון כשצריך אותו?

.
בזכות ההסתדרות ימשיך להישאר גבוה. מחיר הדלק. צילום: פלאש90

נגד הוזלת מחירי הדלק

זה לא המקרה היחיד שבו העובדים לחי-העיניים של ההסתדרות מנהלים מאבקים עיקשים נגד הצרכנים, קרי: שאר האזרחים במדינה. קחו למשל את המקרה של שמעון שטרית, יו"ר ועד העובדים ב"חברת אנרגיה", שבאמצעות גוגל הלא-מאוגד גילינו ששמה בישראל הוא 'סונול'. ובכן, אחד המאבקים הראשונים של שטרית ("נגמר הניצול, אנחנו הדור האחרון לניצול עובדים"), היה נגד מזימתה של הממשלה הקפיטליסטית הנוראה להפחית את "מרווחי השיווק" של חברות הדלק, שהיו אמורים להוביל להוזלה של כ-22 אגורות לליטר דלק. מכיוון שפגיעה ברווחי החברות תוביל, שומו שמים, גם לפיטורי עובדים ("מעבר אוטומטי לשירות עצמי") , שטרית התנגד. תודה לך שטרית!

לא כל הגברתנים הדומעים של צופית גרנט רוצים לפגוע בכיסם של האזרחים בצורה כה בוטה. ישנם כאלה, שכל מעייניהם נתונים למטרה אחרת לגמרי: לפגוע בהם בצורה עקיפה.

כך מוטי חזיזה, יו"ר הוועד ב"מפעל מזון", שרובכם מכירים בשם 'פרי גליל'. מוטי, שאחראי כנראה לרבות מתמונות המחאה וההפגנות של עובדי המפעל בשנים האחרונות, אחרי גם למהלך אחר, שבו זכה המפעל למענק ממשלתי של 18 מיליון ש"ח, במימונם האדיב של אזרחי ישראל, שנועדו "להציל" אותו מסגירה. האם לזה מתכוון חזיזה כשהוא מודיע בסרטון שהיום "המפעל רווחי"?

הלוגיקה של חזיזה עשויה לשפוך אור על תופעות מעניינות אחרות, כמו קביעתה של חן בלום, שפוטרה מרשת הרהיטים 'קיקה' על רקע כישלונה המוחלט בשוק הישראלי: "אם היינו מאוגדים מלכתחילה אולי היינו יכולים לשנות את המצב". והרי הכל ברור: אחרי שהכנסת חוקקה חוק למימון ייצורם של קופסאות שימורים, אך טבעי הוא לנסח כמה סעיפים תקציביים לממכר רהיטים בהרכבה עצמית.

מכיוון שישראל היא עדיין מדינה חופשית, עומדות בפני החזיזות הבלומות והשטריתים באשר הם שם, כל התנאים להצלחה: אתה חושב שאתה מסוגל לנהל טוב יותר מפעל שימורים בתנאים התחרותיים של השוק הבינלאומי? בבקשה, טול פיסת קרקע, גייס משקיעים ותן לזה צ'אנס. את חושבת שאת יכולה לתת פייט טוב לרשת 'איקאה' בתחום הרהיטים בהרכבה עצמית? אהלן וסהלן, את מוזמנת לנסות! רוצה לפתוח חברת תדלוק ולהיות אדיב כלפי העובדים שלך? בבקשה! 

אם משום מה אתם נתקלים פה ושם בקשיים שמערימים כל מיני חבר'ה במשרדים ממשלתיים, שמתפרנסים משימורם של מונופולים והצבת קשיים בפני היזמות החופשית, אולי כדאי שתפנו שוב להסתדרות ולחבריהם בממשל, אך הפעם בדרישה אחרת: במטותא מכם, צאו לנו מהחיים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

9 תגובות למאמר

  1. שלום,
    האם יש קישור למקור המידע שברק לוי התנגד לשדרוג לדור 4 בסלולר?
    תודה

  2. אני לא יכולה לקבל את ההתנגדות הגורפת להתאגדות עובדים. ואיני רואה סתירה בין התאגדות עובדים לבין עקרונות השוק. הלא ברור שאם קבוצה של עובדים תגיע מאוגדת למשא ומתן היא תצליח לחלץ תנאים טובים יותר עבור חבריה ממה שיצליח לקבל כל אחד מחברי הקבוצה בנפרד. לכן לעובדים יש אינטרס ברור להתאגד. הבעיה מתחילה, כבכל מקום, כאשר מתארגנים מונופולים. ולכן החוק אוסר למשל שביתות הזדהות.

    הסיפור על דור 4 בסלולר מעלה תהיות. אם הוויתור הזה מצד החברה כל כך הרסני לרווחיה, למה ההנהלה הסכימה? האם יש פה שיקולים מוטעים מצד ההנהלה? את מי צריך להאשים, את האיגוד שדרש דרישה מופכרת או את ההנהלה שקיבלה אותה?
    האם התאגדות של כול עובדי הסלולר באיגוד אב המקיף את כל החברות היא חוקית? הרי זה מתכון ליצירת כוח מונופולי. ועדיין הבעיה היא לא בעצם קיום איגוד העובדים, אלה בכך שמאפשרים לו ליצור מונופול.

    1. דפנה שלום,
      אין בעיה עם התאגדויות עובדים כשלעצמן, כל עוד למעסיק נשמרת החירות לפטר ולהעסיק אחרים כשהוא מעוניין בכך. הבעיה היא שהחוק הישראלי לא מאפשר זאת, ובית הדין לעבודה אף אוסר על מעסיקים להעסיק עובדים זמניים בשעת שביתה ואוסר על מעסיקים להביע עמדה בעניין ההתאגדות.
      במסגרת השוק החופשי יש מקום נרחב להתאגדויות עובדים וולנטריות שיכולות לתת לעובדים יותר כוח מול המעסיקים, כל עוד זה נשמר במרחב היחסים שבין העובד למעביד, זה לגיטימי לחלוטין. הבעיה היא כאשר המדינה מתערבת בצורה גסה לטובתו של צד אחד.

      לגבי הדור 4, פלאפון מעולם לא ויתרה על המעבר לדור 4. כל שידוע לנו הוא שהעובדים כבר התחילו להביע את דעתם בעניין.

    2. "לגבי הדור 4, פלאפון מעולם לא ויתרה על המעבר לדור 4. כל שידוע לנו הוא שהעובדים כבר התחילו להביע את דעתם בעניין."

      אז אם החברה עוד לא וויתרה, אז על מה הדיון? זאת דרישה מופרכת, ובואו נסמוך על מנהלי החברה שידעו לעמוד על האינטרסים שלהם במשא ומתן. הדרישות שעלו בתקופת השביתה וההתאגדות נשמעו סבירות יותר.

      מעבר לכך, איני בקיאה בחוקי העבודה, אבל עד כמה שידוע לי לא בטוח שבית הדין לעבודה יאפשר הכרזה של סכסוך עבודה על עניין כזה, כיוון שלא מדובר על תנאי העסקה או שכר.

      בקיצור,
      האט ער געזאגט

    3. דפנה הדרישה היא כמובן מופרכת אבל אפשר לראות בקלות שהתאגדות העובדים מתחילה להקשות על התנהלות החברה.
      סביר להניח שהעובדים וההנהלה יגיעו להסכמים אלה ואחרים סביב העניין, שיכללו הבטחת העסקתם של עובדים שאין בהם צורך אמיתי בצורה זו או אחרת.
      לא יודע אם אי פעם ניהלת עסק (אני לא), אבל זה לא מסוג הדברים שעוזרים לחברה להתחרות בשוק

    4. אין שום בעיה שעובדים יתאגדו. אבל זו צריכה להיות זכותו המלאה של בעל העסק לפטר אותם ולהשיג אחרים שכן רוצים לעבוד בתנאים שהוא מציע. ברגע שהחוק אומר שעובדים מאוגדים לא יכולים להיות מפוטרים הוא מפקיע את העסק מידיו של בעל העסק וחושף אותו לסחטנות מצידם.

  3. אני חושבת שזכות ההתאגדות המעוגנת בחוק היא דווקא כלי לשמירה על משחק הוגן. בלעדיו עובדים במקום עבודה בו לא קיים עדיין איגוד יתקשו מאוד להתאגד. הרי אם המעסיק חושב שהתאגדות מנוגדת לאינטרסים שלו, מה קל יותר מאשר לזהות את ה"טראבל מייקרים" ולפטר אותם באופן ממוקד. האחרים כבר לא יעיזו לצפצף. לדעתי זה דומה למצב בו עובד שיכנס לבקש העלאה מהמעסיק, יפוטר כתוצאה מעצם הבקשה, ללא קשר לביצועים שלו, או לצורך של החברה בכישוריו.

    נראה לי שיש מקום להתערבות החוק כאשר יחסי הכוחות שונים מאוד. והם אכן שונים מאוד כאשר העובד הבודד הממוצע מתמודד מול ארגון גדול שמעסיק אותו.

    ניקח את ההתאגדות באוניברסיטה הפתוחה למשל, שהתרחשה לפני מספר שנים. המרצים באוניברסיטה הפתוחה הועסקו במשך שנים כמורים מן החוץ. זו העסקה זמנית מעצם הגדרתה, ולכן לא היה כל קושי מבחינת המעסיק לפטר את העובדים המובילים את ההתאגדות – פשוט לא לאפשר להם ללמד בסמסטר הבא וגמרנו. אבל לו נמנעה ההתאגדות, המרצים לא היו מצליחים להשיג את התנאים שהם השיגו כתוצאה מההתאגדות (בין היתר – הכרה בהם כעובדים של המוסד, העסקה רציפה לאורך השנה, במקום פיטורים בכל סמסטר קיץ, תוספות שכר על כמות סטודטים מעבר לסף מינימום, ושימוע במקרה של הפסקת העסקה). לשם השוואה, במוסדות אקדמיים אחרים בהם לא קיימת התאגדות כזו, התנאים האלו לא הושגו.

    מדובר בתנאים סבירים בהחלט עבור אדם שזו עיקר פרנסתו. ואגב, פיטורים עדיין אפשריים שם. עד כמה שידוע לי האוניברסיטה הפתוחה עדיין לא קרסה. מי יודע, אולי לטווח הארוך היא הרוויחה צוות מרצים מרוצה ונאמן יותר.

  4. הפחד הגדול שלי הוא שההסתדרות תצליח לאגד עובדים בחברות הייטק- זה יהרוס את הכלכלה של המדינה. איזו חברה תרצה להכנס לפעול במדינת ישראל כשהיא חשופה להתאגדויות עובדים, לשביתות, לאיסור פיטורים, לועד שאסור לפטר.

    ההסתדרות שווה אסון למדינה.

    אני מחכה שמישהו בכנסת יבין את זה, צריך לעצור את ההתאגדות המפלצתית הזאת בזמן.