בחירות נובמבר 14': הרפובליקנים עלולים למעוד

מצב של הרפובליקנים השתפר משמעותית, אך גם הניצחון הצפוי לא פותר את המצוקה: הציבור ברובו עדיין רואה את הרפובליקנים כחלק מהבעיה.

במהלך החודש האחרון השתפר מצבם של הרפובליקנים במרוץ לקונגרס • כדי להשתלט על הסנאט זקוקים הרפובליקנים לנצח עוד שלושה סנטורים דמוקרטים מכהנים • אולם סקירת המצב בשטח מגלה כי הבחירות עדיין רחוקות מהכרעה • גם אם הרפובליקנים ינצחו, זה לא יהיה חכם מצידם לראות בכך אישור לדרכם: על-פי הסקרים הציבור ברובו עדיין רואה את הרפובליקנים כחלק מהבעיה • הימין האמריקני, כהרגלו, מצליח לירות לעצמו ברגל. נשמע מוכר?

הרפובליקנים זקוקים לשיפוץ רציני. צילום: wasim muklashy CC BY-NC-SA 2.0 דרך פליקר
הרפובליקנים זקוקים לשיפוץ רציני. צילום: wasim muklashy CC BY-NC-SA 2.0 דרך פליקר

שלושה שבועות לפני בחירות אמצע הקדנציה, זה הזמן לבדוק באיזה מצב נמצאים המירוצים שיכריעו את גורל הבחירות. האם הרפובליקנים יקחו גם את הרוב בסנאט וישלטו ללא מצרים בקונגרס? האם יגדילו את הרוב בבית הנבחרים אבל הדמוקרטים ישמרו על הרוב שלהם בסנאט? מה המשמעות של כל תוצאה כזאת?

לפני שנה היו לדמוקרטים בקונגרס תקוות רבות להשתלט בחזרה על בית הנבחרים ב-2014. מקצוענים מכורים לפוליטיקה היו מלאים סיפורים על המיומנות של הדמוקרטים בגיוס כספים ובגיוס המצביעים לקלפי. התקוות האלה בעיקרן נמוגו. האקלים הציבורי הלאומי הפך לברוטלי וכפה על הדמוקרטים להיכנס למגננה. רק לפני שבוע קיצצה המפלגה בשקט זמן מסך שנועד לשידור תשדירי בחירות במחוזות הנשלטים בידי הרפובליקנים. עד אז הם מיקדו באותם מחוזות מאמצים רבים. ועדיין, נשאר לרפובליקנים מעט מאוד מרחב להגדיל את הייצוג שלהם. התקרה שלהם בבית הנבחרים היא כנראה 250 מושבים בשעה שכרגע הם מחזיקים 234. בעדכון האחרון שלו הכליל הדו"ח הפוליטי של קוק 26 מושבים דמוקרטים בין אלה הנתונים בסכנת הפסד, ורק 11 רפובליקנים. מה תהיה המגמה של המירוצים האלה, נצטרך להמתין ולראות. יש סבירות שהרפובליקנים ירוויחו בין שבעה ל-15 מושבים בקונגרס.

ככל שיזכו ביותר, זה יהיה אולי נחמד יותר מבחינתם אבל כבר עכשיו הם אוחזים ברוב מוצק בבית הנבחרים, כך שזכיות נוספות בבחירות של נובמבר משמעותן כעין פוליסת ביטוח למקרה של תנופה אלקטורלית של הדמוקרטים ב-2016. כשמפלגה שומרת על אחיזתה בבית הלבן, אפקט שולי המעיל אינו משמעותי לגבי המירוצים לקונגרס ולמושלי המדינות. מלבד שנת 1964 שאז פעל האפקט של רצח קנדי, צריך ללכת אחורה עד 1948 כדי למצוא מקרה שבו היתה גם המשכיות בבית הלבן (טרומן) וגם תוספת מכרעת לדמוקרטים בקונגרס. כך שאם הילארי קלינטון תזכה ב-2016 קשה לצפות שעל הניצחון שלה ירוויחו הדמוקרטים עוד 25 או 30 מושבים בבית. וגם זה לא משהו. כדי להשיג אז רוב משמעותי למשילות יצטרכו הדמוקרטים לזכות ב-40 מושבים חדשים. כך שהישג אלקטורלי רפובליקני משמעותי בעוד שלושה שבועות יקדם אותם מאוד לקראת חסימת רוב ליברלי עד 2019.

הדמוקרטים מגייסים את האבולה

באשר לבחירות לסנאט החדשות עבור הרפובליקנים מתחלקות לטוב, הרע והמכוער. במהלך החודש האחרון השתפרה העמדה של הרפובליקנים באופן מכריע בשלושה מרוצים שבהם המפלגה חייבת לנצח נגד סנטורים דמוקרטים מכהנים. באלסקה דן סאליבן פתח פער נגד מארק בגליץ' הדמוקרטי. הסקרים האחרונים מראים שהדמוקרט מפגר ב-5 אחוזים והוא תקוע על שיעור תמיכה נמוך של 42 אחוזים. קשה לעשות סקרים באלסקה כך שאף פעם אי אפשר לדעת עד שסופרים את הקולות. בכל מקרה הרפובליקנים יכולים להרגיש בנוח שם בצפון.

בארקנסו, הרפובליקני טום קוטון שומר על פער הובלה מוצק על פני הדמוקרט מארק פראיור. עד לא מכבר דובר על כמה פראיור טוב מול המראיינים. אך בשבוע שעבר שאלו אותו שאלה פשוטה, איך הממשל מטפל בנושא האבולה. הוא ענה בתשובה שאיננה תשובה – משהו בנוסח טד קנדי שהסביר בזמנו למה הוא רוצה להיות נשיא. באותו זמן, קוטון הגיב למסע שמנהל ביל קלינטון לטובת יריבו: "אני לא מודאג מהתמיכה של קלינטון במארק פראיור. אני מודאג מהתמיכה של פראיור בנשיא אובמה". זה היה בול. השמרנים יהיו ודאי מעודדים מאוד אם קוטון יהיה סנטור. יחד עם בן סאס מנברסקה, שינצח קרוב לוודאי, מדובר בזינוק משמעותי של רמת האוקטן האינטלקטואלי של המפלגה בסנאט. אי אפשר לומר שהרפובליקנים לא זקוקים לזה.

בלואיזיאנה הרפובליקני ביל קאסידי שומר על הובלה מול מארי לאנדריו הדמוקרטית. נראה שהפער גדל וקאסידי מתקרב לנתון הקריטי של 50 אחוזים. צפוי מירוץ צמוד שבו לקאסידי יש סיכויים טובים יותר לנצח.

גם מאיווה מגיעות לרפובליקנים חדשות טובות. ג'וני ארנסט, קצינת קבע בעברה, פרצה משום מקום בתחילת השנה ולכדה את תשומת הלב של הממסד המפלגתי כמו גם של פעילי השטח. היא ניצחה יחסית בקלות בפריימריז, ויצרה לעצמה פער הובלה מרשים מול הדמוקרט ברוס בריילי. זה בדיוק ההיפך ממה שחזו חכמי וושינגטון לפני שנה. אז זה נראה שהדמוקרטים הולכים לזכות בכל הקופה כאשר גייסו למירוץ את בריילי, חבר בית הנבחרים, בעוד שרשימת המועמדים הרפובליקנים היתה מאוד לא מרשימה. עכשיו זוהי ארנסט שהפכה לכוכבת ובריילי נחשף כטיפוס אפור המועד להתבטאויות מביכות. בהתחשב בחוסר הפופולאריות של הנשיא, והנטייה המאפיינת של איווה לעצמאות עקשנית, המפלגה הרפובליקנית יכולה להיות אופטימית לגבי המירוץ הזה. ועדיין, כאשר 15 אחוז עדיין לא החליטו, שום תוצאה לא יכולה להיחשב לסגורה בשלב זה.

המרוץ מתחמם. צילום: Stephen Melkisethian CC BY-NC-ND 2.0 דרך פליקר
המרוץ מתחמם. צילום: Stephen Melkisethian CC BY-NC-ND 2.0 דרך פליקר

האם בראון יאכיל את המדען בצרצר?

בקולורדו עמד קורי גארדנר משך חודשים ארוכים תחת מתקפה בלתי פוסקת מצד הסנטור הדמוקרטי המכהן מארק יודול. זה מיקד את ההתקפה בעיקר בנושאי הפלות ואמצעי מניעה. רק לפני חודש המוסכמה היתה שגארדנר דועך, אלא שהוא מראה סימני חיים לאחרונה. ממוצע הסקרים מלמד על שוויון במירוץ של קולורדו. כמו איווה, קולורדו היא מדינה שבאמת יכולה ללכת לכאן או לכאן, וכאשר הנשיא אובמה אינו פופולרי יש לגארדנר לפחות סיכוי שווה להשיג ניצחון. הדמוקרטים לא יכולים לחוש ביטחון כאשר האיש שלהם, יודול, ששלט בתקשורת משך הקיץ, נשאר תקוע על שיעור תמיכה של כ-45 אחוז. זהו אזור סכנה מובהק למועמד מכהן שנלחם להיבחר שנית.

ולבסוף, מתברר שמבחינת הרפובליקנים ישנה גם ניו המפשייר, שם הם יכולים לזכות בניצחון העודף. זה שינוי דרמטי. באוגוסט, נוירו-ביולוג מפרינסטון בשם סם וואנג – הוא עומד בראש תאגיד הבחירות של פרינסטון – צייץ בטוויטר בגיחוך קל: "חברים, אני מבקש! אם ג'ין שאהין (דמוקרטית) תפסיד לסקוט בראון (רפובליקני), אני מבטיח לאכול חרק כלשהו". יש עדיין סיכויים טובים שסם וואנג לא יהיה חייב לבלוע צרצר, אבל הסיכויים פחות טובים ממה שהוא היה רוצה. הסקרים האחרונים מראים ששאהין מובילה, אבל בראון נמצא בעמדת תקיפה לניצחון – בפיגור של כחמישה אחוזים. מצבו לא מי יודע מה משום ששאהין קרובה ל-50 אחוז והוא יזדקק לכל העזרה שיוכל לקבל מאלה שטרם החליטו.

הקמפיין השלילי עובד

ועכשיו החדשות הרעות לרפובליקנים. מועמדים רפובליקנים שהיו אמורים לתת פייט במישיגן, מינסוטה ואורגון התפוררו. הם נמצאים בפיגור של כעשרה אחוזים או יותר. זה פער שקשה מאוד לסגור בכמה שבועות. זוהי אכזבה לרפובליקנים. בייחוד במישיגן. בהתחלה הקמפיין שלהם הכניס את הדמוקרט גארי פיטרס למגננה, אך השמאל יצא בהתקפת נגד על המועמדת טרי לין לאנד, שנחשבה כמבטיחה בעבר. קרעו אותה שם לגזרים ונראה שאפסו סיכוייה.

בצפון קרוליינה הסנטורית המכהנת קיי הייגן החזיקה מעמד על ידי ניהול קמפיין שלילי חזק נגד טום טיליס הרפובליקני. למרות שכל הקמפיינים היום הם נגטיביים, לדמוקרטים בכל זאת אין כמעט על מה לרוץ. יודול הדגיש את הנושא של הדמוקרטים שמכונה "המלחמה נגד הנשים", ופראיור אפילו ניסה לנצל את מגיפת האבולה. בצפון קרוליינה הייגן תקפה את טיליס שהיה יו"ר הקונגרס המקומי שהוא מאוד לא פופולרי. כנראה שזה עובד והיא מחזיקה בפער של 3 אחוזים. עם זאת, היא לא פרצה מעבר ל-45 אחוזים. בצפון קרוליינה זה יהיה צמוד ומתוח עד הסוף.

חדשות רעות לרפובליקנים גם בג'ורג'יה וקנטאקי. הרפובליקנים מובילים בשתי המדינות בפער של 3 עד 5 אחוזים, אבל כיוון שהנשיא כל כך לא פופולרי אפשר להגיד שהדמוקרטים מחזיקים מעמד. יש לרפובליקנים יתרון אבל כמות המשאבים שהמפלגה היפנתה לשם היתה יכולה להיות מנוצלת טוב יותר לו הופנתה לקולורדו ולאיווה.

ולבסוף, הפרק המכוער של החדשות. מריבות פנימיות בקנזס פוגעות קשה במועמד שהוא הסנטור פט רוברטס. הוא יכול היה לקחת את המירוץ בהליכה. אבל אז הדמוקרטים הוציאו מהמירוץ את המועמדים שלהם והחליטו לתמוך במועמד העצמאי גרג אורמן. מחוגי הסקרים משתוללים. אבל זה הימור די בטוח שאורמן מוביל עכשיו. תוצאה של יריה ברגל מצד הרפובליקנים. הסיכוי של רוברטס הרפובליקני הוא בכך שקנזס נחשבת למדינה רפובליקנית וכל מה שהוא צריך זה לגייס את תומכי המפלגה ללכת לקלפי ולהצביע שוב לטובת המועמד שלה. בנוסף, למרות טענות ההסוואה של אורמן שהוא "עצמאי" – בדיקה מקרוב מגלה צבעים של דמוקרט. יש גם תחושה שהוא לא מתאים למשרה רמה בסנאט. הוא רמז שאולי יחליף מפלגות כשיגיע לסנאט, והתחמק בצורה מגושמת משאלות קשות לגבי חוק הבריאות של אובמה. יהיה לו קשה מאוד לגייס את כל הדמוקרטים לטובתו.

הכל רק לא הוא. צילום: John Althouse Cohen CC BY-SA 2.0
הכל רק לא הוא. צילום: John Althouse Cohen CC BY-SA 2.0

ניצחון רפובליקני יועיל לחסימת אובמה

גם בדרום דקוטה מתבשל משהו מכוער. המועמד הרפובליקני המושל לשעבר מייק ראונדס, מוצא עצמו במירוץ משולש. מצד אחד מועמד דמוקרטי ריק וויילנד, ומנגד רפובליקני שהפך לעצמאי לארי פרסלר – הוא גם תמך פעמיים באובמה. ראונדס הוביל בבטחה לאורך כל הדרך, אבל בזמן האחרון הוא שוקע בגלל גילויים שונים מתקופתו כמושל. מתחריו צוברים תמיכה והמפלגה הדמוקרטית החליטה להזרים לדרום דקוטה מיליון דולר לצרכי הקמפיין. זה היה אמור להיות ניצחון קל לרפובליקנים. אבל זה בדיוק מה שאמרו גם על המירוץ לפני שנתיים בצפון דקוטה, שם הפסיד המועמד הרפובליקני הבטוח.

בסיכומו של דבר, התמונה המתקבלת היא כזאת: לרפובליקנים יש כנראה יתרון ברור נגד שבעה סנטורים דמוקרטים מכהנים (אלסקה, ארקנסו, איווה, לואיזיאנה, מונטנה, דרום דקוטה, מערב וירג'יניה). בקולורדו – שוויון. והמועמדים בניו המפשייר ובצפון קרוליינה מסוגלים לנצח למרות הפיגור שלהם. לסנטורים המכהנים בקנטאקי וג'ורג'יה יש אתגר רציני. בקנזס הרפובליקנים בפיגור. הם זקוקים לניצחון מול שישה מכהנים כדי להשיג רוב בסנאט. בחירות אמצע הקדנציה מתבהרות במהלך חודש אוקטובר, אפילו לקראת סופו. למרות שיש לרפובליקנים יתרון, אין פריצת דרך מכריעה. כך שהשליטה בסנאט היא עניין שיכול ללכת לכאן או לכאן.

גם אם הרפובליקנים ישתלטו על הסנאט, זה לא יהיה חכם מצידם לראות בניצחון אישור לדרכם. לכל היותר, פירוש הדבר שהציבור רוצה לאזן ואולי אף לחסום את ברק אובמה. על פי הסקרים הציבור עדיין רואה ברובו את הרפובליקנים כחלק מהבעיה. די להביט לעבר קנזס שהיא מדינה אדומה כהה כדי להבין מה חושב הציבור ומה ההשלכות של זה. אורמן, שהוא חידה למעשה, ניצב בעמדה שהוא יכול להביס רפובליקני ששירת בקונגרס למעלה מ-30 שנה. כל זה במדינה שהפעם האחרונה שהצביעה לנשיא דמוקרטי היתה לפני 50 שנה. כך שהשתלטות על הסנאט אמנם תועיל מאוד בעצירתו של אובמה לקראת השנתיים האחרונות שלו, אבל הרפובליקנים יטעו אם יראו בכך הצבעת אמון במפלגתם.

__________

המאמר פורסם במקור במגזין ה'וויקלי סטאנדרט'. אנו מודים להם על הרשות לתרגמו.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. צריך להתסכל על זה ככה; ראשית, אם הרפובליקאנים זוכים ב-66 מושבים, יש להם רוב קטנטן שתלוי בקולו של קול בסנאט, והוא לא משנה עובדתית כלום. אובמה ישתמש בוטו שלו בכדי לחסום כל דבר שהם מעבירים, ורוב קטנטן לא מקנה להם שום אופציה ממשית (כמו להדיח נשיא או לפסול חוקים). שנית – הם לא סתם פייבוריטים בלקיחת הסנאט. הם מגנים על 15 מועמדים בעוד הדמוקרטים מגנים על 21. בבחירות הבאות, לעומת זאת – הדמוקרטים יהיו פייבוריטים לקחת חזרה את הסנאט כי הם יגנו על 13 מועמדים בעוד הרפובליקנים על 21 מועמדים, וזאת בתוספת של בחירת לנשיאות – בהן הדמוקרטים יוצאים הרבה יותר לקלפיות. יתרה מזאת – סנאט רפובליקני רק יועיל להילרי קלינטון במסע הבחירות שלה – משום שהיא יודעת ששום דבר לא הולך להשתנות בשנתיים הקרובות, ואז היא תוכל להגיד שהקונגרס הרפובליקני הוא חלק מהבעיה. ואל תשכחו שבמידה והרפובליקנים משיגים 5 מועמדים, ואין לשום מפלגה רוב בסנאט, כוחו של סגן הנשיא מקנה לו את זכות הקול המכריע.

  2. דבר נוסף שאתם שכחתם, אגב, זה שהחדשות האחרונות על נישואים חד מניים הן מקשה קשה לרפובליקאנים. גם משום שזה נוגד את אמונתם, וגם משום שזה מקשה על המועמדים שלהם להציג אידאולוגיה סדורה. בקולרדו, למשל – לכאורה מדינה מתנדנדת וצמודה, שרק השבוע זכתה לאשר נישואים חד מיניים, ינצל מארק יודל את האטמפוספירה הזו בכדי ללעוג למקבילו על זה שהתנגד לנישואים חד מיניים – ובעוד הדמוקרט יוכל להציג משנה סדורה בעניין, הרפובליקאני ינסה להתחמק.

    1. צודק לחלוטין. הימין צריך לקבל את העובדה שהומוסקסואלים קיימים, הוא לא ישנה את זה, וזה מפתח גדול לקבלת "לגיטימציה" ולזכות במרכז המתנדנד