"העתיד הצפוי לרוסיה, במילה אחת: קטסטרופה"

המצב ברוסיה מידרדר, אך האזרחים מסרבים לראות במנהיגם הכל-יכול את האחראי הבלעדי למשבר • מחיר הנפט צנח בכ-50%, והסעודים בשלהם: "לא נאפשר לא לרוסיה ולא לאיראן למכור נפט ללקוחותינו" • פוטין, מצדו, תוקף את המערב ומחפש סוכנים זרים • המדפים מתרוקנים אך המחסניות מתמלאות, ודרום-מזרח אוקראינה ימשיך לבעור

תמונה מונפשת של יער מושלג, ועליה רובצת שורה של מספרים דו-ספרתיים. מדי פעם הם מתעדכנים, לרוב, כלפי מעלה. מנגינה נוגה מושמעת בלופ אינסופי. לא, לא מדובר ביצירה של בן טיפש-עשרה שלמד את יסודות ה-HTML. ברוכים הבאים לאתר "הזֶן הרוסי" הזוכה לכמאתיים אלף כניסות מדי יום. המספרים המסתוריים מייצגים את שער הדולר, שער היורו ומחיר חבית נפט, בהתאמה. הבעלים, איש ההיי-טק הרוסי מיכאיל ליסניאק, אומר כי האתר שבנה תוך כמה שעות, הוא מקום אידיאלי לחובבי המדיטציה: "כולם מדברים על משבר הרובל. ברגע מסוים החלטתי להפסיק להתרגש ובמקום זאת להקים אתר בעל השם "הזֶן הרוסי, חסר המשמעות והרחמים" (על משקל הביטוי "המרד הרוסי, חסר המשמעות והרחמים" שטבע המשורר והסופר אלכסנדר פושקין).

נכון לרגע כתיבת שורת אלה, שער הדולר טיפס ל-59 רובל. לשם השוואה, בינואר 2014 הוא עמד על 32 רובל בלבד. ישראלית שלמעלה מעשור מתגוררת באחת הערים הגדולות ברוסיה, מבקשת עצה מחבריה לרשת הפייסבוק. בשנים הללו היא התפרנסה מהוראת עברית, אז מאז השבוע האחרון המשכורת החודשית שלה עומדת על פחות מאלף דולר. המורה שוקלת, אפוא, לשוב אל המדינה העברית וחותמת את הסטטוס במילים "אני בפאניקה. עכשיו זה רשמי".

אנטולי שְפֶּרְך הוא איש חינוך ותיק האחראי לפיתוח פרויקטים בתחום הוראת מדעי המחשב בסנט פטרסבורג. בניגוד לאחרים, הוא לא מתכוון לעזוב את רוסיה. "אני ועמיתיי לעבודה קשורים לשפה הרוסית ולמנטליות, אנחנו לא סתם אנשי IT שיכולים לעבוד בכל מדינה נתונה. מה שכן, כולנו מנבאים שחורות ומגדירים את העתיד הצפוי לרוסיה במילה אחת: קטסטרופה". אלא שזהות האחראיים לאסון הממשמש ובא לא כל כך נהירה לאזרחי רוסיה. שפרך רחוק מלעשות הכללות, אולם לדעתו מרביתם של הרוסים מפנים את זעמם לפקידי הממשלה ולצמרת השלטונית. "רק מעטים מבינים שהאחראיות הבלעדית מונחת על כתפי האחד והיחיד, האיש שעל פיו יישק כל דבר ברוסיה", נאנח שפרך.

רשתות השיווק הגדולות מזכירות סצינות מהעבר הסובייטי. המדפים מתרוקנים, אזרחי רוסיה למודי התהפוכות קונים מכל הבא ליד, כדי להיפטר מהרובל הצונח: מסכי מחשב, תנורי אפייה, וגם כוסמת הנחשבת לאמצעי מספר אחד בעתות מצוקה והישרדות. הקונים מריצים בדיחות על לקוח נלהב במיוחד שביקש לרכוש אפילו את הקופה הרושמת.

 נס פצלי שמן

מסיבת העיתונאים שקיים נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ביום חמישי שעבר לא הוסיפה לתחושת הביטחון של תושבי המדינה. הוא הדף ביקורת כנגד הבנק המרכזי, הזכיר את המשבר שפקד את רוסיה ב-2008 וציין כי גם הפעם יינקטו אמצעים זהים. אלא שלפני שנים הכלכלה הרוסית ניצלה בעיקר הודות לעלייה במחירי הנפט, אשר התחרשה במקום הנכון ובזמן הנכון, אחרת רזרבות מטבע החוץ של רוסיה היו מתרוקנות כליל.

במקום לפרט דרכים להבראת הכלכלה הרוסית שנשענת ברובה על יצוא נפט גולמי (39%) ונפט מזוקק (15%), פוטין הביע תקווה לעלייה החוזרת במחיר ה"זהב השחור" שלפני חצי שנה פתח במסלול הנפילה מאיגרא רמא של מעל ל-100 דולר לחבית לבירא עמיקתא של 58 דולר לחבית, נכון לרגע כתיבת שורות אלה. בעתיד הקרוב המחיר לא אמור לנסוק בחזרה, וזאת מכמה סיבות עיקריות.

ראשית, החל מהרבעון הראשון של 2014 ההיצע עלה על הביקוש. זאת משום שארצות הברית פיתחה וניצלה לצרכיה את טכנולוגיית הפקת הנפט מפצלי שמן, דבר שמניב 9.1 מיליון חביות נפט ליום. בקצב זה עד 2019 ארה"ב עשויה לעקוף את סעודיה ולהפוך למפיקת הנפט הגדולה בעולם. שנית, הכלכלה הסינית מזה כמה שנים חווה האטה משמעותית. היקפי הצמיחה הדו-ספרתיים הם נחלת העבר. קצב הצמיחה של כלכלת סין עומד היום על 7.5% לשנה, והדבר משפיע בעקיפין על מחירי הנפט. שלישית, ב-27 בנומבמר החליטו מדינות אופ"ק שלא לצמצם את תפוקת הנפט ולקבוע את היעד על 30 מיליון חביות ליום. למה? התשובה נמצאת בפי הנסיך טורקי אבן פייסל אל-סעוד, נציג הממלכה הסעודית: "אנחנו לא מתכוונים לוותר על השווקים שלנו. לא נאפשר לא לרוסיה, לא לאיראן, לא לניגריה ולא למדינות אחרות למכור נפט ללקוחות של סעודיה".

מתקרב, מתרחק וחוזר חלילה

כשם שנשיא רוסיה חסך במילים על מנת לתאר את המצב הכלכלי, כך התיר את חרצובות לשונו מהרגע שניתנה הזדמנות להשתלח במערב. פוטין התייחס לסנקציות שהוטלו על רוסיה כאל פעולה שנועדה למנוע מהאומה הרוסית לשמר את עצמה, האשים את ארצות הברית בסיפוח טקסס ולקינוח השווה בין רוסיה לדב שרודף להנאתו אחרי חזרזירים,  בעוד שהגורמים החפצים ברעתו מעוניינים לגרש אותו מן היער ולקשרו לשלשלאות ברזל.

דימה קורס, דוקטורנט באוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת אריאל וחוקר במרכז ICRES, לא הופתע מהתקיפות של פוטין. "ציניות ופרגמטיות הן שתי תכונות המאפיינות את צמרת המשטר הרוסי", אומר קורס, "אלא שמאז ומעולם בבסיס ההתנהלות של ממשלות רוסיה לדורותיהן עמדה השקפת יסוד אימפריאליסטית. נציגי האגף הלאומני, אנשי רוסיה הגדולה היו פעילים אפילו בתקופת כהונתו הליברלית יחסית של בוריס ילצין".

לדעתו של קורס, מדיניות החוץ של רוסיה מתפתחת במעגלים: "תחילה יש התקרבות למערב, אלא שבהמשך מדיניות הפנים עומדת בסתירה להתקרבות זו, ואז הידידות הופכת לאיבה אנטי-מערבית. ילצין ניסה להתקרב למערב, אך המלחמה בצ'צ'ניה שינתה את הכיוון. אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר פוטין ואנשי הביעו הזדהות עם המערב, אלא שהמהפכה הכתומה באוקראינה ב-2004 ופלישת הצבא הרוסי לגיאורגיה הפכו את היוצרות. גם הנשיא מדבדב ניסה לשדר פתיחות. בסופו של דבר המעגל נסגר, וכך קיבלנו את פוטין בגלגולו החדש והתוקפני".

יחד עם זאת, היו דברים שנתנו אינדיקציה להתרככותו של הנשיא הכל-יכול בסוגיית דרום-מזרח אוקראינה. בין היתר, פוטין דיבר על המרחב הפוליטי האחיד של אוקראינה. רבים ראו בכך רמז לכך ששתי ה"רפובליקות העממיות", מעשה ידי הבדלנים, שקמו בדונייצק ובלוהנסק לא יסופחו לרוסיה, בניגוד לתכנון הקודם. כמו כן, מפת רוסיה שהוצגה על מסכי הפלזמה הענקיים באולם שבו התקיימה מסיבת העיתונאים, באורח פלא לא הכילה את חצי האי קרים. פאשלה של גרפיקאי או הצהרת עמדה מכוונת?

ויאצֶ'סְלב ליחָאצ'וֹב, חבר המועצה המתאמת של התאחדות הארגונים והקהילות היהודיות של אוקראינה, נשמע פסימי. הוא משוכנע כי נשיא רוסיה לא יחדל מלהתערב בנעשה באוקראינה. "ההיסטוריה מלמדת אותנו שלרוסיה תמיד היה כסף לניהול מלחמות. אפילו בשנות ה-90, עם התפרקות ברית המועצות, רוסיה הייתה פעילה למדיי באבחזיה ובטרנסניסטריה, סייעה לבדלנים וליבתה את אש הסכסוך. לא נראה לי כי משבר הרובל ישנה כהוא זה את כוונותיו של פוטין".

יומיים אחר כך, ב-20 בדצמבר, ולדימין פוטין הצהיר על כך ששירותי הביון הזרים הרחיבו את פעילותם ברוסיה, וכי למעלה מ-230 סוכנים זרים נחשפו במהלך השנה החולפת. כלי תקשורת שונים החלו בחיפושים קדחתניים אחרי אותם הסוכנים הגלויים והסמויים ואף נקבו בשמו של רומן סוּלְז'יק, אחד המנהלים בבורסת מוסקבה. לדעת המבקרים, עליו היה להפסיק את המסחר בניירות הערך ולא לגרום להיחלשות נוספת של הרובל. עיתונאים לא חסכו כל פרט מחשיד בקורות חייו של סולז'יק: הוא אזרח אוקראינה, הוא למד בארצות הברית, הוא השתתף בהפגנות האופוזיציה הרוסית ב-2011.

                       המחירים עולים והתורים משתרכים מחוץ לחנויות 

שירים בגנות אובאמה

המשבר הנוכחי התחיל להתפשט לעבר המדינות השכנות. ממשלת בלארוס הטילה מס בשיעור של 30% על רכישת מטבע זר והגבילה את אופן שימוש בכרטיסים בנקאיים. נשיא המדינה אלכסנדר לוקשנקו שבעבר זכה לכינוי "הדיקטטור האחרון של אירופה", חתם על חוק המאפשר חסימה מיידית של אתרי האינטרנט. על אף שהחוק ייכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2015, עד כה נחסמה גישה לעשרות אתרי חדשות עצמאיים. שרת המידע ליליה אנאניץ' אף קיימה שיחה עם נציגי התקשורת וביקשה מהם להשתמש במידע המגיע אך ורק ממקורות רשמיים ולסקר את הנעשה ברחבי המדינה "מתוך האינטרסים הלאומיים של בלארוס". חרף הבטחתו של לוקשנקו כי המצב יתאזן תוך חצי שנה, האזרחים הפשוטים סירבו לשבת בחיבוק ידיים. תופעת ההסתערות ההמונית על מוצרי חשמל, ריהוט וכלי עבודה שרבים היו עדים לה במוסקבה, הגיעה למינסק בירת בלארוס בממדים נרחבים הרבה יותר.

ביום ראשון עצרה המשטרה קומץ מפגינים שתלו שלט עם תמונה של פוטין, סמל המשחקים האולימפיים, סילואטה של מטוס הבואינג המלזי העולה באש וכיתוב "המשבר החורפי היה בלתי נמנע". אכן, לצניחתו של הרובל יש מספר מרכיבים. אולימפיאדת סוצ'י שנערכה בפברואר השנה פערה חור עצום בתקציב. דימה קורס מספר על שיחה שקיים עם בכירים בעיריית סוצ'י. הם הודו כי על מנת לצאת מהגירעון התקציבי, יש למשוך לעיר כ-7 מיליון תיירים לשנה. זוהי משימה בלתי אפשרית, לאור העובדה כי בשנת 2014, על אף האולימפיאדה, אירוע גרנדיוזי ומיוחצן שאין כמותו, הגיעו לסוצ'י 5 מיליון תיירים בלבד.

לא מעט אזרחי רוסיה מעריכים כי משבר הרובל יביא להקשחת העמדות של המשטר הקיים. לפי מכון הסקרים "לבאדה", 36% מקרב תושבי מוסקבה סבורים כי בשנים הקרובות רוסיה תהפוך לדיקטטורה. 40% מניחים כי יש סבירות לפוגרומים ולאירועים אלימים על רקע לאומני. מחוץ למוסקבה הנחשבת למעוזם של אנשים משכילים ומבוססים, פוטין עדיין זוכה לתמיכה גורפת, וההסברים שלו בדבר מעורבות המערב במשבר הרובל בהחלט מתקבלים על דעת תושבי הפריפריה.

עיתון "קומסומולסקיה פראבדה" הנפוץ הכריז על תחרות הצ'אסטוּשְקות, שירים קצרים ומחורזים בסגנון עממי שעוסקים באקטואליה. אירינה מעיר ריאזאן מדווחת כי היא ואהוב ליבה קנו גפרורים, מלח וסוכר, ואילו את אמריקה ואירופה הם שולחים לעזאזל. ולדימיר מניז'ני נובגורוד חותם את יצירתו במשפט המחץ "נשרוד את המשבר קל יותר מארה"ב". גם נימה גזענית לא נעדרה מהצ'אסטושקות המודרניות. ויאצ'סלב מעיר וורנ'ז מתחייב לא לשתות יותר קפה, זאת משום שלמשקה הזה ולנשיא אובאמה יש אותו צבע.

ארץ לבנה, עתיד שחור

דימה קורס מדגיש כי לא ניתן לחזות את תוצאות המשבר: "מצד אחד, העם הרוסי מאז ומעולם התייחס בחרדת קודש אל הצאר והבדיל בינו לבין השרים. אחוזי התמיכה הגבוהים שפוטין זוכה להם מלמדים כי העם מוכן לגונן על הצאר מפני מזימות המערב. מצד שני, העם לא יהסס לעשות לינץ' באנשי הפמלייה של הצאר. ככל שהמשבר יחריף, היציבות תפחת. לא מן הנמנע כי ראשי המחוזות, כגון קלינינגרד, טטרסטן או המזרח הרחוק הרוסי יתחילו לשאול את עצמם: מה היה קורה אילו היינו יותר עצמאיים, כמו המדינות הפדרליות בגרמניה, למשל? אולי היינו עוברים את המשבר ביתר קלות?".

ובינתיים ברק אובאמה בראיון לרשת ה-CNN לא נמנע מלעקוץ את יריבו המוסקבאי באלגנטיות מופגנת. "לפני שלושה-ארבעה חודשים תיארו את פוטין בתור רב-אמן שניצח את המערב. עכשיו הוא ניצב אל מול מטבע קורס, משבר עצום וכלכלה מצטמקת. הוא לא דומה לבן אדם שניצח אותי או את ארצות הברית".