ב-31 לחודש אני ישן בשקט

עייף מנדודי שינה, טרוט מחשבה וסתור מיקוד, תידרש לחזור לאקסל ולעדכן את האכזבות במינוס, ואת הניסים בפלוס. איכשהו זה יתאזן. ואז אתה תישן ללילה אחד שלם.

עייף מנדודי שינה, טרוט מחשבה וסתור מיקוד, תידרש לחזור לאקסל ולעדכן את האכזבות במינוס, ואת הניסים בפלוס • איכשהו זה יתאזן. היד הנעלמה של הכלכלה תעשה יד אחת עם ההשגחה העליונה. ואז אתה תישן. ללילה אחד שלם

4876138459_056bd3473b_o
לרבע את המעגל. צילום: Luigi Mengato CC BY SA 2.0

פ', מהבחורים המצוינים שמטיסים אווירון בחיל האוויר, החליט שהגיע הזמן לעשות שינוי: לקחת חל"ת ולהיות יזם. הוא הכין לי קפה והתחיל לספר ולשאול. ודיברנו על חזון, על כישלון, על אקסלים ועל אינטואיציה, על הקשבה ליועצים ועל שחייה נגד הזרם, על בדידות מזהרת ועל עבודת צוות. ודיברנו על תזרים ועל שינה. נפגשנו מאוחר ובהתכתבות המקדימה הקנטתי אותו אם עשר בלילה זה לא מאוחר מידי – אתה לא טס מחר? זכר לאותו הלילה שבו נטשו אותנו טייסי הבלק-הוק הגיבורים בתוככי שטח אש בנחל ניצנה כי התרגיל התאחר והם היו חייבים לישון, ואיך חזרה הפלוגה 15 קילומטרים ברגל במקום לטוס.

אתה תישן רע בין הראשון לעשירי, אמרתי לו. בשלושים או כבר קודם תשלם לכל הספקים – במיוחד לקטנים, בגלל ההזדהות. שנינו חיילים, אתה עדיין, אני כבר פחות – אבל כבר בתחילת החודש תציק לך כובד האחריות של קדושת היום העשירי – המשכורות. יתעכבו תשלומים ואתה תכין תכנית ב'. ובעשירי כמו שעון אתה תעביר בדרך לא דרך את המשכורות לחיילים שלך. סליחה – לעובדים שלך. תבין, עסק קטן זה קצת כמו קולחוז – אין פערי מעמדות, ולפעמים אתה בתחתית השרשרת. אנחנו שנינו חיילים, אני כבר פחות, אבל לאכול אחרונים זה הרגל שלוקח הרבה זמן להרוג.

ומה אחר כך? אחר כך יבואו נדודי השינה שבין העשירי לחמש עשרה. תבין, כבר ירית את כל מה שיש לך, ועתודות לא נראות בעין. אתה תנהל קרבות מאסף מנומסים בתקווה להכניס את הפירות הביתה עד החמש עשרה. כמה כבר תוכל להיות עויין כלפי היד שחותמת? זה בטוח, אתה תישן גרוע בין העשירי לחמש עשרה. מבחוץ תהיה מנומס עם דגש על נון שלנט, מבפנים יהום לך הסער, אם היית יכול, היית מטפל בזה עם מסק"ר.

איכשהוא זה יעבור, תכנית ב' תישאר במגירה, עם תרגולי תושיה כאלו אחת לחודש כבר יהיה קשה להרוג את מפעל חייך. ועדיין, על חרבך תחיה ודומה שלנצח תהלך על פי תהום. עייף מנדודי שינה, טרוט מחשבה וסתור מיקוד, תידרש לחזור לאקסל ולעדכן את האכזבות במינוס, ואת הניסים בפלוס. איכשהו זה יתאזן. היד הנעלמה של הכלכלה תעשה יד אחת עם ההשגחה העליונה. ובשש עשרה אתה תישן. ללילה אחד שלם.

Travelist employees visiting what will become their new offices  on March 12, 2007. Amishay and Zion Madmon, 52, an entrepreneur who has led several successful initiatives in the Israeli market founded the startup company Travelist in 2005. At the beginning of 2007, Travelist's small group of investors decided to try and translate the local success into new markets. The small company has grown rapidly and moved into its new spacious offices. The Israeli hi-tech industry has gained a solid reputation in the world over the past decade. It is considered to be a fertile source for innovative and revolutionary products, inventions and technologies. Most of its success is attributed to its human resources. Photo by Gili Yaari/Flash90. *** Local Caption *** ???? ????? ?????  ????? ??? ?? ??????? ???????? ??????? ???????
כמו חיילים, אבל פחות. צילום: גיל יערי /פלאש90

"ואז?" הוא שואל, "אפשר להוריד כוננות לשש שעות מטכ"לי? מותר להוריד נעליים?" שנינו חיילים אני מזכיר לו ודאגה לפרט זה ערך, בשבע עשרה ייכנס אליך עובד ואתה תבין לבד מהדלת שנסגרת ומהברק בעיניים. זה מקרה חירום ואתה תשדר לו פאסון, יהיה בסדר, ראה את העניין כסגור, הסר דאגה מליבך. והמעמסה תעבור אליך. תבין, עסק קטן – גם אם מנהל אותו אימפריאליסט עם תסביך גדלות – הוא כמו משפחה, הוא גולני. והלך לך הלילה של השבע עשרה. ההפסקה נגמרה, להכניס ראשים חזרה.

מכאן זה במורד עד סוף החודש. אתה תתחיל לנהל דיאלוגים עם עצמך, לקוות שהפעם החתימות ייחתמו, האישורים יינתנו, הדואר לא יעכב, וכל ההשגות יבואו על פתרונן עד השלושים. של החודש הזה, לא של החודש הבא. ואי אפשר להכין את הקרקע? כמו בצבא? אנחנו חיילים, אתה זוכר, חולשה זה לחלשים ואם תשדר אותה יטילו בך ספק. אתה תדגמן אוליגרך, תבלום זעזועים כלפי מטה, ותיענה לכל גחמה מצד כל לקוח. "זה שום דבר" ו"אין על מה", תדווח ברשת קשר חוץ. "רק תשלמו בזמן" תזמזם לעצמך ברשת הקשר הפנימית.

לקראת השלושים אתה תניע את התזרים החוצה, ובדיוק בזמן או אפילו קודם תעמוד בהתחייבויותיך לאחרים. תבין, בעסק קטן וצעיר המרחק בין התזרים והאידיאל עדיין קטנים, אין פונקציונרים, אין בעלי תפקידים, אתה הופעה של איש אחד על במה מאולתרת, והיד שאוכלת היא גם היד שמאכילה, היא היד שחותמת והיא גם היד שנכווית. היד היא ידו של חייל. היד נאה תדרוש, ונאה היד תקיים.

ובשלושים זה יגיע, כל מה שהיה אמור להגיע בשלושים שעבר אבל התעכב, ואף על פי כן נוע תנוע, ואתה תרוויח ואתה תתרחב ותגדל, ותגייס עוד עובדים ותשיג עוד לקוחות. אבל לפני כן אתה צריך לחשוב איך תעבור את השבוע הבא, כי אם לא תעבור לא תגדל. אם לא תעבור, תתרסק ולא תהיה. כשטסת איימו עליך אלף סיבות התרסקות אפשריות, אבל עסקים מתרסקים תמיד בגלל סיבה אחת.

אבל אתה חזק וקשוח ותעבור גם את השבוע הבא. חיילים כמונו קשה לדכא, כבר יצאנו ממצרים, מלבנון, מעזה, ואתה תעבור גם את זה. תהיה עייף מתמיד, אבל כנראה שב-31 תוכל לישון טוב. ואם תגדל, רס"ן פ', בטוח שתזכור איך היית גדול כשהיית קטן – הרווחת את זה ביושר, ואתה תישן על זה שנת ישרים וגיבורים. אך בזאת תיבחן – האם בגדלותך תמשיך לשלם כמו החייל שהיית?

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *