הגיע הזמן: הרפורמה שתחסל את יוקר המחיה

הרפורמה בענף המזון עליה הכריז שר האוצר, היא טובה וחיונית מאין כמותה. הורדת המכסים, הסרת הרגולציה וחיסול התכנון המרכזי, יובילו לירידת מחירים משמעותית

מחירי המזון יצנחו. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

"צריך בסוף גם לדאוג לצרכנים, לשמונה מיליון אזרחי מדינת ישראל. אנחנו כל הזמן מגנים על כולם חוץ מעל הרוב", אמר השבוע שר האוצר משה כחלון. הרפורמה הצפויה בענף החקלאות, עליה הכריז כחלון, עשויה להיות המשמעותית ביותר שנעשתה בישראל בתחום הכלכלה ויוקר המחיה, מזה זמן רב. הרפורמה זכתה לתגובות חיוביות רבות בתקשורת ובציבור, אך מצד שני, ובאופן לא מפתיע, ראשי הקרטלים החקלאיים יצאו כנגדה באופן חריף. על מה בעצם המהומה?

הרפורמה: שני שלבים

הרפורמה תוכננה על-ידי משרד האוצר, ושורשיה נמצאים כבר בחוק ההסדרים האחרון. מדובר בתכנית דו-שלבית: שלב מיידי, ושלב המתוכנן לתחילת שנת 2017. מטרת השלב הראשון היא הגדלה של היצע המזון בשוק, אשר תוביל להורדת מחירים. כיצד יגדל ההיצע? על-ידי הפחתה חלקית של המכסים על בשר, דגים, שמן, רסק עגבניות, ירקות ועוד. הפחתות המכסים צפויות להישאר על כנן באופן קבוע.

השלב השני והמשמעותי יותר, המתוכנן לתחילת 2017, כולל ביטול מוחלט של המכסים על ייבוא כמעט כל מוצרי המזון הטרי. בנוסף, יבוטל התכנון והפיקוח בענף הביצים והחלב; כלומר, חסל סדר ויסות הייצור מלמעלה ופיקוח המחירים, אשר מנעו תחרות ופגעו במנגנון המחירים הטבעי. זאת ועוד: החברוּת במועצות הייצור החקלאיות תהפוך להיות וולונטרית; עד היום כל חקלאי היה חייב לשלם דמי חבר ולהיענות לדרישות המועצות, ללא בחירה מצדו. לאחר הרפורמה הדרישות הללו יבוטלו.

הפתיחה העצומה של משק החקלאות והמזון לתחרות פנימית ובינלאומית, צפויה להוביל להגדלת הרווחה לצרכן. התחרות בין החקלאים תגבר, הייבוא יגדל, ההיצע יעלה, והמחירים ירדו. יותר איכות ומבחר, בפחות כסף.

אכן, חקלאים רבים שהתרגלו למעטפת ההגנות הנוכחית צפויים להינזק מהמהלך, ולכן הממשלה החליטה לסבסד אותם באופן ישיר על מנת לפצות על הירידה בהכנסות. הסבסוד הישיר יעיל יותר כלכלית, ועדיף בהרבה על פני המציאות השוררת כיום.

שוק חופשי מוביל לתוצאות טובות יותר מאשר שוק מתוכנן ומפוקח. כמה קל להבין את זה, אבל כמה קשה להבין מדוע לקח זמן כה ממושך להחליט על הרפורמה, במיוחד כאשר צוללים לתוך הנתונים שעומדים מאחוריה. מזעזע לגלות כיצד אינטרסים צרים של הלובי החקלאי, הובילו למצב שבו העניים בישראל משלמים הון רב על מוצרי מזון בסיסיים.

אז למה לנו רפורמה?

כדי להבין למה באמת צריך את הרפורמה, נתחיל מדו"ח מרכז טאוב. המרכז פרסם בשנה שעברה דו"ח מטריד שהתבסס על נתוני משרד הכלכלה, לפיו מחירי המזון בישראל עלו בקצב גבוה בהרבה מהמחירים בענפים אחרים. החוקרים תלו את התופעה בעיקר בתחרות המעטה הקיימת בענף, וכן בחסמי ייבוא. הסתכלו למשל על הגרף הבא:

ישראלים קונים מעט מאוד מוצרי מזון מיובאים. מקור: מרכז טאוב

בגרף ניתן לראות שבענף המזון, בו המחירים עלו כאמור באופן משמעותי ביחס לענפים האחרים, שיעור הייבוא נמוך מאוד. בעוד 70% מהצריכה הפרטית בישראל מוקדשת למוצרים מיובאים, בענף המזון צריכת המוצרים המיובאים עומדת על 15% בלבד מסך הצריכה בענף. מסקנה: הפיקוח, המכסים והתכנון בשוק המזון והחקלאות, הגבילו את הייבוא והובילו לעליית מחירים לא מוצדקת ולא יעילה. המועצות החקלאיות הרוויחו והתעשרו על חשבון אזרחי ישראל.

העלייה במחירי המזון גבוהה בהרבה מיתר הענפים. הפקה: מרכז טאוב

המועצות יהפכו לחלק מההיסטוריה?

הרפורמה כאמור, כוללת גם את ביטולן של כל המועצות החקלאיות, כולל מועצת החלב והביצים, הלול, הצמחים, הדבש ועוד ועוד. על מנת להבין את המשמעות של ביטול המועצות, שווה להציץ בדו"חות המחקר של פורום קהלת.

הפורום הוציא לאור שני דו"חות המתמקדים ברפורמות הדרושות בשווקי הדבש והעופות בישראל. בנוגע למצב בשוק הדבש, כתבו החוקרים: "המחקר העלה כי אין אח ורע (בעולם) ליצירת רגולציה לצורך פיקוח כלכלי והגבלת התחרות כפי שהדבר נעשה בישראל". בהמשך נכתב: "בסוגיית יבוא הדבש מוצע כי במקביל לרפורמה במשטר מכסי המגן על תוצרת חקלאית בכלל, יבוטל בהדרגה המכס הגבוה המוטל על דבש ושוק הדבש ייפתח לתחרות על-ידי יבוא". כלומר, שילמתם 45 שקלים על צנצנת דבש – בהשוואה ל-20 שקלים במדינות המערב – בגלל פיקוח מחירים, הגבלת תחרות ותכנון מרכזי. הרפורמה החדשה צפויה לחסל את התופעה הזו.

ומה לגבי מועצת הלול? גם כאן, הבעיות והפתרונות דומים: "פתיחת השוק להתנהלות שוק חופשי, הן במשק הביצים והן בפטם, נחוצה ביותר כדי להביא להתייעלות השוק ולהורדת מחירים לצרכן", אומרים כלכלני הפורום, וממליצים: "פתיחת משק הלול בישראל על כל מרכיביו לפעילות חופשית, הפסקת משטר התכנון והמכסות, הסרת מכסי המגן באופן מדורג והסרת הפיקוח על המחירים", וגם "תמיכה בהתיישבות ובחקלאות בפריפריה בסבסוד ישיר בהתאם לתכנית רב-שנתית". המהלכים הללו בדיוק צפויים לפי התכנית שפרסם משרד האוצר.

המצב הקיים מגדיל את אי השוויון

חקלאות היא ענף תעשייה חלוצי ופסטורלי, הנהנה מתדמית ערכית וחברתית. מפתיע אפוא לגלות שהמצב בפועל הפוך, והרפורמה צפויה דווקא להגדיל את השוויון בחברה ולהקטין את העוני. כיצד?

בשנת 2014, פרסם מכון ירושלים לחקר שווקים נייר עמדה בנושא החקלאות בישראל, והאיר זווית שאיננה רווחת בשיח התקשורתי: מסתבר שעומס הביורוקרטיה בענף המזון פוגע בראש ובראשונה בעניים ומגדיל את אי השוויון בחברה; קרטלים שמנים הזוכים דרך קבע להגנה ממשלתית ולסובסידיות עושים זאת על חשבון הציבור, והמעמד הנמוך ומעמד הביניים הם הראשונים להיפגע מכך. שחרור הביורוקרטיה והפסקת התמיכה בקרטלים צפויה לשים סוף למצב.

יתר על כן. שאול קירשנבום, חוקר המכון, מצא שמשק בית בחמישון התחתון מוציא בממוצע כ-1,200 שקלים בחודש על מזון, כאשר רוב רובן של ההוצאות הן על מוצרים שזכו להגנה ממשלתית. משק בית בחמישון התחתון הוציא פי שניים על מוצרי מזון מוגנים מאשר החמישון העליון. כלומר, ההגנה הממשלתית על המזון היוותה למעשה מס רגרסיבי – העניים במדינת ישראל מממנים את החקלאים. סיבה מספיק טובה לרפורמה?

טוב שנזכרנו: ישראל מצטרפת ל-OECD

אם לא השתכנעתם מהנאמר עד כה, אז אפשר לצרף לשורת הגופים התומכים ברפורמה גם את ה-OECD. בדו"ח ה-OECD על ישראל לשנת 2016, מופיע הנתון המדהים הבא: מכסות הייצור והייבוא, יחד עם הפיקוח על המחירים, אחראיות ל-80% מהתמיכה הממשלתית העקיפה לחקלאות, לעומת כ-20% בלבד בארצות-הברית ובאירופה. לפי חוקרי ה-OECD, כאן טמונה הסיבה המרכזית ליוקר המחיה בישראל. תמיכה עקיפה כה גדולה בחקלאות מובילה לתחרות מועטה ולחוסר יעילות קיצוני, שמגולגלים לכיס הצרכנים.

החסמים לייבוא הם מהגבוהים ביותר ב-OECD. מקור: OECD
החסמים לייבוא הם מהגבוהים ביותר ב-OECD. באדום: ישראל. מקור: OECD

בגרף הבא ניתן לראות כי בין השנים 2005 ל-2013, שיעור עליית מחירי המזון בישראל היה הגבוה ביותר מתוך כלל מדינות ה-OECD. כאשר לוקחים בחשבון שאין בישראל תחרות מספקת בענף, הדברים ברורים ומובנים:

עליות המחירים הגבוהות ביותר ב-OECD. הפקה: מכון ירושלים לחקר שווקים.

תהיו כחלונים

גם הכלכלן פרופ' עומר מואב הביע את תמיכתו ברפורמה, והמליץ על מעבר לסבסוד ישיר במקום סבסוד עקיף באמצעות מכסים והגבלות: "כאשר מסייעים לחקלאים על-ידי חסימת תחרות, דרך מועצות ייצור שקובעות מכסות ואיסור (או מגבלות) על יבוא, התוצאה היא סיוע לחקלאים במחיר כבד – כל שקל רווח לכיס של החקלאי פוגע ברווחת הצרכן בהרבה יותר משקל. לכן, מוטב לסייע על-ידי תשלום ישיר לחקלאי".

הרפורמה הצפויה היא אפוא רפורמת השוק החופשי החשובה ביותר מזה זמן רב. הציבור בישראל, ובייחוד העניים, צפוי ליהנות מרווחה גדולה יותר בשל הרפורמה. שר האוצר כחלון איננו בדיוק איש השוק החופשי האידיאלי, והוא פועל גם ליישומן של הצעות פופוליסטיות, אך במקרה הזה יש לברכו על הכוונה להגדיל את התחרות בשוק המזון ובחקלאות. מדובר בעניין שהוא מחויב המציאות.

הממשלה אמנם תעניק סובסידיות לחקלאים, כפיצוי על ההפסדים שייגרמו להם בעקבות המהלך – אך נראה שאין מנוס ממהלך זה. ישנם רבים שיצקצקו על הפיצויים הצפויים, אבל יש לזכור שרומא לא נבנתה ביום אחד. הרפורמה לא תעבור ללא פיצוי לחקלאים.

ואחרי הכל, ייתכן שיש עוד מה להדק וללטש ברפורמה. בראיון לאתר YNET, אמר השר כחלון כי "יש מוצרים שאם אנחנו נוריד להם את המכסים זה לא יגולגל לצרכן, אנחנו לא נהיה שם. רק איפה שהצרכן ייהנה, שם אנחנו נהיה", והוסיף ש"חברות הגדולות שמייצרות, שעד היום יכלו לייבא, הן כבר לא יוכלו לייבא, ונכנסים רק שחקנים חדשים שיוכלו באמת להתחרות". הדברים הללו נראים כניסיון נוסף לתכנן ולהנדס את השוק החופשי, באופן שיוביל לחוסר יעילות ולפגיעה בתחרות. יש לקוות שהם ייקחו חלק שולי בלבד, אם בכלל, בתכנית הצפויה.

בהנחה ובתקווה שהרפורמה אכן תצא לפועל – מהלך שייכנס להיסטוריה הכלכלית של ישראל – אולי הגיע הזמן להוציא את "תהיו כחלונים" מהבוידעם?
____

חננאל ארמן הוא סמנכ"ל מכון פרידברג לכלכלה

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

19 תגובות למאמר

  1. לא לשכוח יבוא ומכירה של מוצרים שאינם בעלי חותמת כשרות, מה שגם מייקר את המוצר.

  2. איזה סלט של מאמר! הכל בפנים! מכון ירושלים לחקר שווקים הוא היחיד מכל הנזכרים עם אורנטציה קפיטליסטית אמיתית, והוא אכן לא מדבר על פתיחת שוק ליבוא אלא על עומס הבירוקרטיה והקרטלים הממשלתיים. פתיחת השוק ליבוא צריכה להעשות לא כדי להגביר תחרות שזו סיסמא בולשביקית אלא מפני שאין לממשלה זכות להגביל את אפשרות הרכישה של האזרח. זהו ותו לא. מתקבל רושם מהמאמר שהחקלאי יכול היה להעלות את המחיר כרצונו בהעדר תחרות, אז היכן המליונרים הגדולים של החקלאות? החלק הארי של המחיר של כל מוצר הממשלה משלשלת לכיס שלה באמצעות מיסים. הבשורה האמיתית היא ביטול המכסים, אם אמנם זה יתרחש.

  3. אחת הבעיות היא שסוחרים שייבאו סחורות מח"ול ולא ישלמו מכס ינכסו רווחים לעצמם כי מי יוכל לפקח על מחירם כמה יבואנים שיעשו יד אחת ינצלו את הןרדת המכס לטובתם ולנו זה יעלה אותו דבר . הצעה פשוטה יותר היא להחזיר לאזרחים את המס שגובה המכס עבור המזון באופן ממוצע למשפחה. ישירות לחשבון הבנק/דואר.

    1. כדאי להבין לפני שכותבים.
      סכומי המכס על מזון מיובא הם אפסיים, כיון שהמחיר הגבוה של המוצר המיובא גורם להמנעות מקנייתו.
      אין למדינה כסף לחלק מרווחים אלו.
      העונש של המכס לאזרח הוא המחיר הגבוה של המוצר המקומי.
      וזה הולך לחקלאי, למעבד ולמתווך.
      ובניגוד לאנונימי מס 2, אין כל מיסוי על פירות וירקות, ואני אכן ראיתי חקלאים עשירים. אכן- העובדים קשה ובכשרון, ועם הרבה פועלים זרים.

  4. הכל טוב ויפה, אבל או שהממשלה תתחיל לסבסד חקלאות או שרוב החקלאות (ערך ציוני, לא?) תחוסל.
    זאת מכיוון שרוב החקלאות בעולם המערבי מסובסדת.
    ממשלת ישראל מצאה פתרון אחר לסבסוד – מכסים ומכסות.
    אם הפתרון יבוטל – או שיסבסדו חקלאים ישירות מהתקציב, או שרוב החקלאות תלך.

    1. או שיורידו מיסים / יבטלו מיסים וכמובן הסרת כל הרגולציה וכל ההקצאות הבירוקרטיות והחקלאות תשגשג , נניח ואתה מבטל את מס הכנסה ומשאיר רק מס עקיף של 10% קבוע במקום של תשלום מע"מ, החקלאות הישראלית תוכל להתחרות עם כל יבוא וארץ אחרת. ולא צריך סובסידיות ולא תמיכות שהכל שוחד, קשרים, הסתאבות, הפיכת היצרן העצמאי לתחמן סובסידיות ולתלוי בקשרים עם המרכזים והעסקנים. במקום מדינת עבדים ארץ חופשית

  5. יש כאן סלט והרבה שטויות שלא קשורים אחד לשני ועוד להגיד "הרפורמה שתחסל את יוקר המחיה".
    הרבה פרשנויות הם בגדר הערכות והשארות בלבד כולל מאמר זה.
    אניי יתחיל בזה לחסל את היוקר המחיה זה אמרה שחורגת מפורפורציות . אם באמת נתניהו היה רוצה שכחלון יעשה את עבודתו כראוי הוא נותן לו גם את תיק של ועדת הכספים אז באמת הייתי אומר שהוא עשה משהו כראוי אבל גם את זה הוא לא עשה.

  6. האם הרפורמה כוללת הפחתת/ביטול המכסים ההזויים על יבוא מוצרי חלב?

  7. איזה כותרת !! לכתוב "הרפורמה שתחסל את יוקר המחיה" לא ידעתי שאתה מגיד עתידות הרי כמה תוכניות ורפורמות עשו במדינה ולא עזרו?

    ואם לדבר על החקלאות בישראל שכרגע המצב בקרשים עכשיו התחום הזה יחוסל לגמרי

    איזה סלט המאמר הזה עושה

  8. הקיבוצים הם עשירי ישראל
    יש להם רק הכנסות
    את ההוצאות הם מגלגלים לפתחה של המדינה והונאות: בורסה, נדל"ן; בניה בלתי חוקית, סיפוח שטחי מדינה ואוצרותיה מקורות מים, כסף זר ו"סיבוב" על החיטה והבקר

    הונאות וחובות עתק למדינה, חובות שלא יוחזרו

  9. יש כאן מספר סוגיות:

    א. כיצד קורה ה"נס" שתפוקת החלב של הפרה הישראלית והמטע הישראלי הם מהגבוהים בעולם, מחירי המזון מהגבוהים בעולם, והחקלאים שלנו אינם עשירים? ברור שחלק מהתשובה הוא כל גוזרי הקופונים, המארגנים והמשווקים שבדרך: כל מועצות הייצור וקרטלי השיווק. ככל שיפורקו מהר יותר – ייטב לכולנו. הלובי החקלאי הוא אחת מקבוצות הלחץ החזקות במדינה, ויש להעריך את כחלון על האומץ להתעמת איתו ולפרקו.

    ב. האם מכסי ייבוא המזון בישראל סבירים? ברור שמכסים גבוהים כל כך לא רק פוגעים בצרכנים ישירות, אלא גם אינם מאלצים את המשק המקומי להתייעל, להשתפר ולגלות את הענפים בהם יש לו יתרון יחסי. מכסים גבוהים יוצרים חממה מגוננת. והגנת יתר מפנקת אינה טובה יותר מחוסר הגנה. למעשה הם הופכים את החקלאות הישראלית למעין מונופול. ומונופול החקלאות הישראלי אינו יעיל יותר ממונופול החשמל הישראלי. מכאן, חובה להפחית מכסים. אך חשוב לעשות זאת בהדרגה כי גידולי חממה מפונקים לא יעמדו ברוח פרצים.

    ג. בהנחה שמאוד חשוב שימשיכו לגדל תפוחים במטולה ועגבניות בערבה (בשל יותר מסיבה אחת) – איך ידאגו שהחקלאים לא יאלצו לעזוב את משקיהם ולחפש פרנסה בערים? יש מקום לחשש שהבטחה זו של הממשלה לא תמומש טוב יותר מההבטחה "יש פיתרון לכל משפחה בגוש קטיף". הייתי רוצה שכחלון יציג לציבור תוכנית מפורטת ולא יסתפק בהצהרת כוונות.

    ד. האם צעדים אלו מספיקים בכדי להתמודד עם יוקר המחייה? לא לגמרי. עדין נותר להתמודד גם עם ריכוזיות היתר בענף רשתות השיווק.

    1. קמיליה יקרה (זו ההזדמנות להביע הערכה רבה לאיכות כתיבתך):

      סעיף ג שלך עוסק בבעייה האמיתית של התכנית: הצורך הלאומי להחזיק קרקעות מעובדות בכל רחבי המדינה.
      אולם אין כאן בעייה ממשית: פירות וירקות בישראל זולים משמעותית מבשאר ארצות ה OECD.
      לא בענפי הצמחים בעיית יוקר המחייה.
      ואם משהו אינו מקולקל- לא צריך לתקנו.

      והיכן הקלקול? הקלקול נמצא בחקלאות בעלי החיים: ביצים, עופות, דבש, וחלב ומוצריו.
      ענפים אלו אינם חשובים לעתידנו ולרווחת התושבים יותר מאשר תעשיית הטכסטיל מנוחתה עדן.

      כשם שאורגים ותופרות עברו למקצועות המייצרים יותר ערך (כולל בשרותים- מה רע בהם?), כך יוכלו לעבור הסבה גם מאביסי עופות וחולבים לא יעילים.
      עובדים יקרים (תרתי משמע) אלו מייצרים זיהום סביבתי עצום (כדאי להציץ בנהר שתן הפרות הזורם לכינרת מקיבוץ מיצר, למשל), וממילא מייבאים את מזון החיות שלהם- כך שאין להם כל ערך לאומי אסטרטגי. (גילוי נאות: הח"מ איננו צמחוני כלל).

      אכן, האיחוד האירופי מסבסד בהון רב את יצרני החלב שלו.
      אך איננו צריכים לעשות את אותה הטעות ולסבסד את אלו שלנו, אלא דוקא לנצל לטובתנו את הטעות האירופית. לקנות את החלב ואבקת החלב האירופים הזולים, כשם שאנו קונים טכסטיל הודי ווייטנאמי זול, ולהשקיע את זמנם של חקלאינו החרוצים בענפים בהם יש לנו יתרון יחסי (ומצדי שיהיו בתעשייה, בשרותים או בקיט).
      ואני מנחש שרפתות בנות אלף פרות ויותר לא תיסגרנה, גם בתנאי התחרות.

    2. קמיליה איך שזה נראה דווקא יבוא יהיה טוב עם הצרכנים אבל רוב הסיכויים שיגרום לקריסת החקלאות בארץ ע"י כך שזה כבר לא ישתלם להם לעסוק בענף הזה .
      צר לי להגיד לך אבל היום הרבה חברות לא רוצות לעשות עסקים עם המדינה וזה בשל העניין הפשוט שהם מושכים את התשלומים שלהם וזה מגיע עד אי תשלום. ועוד לבטוח בהבטחות של הממשלה? רק חברות ענק יכולות לשתף פעולה ולבטוח במדינה אבל עסקים בינונים וקטנים כמעט כולם לא בונים על הבטחות של הממשלה וגם לא עושים איתם עסקים .
      זה בינתיים הכל הצהרות כפי שאמרת ומי שאומר שזה יחסל את היוקר המחייה הוא דמגוג וזה בשל שזה רק פרשנות והערכות לגבי מה שיקרה ואם תלכי קצת לעבר את תראי שהיו הרבה מאות מיקרים שרפורמות לא עזרו כלל לכן הדבר היחיד שנותר זה לקוות שזה יצליח

      ולא יכולתי שלא לשים לב לדבריך מצ'לס —->

      "והיכן הקלקול? הקלקול נמצא בחקלאות בעלי החיים: ביצים, עופות, דבש, וחלב ומוצריו.
      ענפים אלו אינם חשובים לעתידנו ולרווחת התושבים יותר מאשר תעשיית הטכסטיל מנוחתה עדן.

      כשם שאורגים ותופרות עברו למקצועות המייצרים יותר ערך (כולל בשרותים- מה רע בהם?), כך יוכלו לעבור הסבה גם מאביסי עופות וחולבים לא יעילים.
      עובדים יקרים (תרתי משמע) אלו מייצרים זיהום סביבתי עצום (כדאי להציץ בנהר שתן הפרות הזורם לכינרת מקיבוץ מיצר, למשל), וממילא מייבאים את מזון החיות שלהם- כך שאין להם כל ערך לאומי אסטרטגי. (גילוי נאות: הח"מ איננו צמחוני כלל)." ערך לאומי אסטרטגי???? אתה רציני בדבריך? תוכל להסביר זאת?

  10. את כל הסחורה שמשמידים
    עקב עודפים
    שיוציאו לשוק
    וכך המחיר ירד
    והחקלאי יקבל את הכסף
    על כל היבול
    וכך המחיר ירד
    והחקלאי לא יתרושש

  11. תשובתי לניר מתגובה 9.2:

    יש משמעות אסטרטגית (בשונה מכלכלית) לענף כלכלי, רק אם הימנעות מקיום אותו ענף תסכן את קיום המדינה במקרי קיצון.
    לדוגמה: ייצור נשק מתקדם, "דימונה", ואפילו ייצור לוייני ריגול.
    דוגמה הפוכה: ענף ייצור התחתונים ע"ש דלתא איננו ענף אסטרטגי, ולא היה.

    ייצור מזון חיוני ובסיסי כמו קמח הוא אסטרטגי גם כן, וכמובן גם גידול החיטה לייצור אותו קמח.
    אך העובדה היא שישראל איננה מגדלת חיטה אף למילוי חלק קטן מצרכיה.
    מדוע? זה לא כדאי כלכלית, וממילא שטח המדינה אינו מספיק לייצור כמות מספקת של חיטה.
    והפתרון: החזקת כמות חירום של חיטה בממגורות, המחליפות את הייצור העצמי לתקופת חירום מוגבלת.
    הממגורות הן הפתרון האסטרטגי לחולשת ענף הדגן בארץ.

    וענפי החלב, הגבינה והעוף? האינם אסטרטגיים?
    ענפים אלו תלויים ביבוא כמויות ענק של תערובת מזון מחו"ל.
    אם ייעצר יבוא זה, נאלץ ממילא לשחוט את כל משק החי תוך זמן קצר. צער בעלי חיים.
    ומכאן, שאין למשק החי תקפות כמשאב אסטרטגי. ואגירת תערובת בממגורות איננה באמת אופציה רצינית.

    כפתרון אסטרטגי לימי אמברגו חלב- קל, יעיל וזול בהרבה לאגור אבקת חלב כתחליף לחלב ניגר, ופולי סויה כתחליף לעופות.
    ואכן הדבר נעשה ע"י "משק לשעת חירום".

    אם יבוא חלב כלכלי יותר לצרכן ולמדינה מיבוא תערובת- מוטב לייבא חלב ולא לייצרו בעצמנו.

    ושוב- אני בהחלט מקווה שענפי משק החי יוכיחו שבניגוד לטכסטיל, הם מסוגלים להתייעל, להתחרות ולנצח בקרב הכלכלי מול היבוא.
    אולם אין הצדקה "אסטרטגית" לסיבסודם ע"י המדינה או הצרכן.

  12. שלום
    אני לא מבין מה ההתלהבות הגדולה מהורדת המכסים. כל עוד לא יטפלו בפערי התיווך כל רפורמה חסרת ערך ומיותרת. שאלה פשוטה למה המחיר בשווקים כמו מחנה יהודה או או שוק הכרמל יקרים במחירי הירקות מאשר בסופר הגדולים? כאשר בעלי הבסטות אינם משלמים מע"מ?
    המחיר לחקלאי הוא פרוטות ספורות והמחיר בשוק הוא מטורף?
    מי שירוויח מהרפורמה יהיו כרגיל בעלי הממון והאזרח הפשוט ימשיך להרגיש את יוקר המחיה . כאשר אין תחרות אמיתית מה יגרום לבעלי הממון להוריד מחירים?
    אני לא כלכלן אבל כאשר בסופר המחיר של תנובה וטרה זהה, זו תחרות? מי שקובע את מחיר המוצר לצרכן הוא בעל החנות ולא החקלאי ולכן אין סיכוי שהמחיר יירד.
    מה שהרפורמה , היא תחסל את החקלאות הישראלית ותגרום לנטישה יהודית של אדמות שתעבורנה לידי קבלנים ערביים שיעשו חקלאות בשיטת הדמן כאשר היהודי יקבל אחוזים בודדים עבור השכרת הקרקע.
    האם לזה אנחנו שואפים?

  13. עם כל הביקורת שיש לי על פרופסור ארנון סופר, לפחות בדבר אחד הוא צודק: חיסול החקלאות הישראלית יוביל למכירה, חכירה או סתם השתלטות של המגזר הלא יהודי על אדמות הלאום. מי שרוצה ציונות צריך לסבסד את החקלאים ,ובכל דרך למנוע אסלאמיזציה של קרקעות המדינה – ראו מה קורה בנושא השתלטות הבדואים על אדמות המדינה הנגב, מחדל ענקי והשתפנות של המדינה היכן שצריך להפעיל במשולב גם כוח וגם מוח… עוד דבר שסופר מתריע עליו ובצדק.

  14. אני מעריך את הביקורות אבל אף אחד לא מוצא דבר אחד טוב? נראה לכם שכחלון פראייר?!!! תנו לבן אדם צ'אנס הוא נוגע בפרות קדושות שאף אחד לא העיז לגעת!! הוא יסודי! והוא יצליח בעזרת השם קצת פרגון לא יזיק לאף אחד ובשביל שינוי מתחילים מדבר קטן..

  15. כמעט בכל העולם המערבי מוענקות סובסידיות לחקלאים.
    במידה והרפורמה תצא לדרך. יגדל היבוא של מזון לאחר הפחתת המכסים. אחוז העניים שהם צרכני המזון הגדולים ביותר יקטן.
    הכסף המועבר היום לעניים יועבר לחקלאים כסובסידיה