אין פרטנר בעבודה, ותודה לשמאל הקיצוני

לאחר שחדרו לשורותיה פעילי שמאל קיצוני, ולאחר שחבריה התבטאו נגד המנון המדינה או השירות בצה"ל, לימין זה היה ברור: מפלגת העבודה איבדה רלוונטיות. נאומו הדרמטי של הרצוג אתמול אישר את הדברים

גלאון ניצחה אותו; הרצוג אתמול. צילום: פלאש 90

נאומו של יו"ר מפלגת העבודה הרצוג אתמול, הוכיח את מה שהימין טוען כבר זמן רב: מפלגת העבודה הפכה למפלגת שמאל קיצוני, טהרני וחסר גמישות. אין פרטנר לאחדות.

אין לדעת מה בדיוק פרטי ההצעה שהרצוג קיבל מהליכוד, אבל בלי ספק היא הייתה נדיבה ביותר ושיקפה את מרב הגמישות שנתניהו יכול היה להציע. אבל כמו ברק לאחר קמפ דיוויד, גם הרצוג גילה שאין לו פרטנר – במפלגתו שלו.

הרצוג אישש בדבריו את מה שכולם ידעו, וגם פורסם לא מעט ב'מידה': השמאל הקיצוני השתלט על מפלגת העבודה. "מתחילת המשא ומתן נוהל מסע מופקר וגס רוח על-ידי קודמתי בתפקיד", אמר הרצוג, ופירט: "ברית יחימוביץ'-גלאון היא זו שהרחיקה ציבור תומכים גדול מהמחנה בגלל עמדות שמאל קיצוניות, רדיקליות, שאינן עמדות שמשקפות את תפיסת עולמנו ואינן מתאימות לנו. אנחנו מפלגת מרכז שמאל ולא מפלגת שמאל קיצוני".

והרצוג הוסיף לתקוף: "אותם אנשים שמטיפים יום ולילה לדבר עם הרש"פ, עם החמאס, עם הגדולים שבאויבי ישראל, פעלו בכל דרך למנוע בדיקת הזדמנות אמתית לחולל שינוי מדיני היסטורי", וכל זה "רק בגלל שמדובר במשא ומתן מול ראש ממשלת ישראל, וזאת מבלי שידעו דבר על פרטי המשא ומתן…לא אאפשר יותר השתוללות של שמאל רדיקלי אלים בתוך המחנה הציוני".

כבר במהלך הבחירות האחרונות התריעו בימין מפני המהפך המסוכן שעברה 'העבודה', במסגרתו שורה של דמויות קיצוניות כבשה את המפלגה. מרב מיכאלי שקראה בעבר לאמהות "לא לשלוח את ילדיהן לצבא", יוסי יונה שתמך בסרבנות לשרת בשטחים והציע לאחד את יום הנכבה עם יום השואה, וסתיו שפיר שטענה כי 'התקווה' הוא המנון גזעני.

זה לא התחיל אתמול. כבר בשנת 2005 החל הסחף לעבר עמדות כלכליות רדיקליות, עם הצטרפותה למפלגה של שלי יחימוביץ', המחזיקה בעמדות קומוניסטיות למחצה. שנים ספורות לאחר מכן, בתום המחאה החברתית של 2011, התארגנה קבוצת פעילים רדיקליים "בוגרי המחאה" במטרה להתפקד למפלגה. הללו התפקדו בהמוניהם לשורותיה, וסיכלו כל ניסיון להצטרף לממשלה. עימם נמנו בין השאר גם פעילי שמאל רדיקליים נוספים: יריב אופנהיימר מ'שלום עכשיו', רחל ליאל מנכ"לית 'הקרן החדשה לישראל', וגם חברי ארגון 'מולד', מיכאל מנקין והלל בן ששון, פעילים לשעבר בארגוני ההשמצה 'שוברים שתיקה' ו'סולידריות שייח ג'ראח'.

זו הסיבה המרכזית שבגינה נמנע הרצוג מלגנות את הארגונים הללו, גם בעיצומן של סערות 'שוברים שתיקה' 'בצלם' ותחקירי 'עובדה'.

בוז'י הרצוג ניסה בשנה האחרונה בכל יכולתו 'למרכז' את המפלגה, אך ללא הועיל. ברית יחימוביץ'-גלאון ניצחה אותו, והוא לא הצליח לגייס אפילו שמונה ח"כים, שליש מכלל חברי מפלגתו, שיסכימו להתחייב להצטרף לממשלה.

מפלגת העבודה במתכונתה הנוכחית סיימה את דרכה. אם בוז'י צודק בדבריו, הוא אכן צריך לחפש לו בית פוליטי חדש: ממלכתי, אחראי, לאומי והגון. לעבודה פשוט כבר אין את זה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

9 תגובות למאמר

    1. למישהו יש קישור להתבטאויות של חברי העבודה המפורטות במאמר?

    2. יוסי שריד אמר, עוד ב-1992 : "יומרץ רבין". ובכן הוא וכל מפלגתו אכן הומרצו. וכך טבעה מפלגת העבודה בים הרדיקליות של מר"ץ. זה קיצו של תהליך ארוך ועצוב, ששומן בהרבה כסף שזרם מארה"ב והאיחוד האירופי, דרך עמותות הקרן החדשה. כך הפכה המפלגה שהקימה את המדינה, למתעבת המדינה.

    3. על גוגל שמעתם? כותבים "סתיו שפיר המנון גזעני" "יוסי יונה סרבנות" מגיעים למקורות.. הכל באינטרנט בימינו, יוטיוב וכו'… שכחתם את זוהיר בהלול הפליסטינאי… חחח העלק מחנה ציוני…

  1. תנועת העבודה הפכה לשמאל קיצוני
    והיא תצטרך להפרד מהקיצונים שבה
    מה שחייב להביא לפילוג
    ואז היא תהיה קטנה וחלשה יותר.

  2. מדוע מערכת התגובות כל כך מיושנת? יש אפשרות לשדרג אותה למשהו בסגנון מערכת התגובות של גלובס/וואלה/NRG/הארץ?

  3. צודק בכול מילה שלו
    מיפלגת העבודה הפכה לשמאל מסוכן קיצוני ורדיקלי

  4. אם אתם כל כך אוהבים את הרצוג אתם מוזמנים לקחת אותו לליכוד ולמנות אותו לשר.
    אנחנו במפלגת העבודה נהיה אלטרנטיבה.