מה מסתיר המבקר שפירא?

בעקבות חשיפת קשרים תמוהים בין משרד מבקר המדינה לעיתונאי רביב דרוקר פנינו לממונה על חופש המידע בלשכת המבקר, בבקשה לקבל יומן פגישות מלא של המבקר ודיווח על קשרים שלו ושל אנשיו עם עיתונאים.

על פי החוק, גופים ממשלתיים מחויבים להשיב לפניות חופש מידע בתוך שלושים יום ממועד הגשת הבקשה, אך את מבקר המדינה זה לא מעניין. נכון להיום חלפו למעלה מחמישים יום ממועד הפנייה אך ממשרד המבקר לא נתקבלה כל התייחסות, מעבר לאישור עצם קבלת הבקשה.

נזכיר: לפני כשלשה חודשים פרסמתי שני מאמרים ביחס למבקר המדינה יוסף שפירא. במאמר הראשון ("שפיראגייט: הדו"ח הפוליטי של מבקר המדינה") ניתחתי את דו"ח המבקר בנוגע לנסיעות ראש הממשלה נתניהו, והראיתי שעל פי הנתונים שהובאו בדו"ח עצמו ברור כי בהתנהלותו של נתניהו לא היה דבר החורג מהנוהג של כלל השרים באותה תקופה, אך משום מה המבקר סימן באופן ספציפי את נתניהו ומיקד בו דברי ביקורת שנכונים לגבי כולם.

במאמר נוסף ("יחסים אסורים? רביב דרוקר ומבקר המדינה") עסקתי בקשר המוזר בין העיתונאי רביב דרוקר ובין מבקר המדינה שפירא, סביב פרשיית 'ביביטורס'. כפי שציטטתי שם, דרוקר סיפר ל'הארץ' כי באחת ההזדמנויות שפירא חיפש אותו כדי "לרצות אותו" באמצעות מסירת 'סקופ'. כך כותב דרוקר:

"רציתי לתת לך ראשון את הסיפור על מי יחליף את לוי", אמר המבקר. "מי?" שאלתי. "עמיחי שי", אמר המבקר בגאווה. "הוא היה ניצב במשטרה. מכיוון שלא ענית", התנצל שפירא, "כבר הוצאנו את זה". החמצתי את הסקופ הענק".

מבקר מדינה שבכבודו ובעצמו מחזר אחר עיתונאי כדי לרצות אותו, זוהי תופעה חמורה. אך בכך לא די. בינואר 2016 מינה שפירא לתפקיד בכיר במשרדו את שותפו של דרוקר ב'תנועה לחופש המידע', פרופ' יורם רבין. מדובר בלא פחות מאשר התפקיד המשפיע של היועץ המשפטי של משרד מבקר המדינה.

דרוקר ו'התנועה לחופש המידע' נמצאים בחזית המאבק נגד נתניהו. כפי שציינתי בעבר, התזמון המפתיע שבו פורסם דו"ח מבקר המדינה על מעונות ראש הממשלה – 17 בפברואר 2015, חודש בדיוק לפני יום הבחירות – תמוה ביותר. סימני השאלה התעצמו לנוכח העובדה שדו"ח המעונות של המבקר ראה אור סמוך למאמרים שפרסם דרוקר ב'הארץ', שבהם השיא עצות למחנה השמאל כיצד להפיל את נתניהו, כאשר באחד המאמרים הוא קרא לעמיתיו לתקוף את אשת ראש הממשלה. בצירוף מקרים מוזר, דו"ח המבקר שפורסם באותם ימים סיפק את הסחורה.

על רקע חשיפות אלו – המעידות על קשרים בעייתיים לכאורה בין מבקר המדינה לעיתונאי בכיר – ישנה חשיבות ציבורית רבה לחשיפת יומן הפגישות של המבקר ורשימת הקשרים שלו עם העיתונות. אך כשם שלכתבותיי ב'מידה' המבקר לא הגיב, למרות פניות חוזרות ונשנות מצד המערכת, כך גם לפנייה על פי חוק חופש המידע הוא לא מגיב.

המבקר שפירא חושב כנראה שהוא מעל החוק. וזה, רבותיי, מטריד ביותר.