כך התמוטטה התיאוריה של גורו השמאל הכלכלי

מחקר חדש שפורסם השבוע מוכיח באופן חד משמעי כי תיאוריית אי השוויון של הכלכלן תומס פיקטי שסחפה את השמאל בעולם ובישראל אינה מבוססת. עוד לא מאוחר לתקן את הנזקים

בסיס עובדתי מעורער. תומס פיקטי, צילום: Metropolico.org CC BY-SA 2.0

"על בסיס מדגם של 19 כלכלות מתקדמות לאורך 30 שנה, לא מצאתי כל עדות אמפירית לכך שהדינמיקה פועלת כפי שפיקטי הציע". במילים יבשות אלו נעץ הכלכלן קרלוס גואס עוד מסמר בארון הקבורה של תומס פיקטי.

בשנתיים האחרונות נחשב הכלכלן הצרפתי תומס פיקטי ל"סופר-סטאר" – אחד הכלכלנים המשפיעים ביותר בעולם. חלק מהעיתונים החשובים בעולם אף כינו אותו ה"כלכלן החשוב של הדור", ו"מרקס המודרני". פיקטי התפרסם ב-2014 כמעט בן-לילה, כאשר הוציא לאור ספר מעמיק ורחב היקף תחת השם "הון במאה ה-21". הוא זכה לפרסום לא רק בשל עבודה אקדמית מרשימה, אלא גם בגלל הרלוונטיות של העבודה האמפירית שלו לשיח הציבורי-תקשורתי, העוסק בדרך קבע בנושאי אי השוויון; עבודתו של פיקטי היוותה גושפנקא לטענות רבות הנשמעות משמאל, שבתורו דאג להחזיר לגורו החדש שלו אהבה רבה.

אך לאחרונה נראה כי השמש אינה מאירה פנים עוד לפיקטי. לפני כחודש הוא התפטר מתפקידו כיועץ הכלכלי של מפלגת הלייבור בבריטניה (בחירה תמוהה כשלעצמה). התאוריה הכלכלית הפופולרית שהוא הציע ספגה מכות קשות, זאת לאחר שכלכלן קרן המטבע הבינלאומית קרלוס גואס הפריך אותה על בסיס מחקר אמפירי שהתפרסם לפני כשבוע; ביקורת שמצטרפת לביקורתם של דארן אכגמולו (גם הוא אחד הכלכלנים החשובים בעולם) וג'יימס רובינסון, שיחד עם כלכלנים בכירים נוספים טענו עוד בפברואר 2015 שפיקטי הגזים, והוכיחו כי טענתו המרכזית – שגויה לחלוטין.

תזכורת קצרה, כדי שכולם יבינו על מה מדובר. הספר "הון במאה ה-21" כלל עבודה אמפירית חדשנית ורחבה, שסקרה את התפתחות אי השוויון בעושר העולמי מאז המהפכה התעשייתית. על פי תיאורו של פיקטי, רמות אי השוויון המודרני בעושר העולמי גבוהות מאוד, ומתקרבות לרמות דומות לאלו של המאה ה-18, בעיקר בכל הנוגע לאי השוויון בין האחוזון העליון לשאר האוכלוסייה. על בסיס העבודה האמפירית, פיקטי אף כלל תאוריה שניסתה להסביר את המצב המודרני. הוא הציע מודל כלכלי על פיו בדרך כלל הצמיחה הכללית נמוכה יותר מרווחי השקעות הון; לבעלי ההון ישנו אינטרס לצבור עושר, דבר המגדיל את אי השוויון; ואילו כאשר הצמיחה הכללית גבוהה יותר, חשיבות צבירת העושר יורדת, ואי השוויון קטן. מפני שבתקופה האחרונה מתבססת צמיחה נמוכה יחסית, העשירים ממשיכים לצבור את הונם ומגדילים אותו, ומפני שרווחי ההון אינם מתחלקים באופן שוויוני – מתבסס אי שוויון גבוה.

פיקטי מסכם את התיאוריה באופן אלגנטי בצורת הנוסחה r > g, כלומר כאשר קצב גידול הרווחים מההון (r) גבוה מהצמיחה (g), חלק ההון בהכנסה הלאומית גדל, וכתוצאה מכך אי השוויון גדל. הפתרון של פיקטי למצב מובן – הממשלה צריכה להתערב, להגביל ולמסות את צבירת העושר על ידי העשירים, וכך למתן את אי השוויון.

טענתו של פיקטי זכתה לפופולריות רבה, מכיוון שהיא גיבתה את הסנטימנט הציבורי הרואה בבעלי ההון את הגורם לבעיות. ממשלות רבות אימצו צעדי מדיניות למיסוי השקעות בהון והגבלת הסקטור הפיננסי, ותורתו הפכה למעין 'אורים ותומים' לשמאל הכלכלי, גם בישראל.

עתה, עם פרסום הביקורות החדשות, מתברר כי רבים הלכו שולל אחר תיאוריה בעייתית, שהביסוס האמפירי שלה שגוי ולא מדויק.

פיקטי לא עומד בביקורת

מאז פורסם הספר, הוא זכה לביקורות רבות. ראשית, טענו מבקריו (ובראשם אכגמולו), מדידת אי השוויון בין האחוזון העליון לשאר האוכלוסייה איננה מדידה רלוונטית – הרי ייתכן מצב בו הפער בין האחוזון העליון לאוכלוסיה הוא גבוה, אבל הפערים בין שאר האחוזונים אינם כה גבוהים. אם כבר מדברים על אי שוויון, מה שרלוונטי הוא אי השוויון בקרב כלל האוכלוסייה, ולא רק החלוקה בין האחוזון העליון ל99% האחרים. דוגמה אחת שהובאה לכך הייתה דרום אפריקה; למרות שבתקופת האפרטהייד לא היה בדרום אפריקה ריכוז עושר גבוה באחוזון העליון –  נוצר בכל זאת אי שוויון גבוה מאוד בין השחורים ללבנים. כלומר, שיטת החישוב הפגומה של פיקטי לא הצליחה לכמת זאת.

מעבר לכך, טענו המבקרים, הקשר הסטטיסטי בין קצב צמיחת ההון לבין אי שוויון הוא חלש מאוד, וממש לא ברור – בניגוד מוחלט לטענתו של פיקטי. בסקר שנערך בשנה שעברה בקרב קבוצת כלכלנים בכירים, התגלה כי 63% מהם לא הסכימו עם הטענה כי הקשר בין צמיחת ההון לצמיחה הכללית משפיע על אי שוויון. זאת ועוד; כאשר לקחו את הנתונים של פיקטי, ובדקו סטטיסטית אם התאוריה שלו מתקיימת החל משנת 1800 עד היום, התברר כי אין שום קשר בין הדברים, וההתאמה הסטטיסטית חלשה מאוד ולעתים לא קיימת כלל. כלומר – צמיחת הון גבוהה לעומת הצמיחה הכללית, לא תרמה לגדילת אי השוויון בין ה-1% העליונים ל99% התחתונים. לטענת מבקריו, מה שהרבה יותר חשוב להבנת אי השוויון הם התהליכים הפוליטיים, תפקיד המוסדות, הטכנולוגיה, ולא דווקא האטרקטיביות של השקעה בהון. פיקטי, כמובן, טען שהשיטות בהן השתמשו מבקריו פגומות. כל זאת – עד לפברואר 2015.

לפני כשבוע התפרסם מחקר נוסף, אשר יקשה על חייו של פיקטי עוד יותר. קרלוס גואס, כלכלן קרן המטבע הבינלאומית, פרסם מחקר אשר בחן באופן אמפירי 19 כלכלות מתקדמות בעולם לאורך 30 שנה. והרי החדשות: אין שום עדות אמפירית לכך שטענותיו של פיקטי נכונות. ואפילו להיפך: ב-75% מהכלכלות שנבדקו, אי השוויון עלה דווקא בעת שהצמיחה הכללית עלתה על צמיחת רווחי ההון.

התקבל בתשואות על ידי השמאל הכלכלי
התקבל בתשואות על ידי השמאל הכלכלי

כולם הלכו שולל

ההשלכות הן כבירות. צריך לזכור שהמחקר של פיקטי איננו תיאורטי – הוא היה בעל השלכה אדירה על קובעי מדיניות. הוא הוביל לחקיקת חוקים חדשים. הוא השפיע על מערכות בחירות. במילים אחרות, פיקטי קרא לקובעי המדיניות למסות ולהגביל את הרווחים מההון, על מנת למתן אי השוויון. על פי המחקרים שסתרו את פיקטי, נראה כי צעדים כאלו יהיו פשוט לא יעילים, מיותרים ואולי אף מזיקים.

אז מה בכל זאת? במחקרו של גואס הובאו מספר הצעות אלטרנטיביות, המגובות במחקרים, לכך שאי השוויון גבוה, למשל, בגלל פערים בכשרון והשכלה, חולשה של המוסדות הממשלתיים, יתרון טכנולוגי הקיים לעשירים, ואולי בכלל נישואים. מחקר חדש מצא כי הסבירות שעשירים יתחתנו עם עשירים עלתה לאורך השנים, וכך החמירה את בעיית אי השוויון לאורך השנים – כלומר, זוהי בעיה שתהיה קשה מאוד לפתרון עבור כלכלנים.

ההסברים החלופיים הם רבים וכנראה שכולם יחד מסבירים את גדילת אי השוויון. אך מה שחשוב להבין הוא שההסבר של פיקטי הוא לא היחיד, הוא כנראה לא נכון, וקובעי המדיניות צריכים להיזהר מחקיקת חוקים נמהרים על בסיס טענות מחוררות, לא משנה כמה סלבריטאי הוא הכלכלן שמוכר אותם.

כך סיים גואס את מחקרו:

חשוב מאוד לדעת אם אכן הקשר בין r – g [קצב צמיחת רווחי ההון והצמיחה] לבין אי השוויון קיים, לא רק לצורך ההבנה הכלכלית של הפעולות האנושית, אלא גם לצורך קביעת מדיניות הנובעות ממסקנות כאלו… אבל, הנתונים הטובים והעדכניים ביותר מראים כי אם מישהו מחפש פתרונות לגדילת אי השוויון בהכנסה, עליו לחפש פתרונות במקומות אחרים.

ובכלל – כאשר מדברים על אי שוויון – יש לזכור כי לא כל אי שוויון הוא רע. אי השוויון מהסוג הטוב נוצר כאשר אנשים נעשים עשירים בעקבות יזמות וכשרון; אי שוויון מהסוג הרע נוצר בעקבות פשיעה, שחיתות ופרוטקציוניזם ממשלתי.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

49 תגובות למאמר

  1. כלכלה זה לפחות חצי מדעי החברה. אי השיוויון הכלכלי הוא אחד המדדים החשובים ביותר לבריאות של חברה.
    אי שיוויון גדול יכול להשפיע גם על בטחון מדינה. כך שלא חייבים לבדוק את זה רק במגרש הכלכלי אלא אפשר לבדוק את זה גם במגרש החברתי ושם התוצאה היא חד-משמעית – אי שיוויון גדול פוגע במדינה

    1. אני אוהב אנשים שכותבים "התוצאה היא חד-משמעית" בלי לספק הוכחות חד-משמעיות.

    2. בצפון קוריאה אין אי שוויון.

    3. לאלה אופק
      הבדל ביחס בין גובה הריבית לשעור הצמיחה מביא לשינוי הבחירה בין:
      1. הפקדה בבנק וקניית אג"ח (עדיפה כשהריבית עדיפה).
      2. השקעה בנכסים ראליים צומחים. (עדיפה כשהצמיחה גבוהה יותר).

      בכל מקרה הקפיטליסט "השמן והקרח" יעדיף לצבור גם הון וגם נכסים, ואין לו העדפה רגשית לבחירה בין השניים.
      בשני המקרים רוחי ההון, בין אם ריבית ובין אם דיבידנד/תשואת מנייה, לא יחולקו לנצרכים.

      ודאי שאין קשר בין הריבית והצמיחה המשפיעים על מנהגי ההשקעה להכנסת עבודה ולמס עליה: מי שחי מרוחי השקעות עובד בלהשביח את השקעותיו, ולא תמצאי אותו בודק תיקים בקניונים או מדלג בין פיגומים. כידוע, למי שעובד אין זמן לעשות כסף.

      ולהבהיר את עמדתי: גם הסוציאליסטים צפויים מאד.
      אם תקבלי טלפון ספונטני מפעיל חברתי, "פעיל שלום" או עסקן מפלגת שמאל אין בכוונתו להציע לך ערך (שרותי סלולר, ניהול תיקים ופנסיה, חבילת תוכן) תמורת ערך (כספך).
      החברתי אינו מאמין בסחר חליפין מגעיל ושמנוני. הוא מאמין בהעברות חד צדדיות. הוא יציע לך להעביר ערך (כספך, זמנך, שמך הטוב, פתק בקלפי) לאנשים המתמחים בהשמדת ערך. (יורשי מאו, לובשי חולצות צ'ה, שוברים שתיקה, BDS, מרצ).

    4. בצפון קוריאה יש אי שוויון.
      יש את כמעט כולם שגוועים ברעב, ואת השליטים והמקורבים, וחלק מהצבא שחי בעושר.
      כך בכל מדינה קומוניסטית דיקטטורית.

    5. למצ'לס: אני מבין שאינך אוהב אנשי שמאל קיצוני ובולשביקים. אני מבטיח לך שאיני כזה.
      כלכלה גם קפיטליסטית נשענת על הוגנות, על תחרות חופשית. כיום אין בזה תשואה גבוהה.
      בדברים הלא חוקיים (כסף שחור, סמים, הימורים, קשרים, שחיתויות) יש תשואה גבוהה הרבה יותר.
      בהמשך למה שתארת בעצמך לקפיטליסט השמן והקרח אין העדפה רגשית, וגם אם כן, בזכות הגלובליזציה תוכל לעסוק בזה למשל באפריקה.
      לסוחרים המוסריים יותר אפשר לעטוף את זה במכשיר כלכלי מתקדם ולהציג רק את התשואה. לזה בטח אינך מתנגד. זה כמו לאכול בשר.
      האם בבנקים יש תחרות?, מתווה הגז?, ביטוחים?, דיור?. האם הגופים האלה מהשוק הפרטי מייצרים לנו ערך או גו(נ)בים מאיתנו ערך מופקע?
      אתה תמשיך לייבש את שלולית ה- BDS.
      נחשול של קפיטליסטים חזירים, רובם גם לא מהארץ – ישטוף אותנו, לא תדע מאיפה זה מגיע. לא תדע למה זה מגיע, או הכי גרוע – תאשים את הערבים שמשתפים פעולה עם השמאל הקיצוני ובג"ץ.
      כדי שלא תאשים אותי שאני קומוניסט מתחזה אומר רק שצריך להגביל את הקפיטליזם מלמעלה – נגד מונופולים ומקסימום רכוש אישי של 100 מליון דולר. בדומה למגבלה שנכפתה על הקפיטליזם של שכר מינימום (הרי אין לקפיטליזם התנגדות לעבדות מבחינה תורתית). כל היתר – ניידות תעסוקתית, יוזמה חופשית ועוד – הכל צריך להישאר כשהיה

  2. "הוא הציע מודל כלכלי על פיו כאשר הצמיחה הכללית נמוכה יותר מרווחי השקעות הון, לבעלי ההון ישנו אינטרס לצבור הון, דבר המגדיל את אי השוויון; ואילו כאשר הצמיחה הכללית גבוהה יותר, בעלי ההון יעדיפו להשקיע באפיקים אחרים במשק, ההון חוזר לשוק ואי השוויון קטן."
    קראתי את הספר לפני שנתיים, אבל אם אני זוכר נכון, הוא טוען שכאשר הצמיחה הכללית נמוכה יותר מרווחי השקעות ההון אז ההון יגדל יותר מהר משאר המשק – כי ההחזר עליו גבוה יותר מהצמיחה במשק – ולכן אי השוויון יגדל. לא זכור לי שזה קשור לכך שבעלי ההון יעדיפו "לצבור הון" (מה זה אומר בכלל? שהם לא ישקיעו את זה כי יש רווחים נמוכים כי הם מעדיפים 0 רווחים על פני רווחים נמוכים?).
    כלומר נראה לי שבעלי ההון ימשיכו לפעול באותה צורה בין אם הרווחים ממההשקעות גבוהים או נמוכים יותר מהצמיחה הכללית. הגורם לאי השוויון הוא שבעלי ההון יתעשרו יותר מהר מהשאר כאשר הרווחים גבוהים יותר מהצמיחה הכללית וכך אי השוויון יגדל.
    יכול להיות שאני פשוט לא זוכר את הספר, אך אם יש מישהו אחר שמסכים איתי, אשמח אם יציין זאת.

    1. תודה על התגובה, ערכתי מעט את הפסקה בשביל לדייק יותר.

    2. נראה לי שהבנת יפה מאוד. כל עוד התשואה על ההון גדולה מתשואה על עבודה והמס המשולם על ההון קטן מהמס המשולם על עבודה הרי התמריץ הוא לצבור הון. אל תרגיש לא נעים.
      המציאות היא מורכבת. יש המון גורמים, יש טווח זמן משתנה בין כל סיבה לתוצאה, כך שקשה למדוד את זה ברמה ציבורית.
      קפיטליסטים עם זאת הם צפויים מאוד. אם זכית לטלפון ספונטני מהבנק, מיועץ ההשקעות, מסוכן ביטוח ליום הולדתך, לחגים, ליום הנישואין. הם תמיד ירצו אותו דבר
      בנוסף אתה יכול לדמיין את עצמך מקבל 5 מליון שקל, מה תעשה איתו? תקנה נדל"ן או תפתח עסק?. אני בדקתי את זה עם קולגות וכולם רצו לקנות נדל"ן.
      יש היבט אכזרי יותר זה שהמומחים הכלכליים לא מאמינים במערכת המוניטרית עצמה ומעדיפים להשקיע בדברים מוחשיים.

    3. אלה אופק – הלוגיקה של פיקטי יפה וחכמה. הבעיה היא שהטענות שלו פשוט לא מתקיימות אמפירית, על פי מבחנים שנעשו על ידי כלכלנים בכירים שצוטטו בכתבה. את מוזמנת לפתוח את המחקרים עצמם ולקרוא אותם.

    4. אלה אופק – אם הבנתי יפה מאוד, אז אין קשר לתמריץ. תמיד יש לאנשים (לעשירים ועניים) תמריץ לצבור הון ואין לזה קשר לצמיחה הכללית במשק. רוב האנשים בעולם מעדיפים שיהיה להם הון.
      אני לא בטוח אם הבנתי מה את רוצה להגיד על אלה שמעדיפים להשקיע בנדל"ן ולא לפתוח עסק. הרי שניהם זו השקעה והרווחים שיתקבלו מהם הם רווחי הון (שמשום מה הם פסולים, ורק רווחי עבודה כשרים), בדיוק כפי שהאפשרות השלישית שלא הבאת – השקעה בשוקי הון, היא השקעה.
      כל סוגי ההשקעות האלו ייעשו אך ורק אם בעלי ההון (שזה כולם – יש לך חסכונות ופנסיה) יחשבו שהם יכולים לקבל עליהם רווחים. ללא השקעות אלו אף אחד לא ילווה כסף לאחרים, לא יקנה מניות, לא יקנה נדל"ן ולא יפתח עסק.
      אם הדברים הללו לא יקרו, אז אנשים עם רעיונות אבל בלי כסף לא יוכלו לקבל הלוואות או לקבל מימון להקמת החברה, אנשים יבנו פחות בתים כי פחות אנשים ירצו לקנות, ואנשים לא יפתחו עסקים חדשים.

    5. הכוונה שלי היא כללית יותר: בעולם של היום בו אין שווקים חדשים כמעט, אין צרכים שזקוקים לחדשנות (למעט רפואה), יש צפי לצמיחה נמוכה לאורך זמן.
      נוסיף לזה את תחושת הבועה הפיננסית בה שיעור החוב הוא גבוה מאוד – ותחושה של התמוטטות פיננסית באוויר. אין פלא שאלה שיכולים להשיג כסף ישקיעו אותו בנכסים ברי קיימא.
      כולם יודעים שמי שיש לו שטח בבעלותו מצבו לא יורע שכן שטח חדש לא יימצא (היצע לא יגדל).
      כמו-כן, שווקים בעלי ביקוש קבוע נהיים אטרקטיביים. שווקים אלו, כגון בריאות ומגורים, מותקפים על ידי גורמים קפיטליסטים כדי להעלות את המחירים ואת הריווחיות (בגלל הביקוש הקשיח).
      מהבחינה המוסרית (תתפלא כמה זה קשור) – קבלת תמורה על עבודה עדיפה הרבה מקבלת תמורה על הון.
      כמובן שאני לא מתייחס כאן לכל האוכלוסיה – יש יזמים ותעשיינים ומדענים שזה לא עיקר מאוויהם ושהכסף אינו המטרה אלא האמצעי. אני מתכוון לאנשים שהם האמצעי והכסף הוא המטרה שהמשותף להם שהם מתווכים.

    6. אלה אופק – אתה אומרת שבעולם של היום אין שווקים חדשים, אבל האם לפני 20 שנה מישהו חשב שיהיה שוק של סמארטפונים? או מטוסים סולאריים? או כל דבר שנחשב היום מדע בדיוני? כמובן שייתכן שלא תהיה חדשנות ולא תהיה צמיחה לאורך זמן, אך אין כרגע סיבה לחשוב שיהיה כך. (נכון שבעשור האחרון הצמיחה בחלק מהמדינות בעולם הייתה קצת נמוכה, אבל אם תסתכלי לדוגמא בעמ 2 של המאמר הזה: http://www.hoover.org/sites/default/files/jones-facts040.pdf תראי שארה"ב ממשיכה לצמוח בקצב עקבי של 2% בשנה בממוצע כבר יותר מ150 שנה – לא שזה הוכחה מוחלטת).
      דבר שני, את מניחה שנדל"ן הוא דבר בר קיימא, אך שמעת על התרסקות הבועה בארה"ב? מה שקרה שם הוא שהמון אנשים חשבו שיש להם בית ששווה 200,000$ ופתאום הוא שווה רק עשירית מזה. כלומר אפשר להפסיד המון כסף גם בנדל"ן. גם ההיצע של הנדל"ן יכול לגדול – כי אפשר לבנות בניין עם 20 קומות במקום בניין עם 4. וכיוון שאנשים בישראל לא קונים לרוב שטח אלא דירה – ההיצע בטוח יכול לגדול.
      לבריאות ומגורים אין ביקוש קשיח. לפני 500 שנה משפחה חיה בחדר אחד והיום משפחה הרבה יותר קטנה חיה ב4 חדרים, ולכן הביקוש גדל, והוא יכול לקטון אם המצב הכלכלי יורע, או אם המחירים יהיו גבוהים מדי. כנ"ל לבריאות, אנשים עניים משקיעים פחות בבריאות כי אין להם כסף – וזה מה שכולם יעשו אם זה יהיה יקר ואז הקפיטליסטים לא ירוויחו כי אף אחד לא יקנה, ומישהו אחר יחליט להקים חברה ולהציע את אותו שירות במחיר זול יותר. קוראים לזה שוק חופשי.
      הון לא נוצר משום מקום, והוא לא נוצר לרוב על ידי עושק של מעמד הפועלים. הוא נוצר על ידי עבודה של אנשים. אדם עובד וחוסך וכך יוצר הון ואז הוא משקיע את זה ומרוויח ממנו – כלומר רווחי ההון הם בעצם רווחי עבודה. ההבדל היחיד הוא שלפעמים זה עבודה של אנשים אחרים – לדוגמא אם קיבלת הון בירושה. ולכן אם את חושבת שאין לאנשים זכות לקבל דברים בירושה (שזה בסדר) אז צריך להבדיל בין רווחים מעבודה או הון שלא יצרת לבין עבודה או הון שיצרת, ולא לחלק מבחינה מוסרית בין עבודה והון.

    7. ללא בטוח: הדברים שאני אומר אותם פשוטים יותר ואינם נעוצים בעולם הכלכלה התיאורטי דווקא.
      שים לב שהמציאות היא יותר פסיכולוגית מאשר תורתית. למשל החוק נגד האזנות סתר והחוק נגד חקירות קלות נובע ממשנה סדורה וותיקה?
      מנקודת מבט של זמן פנוי של אדם, לאיזה פיתוח טכנולוגי אנחנו מחכים?
      יש רוויה, יש מצב (נדיר בהסטוריה הכלכלית, לכן אני נמנע מהשוואה לעבר) של עודף היצע. הכלכלה החופשית צריכה לייצר ביקושים – גם בכוח, גם בניגוד לרצון (או למוסר), גם במחיר אישי של מחירים מטורפים של תרופות מצילות חיים (מחירם עולה בקצב של 10% בשנה, למה השוק החופשי לא עוצר את זה?), של דירות, של אוכל, פגיעה בבריאות ופגיעה בחינוך.
      בנוסף, מנקודת המבט הפסיכולוגית – לא יכול להיות קשר משמעותי בין 2 אנשים כשהאחד עני והשני מרוויח פי 10000. תחשוב על זה, זה כמו שיהיה לך קשר עם נמלים
      הכלכלה יוצאת מן האדם (בעלים, עובדים) וחוזרת אל האדם בצורת תועלת כלשהי. הכלכלה לא צריכה לאפשר פגיעה בבני-אדם ללא סיבה או פגיעה בסביבה, ואם זה מה שקורה צריך לתקן. כמו בחוקי הכדורסל: אם פעם היו מחזיקים את הכדור 5 דקות בהתקפה – שינו את זה.
      הכלכלה הקפיטליסטית היא מכונית ללא בלמים. פעם ראיתי סרט תעודי, תאונה בערבה, על חבורה של נערים שנסעו לאילת עד שקרתה תאונה בה הם מצאו את מותם. הם חגגו עד הדקה האחרונה, זאת התחושה עכשיו. איפה הבלמים של הקפיטליזם?

    8. אלה אופק- מה כוונתך שהמציאות יותר פסיכולוגית מתורתית?
      אין דבר כזה עודף היצע לאורך זמן – אנשים תמיד ירצו יותר. אין כמעט אדם שיגיד שהוא לא רוצה עוד מכונית, עוד מחשב. לא צריך ליצור ביקושים כל עוד קיימים בני אדם. (לטווח הקצר הקינסיאנים טוענים שצריך לייצר ביקוש – אך גם הם מסכימים שאין צורך כזה לטווח הארוך)
      גם אילו צריך ליצור ביקוש – איך מחירים גבוהים יוצרים ביקוש – מחירים גבוהים מורידים את הביקוש.
      אני לא בטוח למה התכוונת שיש מחירים מטורפים לתרופות מצילות חיים, לדירות, לאוכל, לבריאות וחינוך כאשר המחירים הראליים של הדברים האלה יורדים באופן כמעט עקבי כבר מאות שנים. תושבי העולם המערבי חיים היום בביטחון תזונתי טוב יותר מאי פעם, דיור טוב יותר, בריאות טובה יותר, חינוך טוב יותר אז אני לא מבין על מה בדיוק אתה מתלונן שהמחירים לדברים האלה גבוהים. כמובן שכולנו היינו מעדיפים אם הם היו זולים עוד יותר, אבל הדרך לעשות זאת אינה להגביל מחירים, או להטיל מס על רווחים, כי זה פשוט ימנע מאנשים להשקיע זמן וכסף בפיתוחים שיוזילו את הדברים האלה.
      כמובן שעדיף אילו בני אדם או הסביבה לא היו נפגעים, אך תמיד חשוב לראות מה המחיר של הרווח שאנו מקבלים. אם במקום להעסיק 1000 עובדים בפיתוח תרופות מצילות חיים אנו מעדיפים להעסיק אותם במחזור – לא בטוח שכדאי להציל את הסביבה במחיר הזה. לכן המנגנון של המחירים (ראה כתבה של יהודה הראל) מראה שאנשים כנראה לא חושבים שהדאגה לסביבה חשובה יותר מזה, ולכן הם לא מוכנים לשלם על זה. כלומר הממשלות חייבות לגבות מיסים בכוח על מנת לדאוג לסביבה כי אף אחד לא חושב שזה חשוב מספיק על מנת שיהיה מוכן לשלם על זה יותר במוצר שהוא קונה.
      כלומר בשוק החופשי אולי הסביבה נפגעת, אך זה בגלל שזה לא חשוב לבני אדם, ולא בגלל שזה מוכרח בגלל השוק החופשי. אם מספיק אנשים יחליטו שזה חשוב להם- הם יהיו מוכנים לשלם על זה ואז הסביבה לא תיפגע.
      אלו בלמים צריך לשוק החופשי, מעבר לאלו שקיימים היום? (יש שיאמרו שיש היום יותר מדי)

    9. ללא בטוח:
      הכלכלה משרתת את הבנאדם. בתחום המורכב של הכלכלה אני רואה שאתה שוחה. מה עם התחום האינטואיטיבי של האדם? האם אין לו מגבלות?. מה עם זמן?
      אם בעתיד יהיו פי 10 ערוצי טלוויזיה, בכמה תגדיל את שעותיך מול הטלוויזיה? לי כבר אין ספייר.
      המפרסמים עובדים על הגדלת ביקושים שזה זמן של בן אדם. הזמן הזה נתון ולא יכול לגדול באותו קצב של הגידול ביכולת הייצור.
      לגבי העלאת מחירים בלי קשר לביקושים: בשוק מונופוליסטי ובשוק בעל ביקוש קבוע (מזון, תרופות, דיור) ואולי גם בחיקוק חוקים (כמו תאגיד המים) – אפשר להעלות מחירים בלי פגיעה בביקוש.
      התחרות החופשית איננה תוצאה טבעית אלא יצירה של תנאים. בדיוק כמו שבשביל לנגן בפסנתר צריכים יותר מאשר ילד ופסנתר. צריכים תכנית הדרכה ואימון מסודר.
      המצב הטבעי הוא של החזק שורד ולשם הקפיטליזם זולג.
      הדוגמא שנתת לגבי איכות הסביבה זה מציגה כשל בעולם של היום. אתה מקבל את נקודת המבט של הכלכלה הקיימת במקום להבין שיש כאן כשל פסיכולוגי (לאנשים לא אכפת) וכלכלי (החברות לא אחריות על הזיהום שהן גורמות).
      אנחנו חיים יותר טוב ממה שחיו לפני 50 או 100 שנה. אני כבר לא בטוח אם אנחנו חיים טוב יותר ממה שחיינו לפני 20 שנה

    10. לאלה אופק-
      אני רואה מה כוונתך שזמנו של האדם מוגבל (למרות שזה גם לא מדיוק – הארכת תוחלת החיים, תרופה שמאפשרת לאדם לישון פחות), אך זוהי בעיה של היצע ולא ביקוש (האדם תמיד ישמח לקבל זמן נוסף) ומלבד זאת, אינני רואה כיצד זה קשור. הרי אני לא טוען שהשוק החופשי יכול להגדיל את מספר השעות ביממה, ואת לא טוענת שהמדינה יכולה לעשות זאת.
      לגבי העלאת מחירים: כבר אמרתי שאין דבר כזה שוק בעל ביקוש קבוע, יש שווקים בעלי ביקוש קבוע יותר מאשר שווקים אחרים, ולכן אין דבר כזה שוק בו המחירים יעלו ללא פגיעה בביקוש (אא"כ היו מחירים מפוקחים ולא היה לאנשים מה לקנות עם הכסף שלהם – כמו בברה"מ, ואז אפשר להעלות מחירים ללא פגיעה בביקוש).
      כלומר גם מונופול לא יכול להעלות מחירים בלי לפגוע בביקוש, כי כפי שכבר אמרתי – אם המחירים יעלו אנשים יקנו פחות. אתה צודק שאפשר להעלות מחירים בלי לפגוע בביקוש אם מחוקקים חוקים שמכריחים אנשים לקנות כמות מסוימת.
      אני מסכים שהתחרות החופשית אינה תוצאה טבעית, אלא יצירה של תנאים, אך תנאים אלו כוללים רק שמירה על הסכמים והגנה מפני פגיעה בקנין ורמאות, ואין צורך (כמעט או בכלל) ב"פירוק מונופולים" או "תיקון כשלי שוק". כלומר צריך תנאים – אבל את התנאים הנכונים.
      השוק החופשי דומה מאוד למצב הטבעי בכך שהוא מאפשר לחזק לשרוד – כל עוד הוא לא מרמה או גונב. כלומר החזק בשוק החופשי הוא היצרן היעיל ביותר, והוא ישרוד, וכל אלו שאינם יעילים לא ישרדו. אני מניח שזה נשמע אכזרי – אך אדם שלא יכול לבנות עסק טוב – עדיף שיהיה שכיר אצל אדם אחר שמוכשר יותר בכך. כלומר השוק החופשי עוזר לנתב כל אדם לתחום בו הוא הטוב ביותר ביחס לאחרים. ייתכן שהשוק החופשי זולג למצב טבעי בו החזק, שמרמה וגונב ומשחד, שורד במקום מצב בו היעיל שורד, אך הפיתרון לכך הוא הגברת אכיפת החוק ולא פירוק עסקים כאלו. למיטב ידיעתי לא נראה לי שזה המצב. יש לדוגמא כיום הרבה יותר עתירות ותביעות ייצוגיות נגד חברות שונות מאשר בעבר.
      לגבי איכות הסביבה: אין כאן כשל פסיכולוגי ואני לא מקבל את נקודת המבט של הכלכלה הקיימת אלא אני מקבל את נקודת המבט של החברה הקיימת. רוב האנשים כיום לא מוכנים להשקיע כסף שלהם על איכות הסביבה, ואני מעדיף לרוב (אא"כ אין ברירה) לא להחליט בשביל אחרים מה חשוב להם. אך אם נצא מנקודת הנחה שאין בעיה בכך – אז אני מסכים איתך לחלוטין שיש לכפות על בני אדם לשמור על הסביבה (בהנחה שזה שווה את המחיר).
      לגבי רמת החיים: לא הייתי בחיים לפני 20 שנה, אך על פי כל מדד שאני ראיתי, תושבי ישראל חיים היום טוב יותר ממה שהיה לפני 20 שנה. ההכנסה הריאלית בכל העשירונים עלתה ב-20 השנים האחרונות, אז אי אפשר לטעון שרק העשירים צמחו, או שמעמד הביניים קורס או נשחק, או שמספר העניים האמיתיים גדל. גם מספר המשכורות הנדרשות לקניית דירה דומה למצב באמצע שנות ה-90, והמשכורות כיום גבוהות הרבה יותר. (אני מניח שזה ברור לך – אך ליתר ביטחון, הטענה של "יוקר המחיה עלה" חסרת משמעות כי אני מדבר על הכנסה ריאלית, כך שזה לא תלוי במחירים).

  3. מה התגלית הגדולה? לא שאין באמת אי שיוויון קיצוני, אלא שזה לא מהסיבות שפיקטי פירט.
    וואו.
    ממש הפלתם אותי מהרגליים.

    1. יש לזה משמעות אדירה, מפני שבגדול – כולם רוצים צמיחה (לפחות על הנייר. גם קפיטליסטים וגם סוציאליסטים).
      עכשיו, הסוציאליסטים ניסו לאורך השנים לעטוף את שנאת העשירים שלהם בטענות פסאודו-מדעיות (כך מסתבר) שקושרות בין צמיחה חיובית לבין ירידה באי-שיוויון.
      והנה בא מחקר רציני ומפריך את השטות הזאת, ואיתה גם את כל התיאוריה מאחורי החקיקה ההרסנית שהגיעה בעקבותיה.

    2. טענה לא נכונה אינה בהכרח פסאודו-מדעית.
      גם חוק הכבידה של ניוטון הופרך, אך זה לא אומר שזה לא היה מדעי, או שהיה בעיה במה שהוא עשה.
      העובדה שמחקרו של פיקטי הופרך אינה אומרת שמלכתחילה היינו יכולים לדעת את זה.

    3. ברור לי לחלוטין שהצידוק היחיד לשימוש בכינוי "פסאודו-מדעי" הוא שמלכתחילה היינו יכולים לדעת שהתיאוריה היא שטות, ואת זה בדיוק אני (ורבים אחרים טובים וחכמים ממני) טוען.

  4. גם אם עשירים יתחתנו עם עניים ההשפעה תהיה זניחה, כמה עשירים כבר יש, אלא אם כן כל עשיר ישא עשר עניות, מגוחך ממש!

  5. כל משקיע (נבון) יחפש תמיד את התשואה הגבוהה יותר שהוא יכול להשיג, בלי קשר למגמות השוק.
    אם תהיה לו הזדמנות מצויינת נגד המגמה הוא יקפוץ עליה.
    זו חכמה קטנה מאד לספר שמשקיעים הולכים עם המגמות, ומה שהכי יפה זה שאלה שנזכרים בסוף הם אלה שמפסידים הכי הרבה.
    כמו בפירמידה
    אלה אופק כתבה נכון. יש הרבה מאד נתונים. כל מקרה צריך להבחן לגופו.

    1. אכן, יש הרבה מאד נתונים. כל מקרה צריך להבחן לגופו.
      מסתבר שזה לא מה שפיקטי עשה….

    1. זו השיטה הידועה והשחוקה ביותר לפסול מחקרים – על ידי פסילת מי שעושה אותם. ואם רשמת חחחחח, זה אפילו יותר משכנע.

    2. אני מניח שאתה טוען שפיקטי לעומת זאת, הוא מקור מאוד מוסמך ומחקריו הם "תורה מסיני".

    3. אין שום מקום בכתבות שצירפת שבהן כתוב ש"הקרן בעצמה הודתה שאין לסמוך עליה ושמחקריה שווים לפח האשפה…"

      רק אומר, כדי שאנשים לא ילכו שולל אחרי תגובות דמגוגיות.

    4. ובכן, מסתבר שהמגיבים יודעים לקרוא
      עובדה !
      "דו"ח משרד המבקר העצמאי של הקרן מסיק מסקנות חריפות לגבי תפקידה במשבר : תמיכה עיוורת ברעיון המטבע האחיד, שימוש כושל בכלי ניתוח, אי זיהוי סיכונים וכניעה להשפעה פוליטית"

      "אותה הערכה זיהתה כי אנשי הקרן היו שבויים בתפישה אינטלקטואלית, סבלו מחשיבה קבוצתית ונתונים להלוך מחשבה שמשבר פיננסי גדול בכלכלות גדולות ומפותחות הוא בלתי סביר, וכן השתמשו בגישות אנליטיות פגומות."

      וכו' וכו' וכו'

      ובקיצור פח אשפה לפי הודאתה שלה…

  6. לא צריך לקרוא את הספר שלו, פשוט תקרוא את Das Kapital

    1. בדיוק. שני הספרים מבריקים ומנותקים מהמציאות באותה המידה.

  7. אחת הבעיות של פיקטי, וגם של המאמר, היא בלבול בין התשואה על ההון ובין דברים אחרים כמו "קצב צמיחת ההון" או "קצב צמיחת הרווחים מההון".

    אם למשל יש לאדם דירה בבעלותו המלאה ששווה מיליון ומניבה 50 אלף בשנה שכר דירה נטו, אז הוא נהנה מתשואה על ההון של 5% אבל זה לא אומר שההון שלו גדל ב-5% כל שנה, כי אולי הוא משתמש בכסף למחייתו.

    כדי שההון יצמח בקצב התשואה על ההון צריך להשקיע-מחדש את הרווחים *במלואם*, וזה בדרך כלל לא קורה.

    1. נ.ב. למען הפשטות לא התייחסתי לרווחים מעליית ערך, כלומר עליית מחיר הדירה. זה לא משנה את הנקודה.

  8. לא הבנתי את המאמר.

    הון – להבנתי זה משהו שמניב הכנסות לדוגמא מכונות.
    מי שיש לו מניות של מפעל יש לו חלק במכונות של המפעל.

    גידול חלקן של ההכנסות מהון בתוצר משמעותו שהמפעלים צריכים מכונות ולא צריכים עובדים.
    כשזה המצב בעלי המכונות מתעשרים והפועלים נהיים עניים יותר.
    כלומר שכשהביקוש להון גדול מהצמיחה הכללית כלומר מהביקוש לעבודה אי השיוויון עולה.

    איך זה יכול להיות לא נכון?

    אולי לא המאיון העליון מתעשר אלא שלושת העשירונים העליונים מתעשרים (בעלי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות והדירות להשקעה).
    אבל ברור שכשזה המצב החבר'ה בעשירונים העליונים מתעשרים.

  9. תמיד יש לכם כאן מאמרים נורא מדעיים ומגובים בנתונים, אבל בסוף איכשהו תמיד יש איזה פסקה דמגוגית בדיוק כמו הדמגוגיה שמאשימים בה כאן את הסוציאליסטים הפנטזיונרים.
    ואם הכשרון והיזמות נותרים אצל העשירים? אז זה אי שיוויון טוב או רע?

    1. עם כל הכבוד אני אדם מהישוב ויש לי שאלה..? מה זאת המילה "אמפירית"אין למילה הזאת תרגום עברי..?
      "אמפירי" הלך בשדות ופגש את פיקטי והיום הוא כבר לא רלוונטי אבל בירה טובה הוא יכול להציע האיש עשה מהספר שלו מילונים של דולרים רווח נטו אולי גם עשרות מילוני דולרים..במקרה שלו התמזל מזלו והוא נהיה לא רלוונטי כעבור 12 שנה לא רע לחלוטין לא רע תודה לך "אמפירי" אני מוכן להיות במקומו…

  10. הגיע הזמן להפסיק את הדיבור על אי שוויון.
    חברה שמצהירה שהיא נגד אי שוויון היא חברה שמתקיימת בה אידאולוגיה של קנאה, זאת פשוט מכבסת מילים.

  11. כלכלה: מדע לא מדויק. מאוד לא מדויק. בליל של תזות ותזות-כנגד. דיסציפלינה עם כאוטיות מובנית.

  12. אני רק שאלה: למה כישרון צריך לתרום לעושר הכלכלי של אדם? הרי אין שום סיבה שאדם מוכשר יקבל יותר מאדם שאינו מוכשר לבד מהחלטה של השיטה הקפיטליסטית וכניעה לחוסר התרבותיות של "אדם לאדם זאב"
    אשמח לתשובה שאינה כוללת את ההסברים לעי"ל

    1. אשמח לנסות לענות לך: אני מקווה שזה ישכנע.
      א. אנחנו נכנסים כאן לפן המוסרי של הליברליזם הכלכלי ולא המדעי, אז צריך להיזהר מתי מדברים על מה. ליברלים כלכליים לא מתנגדים מבחינה מוסרית ורובם המוחלט (מלבד נניח איין רנד – נראה לי) תומכים בסיוע לאחרים, מתן צדקה ותרומות וכו'. הם מתנגדים לכך שזה ייעשה בכפייה ועל ידי המדינה. כלומר הם אומרים שמבחינה מוסרית צריך לעזור לאחרים, לאלו שפחות מוכשרים, שלא שפר עליהם גורלם.
      ב. אני מניח שאתה מבין למה יש סיבה מוסרית שאדם יקבל את מה שהוא ייצר, או את מה שאנשים אחרים מעניקים לו מבחירתם החופשית, או דברים שהוא מקבל כחלק מהסכמים עם אנשים אחרים שנחתמו מבחירה חופשית. השוק החופשי דואג לכך שהאנשים האלו יקבלו דברים מהסיבות האלו, ולא קובע שאנשים מוכשרים יקבלו יותר. אנשים מוכשרים לרוב יצליחו יותר במסגרת השוק החופשי כי הם מוכשרים יותר, אבל זאת לא הסיבה המוסרית שהם מקבלים את זה.
      לעומת זאת, אני חושב שמתנגדי הליברליזם הכלכלי צריכים להסביר איזו הצדקה מוסרית יש לקחת דברים שאנשים קיבלו ביושר בכפייה מאנשים מסוימים ולתת אותם לאחרים?
      ג. הפן המדעי של השוק החופשי רק טוען שאם יהיה שוק חופשי, אז כל אחד ינותב למקום בו הוא תורם הכי הרבה ביחס לאחרים, וכך התוצרת הכללית של כולם תעלה. גם לזה יש הצדקה מוסרית מסוימת – מימוש עצמי של בני האדם הוא הכי טוב במסגרת השוק החופשי.
      אני מקווה שזה ענה לך על השאלה, אם גם כאן התבססתי על הנחות שאינך מקבל, אשמח לנסות שוב.

    2. אתן לך דוגמא כדי שתוכל להתייחס: שני מנקי שולחנות עובדים באותה המסעדה. המלצרית התפטרה ואחד מהם מקבל את מקומה ומתחיל לקבל גם את הטיפים. כמובן שלפי תפיסתך יש לו איזה כישרון מסוים שהביא אותו לקבל את המשרה אך נניח שהכישרון הזה הוא שדיים. האם עדיין היא צריכה לקבל תשלום גבוהה יותר? בכוונה בחרתי מקום בו עבודה אחת תלויה באחרת (לא תתקיים מסעדה ללא מנקה שולחנות, על מלצרים ניתן לוותר בשיטת ההגשה העצמית ולכן זו השיטה ברוב חדרי האוכל הגדולים) והתחלתי במצב של שוויון לצורך המחשת הבעיה.

    3. עופר, הבעיה בדבריך היא עם המילה "צריך". נניח שיש לך נזילה בבית ואתה צריך לבחור אם להזמין אינסטלטור גרוע שכנראה לא יפתור את הבעיה אבל יעלה פחות, או אינסטלטור מוכשר שכן יפתור אותה ויעלה יותר.

      אז תענה לנו אתה, מה "הסיבה שאדם מוכשר יקבל יותר מאדם שאינו מוכשר"?

    4. יש למלצרית כישרון זכות לקבל יותר כסף כי הבעלים של הכסף (בעל המסעדה) החליט לתת אותם לה ולא לאחר. זו הזכות המוסרית.
      לאף אחד מהם לא מגיע לקבל יותר או פחות כסף. מגיע להם לקבל רק מה שהוסכם לתת להם מרצונו החופשי של הבעלים. זכות הקנין.

  13. חבל שרק בפסקה האחרונה מלמלת משהו בנימה מתנצלת על כך ש-"לא כל אי שוויון הוא רע". לעומת זאת באמצע המאמר כתבת "הוחמרה בעיית אי השוויון" באופן שמבטא הפנמה של הטענה המופרכת העיקרית של השמאל הכלכלי, שאי שוויון זה דבר שלילי.

  14. בשוודיה רוב ההון נמצא בשליטה ציבורית, כך שגם אם צומח ההון על חשבון השכר עדיין הציבור הרחב מרוויח מזה באופן שוויוני.

    עדיין הסוגיה הכי מרכזית בכלכלה בקושי משוחחת על ידי הקפיטליסטים. הסקנדינביות משגשגות עם 60-70% מהעובדים מאוגדים, מיסים גבוהים וממשלה ענקית והשוויון הכי גבוהה בעולם.

    תתמודדו עם זה ואז נדבר על הנתונים האחרים

  15. פיקטי הביא לעולם הקפיטליסטי אבחנה משמעותית שמצטרפת לאבחנותיהם של ג מ קיינס, ג ק גלברייט ג'ו שטיגליץ פ קרוגמן, ועוד כלכלנים מתקדמים מעמיקים ומיומנים בעולם הדמוקרטי המתועש. אבחנות אלו אינם יש מאיין. די לעקוב אחר משבר שנות השלושים למאה העשרים, לתכנית ה"ניו דיל" של פ ד רוזוולט
    ולמדיניות הממשל האמריקני הדמוקרטי עד עליית רייגן לנשיאות כדי להבין כי מרכיב השוויון בעל חשיבות מרכזית בהווצרות הצמיחה והרווחה. "המתודיקות המדעיות המדוייקות" אינן משמעותיות מכיוון שהמחקרים עוסקים "בניבוי העבר". ההגיון האנושי והחברתי המלווה בחדשנות תורמת הוא הוא המצפן.
    ראו את הסקנדינביות וארצות בנלוכס, בהשוואה לבלגן באר"הב תחת נשיאותו של השרלטן טראמפ, והסיקו מסקנות.

  16. תאורטיקנים חוקרים ואנשי מעשה שקדמו לפיקטי ולאטקינסון – הסבירו וגם ניתחו אירועים היסטוריים המראים כי קפיטליזם חזירי המלווה בנובו רישים מתחלפים, שמטרתם המיידית היא להתעשר ומהר הורס את החברה והכלכלה. אני מציע למבקרי תורת פיקטי לעיין היטב בכתבי ג'ון מאינרד קיינס, ג'ון קנט גליברייס, ועוד כאלו שקראו נכון את המשבר הכלכלי העולמי בין 1929 לסוף מלה"ע השניה. אילולי הניו דיל של רוזוולט, וכן קיטון משמעותי בפערי ההכנסה במל"הע השניה ספק אם למשבר אקוטי זה הייתה רפואה. עליית העושר למאיון העליון מלווה לרוב גם בהתרוששות המעמד הבינוני – גידול באי השוויון בין המאיון ה25 למאיון ה 75 . ולעצירת הצמיחה האמיתית (להבדיל מהמדומה). צמיחה אמיתית היא גילו בתוצר בצד גידול בכוח הקניה/הביקוש של מרבית האזרחים. קיינס הזהיר את בנות הברית בפני ייבוש גרמניה ב 1919 ומשלא שעו לאזהרתו עלה הנאציזם , בעזרת המובטלים והמתוסכלים.

  17. הלכו שולל ? ביטוי לשוני זה רומז על גניבת דעת. אגב, האם ההשקפה ההפוכה אינה מוליכה שולל את אזרחי המדינות (במערב) אשר הולכים ומתרחקים מסיכוי להשיג לעצמם בטחון כלכלי ?