למרות הכל, טראמפ עדיין עומד

למרות חסרונו הברור של דונלד טראמפ בעקבות ההקלטות שנחשפו בסוף השבוע האחרון, ביצועיו בעימות אתמול היו מספיק טובים כדי להשאיר אותו במשחק

צילום מסך מהעימות הלילה

אין ספק שהעימות השני היה הרבה יותר מעניין לצפייה מאשר הראשון. אם בסאגה הראשונה ראינו את טראמפ המרוסן, המנומס, הפעם הוא ויתר על כך לחלוטין.

זה התחיל כבר בשעה וחצי שלפני העימות, כאשר טראמפ פתח במתקפה עם כינוס מסיבת עיתונאים. אורחות הכבוד היו שלוש נשים שטענו שביל קלינטון תקף אותן מינית בעבר, ואישה נוספת שהילרי קלינטון ייצגה את האנס שלה בבית משפט. בפתיחת העימות המועמדים לא לחצו ידיים. למרות שטראמפ נכנס עם חסרון מובנה לחלקו הראשון של העימות, שהתרכז בעיקר בסקנדלים של המועמדים, הוא התמודד לא רע עם ההקלטות שנחשפו בסוף השבוע האחרון ומיהר להשיב אש. כך עלו שוב לדיון הסקנדלים המיניים של ביל קלינטון ופרשיית ייצוג האנס של הילרי.

הפרשיות האלו אמנם ידועות זה מכבר, אך לא כולן קיבלו סיקור ראוי בתקשורת המרכזית. למשל, המקרה שבו הילרי קלינטון ייצגה בהצלחה אנס, במהלכו היא העבירה ביקורת חריפה על הנאנסת ואף צחקה על הסיפור לאחר מכן, מסתובב כבר חודשים בקרב תומכי טראמפ אך טרם זכה לסיקור תקשורתי. בוודאי שלא בהיקף לו זוכות שערוריותיו של טראמפ.

הצגת סוגיות אלו בפני האומה כולה בשידור ישיר הייתה כשלעצמה הישג גדול עבור טראמפ, שלולא העימות לא היה מצליח להגיע לקהל כה רחב ללא התיווך העוין של התקשורת המרכזית.

חלקו השני של העימות עסק יותר בתוכן, אך גם הוא היה מלא בהאשמות הדדיות. דיון מעמיק כמובן שלא היה, אך בנושאי מדיניות חוץ הדיון היה קצת יותר ענייני. הילרי טענה בעד התערבות מוגבלת בסוריה ואילו טראמפ צידד בחוסר התערבות. הוא הציג שליטה יותר טובה בחומר מאשר בעימות הראשון, גם אם הוא עדיין לא השתווה לקלינטון מהבחינה הזאת.

באופן אירוני, דווקא המיקוד בפרשיות ובשערוריות למיניהן הקנה לטראמפ יתרון. במתקפות אישיות ובהתגוננות על חטאי העבר הוא יותר טוב מאשר בדיוני מדיניות. מה עוד, שכנראה שכך גם המצב אצל רוב הצופים.

טראמפ פעל תחת לחץ כבד, בתנאים קשים, והשיג תוצאות לא רעות. הוא לא הכריע את קלינטון, אבל הוא הצליח לעמוד על שלו. אם קלינטון הייתה יוצאת המנצחת המובהקת של העימות, כנראה שהוא היה מתרסק. העימות הזה הציל אותו בטווח הקצר, אך ספק אם יציל אותו בטווח הארוך. בשלב הזה טראמפ כבר מוחלש מאוד, ומסתמן כי הפרשיות האחרונות יפגעו גם בתמיכתם של מצביעים שכבר "היו אצלו בכיס".

קלינטון ממשיכה להתנשא

הילרי קלינטון בוודאי יצאה מאוכזבת מהעימות, שהרי היא נכנסה אליו עם יתרון משמעותי. אך אין לה יותר מדי על מה להצטער; היא עמדה על שלה, ובעיקר לא עשתה טעויות גורליות, או אמרה משהו שיפגע בה באמת. עימותים קשים מחמיאים לה. כשהיא מנסה להיראות חמה, זה בדרך כלל נראה מזויף ולא ואותנטי. היא נראתה הרבה יותר אותנטית בעימות הזה מאשר ברוב הנאומים שלה, גם אם לא בדיוק שובת לב (למשל גם בראיון הזה, שבו, בגלל הפורמט, היא לא הייתה צריכה להיות נחמדה, היא נראתה הרבה יותר חביבה). ובכל זאת, גם ברגעים שנשמע שהיא באמת מתכוונת למה שהיא אומרת, היא גלשה לביטויים נדושים, תקינים פוליטית וחסרי משמעות ממשית, כמו למשל "לחגוג את המגוון שלנו" (Celebrate our diversity).

בזמן שטראמפ דיבר, ובמיוחד כשהוא תקף אותה או אמר דברים מופרכים לטעמה (שחלקם אכן היו בדיות), קלינטון (העימות שודר עם מסך מפוצל) ניצבה עם חיוך גדול, שנראה מאוד מזויף. זה היה אמור לשדר פטרונות: תראו עם מה אני צריכה להתמודד: 'אני באמת אמורה לקחת את זה ברצינות?'. גם בנושאי המדיניות היא ניסתה לשדר שהיא המקצוענית שצריכה להתעמת עם חובבן. אך ספק אם ההתנשאות הזאת מקדמת אותה.

דבר זה בא לידי ביטוי כאשר במהלך העימות היא נשאלה על האמירה בה היא כינתה את תומכי טראמפ 'חבורת מתועבים' – "A basket of deplorables". בתגובה היא ניסתה לטעון כי הוויכוח שלה הוא עם טראמפ, ולא עם תומכיו. אך זה פשוט לא נכון. ההתנשאות שלה ושל התקשורת (כולל מנחי העימות) היא ההתנשאות של האליטות הליברליות על מעמד הביניים הלבן, על התרבות שלהם ועל חוסר הציות שלהם לערכים ליברלים ולכללי התקינות הפוליטית.

כך, למשל, נשאלה קלינטון שאלה על היחס למוסלמים בארה"ב. טראמפ שילם את חובו לאסלמופוביה, ועבר מהר לדבר על האיום שבאסלאם הרדיקלי, כשהוא תוקף את אובמה וקלינטון על כך שהם אפילו לא מוכנים לקרוא לו בשמו. קלינטון נשארה צמודה לקו הפוליטיקלי קורקט, כמו גם המנחים. היא אפילו אמרה שעל ארה"ב לקבל עוד פליטים מסוריה. השאלה היא מה ההשפעה של הגישה הזו על הצופים בבית, במיוחד לאחר שרשרת הפיגועים האחרונה שביצעו מוסלמים אמריקנים. ייתכן שרבים מהם הרגישו שהילרי קלינטון מזלזלת באופן בוטה בהגיון הפשוט שלהם.

האם טראמפ יצליח להחזיר לעצמו את היוזמה ולשפר את מצבו בסקרים? תלוי בהתפתחויות הימים הבאים ובחשיפות חדשות שעשויות לצוץ ממסמכי ויקיליקס.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 תגובות למאמר

  1. טראמפ היה ממוקד מאוד אפילו הכניס להילארי שערי זהב, והראייה לכך שקיבל תשועות מהקהל.
    יחד עם זה שקיבל מנחים מסי אן אן שהיו מאוד לא אובייקטיבים אליו בשאלות.
    החסרון שלו שהוא חוסר על סולגנים למינהם באופן מוטיבי: "איי מייאק אמריקה גרייט אגיין"

    הילארי חזקה בדיבורי סרק ולא במעשים וצעירי אמריקה אוכלים את זה , לכן זה נותן לה עדיין יתרון על פני טראמפ.

    אם מערכת הבחירות הזו יהיה פער ניצחון של אחד מהשניים בהפרש קטן, וזה מסמל את הפילוג באמריקה!

    1. בדיוק. למעשה קיימות כיום שתי אמריקות. יש את אמריקה הישנה, אותה כולנו מכירים, ואשר אותה מייצג טראמפ. ומנגדה – וכנגדה – מתייצבת אמריקה החדשה, שאנשיה רוצים למעשה לחסל כל דבר אמריקני, ולהפוך את ארה"ב לארץ "מתקדמת, שיוויונית ונאורה" – משהו בסגנון ונצואלה, או ארצות סקנדינביה, לפני שהוצפו בשטפון המהגרים המוסלמים. אבל כמובן, הם רוצים ליצור את השינוי הזה, תוך כדי הצפת ארה"ב בשיטפון מוסלמי דומה. איך זה אפשרי בכלל? להילארי ולאובמה הפתרון. או שבעצם, אין להם פיתרון…

    2. לא יהיה שום פילוג . אחרי האימות השני טראמפ עשה טעות כשנכנס נגד מי שתמך בו מהבית. טראמפ עשה כלכך הרבה טעויות אני לא רואה מצב שהוא ינצח את הבחירות .

  2. תודה על ששמתם את המאמר של הירש בפייסבוק. כותב נהדר, מצפה לבאות שלו.

  3. דונלד אימפולסיבי, אמיץ, לא מגלה פחד, חסר עקבות (יורה מן המותן) – הוא "האמריקאי החדש".

    דונלד הוא פטריוט אמריקאי – ה"אנטי תזה" של ברק חוסיין אובמה והשמאל האמריקאי שהכריזו מלחמה על אמריקה הישנה והטובה ונשבעו אמונים ליוניברס, למערכת השמש, ולקרל מרקס.

    ארה"ב עוברת שינויים מהותיים שיחרצו את גורלה ומעמדה בעולם המערבי ועלולה להיגרר למלחמת אחים.

    גמר חתימה טובה!

  4. הילרי היא ללא צל של ספק הנשיאה הבאה של ארה"ב, לדעתי ההפרש לטובתה יהיה חסר תקדים, וטראמפ יידרש לאכול את נעליו כדי שייחנק.

  5. אחרי העימות השני הוא יצא נגד מעט האנשים שתמכו בו במפלגה שלו שגם זה עכשיו אין לו ולתוספת עכשיו 3 אנשים שמאשימות אותו בהטרדה מינית

    http://usaelections.walla.co.il/item/3004733

    הסיפור של טראמפ הסתיים הילרי כנראה תזכה בבחירות

    1. "האחרון מכבה את האור" – מלחמה פסיכולוגית שאופיינית לאסכולה הבולשביקית. נחילי טוקבקיסטים הנתמכים על ידי שלל ארגוני הקרן החדשה לישראל מנסים להפחיד את היהודים הטובים שמקווים לבחירתו של מועמד פרו-ישראלי מעבר לים. אופייני לדורון הוא כותב את שמו DORON. עברנו את המתייונים נעבור גם את ה-DORONIM.