“אנחנו הסיכה שתפוצץ את בלון התקשורת בישראל”

השנה של אמיר איבגי הייתה רכבת הרים שהתחילה ברשות השידור, המשיכה ברומן קצר עם התאגיד והסתיימה בתכנית בועטת בערוץ 20 שעומד בפני איום סגירה: “זה מקרה מבחן לתקשורת בישראל, חייבים לפתוח את השוק לתחרות”

שנת 2017 הייתה בהחלט מלאת תהפוכות עבור אמיר איבגי, אפילו בסטנדרטים המשוגעים של עולם התקשורת הישראלי. הוא החל אותה כעובד ותיק ומוערך ברשות השידור, המשיך דרך סכסוך מר עם אנשי התאגיד החדש, וסיים על כיסא המגיש באולפן הטלוויזיה של ערוץ 20. אלא שגם בביתו החדש, כאשר כבר חשב שהגיע אל המנוחה ואל הנחלה, הוא נאלץ להתמודד שוב עם עתיד מעורפל במקום העבודה שלו.

“אפשר בהחלט להגיד שאני למוד אכזבות”, מספר איבגי ל’מידה’ על מצבו הנוכחי של הערוץ ואנשיו, הנאבקים בימים אלה תחת עול הרגולציה ועומדים אולי בפני החשכת המסך. “יש אנשים שחווים את זה בפעם הראשונה, אני חווה כבר בפעם השלישית איום בסגירה של מקום עבודה. זה מצב לא נעים. אנחנו מקווים מאוד שהדברים יסתדרו, אבל לצערי ראיתי כבר מצבים כאלה יוצאים משליטה ומובילים לסגירה של כלי תקשורת בישראל”.

בשבוע שעבר התקיימה הפגנה של עובדי ערוץ 20 מול קריית הממשלה בתל-אביב, בניסיון לשנות את רוע הגזרה ולהציל את הערוץ. רבים הגיעו להביע את תמיכתם, אך מי שבלטו בהיעדרותם היו דווקא הקולגות מכלי תקשורת אחרים.

“היו בהפגנה עיתונאים בודדים מערוצים מתחרים, אבל בעניין הזה כבר למדתי שלא לפתח ציפיות. בסופו של דבר הכול מצטמצם לנקודת מבט פוליטית, ואנשי תקשורת לא יבואו לתמוך במשהו שלא תואם לקו הפוליטי שלהם”, טוען איבגי ומסביר: “זה ברור שערוץ 20 לא בא בטוב להרבה עיתונאים מבחינת הביקורת שהוא משמיע, גם על התקשורת עצמה. ערוץ 10 וערוץ 2 היו נגדנו מהיום הראשון, אז לא ציפיתי שיגיעו להפגנה. התקשורת בישראל זה משחק מלוכלך, אבל אנחנו ממשיכים בעבודה שלנו בראש מורם ובלי למצמץ”.

 

איבגי מסביר לוועדת הכנסת למה הערוץ צריך לשדר חדשות

"אחת ההפרות עליה נענש ערוץ 20 הוא שידור תמונות הפיגוע ממתחם שרונה שהתרחש קילומטר וחצי מהאולפן שלנו. מצפים מאיתנו להתעלם מהעובדה שקילומטר מהאולפן נטבחים יהודים?"צפו: Amir Ivgi שלנו מסביר לוועדת הכנסת למה הערוץ צריך לשדר חדשות >> http://l.20il.co.il/duin20

Posted by ‎ערוץ 20‎ on Thursday, December 28, 2017

 

למרות המצב הקשה, איבגי שואב אופטימיות מהתמיכה הרבה שהוא מקבל מקהל הצופים. “ההפגנה הייתה ביום חורפי מאוד, אבל בכל זאת הגיעו גם צופות מבוגרות של הערוץ כדי לתמוך בנו. בשביל האנשים האלה אני נאבק ולא בשביל החברים מהברנז’ה”, הוא אומר ומספר על מערכת היחסים עם צופיו: “אני בסך הכול חצי שנה בערוץ, אבל עשרים שנה בתקשורת. אי אפשר בכלל להשוות מה שאני חווה עכשיו מבחינת הפידבקים והתגובות שאני מקבל. המעורבות של הקהל של ערוץ 20 היא אינטנסיבית וטוטלית”.

הקשר החם עם הקהל מתבטא גם בשימוש הנרחב שעושה איבגי ברשתות החברתיות. “התחלתי להשתמש בפייסבוק ובטוויטר בזמן בחירות 2015. בהרבה מקרים זה נותן לי אפשרות לחדד את המסרים בצורה מאוד מדויקת, וגם מחזק את הקשר עם הצופים. אנשים שולחים לי פניות כל הזמן, וכמה מהכותרות הגדולות שפרסמנו בתוכנית התחילו מקישורים ומידע ששלחו לי בפייסבוק”.

איבגי מתאר גם כיצד העולם הדיגיטלי משפיע על אמצעי התקשורת המסורתיים, וגורם להם להסתגל לקצב המהיר של זרימת המידע ברשת. “בכל פעם שאני מצלם טור לתוכנית אני גם חושב איך זה ייראה בפייסבוק. בסופו של דבר התוכנית משודרת פעם אחת בטלוויזיה, אבל הדברים ממשיכים להתגלגל ברשת ויש לכך חשיבות גדולה”.

מלחמה בפייק ניוז

איבגי התאקלם במהירות בערוץ 20, והפך לאחד הקולות הבולטים בו. בתוכנית ‘היום הזה’, שהוא מגיש מדי לילה בשעה 23:00, הוא מרבה  לבטא דעות שהוא מגדיר ככאלה שאינן נשמעות בזרם המרכזי של התקשורת בישראל. בתוך הסערה הנוכחית סביב הערוץ, הוא מדגיש את התפקיד החשוב של קולות שונים בשיח התקשורתי: “אנחנו משמיעים קול מאוד ברור ולא מתנצל, וזה מה שגרם לאנשים להבין שלא מדובר בעוד כלי תקשורת”.

כאיש תקשורת ותיק שעבד במספר גופי שידור והגיש תוכניות רבות במשך השנים, איבגי מרבה לציין את החופש המקצועי שהוא זוכה לו בערוץ 20, בניגוד למקומות העבודה הקודמים שלו. “קיבלתי עצמאות לעשות מה שאני רוצה, חופש עיתונאי מוחלט. כל הקו של התוכנית הוא החלטה שלי, וככה אני חושב שצריכה להיראות תוכנית אקטואליה במציאות הישראלית. ברשות השידור למשל הגשתי ברדיו את ‘הכול דיבורים’ פעם בשבוע, ואז קמה מחאה של עיתונאים בתחנה. שידרתי במשך שנה עם מאבטח מחוץ לאולפן, כי אמיר איבגי עם הדעות שלו לא התאים לאבירי חופש הביטוי. השתדלתי גם שם להתוות קו מאוזן יותר, אבל במקומות כאלה אתה הרבה פעמים כפוף לרוח הסביבה”.

לאותה גישה כללית של הערוץ הוא מייחס גם חלק ניכר מההצלחה של התוכנית בהגשתו. “אנחנו מביאים לאנשים את המציאות בלי תיווכים ופילטרים. למשל, כשאתה מגדיר אסירים ביטחוניים כפי שהם באמת: מחבלים רצחניים, הציבור מעריך את זה. אלה קולות שפשוט נעדרו מהשיח. תמיד שמענו את אותם מומחים ואת אותן דעות חד-גוניות, ופתאום אתה מגלה שיש דוברים רהוטים גם בצד השני, רק צריך לתת להם את הבמה”.

כדוגמה לכך הוא מביא את הסערה שהתחוללה לפני מספר שבועות סביב הצעת החוק של ח”כ דוד אמסלם להשוואת השכר של בכירים בשירות הציבורי. “דפנה ליאל פתחה את מהדורת החדשות בערוץ 2 עם כותרת מפוצצת על ‘חוק אמסלם’ שרוצה לקצץ למפכ”ל את המשכורת, וכמובן שזה עשה הרבה רעש. אבל כשאתה הולך ובודק את העובדות מתברר שזאת בכלל הצעה מלפני שנתיים, שלא מתייחסת באופן ספציפי למפכ”ל”.

 

לפי איבגי, גישה זו השפיעה על דעת הקהל מכיוון שלא היו כלי תקשורת אחרים שהציבו לה אתגר. “כלי התקשורת המרכזיים בישראל צברו עוצמה ופופולריות לאורך השנים, כי לא היו להם מתחרים שהביאו נרטיב אחר או התמודדו עם העובדות. כדי לשנות את זה צריך להתחיל לפוצץ את כל הבלונים שמעצבים תודעה בדרך שקרית, שלצערי הפכה להיות חלק מהפרקטיקה העיתונאית. האחריות של כלי תקשורת היא לתת לצרכנים את הכלים לזהות את המקרים האלה, ולגרום לעיתונאים שמספרים את סיפורי הפייק ניוז לחשוב פעמיים. כלי המלחמה הכי חשוב הן העובדות. אני מתבסס על מסמכים וציטוטים, ובדרך כלל לא מתווכח עם דעות. כשאתה מראה את דרך הצגת הדברים בתקשורת אל מול המציאות ומביא את העובדות, זה מה שמטריף את הברנז’ה”.

משבר אישי ומקצועי

איבגי עצמו הגיע כאמור לערוץ 20 אחרי מסע ארוך ומפרך בנבכי התקשורת הישראלית. הוא נולד וגדל באילת, שם כתב עבור מקומונים שונים. לאחר שירותו הצבאי הגיש וערך תוכניות שונות בתחנת הרדיו של העיר. בראשית שנות האלפיים החל לעבוד בערוץ 2, ובהמשך בחדשות המקומיות בדרום ברדיו ובטלוויזיה. בשנת 2007 הצטרף לרשות השידור והתקדם עד לעמדת מגיש מהדורת ‘מבט’ היומית, בנוסף לתכניות תחקירים ואקטואליה אחרות שערך והגיש.

באפריל 2017 עזב את רשות השידור שעמדה בפני סגירה, וניהל משא ומתן לא מוצלח על מעבר לתאגיד. “למדתי בפעם האלף שאסור להאמין להבטחות של פוליטיקאים בקשר למקום העבודה שלך. אומרים לך שיהיה בסדר, אבל בסוף אתה כאב למשפחה צריך לדאוג לעצמך”, הוא מספר על המשבר האישי והמקצועי בסוף דרכו ברשות השידור.

“עבורי זה היה אובדן גדול מאוד בכל הרמות. היו לי הרבה חברים ברשות השידור, המנהלים שם העריכו אותי מבחינה מקצועית וכל המהלך של הסגירה היה קשה”, אומר איבגי ושולח עקיצה גם לאנשי התאגיד אותם האשים בגזענות בראיון ל’גלובס’ לפני כחצי שנה: “גם הסיפור עם התאגיד היה לא נעים. את התוצאות של זה ואת הקולות שחסרים שם אנחנו רואים טוב מאוד על המסך היום”.

שלטי מחאה של עובדים מחוץ לרשות השידור | פלאש90

למרות הקשיים של ערוץ 20 כיום, איבגי מאמין שהוא עשה את הבחירה הנכונה מבחינה מקצועית. “בתאגיד הציעו לי להיות עוד מבזקן, ובערוץ 20 אני פורח. הערוץ גרם לי לפתוח את הראש ולהבין בצורה אחרת לחלוטין איך התקשורת עובדת. הדעות והעמדות שלי אמנם לא השתנו, אבל בעבר האפשרות לבטא אותן הייתה מוגבלת”.

לתת לציבור לבחור

כאשר איבגי נשאל לדעתו על שוק התקשורת בישראל באופן כללי, הוא עונה בנחרצות: “האובייקטיביות עברה מזמן מהעולם. אני מאמין שצריך לתת לציבור לבחור למי הוא רוצה להאזין וכמה, ועם מי הוא מעוניין להסכים ועל מה הוא רוצה להתעצבן. השיטה הנוכחית בשוק פשוט לא עובדת, ורק הובילה לתקשורת מלאכותית ולא מעניינת שמעקרת כל דעה שקצת שונה משלה”.

לדעתו של איבגי, הסיפור של ערוץ 20 הוא מקרה מבחן חשוב לכל נושא התקשורת בישראל. “צריך להבין שבלי פתיחה מוחלטת של שוק התקשורת, והזרמה של קולות מגוונים וחדשים, לא יהיה מגוון דעות אמיתי. העם זז ימינה אבל אין לזה ביטוי בתקשורת שנשארה באותו מקום, ולכן הביקורת עליה בהקשר הזה מוצדקת”, הוא טוען.

“אי אפשר לקיים ויכוח אמיתי בלי לשמוע את כל הצדדים בצורה מאוזנת. זו הרי הטענה נגד התקשורת כל השנים. אנחנו מנסים במסגרת של ערוץ 20 להשמיע את מגוון הדעות, אבל יש קולות בודדים של הימין מול עשרות ומאות וזה לא מספיק”, אומר איבגי ומבקר גם את הימין בישראל: “יש לימין עוד שיעורי בית לעשות בתחום. צריך לטפח יותר כישרונות שיכולים לבטא עמדות לאומיות בלי להתבייש, ולשלוח אותם למאבק החשוב הזה. רק ככה נשיג איזון באולפנים”.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

23 תגובות למאמר

  1. ערוץ 20 לא משיג רייטינג של אחוז בודד באוכלוסיה , למרות שהפר את תנאי הרישיון שלו ועבר להיות ערוץ אקטואליה. הוא נכשל במבחן השוק החופשי ולא הגיוני לסבסד אותו מכספי ציבור.

    1. אחי זה ערוץ פרטי שלא לקח שקל מהמדינה ובניגוד למאות המיליונים שהמדינה שפכה על להציל עוד ערוץ פרטי= ערוץ 10 ובכמה פעימות.
      מצידי שיהיה ערוץ לטיולים עם כלבים, תקשורת זה עסק שבניהול מסוים יכול לרכוש קהל ולבנות מודל כלכלי. חופש הביטוי מחייב לפחות שלא יפריעו לאנשים לדבר ולשדר.

    2. למיטב ידיעתי לא אמרת את זה על ערוץ 10, כי שמאלן יוצא להגנת כל שמאלן אוטומטית ומזלזל בכל ימני ובמיוחד נלחם במתפכחים כמו אברי גלעד ועירית לינור. צימצום כוחו של השמאל בתקשורת גורם לשמאלנים לחרדה עד כדי יקיצות באמצע הלילה ולכן הם שולפים ציפורניים כדי להגן על ההגמוניה השמאלנית שלהם.

    3. כרגיל, כשאין מה לומר עוברים לשקרים. לערוץ 20 יש רייטינג ממוצע של פלוס-מינוס 1%, בערך כמו לערוץ הראשון. אבל את הערוץ הראשון חייבים, פשוט חייבים להמשיך ולממן, נכון? ברור שכן. לולא הערוץ הראשון, מי יפריח בפעם השלישית אותם כזבים שנאמרים בפעם הראשונה בחדשות 2 ובפעם השנייה בערוץ 10? צריך לחזור לפחות שלוש פעמים על אותו מידע שיקרי, כדי להשיג אפקט יעיל של שטיפת מוחו של ציבור הצופים התמים. כפי שאמר יוזף גבלס, שיש לו הרבה תלמידים נאמנים באמצעי התקשורת הישראלים: “אם תחזור על אותו שקר מספיק פעמים, בסוף יאמינו לך.”

    4. לאלכס היקר,
      אולי די עם הספינים והשקרים?
      מי דיבר בכלל על סבסוד?
      ערוץ 20 מבקש הקלות ברגולציה ונגד הפיקוח ההדוק מידי עליו. הוא מעולם לא ביקש סבסוד מכסף ציבורי.
      אגב, הסבסוד היחיד שבוצע בתקשורת הפרטית המשודרת – הוא עבור ערוץ 10!

    5. אתה סותר את עצמך משורה לשורה.
      מצד אחד הוא נכשל במבחן *השוק החופשי* ומצד שני הוא הפר את תנאי רישיון ?
      זה שוק חופשי שהרגולטור יושב לו על הצוואר ולא מאפשר לו לחרוג מהנושאים המצומצמים בהם הוא רשאי לעסוק, ואח”כ באים אליו בטענות שהוא לא מצליח להשיג רייטינג מספק ?

  2. כשאמיר איבגי (שהועזב בדרך מכוערת מתאגיד השידור) הצטרף לערוץ 20, הוא טען שהמוצא האתני והגיאוגרפי שלו, יאפשר לו להביא זווית שונה ומיוחדת למסך. כזו שאינה מקובלת ב”ברנז’ה”. טוב ויפה. אך מה קיבלנו? ביביזם, יש”ע, קטטות עם השמאל (מירב מיכאלי וציפי לבני הן המועדפות עליו), והרבה הרבה דרמה ורעש.

    איבגי מעולם לא ערך תחקיר אחד או יצא מהפוזיציה שלו. לא פריפריה, לא עוני, לא עוולות חברתיים, לא כלום. הוא התאהב לחלוטין בקטטות עם הסמול בטוויטר. בעידן טראמפ-לינור, זה מתכון בטוח להמון לייקים ואיבגי מתענג על כל רגע. אין בכך שום בעיה, כמובן, אבל הצביעות חוגגת. האיש שמעולם לא העז לבקר את הגזענות האשכנזית מימין, האיש שמגן בלהט על שלטון מתנחלי-שמרני ומאוד קפיטליסטי – מתיימר לייצג “קול שונה”. כל קשר בין הקול הזה לבין סדר יומם של עובדי המפעלים בדרום, תושבי השכונות באופקים ובירוחם והסטודנטים בבאר שבע ודימונה – הוא מקרי בהחלט.

    1. התחקירים ה”חברתיים” זה דרכו של השמאל לקושש קולות של אנשים שהופכים עצמם לקורבנות. זה תפיסת עולם שמאלנית מאוד – פוליטיקת הזהויות. אנחנו מריחים מרחוק את הסכסכנות והפלגנות שלכם. אחר כך תאשימו את ביבי בכל הצרות שיש בעולם. יש לנו את זה מספיק בערוץ 10 2 ו-1. איבגי הוא שונה. הוא לא מתקרבן ולא מקרבן. תפיסת העולם של הימין היא שאנחנו לא קורבנות של המצב. אנחנו צריכים לשנות את המצב ממקום חיובי.

  3. אני לא מבין מדוע כל המאזינים של הערוץ יוצאים להפגין ולתמוך בהם,השמאל מכל דבר עושה הפגנה

  4. עיתונאי ומגיש מעולה!!!!אני צופה כל יום בתועניתו בערוץ 20 ונהנית מכל רגע!! כל הכבוד יישר כוח!

    1. היום הזה צריך להיות משודר בשעה 20:00 ולהיות אלטרנטיבה לשיעמום שבערוצים אחרים.

  5. “צריך להבין שבלי פתיחה מוחלטת של שוק התקשורת והרמה של קולות מגוונים וחדשים לא יהיה מגוון דעות אמיתי. העם זז ימינה אבל אין לזה ביטוי בתקשורת שנשארה באותו מקום, ולכן הביקורת עליה בהקשר הזה מוצדקת”
    לא נכון!!!

    העם זז ימינה, והתקשורת הולכת ומקצינה שמאלה. ממש מדבררת את האוייב הערבי. אל ג’זירא בעברית.

  6. איבגי,

    יש אנשים שלא ערים בשעה 11:00 בלילה. תעביר את התוכנית שלך לשעה שמונה בערב.

    1. מבקש ומציע לשתול את תוכניתו של איבגי לשעה 19:00 היינו שעה אחת לפני החדשות בערוצים של הסמול במדינה, ושתוכנן יכלול קדימון לפרשיות היום ומה שצפוי להופיע בחדשות בשעה שאחריו ובכך להוציא את כל האוויר המגלגלים של האגדות של הסמול. ולא יזיק שהתוכנית לשעה 22:00 תעסוק בניפוץ תעמולת הסמול שהופצה בחדשות שעתיים לפני כל בערוצים של עוייני הציוניות והלאומיות היהודית.

      לא נראה לכם שהתנועה הלאומית זכאית להשיב מלחמה לסמולנים בנשק שלהם?

  7. כל מילה בסלע. צופה בערוץ 20 ושומע גלי ישראל בלי למצמץ. מעדיף אותם על פני הנרע טיב הפולשטיני בשאר הערוצים.

  8. אמיר אבגי החזיר ומחזיר את הכבוד הלאומי שלנו מול תקשורת הפועלת כנגד ארצה ובני עמה.
    אבגי מציף את האמת בכל אייטם ובכך מחזיר את השפיות למסך.
    חדלנו לצפות בכל המזהמים ומכתיבי אג’נדות.
    מקווה שערוץ 20 ימשיך לשדר וביתר שאת.

  9. אמיר איבגי ניפלא. כוכב ענק עם דיבור רהוט נעים מאוד מציג דברים קולחת ובטוב טעם. הוא ליטל שמש וכל השאר הניפלאים. כולם ניפלאים כישרוניים וסוף סוף נותנים במה לרובו העצום של העם שהעלימו אותו. צריך דחוף לשדרג ערוץ זה ולתת לו לשדר חדשות חופשי . אני מיזמן לא רואה מדייה הטלוויזיה אצלי מיזמן סגורה בגלל שכעסתי כל הזמן. בסוף נימאס לי לא פתחתי. נורא רעבה ללאומי. כישרונים וכוכבים כמו איבגי ליטל שמש ועוד מזכירים לי נורא את אגדות אמריקה היהודים ראדר וכל אלה שממלאים את מסכי ארצות הברית שהרבה מהם יהודים. הם כשרונים להדהים. זו גאווה גדולה לאדם מימוצא מיזרחי עליהם פה. מול כל החקירות הם מפצים להפליא. מכפרים ומרפאים. אסור להפסיק את השרשרת. כי את המנגינה הזו צריך להלהיב להקסים ולהפליא. העם זקוק לאידיאלים משווע לרעיון משווע לאטראקציה. הכיוון הוא העלאת דחוף מדייה לאומית עוד ועוד כי כולנו בצרה. זה מיתחת לשטח. רק מדייה סוחפת לאומית תרפא תסדר תוביל. ככה המישחק אומר. כל הביצים צריכים להיות בכיוון הזה. ומי שישקיע ירוויח מיכל הבחינות. העם משווע למדיה לאומית וזועק בליסוף. כה עצוב על המדינה. היא מלאה הרס עצמי. נורא עצוב שבא ליבכות.

  10. אמיר איבגי בהחלט פובליציסט מוערך, אם כי אני לא מסכים עם שום דבר שהוא אומר (מה לעשות, אני 00מונלי או $מולני).
    ראוי שערוץ 20 ימשיך לשדר, ובכלל לפתוח אפשרות לערוצים נספים.

    1. אני מעריצה אותך ממש. שמאלני שיודע להקשיב לאחרים, לאפשר להם לדבר, ובעד חופש הביטוי וחופש השידור גם בערוץ עשרים. הצלחת להציל את התדמית של השמאלנים – שרובם בדיוק ההיפך ממך. הרסת את הסטריאוטיפ שרוב השמאלנים כל פעם מחדש מוכיחים שהוא ולידי.