מדיניות הבזבוזים חסרת הרסן של שר האוצר הפכה את ההוצאה הממשלתית מאמצעי לשיפור איכות החיים למטרה יקרה מאוד שכולנו נשלם עליה
בכל שנה בחודש ספטמבר, כאשר משיקה חברת 'אפל' את מכשיר האייפון החדש, חוזרים מנהלי האירוע על מנטרה מצחיקה וחסרת משמעות: "זהו האייפון הטוב ביותר אי פעם". אין בכך הפתעה מיוחדת, שכן אלפי עובדים מבריקים ברחבי העולם משקיעים שנה שלמה כדי לשפר את דגם הקודם ודי ברור שהחדש יעלה על קודמו מבחינה טכנולוגית.
גם בימים אלה בהם נידון תקציב המדינה לשנים הבאות, ממהרים פוליטיקאים מכל גווני הקשת לפרסם את העובדה שהם הצליחו להגדיל את תקציב משרדם והוא יהיה "הכי גדול בתולדות המדינה". כמובן שגם בנתון הזה אין הפתעה מיוחדת, עם תקבולי המס במשק צומח שעולים מדי שנה, אלא שהאמירה חסרת המשמעות הזו טומנת בחובה משמעות גדולה מאוד ביחס למה שהפוליטיקאים מאמינים שאנחנו כציבור רוצים לשמוע – כמה שיותר הוצאה ציבורית, ורצוי למגזר שלנו בבקשה.
כך לדוגמא, התגאה נפתלי בנט בהעלאה של 2.5 מיליארד שקלים לתקציב החינוך, והכריז כי "החינוך בראש". סגן שר הבריאות יעקב ליצמן קיבל את מה שביקש בדמות חצי מיליארד שקלים לרפורמה בביטוח הסיעודי, ושרת התרבות מירי רגב קיבלה תוספת של 250 מיליון שקלים לתקציב.
תור הזהב של החינוך: תוספת תקציב של 2.5 (!) מיליארד שח לחינוך.
60 מיליארד ש"ח שאיתם אנחנו מעלים את שכר המורים, מקצרים את חופשות התלמידים, משדרגים את החינוך המיוחד, משביחים את לימודי המתמטיקה והמדעים, מוסיפים סייעות, ומקטינים את מספר התלמידים גם בכיתות ד-ו.
דברים זזים בחינוך.— Naftali Bennett בנט (@naftalibennett) January 11, 2018
אלו הן רק כמה דוגמאות אקראיות של ה'נדיבות' שהראתה הממשלה באישור תקציב המדינה לשנת 2019. אז מנין פרץ הנדיבות הפתאומי הזה, ומדוע לא שומעים כבכל שנה על פיצוצים במשא ומתן ועל דיונים קדחתניים עד אור הבוקר כדי לאשר את התקציב ברגע האחרון?
השינוי שחל השנה התרחש בעיקרו מכיוון שמשה כחלון, בשבתו כשר האוצר, הפך את הסחטנות לשיטה. אם פעם משרד האוצר היה מגן על הקופה הציבורית בחירוף נפש מכל בקשות השנור של השרים השונים, היום כחלון לא מתבייש לשתף פעולה עם כל גחמה, ולעזאזל המחיר. החשבון ישולם כמובן מכיסם של כל אזרחי ישראל, ובטח לא מכיסו של האוצר.
כשהסקרים מלחיצים – משחדים
משה כחלון מודע למצבה העגום של מפלגתו בסקרים האחרונים, ומשום כך אין זה מפתיע שהוא עושה כל שביכולתו כדי לדאוג שהממשלה הנוכחית תמלא את ימיה. המושג 'כלכלת בחירות' קיבל הרחבה ניכרת אצל כחלון, שבמרבית תקופת כהונתו במשרד האוצר עסוק בחלוקת מתנות, הן לקהל בוחריו והן לשרים ולחברי הכנסת.
כל התכניות אותן הציג עד כה כחלון מסתכמות בהעברת כספים מאוכלוסייה אחת בציבור לאוכלוסייה אחרת, ויש בהן אפס אחריות כלכלית. לדוגמא תכנית הדגל של כחלון, 'מחיר למשתכן', לא מגדילה באמת את היצע הדירות כך שהמחירים יתחילו לרדת באופן אמיתי, אלא מגרילה הנחות לקבוצת הבוחרים של כחלון על חשבון כל היתר.
כבדרך אגב, תכנית 'מחיר למשתכן' עולה למשלם המיסים עשרה מיליארד שקלים נוספים בבירוקרטיה מיותרת, כך שמשרד האוצר בראשות כחלון החליט למעשה להעביר 15 מיליארד שקלים מקבוצה אחת לשניה, ומוציא סכומי עתק נוספים כדי להקים מערך שלם שידאג לזה שציבור הבוחרים שלו הוא זה שייהנה מכל הבזבוז הזה.
אלא שהציבור על פי הסקרים אינו משתכנע, וכך נאלץ כחלון לדחות את הקץ ככל האפשר, ולקוות לתפנית ברוח הציבורית ביחס כלפיו שספק אם תגיע כל עוד הוא ימשיך בצעדים של ייאוש כמו חבירה לחברו הטוב, יושב ראש ההסתדרות אבי ניסנקורן.
במשך שנים, משרד האוצר וההסתדרות היו בשני צדי המתרס, ולא בכדי. להסתדרות העובדים בישראל, בניגוד למקבילותיה בעולם, אין שמץ אחריות כלכלית וכדי לאזן את הכוח ההרסני שדורש עוד ועוד הוצאות ציבוריות בלי דאגה לאיזון התקציב, נעמדו פקידי האוצר על הרגליים האחוריות בניסיונות לבלום כל מחאה ודרישה של ההסתדרות. בקדנציה הנוכחית כחלון החליט למעשה למעול בתפקידו ולוותר מראש – אם לא תוכל לנצח אותם, הצטרף אליהם.
המבוגר האחראי – משרד רה"מ
על אף ההתנהלות הכלכלית החובבנית שתוארה לעיל, למזלנו במדינת ישראל יש עדיין מסגרת תקציבית קשיחה. חוק הנומרטור שהועבר לבקשת נתניהו קובע כי כל הוצאה תקציבית או הורדת הכנסות ממסים שמתנגשת עם התחזית התקציבית, מחייבת הצבעה על מקור תקציבי (קיצוץ בתקציב במקום אחר) או הכנסה חלופית (העלאת מסים). ההתכנות לכך איננה גבוהה, ומשום כך כל התכנונים התקציביים אמורים להעשות לפחות שנה מראש, ולא באופן ארעי במהלך השנה או על פי גחמות של ההסתדרות שמחליטה לשבות חדשות לבקרים.
גם נתניהו עצמו, על אף דבריו בפתח ישיבת הממשלה כי מדובר בתקציב טוב, הדגיש בדבריו בוועידת גלובס את הצדדים האחרים בניהול תקציבי: "אין מדיניות חברתית בלי מדיניות כלכלית, אי אפשר להפריד בין השניים. כשמישהו אומר שהוא חברתי, אני תמיד שואל "מי משלם?".
המדיניות לפיה יש להגיע לאיזון תקציבי, שהמשרדים השונים נאלצים לעמוד בה בעקבות דרישותיו של נתניהו, היא מדיניות שעל כולנו לתמוך בה. בנוסף לייעול התכנון באמצעות הצעדים שהוזכרו לעיל, יש להוריד את המיסים ולפשט אותם, כך שהפעילות הכלכלית בישראל תגבר, ההשקעות יגדלו ואזרחי ישראל יצאו נשכרים.
לוודאות התקציבית הזו ישנה השפעה חיובית חד-משמעית על כלכלת ישראל ועל היכולת של משרדי הממשלה להוציא לפועל מדיניות מתוכננת וסדורה. גם שר האוצר משה כחלון חייב להבין כי למרות רצונו לשרוד כפוליטיקאי, אי אפשר לפזר הבטחות כלכליות ללא כיסוי תקציבי.
ככלל ראוי לזכור בכל פעם ששרים מתגאים בגודל תקציב המשרד שבאחריותם – לא ההוצאה עצמה היא המטרה כי אם העלאת איכות החיים של אזרחי המדינה. אם שרים אינם מסוגלים להצביע על שיפור בביצועים ובמקום זה הם מצביעים על גיגית של כסף שהם שפכו על הבעיה, הם אינם מבצעים את תפקידם.
כחלון דווקא משתפר. היום ראיתי בכניסה לרחובות שהוא עבר משלטים מברזנט לפרסום חוצות דיגיטלי. ככה הוא חוסך המון טינופת שמתפזרת ברחבי הארץ. המסר, אגב, לא השתנה: "נטו (שקר כלשהו), נטו פחלון" ויש גם תמונה של חיילים ועוד איזו תמונה שלא הצלחתי לקלוט כי בדיוק הקאתי לתוך הקסדה.
כחלון דווקא משתפר. היום ראיתי בכניסה לרחובות שהוא עבר משלטים מברזנט לפרסום חוצות דיגיטלי. ככה הוא חוסך המון טינופת שמתפזרת ברחבי הארץ. המסר, אגב, לא השתנה: "נטו (שקר כלשהו), נטו פחלון" ויש גם תמונה של חיילים ועוד איזו תמונה שלא הצלחתי לקלוט כי בדיוק הקאתי לתוך הקסדה.
כפי המאמר: "חברתי זה מי שדואג לחבריו על חשבון החברה"…
כחלון הוא ההוכחה לפגיעה המסוכנת בדמוקרטיה שנעשית מחמת התקשורת המגוייסת, כי אם כחלון היה משלם מחיר תקשורתי מצד ימין על ההגנה האוילית שלו על בג"ץ והמסתננים וכו' הוא היה עושה שיקול רחב יותר מאשר לרצות את רינו צרור וחבריו.
ואנחנו העצמאים-נאנקים תחת התשלומים שאוכלים לנו 40% מההכנסות
העיקר שיוכלו לבזבז במקום להתייעל. למה לא הלכתי להיות עובד מדינה, למה?
המאמר לא מצביע מהיכן נלקחו הכספים.
אולי יש הגדלה של הכנסות ?
אולי הגדלה של הגרעון ?
מי שקובע שתכנית למשתכן רעה משום שאינה דואגת לבניית עוד ועוד דירות, פשוט מטעה את הציבור:
מומחים קבעו זה מזמן שלא חסרות דירות במדינת ישראל באופן משמעותי !!!
הבעיה של עליה במחיר הדירות אינה בגלל מחסור דירות. הן היו עולות גם אם היית מזרים עכשיו עוד מאה אלף דירות בשנה.
הבעיה היא כוח הקניה הגבוה של המשקיעים ואוספי הדירות (וריבית נמוכה), מול כוח הקניה הנמוך של הזוגות הצעירים ללא דירה.
הפתרון של כחלון נכון לגמרי:
לחסום את המשקיעים וצוברי הדירות, ולהקל על הזוגות הצעירים לקנות דירות.
אין דרך אחרת, עד שהריבית לא תעלה גם לא תהיה שום דרך אחרת.
הכותב לא קלט שיש כאן כשל שוק, ושחשיבה כמו בחוג לכלכלה באוניברסיטה היא מגוחכת במקרה המסובך שעומד על הפרק.
אשרנו שלא עומד בראש האוצר איזה אידיאולוג כלכלי קיצוני, אלא פרגמטיסט שקול, ואמיץ.
אתה מניח שלא משנה כמה דירות חדשות יבנו תמיד יהיו משקיעים שיהיו מוכנים לשלם עבורם ולכן לזוגות הצעירים לא נשארות דירות והמחיר עולה. אם יש כל כך הרבה אנשים כאלה מי אלה שמתלוננים על יוקר המחיה והמצב הכלכלי?
חוץ מזה, לחסום משקיעים מלקנות דירות (באמצעות מיסים וכד') הוא מעשה פסול מוסרית בכלכלת שוק חופשי, בעיקר כשהמשקיעים הללו הם אזרחים ישרים שהרוויחו את כספם בדרכים חוקיות (אני מניח שמרבית רוכשי הדירות הם כאלה).
לאלון:
א. ברור שמשקיעים הם שרכשו את מירב הדירות ולכן מחירן האמיר מאד. דרך אגב רבים מהם יוצאי צבא בעלי פנסיות נדיבות.
ב. אמר כבר שר האוצר ש'דירות זה לא קולה'. קוקה קולה תקנה כמה שתרצה, דירות לא. אין 'שוק חופשי' בדירות וגם אסור שיהיה.
ג. מדינות אחרות פועלות בדיוק כמו שר האוצר כחלון:
כלכליסט:
"ספקולנטים זרים כבר לא יוכלו לרכוש בתים בניו זילנד החל בראשית השנה הבאה", מסרה ראש ממשלת ניו זילנד ג'סינדה ארדרן במסיבת עתונאים שהתקיימה היום (ג') בוולינגטון הבירה. "אנחנו נחושים להקל על ניו זילנדים לרכוש בית ראשון, ומשום כך נמנע ממשקיעים זרים לרכוש בתים ולהעלות את המחירים". ארדרן מקווה כי האיסור יצנן במקצת את שוק הנדל"ן, לאחר שהמחירים זינקו ב־56% בעשור האחרון בעקבות שיא בהגירה ומחסור בבתים.
אם היה שפע של דירות, והם היו נקנות ע"י המשקיעים, היצע הדירות להשכרה היה עולה על הביקוש, והייתה צניחה במחירי השכירות.
לצניחה זו, היו שתי השלכות-
1. פיתרון דיור סביר עבור הזוגות הצעירים – שכירות בזול. [אמנם רבים מעדיפים דירה בבעלותם, אבל גם שכירות בזול זה לא כ"כ נורא]
2. הייתה יורדת הכדאיות של השקעה בנדל"ן, וממילא פחות משקיעים היו קונים דירות.
זה סתם מאמר דעה תוקפני חסר נימוקים
פוליטיקאי טוב הוא פוליטיקאי שמממש את משנתו – וכחלון מממש את משנתו הפוליטית (למרות שהיא לא מוצאת חן בעיני במיוחד)
בישראל רפורמות מבוצעות רק בתקופת משבר, והתמזל מזלו של כחלון והוא מכהן בתקופה בה הקופה יחסית מלאה והאבטלה בשפל ולכן הוא מוותר על רפורמות שחלקן נחוצות ואחרות מפוקפקות.
לזכותו של כחלון שאינו נאלץ להאבק במיוחד עם מגזרים שונים במשק ומגיע עימם להסכמה. מאבקים גדולים בעבר של האוצר בד"כ הסתימו בכניעה מבישה, אז לפחות הוא נכנע בלי מאבק.
זה שהענינים מתנהלים על מי מנוחות בלי תזזיות מיותרות ויהיה תקציב דו-שנתי, רק עוזר לאנשי העסקים לעסוק בעניניהם ולכלכלה להתפתח.
צודק מאד. אכן מאבקים מול האוצר תמיד עיצבנו לחינם. תמיד אמרו לאחר מכן בתקשורת 'מדוע לא יכלו להגיע לזה בלי שביתה'?
אבל, טעות אחת לדעתי. לכחלון לא 'התמזל המזל'. כחלון יודע כלכלה יותר טוב מבוגרי חוגים לכלכלה תאורטיקנים חסרי תקנה. והא גם מאד מאד אמיץ.
לעמוד כך מול כל האינטרסנטים של ענף הבניה? ולא להשתפן? תראו לי עוד אחד שיודע לעשות את זה. לנפנף את תכנית הקיצוצים והמיסים של פלוג ולעשות ההיפך? בשביל זה צריך הרבה אומץ.
לא, לא מזל, ידע שכל ואומץ.
במדינה מתוקנת לא מחכים למשבר כדי לעשות רפורמות. הזמן הטוב ביותר לעשות רפורמות זה כשאין לחצים.
להיכנע ללא מאבק ולהגיע להסכמה אלו שני דברים שונים לחלוטין. כחלון נכנע ללא מאבק וזה אולי פחות מביש בשבילו אבל עבורנו האזרחים (שלא משתייכים למגזרים להם שר האוצר נכנע) זה מביש באותה מידה וגם מאוד מעצבן.
לחובתו של כחלון יש לומר שמגזר אנשי העסקים שאחראי על פיתוח הכלכלה אינו משתייך למגזרים שלהם כחלון נכנע ללא מאבק. נכון לעכשיו זהו בסך הכל המגזר שמספק את הכסף שאותו כחלון מחלק למגזרים אחרים.
כמו שציינתי בנושא הנדל"ן, גם בשאר הדברים הכותב טועה.
אנו זוכרים את שרי האוצר בדורות הקודמים שבכל פעם שנכנסו לתפקידם, מיד הכריזו על תכנית קיצוצים. ואיפה קיצצו? ראשית בחינוך, אחר כך בבריאות ואחר כך בשאר.
ואנו זוכרים גם את תוכניתה של פלוג הנגידה לקצץ 8 מיליארד שח. להעלות מיסים.
וכחלון עשה את ההיפך, ההיפך מהנגידה וההיפך משרי האוצר הקודמים. הוא הוריד מיסים, והוסיף למשרדים.
המשק קרס? לא. יש פחות הכנסות? לא. יש יותר, הרבה יותר, והמשק איתן.
אז מה אתם מחפשים את כחלון? אתם מזוכיסטים או משהו?
מתבקשת השאלה: מי נתן לנוכל הזה שפעל במרץ לקבור את מתווה הגז לטובת חברו קובי מימון (השמאלנים כמובן מסתירים את זה מתוך הטמטום, אבל בעיקר מתוך זדון), מי נתן לו לזרוק מיליארדים ולקבול ידי זוגות צעירים בגלל ה"תכנית למשתכן" ההזויה, מי סידר לו תפקיד "שומר על שלטון החוק הדיקטטורי"?
מי? מי?
התשובה ברורה לכל.
ובכל זאת, ויטלי, כדאי להבהיר את התשובה באופן ברור:
http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-614896
http://rotter.net/forum/scoops1/175386.shtml
http://rotter.net/forum/scoops1/173996.shtml