הדמוקרטיה על פי זהבה

יו”ר מרצ קראה לסירוב לציית לחוקים “בלתי מוסריים”, והדגימה שוב את השיבוש בתפיסת הדמוקרטיה בשמאל לפיו רצונו של הרוב אינו לגיטימי כל עוד הוא בצד הלא נכון

להציל את העם מעצמו. ח"כ זהבה גלאון | פלאש90

יושבת ראש מפלגת מרצ זהבה גלאון קוראת למרי אזרחי ולאי ציות להוראות החוק בנסיבות מסוימות. בנאום שנשאה בכנס הבינלאומי השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שנערך לפני כשבועיים, טענה גלאון כי שלטון הימין בישראל מנסה “לכפות על הציבור מעשים לא מוסריים” באמצעות חקיקת “חוקים לא חוקיים שגורמים עוול”.

כדוגמה לכך הזכירה גלאון את סירובם של רופאים ישראלים ליישם את החוק שאפשר הזנה בכפייה של מחבלים שובתי רעב בכלא, ובנוסף קראה לסירוב של אנשי מקצוע בכל תחום הקשור להוצאת המסתננים הבלתי חוקיים ולכל פעולה שתדרש בעתיד כדי להחיל ריבונות בשטחי ושומרון. בסיכום דבריה אמרה גלאון כי “עד לאחרונה היה אפשר לחיות באשליה שיש סט ערכים דמוקרטי שמשותף לכולנו. הממשלה לא מחויבת לעקרונות האלה ומרסקת אותם, אנחנו לא צריכים להשתתף”.

זהבה גלאון מדברת מדם ליבה ואין ספק בדבר כנות התסכול שלה. כבר שנים ארוכות שהיא ומפלגתה צופים מספסלי האופוזיציה על ממשלות ימין מקדמות מדיניות אשר לפי השקפתה היא הרוע בהתגלמותו. אם כי ניתן לזהות הקצנה מסוימת ברטוריקה של המתמודדים לראשות מרצ לאחרונה, גלאון היא לא עלה הנידף לכל משב רוח פוליטי והטפותיה בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי היו עקביות לאורך רוב שנות עשייתה הציבורית. היא מאמינה בצדקת דרכה באמונה שלמה, כמו גם באי הצדק של דרך הימין, ולשיטתה אין מנוס מהתחושה כי המדינה בדרכה לעברי פי פחת ועליה לעצור את ההידרדרות בטרם יהיה מאוחר מדי.

דבריה של גלאון הם רק דוגמה נוספת לתופעה נפוצה בקרב אנשי שמאל בישראל שנכשלו כישלון מתמשך ברתימת דעת הקהל בדרך הדמוקרטית, ומנסים לממש את חזונם בדרכים אחרות. וכי מה מצופה מאדם שרואה עוול לנגד עיניו, אם לא לעצור אותו בכל הכלים שברשותו?

מאיר דגן חש שראש הממשלה ושר הביטחון מוליכים את ישראל לעימות הרה אסון. הוא באמת האמין בכך, ולכן לא ניסה להשפיע על ההחלטה גם באמצעות הדלפה מישיבות סגורות לאמריקאים. אם העם בחר לא נכון, כך סבר, יש להציל את העם מעצמו.

אהוד ברק התנגד לחוק משאל עם על נסיגה משטחים בטענה ש”הציבור בישראל רוצה תהליך מדיני שבמרכזו שיקולי ביטחון וסיום הסכסוך. ההחלטה (על משאל עם) פוגעת באופן מהותי באפשרות לממש את הרצון הזה”. הרי אם נשאל את העם, אומרת פליטת הפה של ברק, סביר להניח שדעתו תהיה שונה, ולכן אי אפשר לסמוך על אותו ציבור אשר משתתף בבחירות אבל למעשה לא יכול להחליט בשאלות גורליות.

זה בדיוק הסיפור עם זהבה גלאון. רק כך אפשר להסביר את אמירתה לגבי הזנה בכפייה למחבלים: “הממשלה רצתה, הכנסת חוקקה, והציבור אמר לא”. אמנם הממשלה והכנסת מבטאות את זה רצון העם, אבל לפי גלאון “ציבור” ערטילאי כלשהוא (במקרה הזה קומץ של רופאים) הוא זה שצריך לקבוע סופית בסוגיה.

לאותו דפוס פעולה היא מייחלת גם בעקבות חוקים עתידיים. “גם אם הממשלה תחוקק עוד עשרה חוקי סיפוח לא חוקיים, היא לא תצליח ליישם אותם – כי יהיה מי שלא יסכים לציית להם”,  אמרה בנאומה ולא פירטה למה כוונתה ב”מי”. כך בלי משים, קוראת זהבה גלאון למשל גם לקצין בצה”ל להימנע מגירוש יהודים מביתם, דבר אשר מבחינתו הוא עוול מוסרי נורא והרי לפי גלאון “הסירוב לשתף פעולה עם עוול הוא ציווי מוסרי”.

אמנם לאזרחים במדינה דמוקרטית שמורה הזכות להימנע מביצוע פעולה הנוגדת את צו מצפונם, אך ניסיון העבר מוכיח כי גלאון ושכמותה בשמאל אינם פאסיביים כלל. שיטות הפעולה בהן הם נוקטים כמו הפעלת מנופי הלחץ בתקשורת הלא מאוזנת, התססת דעת הקהל העולמית ושימוש ציני באקטיביזם משפטי, עומדות בניגוד גמור לחלקו היחסי באוכלוסייה של הציבור התומך בהם. כאשר גלאון אומרת “לא נשלח את בנינו להרוג ולהיהרג למען פרויקט משיחי”, ברור כי היא לא בוחלת אף בסירוב פקודה בצה”ל.

בכך מפוררת גלאון את הלגיטימציה של שלטון נבחר לממש את מדיניותו כי היא לא תואמת את השקפותיה, אך מצד שני היא רצה להיבחר לכנסת כדי למשול בעצמה. האם היא לא מבינה שכאשר היא בועטת עכשיו בכללי המשחק הדמוקרטי, אף אחד לא מבטיח לה שיישמרו אם גם אם היא תהיה יום אחד חלק מהשלטון? גלאון הרי ניסתה בעבר להפעיל את כוחה כיושבת ראש המפלגה על מנת לבטל את הקדמת את הפריימריז במרצ, מהלך שכשל ועלול לעלות לה בקרוב בכסאה.

האפשרות הסבירה יותר היא שגלאון מבינה את כל זאת היטב, אך ברור לה שהיא לעולם לא תצליח לגייס רוב שיבחר בה, ולכן אין לה מה להפסיד. העם כבר שנים ארוכות מעדיף שלא לנהות אחרי הטפות המוסר הנאיביות שלה ושל מפלגתה, אבל במקום להפנים זאת ולפעול על בסיס המנדט הזעיר שניתן לה בבחירות, ממשיכה גלאון את הקו של השמאל בשנים האחרונות ומנסה לכפות בעריצות את השקפת המיעוט על הרוב. דמוקרטיה וממלכתיות? בוודאי, אבל רק במקרה שהרוב בחר נכון.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

38 תגובות למאמר

  1. זהבה ומרצ …. ממשיכי מפאי ומפם חוטפי ילדי תימן שביצעו ניסויים נוסח מנגלה תמורת בצע כסף…
    קודם תנקו את האורוות המטונפות שלכם

    1. פעם חטפו תימנים, היום הרווחה חוטפת ילדים ממשפחות מוחלשות. לורי שם טוב חשפה את פשעי הרווחה והיא כרגע במעצר בשל כך. לא השתנה כלום במדינה מאז מפאי

  2. נראה שהבעיה עמוקה יותר
    גופי השמאל נראה עובדים בעיקר על מה שלדעתם צריך להיות ולא מה שיש במציאות. כלומר לדעתם העולם צריך להיות במצב מסוים ואם לא אז יש בעיה עם ציבור הבוחרים. מנקודה אחרת יש נראה שיש להם בעיה להבין את המציאות בכלל ואין להם אפשרות להוכיח שמה שהם אומרים אכן יתקיים ולכן הם מנותקים מהציבור.

    למשל עם הפלסטינים אפשר היה להציג את זה בצורה אחרת כלומר קבוצה של מהגרי עבודה ולא עם. אפשר היה להציג את הסיבה שהם “פליטים” בגלל שמדינות ערב לא מוכנות לקלוט אותם או הם מעדיפים להיות פליטים כי הם מקבלים כספים מאונר”א או מדינות אחרות כדי לקבע את מצבם. אבל אנשי השמאל לא מעלים את זה בכלל ורק טוענים שיבוא שלום אם תהיה מדינה פלסטינית כאשר ברור לכל שכוונת הפלסטינים יחד עם מדינות ערב הוא להשמיד את המדינה היהודית. אילו הן העובדות והם אומרים ועושים את זה כל הזמן. איך זהבה ושות’ מסוגלים להתעלם מה וגם להתלונן שהציבור לא איתם.

    אפשר גם להציג את בעיית הפלסטינית כשינוי טאקטיקה של הערבים. כלומר במקום להציג את הבעיה כפי שהיא כלומר שהמוסלמים על שטח אין סופי ועם אמצעים בלתי מוגבלים הם נגד מדינה של ששה מליון יהודים על שטח מיקרוסקופי הם שינו את הסיפור ואמרו שזה ששה מליון יהודים עם צבא חזק נגד מליון פלסטינאים מסכנים. ככה העולם רואה את הסיפור וזהבה ושות’ מקדמים אותו גם כן. אז למה זהבה מתלוננת? הציבור חכם יותר ממנה ומבין את העניין שהיא לא מוכנה להבין.

    גם הסיפור על “מדינת כל אזרחיה” שאנשי השמאל מפמפמים לא עולה בדעתם לשאול אם “כל אזרחיה” רוצים “אותה מדינה”. הציבור מבין את זה וגם ההיסטוריה האנושית מראה את זה שקבוצות גדולות שונות יתפרדו ולא יחיו ביחד. למשל יגוסלביה לשעבר, ברית המועצות לשעבר, בלגיה ואני מניח שיש עוד. השמאל ממשיך לפמפם את הרעיון ולכן הציבור לא מצטרף, אז על מה זהבה מתלוננת?

    בסך הכל נראה לי שהשמאל מקדם הסברה של בעיות אויבי ישראל והציבור מבין את זה ולא מצטרף ולכן נראה לי שלזהבה אין שום סיבה להתלונן אולי חוץ מזה שהיא לא מצליחה להבין את המציאות.

  3. השמאל חבר לאוייב.אז אין טעם בלנסות להבינו.
    לצערי זה המצב.חשבתי לתומי שמדובר בדעה אחרת.וכוונתם טובה.התבדיתי.
    לצערי השמאל הינו כנה בדרכו על אף דרכו הרעה.
    לעומת זאת הימין אינו כנה בדרכו הצודקת.
    אנשי ימין רבים מבלפים מזגזגים.
    מאז בגין ועד היום.הוכח שהימין הינו בלוף גדול.
    אנשיו ברגע האמת בוגדים.
    השמאל ככל שהוא רע נאמן לדרכו הרעה.
    למי להצביע? אם הימין בלוף והשמאל אוייב?
    זה אומר שנתקענו.

    1. מנסה לשכנע אותנו לא להצביע לא לשמאל ולא לימין וכך לתת את השלטון לשמאל שמצביעיו הנאמנים אף פעם אינם נוטשים אותו כשצריך לשים פתק בקלפי? הבנו את הטריק – אחד מסדרת הטריקים של המגיבים המתחזים לאנשי ימין כדי להסביר לנו כמה הימין אינו ראוי לתמיכה אלקטורלית.

    2. הרשה לי לחלוק עליך. זה שפוליטיקאים רבים מן הימין נלחצים בדרכים שונות, מהן חוקיות ומהן קצת פחות, לערוק לצד השני של הזירה הפוליטית, לא הופך את הימין לבלוף. זה רק הופך את הפוליטיקאים המסוימים הללו לבלופרים. מנהיגים אחרים בימין לעומת זאת לא סוטים מדרכם, לכן לעניות דעתי לא נכון לטעון שנתקענו. אמנם שמים לנו הרבה מקלות בגלגלים ומעכבים בעדנו, אבל העגלה עדיין נוסעת בכיוון הנכון – גם אם היא נעה באיטיות מרגיזה.

    3. יש לך טעות בהבנה.
      מה שכתבתי שאנחנו תקועים עם ימין
      שלצערי מדי פעם מזגזג ומפנה עורך.
      אין כוונתי שלא תצביע ימין.
      אלא אני מוחה על אנשי ימין שבוגדים בבוחרים.אני מקווה שאתה לא תומך בהם
      רק בגלל שהם ממחנה הימין.
      הבנת עכשיו את כוונתי?
      אני מקווה.

    4. לאיש שמסביר שיש לי טעות בהבנה, האיש שבתגובתו הראשונה (תחת השם “הבעיה”) מסביר לנו שאין למי להצביע ואחר כך מסביר (תחת השם “לשמוליקיפוד”) שהוא לא מנסה לשכנע אותנו להימנע מלהצביע לימין אלא רק “מוחה”; האיש שמשחק אותה ימין “אמיתי” כמו אותו “ימין” שמפיל ממשלות ימין ומעניק את השלטון לשמאל. אותו ימין שהביא עלינו את אהוד ברק ואת ביסוס רעיון החזרה לקווי 1949 אחרי שהפיל את בנימין נתניהו, ושהביא עלינו את ממשלת יצחק רבין, מלחמת אוסלו והאינתיפאדה אחרי שהפיל את יצחק שמיר. זה הימין שמסביר לנו ש”אין למי להצביע כי אף אחד לא באמת ימין”, כדי שנאבד את האמון במפלגות הימין ונאפשר לשמאל להצביע לשמאל. מכירים את השיטות שלכם.

    5. הנבואה ניתנה לשוטים.
      האם הינך שוטה?
      אני בטוח לא!
      לי אישית אין למי להצביע.
      לאור אכזבתי מבגין.שרון.
      ביננו מה התועלת להצביע אם בגץ
      מנהל את המדינה?
      אז נמשיך להצביע ימין כי אין משהוא אחר.
      אבל צריך למצוא דרך לגרום לממשלת ימין
      לנהל את המדינה בדרך שהצבענו.
      מחכה לתגובתך.מקווה שהתפכחת!
      ואל תמהר לחרוץ דעה.זה מתאים לשמאלני יותר ולא לימני.עוד דבר צריך גם לבקר ולא רק לגונן ולכסות על כל מחדל.
      למשל ההקפאה שהיתה.או שאתה בכל מחיר מגונן על ממשלה העיקר שזה ימין?

    6. לאיש שתוהה אם אני שוטה או לא: לפי מה שאתה טוען אז כל מי שלא מוצא דרך “לגרום לממשלת ימין לנהל את המדינה בדרך שהצבענו” צריך לכתוב טוקבקים נגד תמיכה של אנשי ימין במנהיגי הימין. אם כך, אז לפי מה שאני מבין אתה מאלה שמנסים להעמיד פנים של אנשי המחנה הלאומי כדי לגרום לאנשי המחנה הלאומי לחשוב שכל נציגיהם בשלטון אינם ראויים וכדי שלא יצביעו בהמוניהם למפלגות המחנה הלאומי ויתנו להן כוח אלקטורלי לעמוד מול בגץ. כנראה שאתה מאלה שדוחפים אותם לשבת בבית ביום הבחירות כדי להעלות לשלטון את ממשלת אוסלו ב’.

    7. תשובה אחרונה
      אני לא אדם פוליטי אז בטח שלא מנסה להשפיע על אף אחד.אנשים מצביעים כי הם בצד מסוים ולכן תמיד יצביעו.אז אל תדאג.
      עכשיו תענה לי.איך מתמודדים עם מצב שאנשי ימין עושים הפוך ממה שהבטיחו.
      בגין שרון.אולמרט.ציפי.צחי.לימור.וכל אנשי הימין שערקו לקדימה.נתניהו גם לא שה תמים.מה אתה מציע? מעבר להמשיך להצביע שזה ברור מאליו.איך מונעים התנהגות כזאת? איך מונעים מבגץ לנהל את המדינה? איך מבטיחים לבוחרי ימין שלטון ימין? אשמח ללמוד ממך.ואל תתייחס אלי כי אני כרגע לא הנקודה.מחכה לתשובתך.

    8. רוצה תשובה אחרונה: אם אתה אדם פוליטי או לא פוליטי – רק אתה כאן יודע, אז אין שום רבותא בכך שאתה מעיד על עצמך שאתה “בטח לא מנסה להשפיע על אף אחד”. אני, באותו אופן, יכול להעיד כאן שאני הכפיל של ליאונרדו דה-קפריו בסצנות מסוכנות. “אנשים מצביעים כי הם בצד מסוים ולכן תמיד יצביעו” – ממש לא נכון, התקשורת יודעת לשחק ברגשות המצביעים בטכניקות מגוונות של לוחמה פסיכולוגית:

      https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4956862,00.html

      “איך מתמודדים עם מצב שאנשי ימין עושים הפוך ממה שהבטיחו?” דואגים למנוע חדירה של סוסים טרויאניים לרשימות המועמדים לכנסת:

      http://www.zeevgalili.com/2013/03/17855

      https://tinyurl.com/ycdwgvql

      ולבסוף – נתניהו בהחלט שה תמים, אחרת לא היו חופרים לו בפריזר ובמיתקן המיחזור לבקבוקים – לבדוק כמה גלידת פיסטוק הוא אוכל וכמה בקבוקים שרה מיחזרה. נתניהו יכול בקלות לארגן לעצמו שלוש הרצאות בשבוע בכל מיני כינוסים של תאגידים ואוניברסיטאות, בתעריף של 300 אלף עד מיליון דולר להרצאה. זה התעריף של אנשים ברמת ידוענות כמו שלו בעולמנו. אם הוא החליט שהוא מוכן לקבל שכר של 17,000 שקל לחודש, כנראה שהוא לא זקוק לחליפות, שמפניה או סיגרים מתורמים ומוכן להפסיד כל שנה 100-50 מיליון דולר בתפקידו כראש ממשלת ישראל. אילו לא הקדיש את חייו ואת מרצו לקידום ולביצור המדינה היהודית יכול היה לקנות לעצמו כמה מפעלים לסיגרים ולשמפניות ולהקים מפעל למיחזור בקבוקים בכספי התגמולים על הרצאותיו המרתקות. מי שמנסה להציג אותו כנוכל מושחת כנראה רוצה מתגעגע לעוד מיזם רצח גדול של יהודים דוגמת הסכם אוסלו.

    9. להצביע עבור מפלגה לאומית חדשה הלא היא מפלגת זהות בראשות משה פייגלין.

    10. כשכתבתי נתניהו לא שה תמים
      זה בנוגע לענין פוליטי נטו.לא בנוגע למה שציינת.אמרו על נתניהו שהסכים לתת את הגולן.והסכים להקפאה.והשד יודע מה עוד?
      ושוב פעם אני לא איש פוליטי רק קורא רגיל.
      יתכן וניסחתי את הדברים בצורה לא ברורה.
      להבא אנסח בדייקנות שלא יתפרש אחרת.
      נכנסתי לקישורים וקראתי זה העה מעניין.
      ואסיים בתקוה שנתניהו ישאר עד סוף הקדנציה.ושהימין יגיע ויגשים את מטרותיו
      החשוב ביותר איזון בגץ.

  4. מה שהכי צרם לי זו הכותרת שמשתמשת בשמה הפרטי של כ”ח גלאון. משום מה יש לי יסוד סביר להניח שאם היא היתה גבר לא הייתם מעיזים לעשות זאת הייתם כותבים: “הדמוקרטיה על פי גלאון”

    1. סליחה אחות.
      רגשות נחיתות לגבי שמך הפרטי?
      אפילו ראש הממשלה האהוב שלנו ניקרא לעיתים קרובות ביבי ואין לאף אחד טענות על זה

    2. כל העולם קורא לראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו בשם “ביבי”.
      בעיני זה הרבה יותר חמור.

  5. נראה לי הגיוני לא לציית לחוקים לא מוסריים. ושרצון הרוב לפעמים אינו לגיטימי.
    יש לי הרבה טענות נגד גלאון, אבל לא אלו שבכותרת

    1. בהחלט, זה מאוד מקובל בדיקטטורות או אנארכיות שמאלניות.
      למה שזה יהיה שונה בדיקטטורה הישראלית, זו הנשלטת ע”י החונטה הגריאטרית מרחביה ?
      הרי ממילא החוק לא נחשב אלא רק פרשנותו של השופט …

    2. ומי בדיוק יחליט מה מוסרי ומה לא ?
      על פי המוסר של השמאל עדיפה טובתם של מהגרי עבודה מאפריקה על פני אוכלוסיה חלשה של אזרחי ישראל.
      לשיטתך , בעיני מס הכנסה אינו מס מוסרי. אני עובד קשה ולוקחים ממני כסף ונותנים לכל מיני פרזיטים. ולכן אני צריך לסרב לשלם מס הכנסה.
      הבעיה שלכם בשמאל היא שכאשר אתם בשלטון אתם מסוגלים לכל חזירות אפשרית. אין לכם בעיה לשחד ח”כ במיצובישי כדי לקדם חוק שבעיניכם נראה מוסרי אבל אין לו רוב בכנסת (זו רק דוגמית).
      כשאתם מאבדים את השלטון ולא מצליחים לחזור אליו (מעניין למה) אתם מסרבים להכיר בתוצאות הבחירות ויוצרים לעצמכם מציאות מדומה בה אתם שולטים לפי המוסר ההוטנטוטי שלכם.

  6. ללא ספק יש הרבה מאד ביקורת נכונה ומוצדקת על גלאון.

    אבל החובה לסרב לכל חוק בלתי מצפוני – היא נכונה ושרירה וקיימת. והשופט הוא רק אני בעצמי.

    כך לגבי גרוש יהודים מאדמתם, כך לגבי גזל, כך לגבי חיוב לחלל שבת, כך לגבי אסור על ברית מילה, וכן על זה הדרך.
    גלאון חושבת שלא מוסרי לחסל מחבלים – היא מעוותת, ללא ספק – אבל אם מקבלים את דעתה באפן אישי, הרי שמתבקש ממנה גם לסרב לחוק כזה ולעשות הכל נגדו, אפילו אם הוא רצון העם.
    וכך אמר יהושע (כד,טו) “ואנכי וביתי נעבד את ה'”.

    בקיצור, לפחות בהקשר הזה, גלאון מבינה היטב את משמעות הדמוקרטיה והמעורבות הפוליטית. היא לוחמת למען מוסר שהיא אולי מאמינה בו, ולא בגלל זה אני נגדה.
    תכן המוסר הזה הוא הבעייתי, לא הרצינות של תומכיו.

    1. דיבורים יפים. אבל בסוף יש גבול. אם אנילא מאמין בחוק לפיו צריך רישיון כדי לנהוג אני אנהג בלי רישיון??
      הדברים שאתה כותב נכונים במצבים מאוד קיצוניים. לסרב לשתף פעולה עם חוקים כמו הזנה בכפייה?? לא לגיטימי ולא דמוקרטי. נקודה.
      אפשר לחשוב שמישהו קיבל הוראה לאנוס או לרצוח…
      דמגוגיית שמאל קיצונית.

    2. אם רופא סרב להזין בכפיה והחולה מת. לענ”ד יש להעמיד את הרופא לדין.

  7. זהבה ודעת לזרוק מילים, אז היה כמה מילים משלי: פוסט ציונים, אוטואנטישמים, גייס חמישי, מלשינים, ומסייעי אויב בתשלום ממקורות זרים.
    אם היה חוק העמדה לדין על בגידה במדינה, זהבה ושלל עוזריה היו נשפטים בגינו.

  8. היתה תקופה שצבעה את ציפורניה בשחור ונהגה לנופף בידיים בראיונות כדי שיראו. הפה אבל נשאר עקום

  9. יתכן שגם חוקי נירנברג נתמכו על ידי יותר מחמישים אחוז מהגרמנים (קשה לדעת, הם נחקקו אחרי שהפרלמנט נושל מסמכות החקיקה).
    האם להתנגד להם היה מוסרי או לא?
    תומאס מאן הסופר נמלט מגרמניה כי היה אנטי נאצי. לו היה נשאר שם, היה נכלא במחנה ריכוז. הוא דיבר בתקשורת כל זמן המלחמה נגד המשטר הנאצי. האם היה גרמני נאמן או בוגד?
    מרלן דיטריך הזמרת עזבה את גרמניה עם עליית הנאצים ועודדה בשיריה את הצבא האמריקאי. האם היתה גרמניה נאמנה או בוגדת?
    יש ערכים אוניברסליים, כמו זכויות אדם, שאסור להתכחש להם גם כשיש ליקוי מאורות וממשלות ימין קיצוני רומסות אותם.
    דמוקרטיה זה לא שלטון הרוב ותו לא. דמוקרטיה זו קודם כל כפיפות לערכים מוסריים. ואפרטהייד זה לא מוסרי.

    1. נכון! וזעם הרשע ניסה לתפוס את בימבה הקטנה. והיה את הילד הזה שעזר לה למרות שהוא היה בן אדם כמו זעם הרשע ולא אוטו כמו בימבה. אז.. הוא היה בוגד???
      שמאלנים והתגובות אפרטהייד – שואה – נירנברג שלהם.
      קראת אחת קראת את כולן. משעמם. דמגוגיה בשקל וחצי.
      איתי יקר, אם אתה לא מבין מה ההבדל בין ביבי להיטלר, בין חנה סנש לתמימי, בין זהבה גלאון למרלן דיטריך… אני אפילו לא אנסה להסביר לך רק ארחם עליך…

  10. אין אוכלוסיה שמחרבנת על החוק כמו שמאלנים.הכנופיה שהשתלטה על מערכת המשפט בכלל
    הפכה את החוק והחוקה לבדיחה אחת גדולה.
    ואעפ”כ,כשמסתכלים על בתי הכלא של ארהב,אירופה
    או אצלנו….אין שמאלנים בכלל.
    לדעתי אם יתבצע ניתוח של סיכוי זכיה בתיק שבו
    אחד הצדדים הוא שמאלני,יתברר שיש פער עצום
    לעומת סיכוי הזכיה בתיק מסוג אחר.

  11. כל זמן שהסרוב לפעול נגד המצפון הוא פאסיבי וכן המסרב מוכן לשלם את המחיר לסרובו זה לגיטימי

  12. מעניין שבכותרת ישנה התייחסות לגלאון רק בשמה הפרטי.

    השוואה זריזה לשאר הכותרות באתר ‘מידה’ מגלה את הממצאים הבאים: נשים ספציפיות כמעט אינן נשוא כותרות כאן במידה, ווהמקרה היחידי(?) שכן, מתחייחסים לאשה בשמה הפרטי ולא בשמה המלא.

    מקריות? או ‘סתם’ זלזול מיזוגני סטנדרטי בחוגי העאלק שמרנות ליברטריאנית?

    והנה כמה כותרות מהשבועות האחרונים:

    “אלשיך עשה את שלו, אלשיך חייב ללכת”
    “היהודי שהפסיק לברוח מעצמו: שלושים למותו של אהרן אפלפלד”
    “יוסי קופרווסר על האירועים בצפון: “הצלחה ישראלית, בטהרן מתוסכלים””
    ““להגן על שלטון החוק מפני המפכ”ל”: כל הפרטים על הדחת רוני ריטמן”
    “סמן שמאלי: דברים שגיא רולניק צריך ללמוד על כלכלה”
    “אבו מאזן ואנשיו מחזיקים עשרות עצירים ללא משפט, והעולם שותק”
    “הצביעות של סלים ג’ובראן וההמנון הלאומי”
    “ליברמן מול גפן: היועמ”ש מטעה את שר הביטחון”
    “על “מכים שורשים” מאת חיים נבון. ביקורת ספר”
    “שחרורו של שלום רובשקין ממחיש את הקרע ביהדות ארה”ב”
    “זיכרונות מהונגריה: זווית אחרת על חייו ומותו של ראול ולנברג”