רב אלוף יוסף שפירא: מבקר המדינה מנסה לכבוש את צה”ל

דו”ח המבקר על ‘צוק איתן’ הוא מסמך הזוי ומגלומני שמעמיד בסכנה את המשך יכולתו של צה”ל להלחם ולנצח

חורג מתחום סמכותו. מבקר המדינה יוסף שפירא | פלאש90

כל אדם שאי פעם נמצא תחת אש בקרב צריך להיות מודאג מאוד מדו”ח מבקר המדינה לבחינת מערכת הביטחון במהלך מבצע ‘צוק איתן’. למעשה, גם כל אזרח ישראלי שפוי ובעל רצון לחיות צריך להיות מודאג מאוד מדבריו השערורייתיים של המבקר יוסף שפירא.

הדו”ח מתייחס למבצע הצבאי שניהלה ישראל מול החמאס בעזה בשנת 2014 בהיבטים מבצעיים וחוקיים, אך משום מה מסתמך שוב על מערכת הקודים הערטילאית של מה שנקרא “המשפט הבינלאומי”.

בין המסקנות ההזויות אותן מעלה שפירא בדו”ח הוא דורש להגביר את הביקורת והפיקוח על המערכת המבצעית בצה”ל, ולהציב בראש סדר העדיפויות את נושא המשפט הבינלאומי ההומניטרי, הן בפקודות הקבע של הצבא והן בחקיקה בכנסת.

בנושא זה דורש שפירא שכל חייל בצה”ל יעבור הדרכה ביסודות החוק הצבאי הבינלאומי, ובמיוחד באבחנה במהלך קרב בין מעורבים לבלתי מעורבים, והדגשת סוגיית ה”מידתיות” – כלומר החובה שלא להכאיב לאויב יותר מדי.

המבקר גם מטיל על צה”ל את האחריות לכל פגיעה – במישרין או בעקיפין – בתשתיות החיים של האוכלוסייה האזרחית אותה הוא מגדיר כ”אסון הומניטרי”. לפי שפירא, צה”ל הוא גם האחראי על רווחת אוכלוסיית האויב בעת מלחמה ואמור “לספק לה בפועל את הצרכים הבסיסיים הנדרשים”.

שפירא מרחיק לכת וקובע גם את הכמויות שישראל צריכה לספק לאויביה, ודורש “הגדלה משמעותית של המשאבים הדרושים בתחומי התחבורה, המזון והטיפול הרפואי”.

חיילי צה”ל בצוק איתן | פלאש99

לשיטתו של שפירא, המפקדים הצבאיים והממונים האזרחיים אחראים לא רק על כל פשע, אלא גם על אי מניעתו, בין אם במחדל, בהכנה לקויה או באי דיווח על “פשעים” שנעשו בעת הקרב.

נקודה משמעותית נוספת במסקנות הדו”ח היא המלצה לחזק עוד יותר את המערך המשפטי בצה”ל, כך שלמעשה יעמוד מעל הדרג המבצעי ויפקח על כל צעד ושעל של החיילים והמפקדים. לפי שפירא, כל פקודה מבצעית שניתנת בזמן מלחמה חייבת לכלול ביקורת משפטית, והוא אף ממליץ לשלב משפטנים בדרג הלוחם בשטח כדי שישתתפו בניסוח הפקודות וידאגו לשקיפות ולאוכלוסיית האויב.

כמו כן, צה”ל נדרש להקים מערכת “בירור עובדות” שתהיה מקבילה ונוספת על מערכת התחקור הצבאית, ומטרתה תהיה לאתר פשעים ולהתחיל הליך בתחום הפלילי. צה”ל גם יהיה מחויב לדווח על כל בעיה הנוגעת לחוק הבינלאומי ולברר אותה בתוך זמן קצוב, ולתגבר את הגוף העוסק ב”חוק הבינלאומי” במשרד המשפטים כדי שיוכל לפקח באופן אפקטיבי על הפרקליטות הצבאית.

לפי שפירא, לאותו הגוף תהיה את הסמכות ליזום חקירה בכל חריגה מ”הדין הבינלאומי”, ואפילו לא זה המפורש והמוסכם, אלא רק ה”מנהגי”, כדבריו.

להשתלט על צה”ל

נקודות אלו, ורבות אחרות בדו”ח, מעלות את הרושם הברור הוא כי מערכת המשפט ומבקר המדינה שואפים להשתלט כליל על המערכת המבצעית של צה”ל, ולעשות זאת באמצעות הדרישה המוזרה להיענות לכללי “המשפט הבינלאומי”.

בכך ממשיך מבקר המדינה את הקו שהחל במהלך דיוני ועדת טירקל, שחקרה את אירועי משט המרמרה בשנת 2010 והמליצה כי מדינת ישראל וצבאה יכפפו עצמם לכללי המשפט הבינלאומי, במיוחד בתחום דיני המלחמה, וללא כל קשר לתקרית כזו או אחרת.

פעילי הטרור על סיפון המרמרה | פלאש90

הממשלה אישרה את המלצות הוועדה כמעט בדרך אגב, ובכך הפכה ועדת טירקל לאבן פינה בתפיסה שהובילה את המשפטנים להשתלט על צה”ל. המבקר, בעלות של עשרות מיליוני שקלים שילם לשני משפטנים מאותה ועדת טירקל כדי שיכתבו שנית את שיטתם, הפעם כחוק מחייב לכאורה, ואליהם חבר ה”מומחה בינלאומי בתחום המוסר” משה הלברטל.

כאן יש לציין נקודה שאמורה להיות מובנת מאליה, אך כנראה נשכחה עם השנים שחלפו מאז. כל מי שיעיין במטרותיו של מוסד מבקר המדינה, כפי שנקבעו בחוק, יגלה שעיקר סמכותו היא בעניינים מנהליים וחשבונאיים .

זהו גוף בירוקרטי, שעובדיו הם ברובם פקידים ורואי חשבון שתפקידם לבקר את פעילות עשרות אלפי עובדי המדינה. זו כמובן מטלה חיונית וחשובה, אך צבא במהלך לחימה הוא הדבר הרחוק ביותר מכך.

בנוסף לכך, מבקר המדינה אמור לבקר רק תחומים המוגדרים בחוק, ולא לעסוק בתחומים אפורים כמו המלצות לחקיקה, פירושים של החוק ו”מנהגי החוק הבינלאומי”. כל אלה אינם מעניינו של המבקר והטיפול בהם חורג מתחום סמכותו.

תהליך ה”אקטיביזם הביקורתי” לא קרה ביום אחד. מבקר המדינה גלש לאיטו מביקורת קלאסית נטולת פניות, להדהוד צעקני של עיתונות השמאל וחבירה לאקטיביזם השיפוטי.

פיל בחנות חרסינה

הכניסה התוקפנית של המבקר לתחום לא לו גורמת נזק אדיר. יוסף שפירא, ששירת בצבא כטכנאי מכ”ם בחיל האוויר, מתנהל כמו פיל בחנות חרסינה והופך כל חייל ומpקד בקרב לחשוד בעבירה על החוק וב”פשעים נגד האנושות”.

גרוע מזאת, כאילו לא היה די בכך שצה”ל כמעט ולא עושה כיום אף צעד כיום ללא ייעוץ משפטי צמוד, ובכך מסכן גם את חיי חייליו ואזרחי ישראל, נראה שבכירי הצבא מקבלים דרישות כמו אלה של שפירא בהכנעה ומתיישרים מיד עם קביעה של מערכת המשפט.

משפחות שכולות בטקס לציון שנתיים לצוק איתן | פלאש90

מצב זה מוביל לצבא שרק חושש כל העת מוועדות חקירה. צבא שלא מסוגל להתנהל במיטבו כדי לנצח בקרב, אלא כדי לשאת חן בעיני הגופים החוקרים או התקשורת. הכנסת משפטנים למערכת המבצעית, עוד יותר מהמצב הקיים היום, תסרבל ותתקע את המערכת עד כדי חוסר יכולת להילחם.

בנוסף לכך, ההתייחסות לצבא מראש כמי שחשוד בפשעי מלחמה והצורך בבחינה מדוקדקת של כל פקודה שניתנת על ידי גורמים לא מבצעיים, גורמת בהכרח להאטת יכולת התגובה והתמרון של ישראל ומזמינה דיון מטופש והתייחסויות בינלאומיות מזיקות.

גנרל אמריקאי שנחשף לניהול הקרב במצבע ‘צוק איתן’ אמר למארחיו בצבא כי צה”ל מנהל את הקרב בדגש הומניטרי מוגזם ובצורה שמציבה רף בלתי אפשרי לצבאות אחרים. בצה”ל כנראה לקחו זאת כמחמאה ולא הבינו את הבעייתיות שבדבר.

צריך גם לציין שדו”ח המבקר ההזוי נכתב בעקבות מבצע צבאי מצומצם יחסית ובזירה מוגבלת. כאשר ידרש בעתיד צה”ל למלחמה כוללת במספר חזיתות, אין שום אפשרות שהוא יוכל לעמוד בכללים ובהגבלות אותן שפירא דורש ממנו.

להגדיר את המלחמה מחדש

מלחמה היא אירוע טוטאלי וכאוטי, בו אתה נדרש לסכן ואף להקריב את חייך, ולעתים גם להרוג אחרים. כך היה משחר תולדות האנושות. הניסיון להגדיר את המלחמה מחדש על פי דרישות של ביורוקרטיה ותחקור פלילי, וחמור מכך – דאגה לאויב, הוא חסר תקדים ואינו חכם בלשון המעטה.

אך פסטיבל משטור המלחמה מבית האקטיביזם השיפוטי לא יעצר במושגים מעורפלים כמו “בלתי מעורבים” או “אסון הומניטרי”. בהמשך ניתן יהיה להתייחס לכל ירייה של לוחם כ”הוצאה להורג ללא משפט” ובהריסת בית תוך כדי קרב כ”חוסר מידתיות”, פעולות אשר לפי שפרא הנאור לא נוכל להרשות לעצמנו יותר.

הכנסת המושגים האלה לתוך שדה היא מגוחכת ואף מרושעת. בכל יום ברחבי המזרח התיכון מתרחשים אינספור “אסונות הומניטריים”, אך שפירא בוחר דווקא להאשים את צה”ל ולעשותו אחראי על כל הפסקת חשמל או הצפת ביוב בעזה.

אמנם המבקר מקדים ואומר כי חקירה עצמאית וחמורה תמנע חקירה בינלאומית ונזק חמור בדעת הקהל העולמית, אך בפועל קורה בדיוק ההיפך: באירופה וברחבי העולם היו הפגנות נגד נתניהו ש”רוצח ילדים בעזה”. ועדות החקירה והגינויים לישראל מצד האו”ם רק הולכים ומתרבים, ומפקדים זוטרים זכו לקבל צווי מעצר בינלאומיים על שמם.

מצעד של מחבלי חמאס בעזה | פלאש90

כמעט כל מלחמה בהיסטוריה, אם זה באפגניסטן, צ’צ’ניה או ויאטנם, התנהלה ברובה תחת מעטה ערפל הקרב. רק אצלנו צה”ל מחדש, ובשם הנאורות והשקיפות מוסר את ראשי לוחמיו על מגש לתקשורת.

בסיפור משט המרמרה כמעט כל המשפטנים הסכימו  שזכותה של ישראל לשים מצור על עזה, אך בקרב התודעה הבינלאומי זה לא עזר. למרות שישראל הקימה שתי ועדות חקירה לעניין, האו”ם הקים שתיים משלו שכמובן צלבו את ישראל.

הנזק שנגרם מכך לתדמית המדינה היה עצום, וכמובן שישראל נכנעה, מצור הסחורות הוסר ולטורקיה שולמו פיצויים. בניגוד להבטחות מערכת המשפט, שום דודה לא ליטפה לנו את הראש כי התנהגנו יפה, וזאת בזמן שרוב הקהילה הבינלאומית ואירגוני זכויות האדם מסייעים לחמאס שאפילו לא חולם לעמוד בדרישות של איזשהו חוק בינלאומי.

החוק הבינלאומי איננו קיים

המבקר מצטט בדו”ח שוב ושוב פסקי דין של בג”ץ בעתירות של ארגונים כמו ‘בצלם’, ‘רופאים לזכויות אדם’, ‘האגודה לזכויות האזרח’, או ‘הועד נגד עינויים’. כולם ארגוני שמאל קיצוני שנתמכים על ידי ישויות זרות. בג”צים אלה מאירים את האג’נדה והמוטיבציה העוינת כלפי מדינת ישראל היהודית, אג’נדה החורזת את כתיבת המבקר בדו”ח זה.

“המשפט הבינלאומי”, עליו מבסס שפירא את כל התערבותו בענייני הצבא הוא מושג שאינו קיים. חוק מתחיל בכך שאנשים או חברות מחליטים על כללי התנהגות הדדיים. בשום שלב לא נפגשו כל אומות העולם והחליטו על מערכת חוקים אחידה. יש הסכמות מקומיות, יש אמנות ופירושים שונים,  ורוב מדינות העולם – כולל ארצות הברית – לא רואות עצמן כמחויבות לחוק אוניברסלי כלשהו.

תושבי אשקלון במקלט | פלאש90

אין באמת אדם שיכול לקבוע באובייקטיביות האם מהלך מלחמתי כזה או אחר הוא צעד לגיטימי במלחמה או פשע נגד האנושות, גם לא “מומחה בינלאומי לענייני מוסר”.

האם הפצצת ערי גרמניה במלחמת העולם השנייה הייתה מידתית והבחינה בין מעורבים ללא מעורבים? האם הסבל שנגרם לתושבי צ’צ’ניה או בגדד הוא “אבחנתי” ו”מידתי”? האם הריסת הבית שמולי כדי להתקדם בסמטה היא מידתית? האם למורדים בסוריה יש זכות למרוד באלימות נגד המשטר?

זה לא אומר שהעולם מופקר לחלוטין, זה לא אומר שלא משתדלים לעמוד בקריטריונים מסוימים,  אבל מכאן ועד החלת מערכת משפטית על צבא בקרב הדרך היא ארוכה. מי שמתנדב לשים עצמו שם, כשפן ניסיונות, משול למי למגיש את ראשו לכן הגיליוטינה.

למרות שהאיומים השתנו מאז, צה”ל של שנות השישים היה במקרה הצורך כובש את רצועת עזה תוך יומיים, ובמחיר אבדות נמוך בהרבה מזה של ‘צוק איתן’. ישראל הייתה מטהרת את קיני הטרור ואז יכלה לסגת תוך שהיא קובעת את הכללים, ללא גינויים בינלאומיים ועם הרבה פחות סבל לאוכלוסייה המקומית.

צה”ל של ימינו מנהל מערכה מגומגמת בת חמישים יום המלווה ב”קריטריונים הומניסטיים”, במהלכה כל מדינת ישראל משותקת וכל העולם רואה סרטים של הפצצות ומגנה.

לקבל את הסד

שפירא מרבה בין דפי הדו”ח לצטט מנטרות כמו “ישראל כמדינה דמוקרטית מחויבת לפעול כך”. האם עלה בדעתו לשאול את העם למה הוא מתחייב? האם העם רוצה בצה”ל מסורס, ומעוניין לקבל על עצמו סד ששום מדינה דמוקרטית לא קיבלה על עצמה?

יוסף שפירא, כמו כל מערכת המשפט בישראל, יודע שהכפפת צה”ל למערכת משפטית ביורוקרטית תרבה את עוצמת המערכת כלפי פנים וכלפי חוץ. העובדה שמהלך כזה מסכן את מדינת ישראל ונותן נשק לאויביה נראה שולי מבחינתו.

המבקר וגם מערכת המשפט יכולים לטעון להגנתם שרוב פעילותם החריגה אושרה בשתיקה או בפועל על ידי הרשות המבצעת או המחוקקת. לכן דווקא בשל שיטתן של מערכות האכיפה להתלות להיתלות על טקסטים כמו חוק “כבוד האדם וחירותו” או דו”ח טירקל ראוי להתייחס לדו”ח מבקר המדינה במלוא השלילה והחומרה, ולפני שנמצא את עצמנו לפתע כפופים ל”משפט בינלאומי” שאינו קיים.

השורה התחתונה שצריכה להילמד מהדו”ח: מערכת המשפט ומבקר המדינה כשליחה, מנצלים את המערכה מול שלטון הטרור של החמאס בעזה כדי להמשיך בתפיסת השלטון של מדינת ישראל.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

54 תגובות למאמר

  1. נראה לי שכמו שבג”ץ בראשות אהרון ברק השתלט על משילות של ממשלה נבחרת וקבלנו השתלטות של חונטה משפטית שחונקת כל החלטת ממשלה. כך מנסה יוסף שפירא שמשפטנים ישטלתו על החלטות מפקדי צה”ל בזמן מלחמה . ברור לחלוטין שלא נקבל ניצחון במקרים כאלה , אולי העולם יריע לנו אבל נפסיד בקרבות עם המון הרוגים וברור שזו לא דרכו של עם שחפץ חיים.

  2. שפירא מחזיר אותנו לעבר הקסום,לתפיסה לפיה יהודי חייב להיות אשם במשהו אלא אם יוכח ההיפך,תפיסה זו רווחה בקרב מיעוט קטן מיהודי אירופה,בעיקר גרמניה (גם שם מיעוט אבל דומיננטי),תפיסה זו פשטה מסוף המאה ה-18 עם תום המהפכה הצרפתית, ולא ברור האם יהודים אלו הפנימו את דעות הגויים האנטישמים כלפיהם,או שמא דווקא הגויים בסופו של דבר אימצו את דעת יהודים אלו על עצמם, מסקנה מתחייבת מכך היא שיהודי חי,מהווה אוקסימורון שצריך הסבר מדוע, לשיאה הגיעה השקפה זו בין השנים 1933-1945. משום מה יהודים כמו שפירא תמיד ידעו להבעיר מדורות אצל אחיהם היהודים, ובדר”כ לברוח בזמן לפני שהלהבות הגיעו לסיפם

  3. מאמר מטומטם אפילו לרמה של “מידה”, תודה, נהנתי.

    הנה כמה נקודות שאולי יעזרו להבין גם למה:
    “חוק מתחיל בכך שאנשים או חברות מחליטים על כללי התנהגות הדדיים. בשום שלב לא נפגשו כל אומות העולם והחליטו על מערכת חוקים אחידה.”
    ואללה. אז להודיע במערכת החינוך שיפסיקו להזכיר את תוכנית החלוקה וההצבעה באום?
    הפרשנות שלך ילדותית, מה ילדותית. ומה שאתה מצביע עליו כמקור החוק זו פרשנות אחת. מתוך די הרבה. יש כאלו שחושבים שהחוק מתחיל באלוקים, כמו שאתה בטח יודע.

    “אין באמת אדם שיכול לקבוע באובייקטיביות האם מהלך מלחמתי כזה או אחר הוא צעד לגיטימי במלחמה או פשע נגד האנושות, גם לא “מומחה בינלאומי לענייני מוסר”.”
    ובכל זאת משפט איכמן התקיים, ופושעי מלחמה נאצים אחרים נשפטו במקומות אחרים. מדהים.

    “זה לא אומר שהעולם מופקר לחלוטין, זה לא אומר שלא משתדלים לעמוד בקריטריונים מסוימים, אבל מכאן ועד החלת מערכת משפטית על צבא בקרב הדרך היא ארוכה. מי שמתנדב לשים עצמו שם, כשפן ניסיונות, משול למי למגיש את ראשו לכן הגיליוטינה.”
    מה זה קרטריונים מסוימים? אומות העולם נפגשו כולן וקבעו קרטריונים מסוימיים?

    תן לי לגלות לך משהו: יש איום ממשי, שאולי לא היה בשנות ה-60, שקציני צהל יועמדו לדין בהאג.
    את זה שפירא מבין ואתה לא.

    1. חבל שאין לך שם.
      בכל מקרה מאחר ונשמע שאתה אדם אינטליגנטי, אך לאור דבריך, יש מצב שלא שרתת בחיל קרבי, אשמח להבין מה אתה מציע לעשות בכדי להבטיח שלא יעמידו את קציני צהל לבית הדין בהאג.

    2. השמאל מזדעק כשדורשים להעמיד את הטרוריסטים הפלסטיניים למשפט בהאג. האם יש לחמאס מבקר המדינה שמבקר את רצחנותם? שפירא כמו בג”צ הם רעה חולה כל אחד בתחומם המתערבים בתחומים לא להם.

    3. אין לך שם אתה מבולבל לגמרי

      ” ואללה. אז להודיע במערכת החינוך שיפסיקו להזכיר את תוכנית החלוקה וההצבעה באום?”
      הסיבה שמלמדים את תוכנית החלוקה וההצבעה באום אינה בגלל הצורך ללמד משפטים ובכלל רוב מה שלומדים אינו משפטים. תוכנית החלוקה וההצבעה באום היה צעד חשוב בהסטוריה להקמת המדינה וזה בלי שום קשר לשאלה הם יש לה תוקף חוקי – מעשית זה הועיל. לומדים גם על הקונגרס הציוני למשל ואף אחד זה לא מעניין אותו המעמד החוקי שלו. אגב רוב החומר שנלמד בבית ספר אינו קשור לשאלה האם הדבר הנלמד הוא חוק משפטי או לא.
      “ובכל זאת משפט איכמן התקיים, ופושעי מלחמה נאצים אחרים נשפטו במקומות אחרים. מדהים.”
      את אייכמן ופושעי המלחמה הנאצים לא שפטו בגלל אסטרטגיות לחימה כאלו או אחרות. באופן כללי אנשי הצבא הגרמני כמעט לא נשפטו כי לא אכן לא שפטו על אסטרטגיות לחימה בקרב. מדהים שאתה לא יודע את זה – זה תוצר של חינוך להקשבה לקלישאות של קומיסרים במקום ללמוד עובדות וניתוחם.
      ” מה זה קרטריונים מסוימים? אומות העולם נפגשו כולן וקבעו קרטריונים מסוימיים?”
      כאן יש לך כבר בעיה קשה בהבנת הנקרא – המאמר לא טען שהקרטריונים שהצבא צריך לעמוד בהם הוא על פי משהו שאומות העולם קבעו – הוא טוען בדיוק להפך במצב הנוכחי הקרטריונים צריך להקבע על ידי הציבור הישראלי ופקיד כל שהוא (שופט או פרקליט) שמנסה לכפות דברים מבחוץ עושה דבר לא מוסרי ולא הגון.

    4. אם מדינה עוצרת קצין צה”ל בגלל שמישהו בהאג אמר משהו, מדינת ישראל צריכה להשתמש בכוחה כדי לטפל בזה, בלי קשר לשטויות שאמר מישהו עם גלימה בהאג. מה שאתה לא מבין הוא שבעוד שמערכת משפט של מדינה שואבת את הלגיטימיות שלה מהסכמת האזרחים, כל מה שיש בין מדינות הוא יחסי כוח. אם העולם חושב להפעיל עלינו סטנדרטים כפולים ולעצור קצינים, הדרך לטפל בזה היא להשתמש בכוח שלנו בשביל להגן על עצמנו, לא להחיל את הסטנדרטים הכפולים על עצמנו מיוזמתנו.

    5. דודו, היחיד שמבולבל הוא אתה.
      “הסיבה שמלמדים את תוכנית החלוקה וההצבעה באום אינה בגלל הצורך ללמד משפטים ובכלל רוב מה שלומדים אינו משפטים.”
      הסיבה שמלמדים את זה, היא כדי להראות שיש תוקף משפטי בין לאומי מוסכם לקיומה של המדינה. וזה לא רק שם. זוכר? אחד משופטי העליון לשעבר אף הכין דוח שמבוסס בדיוק על הדברים האלו, כדי להראות למה אין כיבוש. אז כן. יש חוק בינלאומי. גם אם מעורפל בדברים מסוימים. לפרש את זה כמו שמפרש את זה כותב הטור, זה ילדותי.

      “את אייכמן ופושעי המלחמה הנאצים לא שפטו בגלל אסטרטגיות לחימה כאלו או אחרות. באופן כללי אנשי הצבא הגרמני כמעט לא נשפטו כי לא אכן לא שפטו על אסטרטגיות לחימה בקרב. מדהים שאתה לא יודע את זה – זה תוצר של חינוך להקשבה לקלישאות של קומיסרים במקום ללמוד עובדות וניתוחם.”
      תודה שחידשת לי. כתבת 3 משפטים על כלום וכמובן הזכרת קומיסרים. שזה כמו שאני אטען שאתה נאצי כי אתה לא מסכים איתי. קודם כל, אגלה לך סוד: יש עולם דיעות בין קומיסרים לבין ימין קיצוני. עכשיו, כשאתה יודע את זה. אגלה לך עוד משהו: אתה לא מחדש לי.
      הטעןו שלך לא נכון. המשפט של אייכמן אל מול זה שלא שפטו אנשי צבא גרמני מראה בדיוק את מה שכותב המאמר טועה בו. יש אנשים שבהחלט קבעו מה הוא פשע מלחמה ויש אנשים אחרים שבהחלט הועמדו לדין לפי זה.

      “כאן יש לך כבר בעיה קשה בהבנת הנקרא”
      לא, הבעיה היחידה היא אצלך. אני מבין היטב מה הוא טוען. ומצביע על הפער ה”קליל” בין הטענה שאין חוק בינלאומי, לבין הטענה שיש “קרטריונים”.
      אתה טועה בפרשנות שלך. אני מניח שלא קראת הרבה בחיים שלך, מעבר לאתר מידה. אז תן לי לחדש לך: יש קשר בין החלקים האלו בטקסט שנקראים “פסקאות” ו”פרקים” בדרך כלל שומרים על רצף קוהרנטי כלשהו, שנועד להעביר רעיון. ה”פרק” הזה כותרתו היא “החוק הבינלאומי אינו קיים”. זו התיזה שלו וסביב זה הוא סובב. ובכל זאת, הוא ובחר להעלות טענה סותרת לחלוטין ש”יש קרטריונים”. אז אני שואל: מי קובע אותם? רמז: חוק בינלאומי נשמע כמו דרך טובה להתחיל לחפש את התשובה.

      שאול, מה שאני מציע הוא להבין שיש מגבלות. הן לא נובעות מהרצון של מערכת המשפט לשתק את הצבא, אלא באות להגן עליו. מי שחושב שאנחנו בשנות ה-60, צפוי להתאכזב בכל פעם מחדש. כמובן, להתעלם מהסיכוי שקצינים יועמדו לדין בהאג זו גם אופציה.

    6. אין לך שם – כמות הכשלים הלוגיים שאתה מכניס בכל פסקה מעוררת השתאות
      בא נעשה סדר בעובדות ומסקנות:
      ” “הסיבה שמלמדים את תוכנית החלוקה וההצבעה באום אינה בגלל הצורך ללמד משפטים ובכלל רוב מה שלומדים אינו משפטים.”
      “הסיבה שמלמדים את זה, היא כדי להראות שיש תוקף משפטי בין לאומי מוסכם לקיומה של המדינה. וזה לא רק שם. זוכר? אחד משופטי העליון לשעבר אף הכין דוח שמבוסס בדיוק על הדברים האלו, כדי להראות למה אין כיבוש. אז כן. יש חוק בינלאומי.”
      נניח כעובדה שיש תוקף משפטי לחוק הבינלאומי. + העובדה ששופט הכין דוח על סמך תוכנית החלוקה. מסקנה שלך הסיבה שמלמדים את תוכנית החלוקה בבית הספר זה בגלל הצד המשפטי. מבחינה לוגית זה לא נכון. בבית הספר מלמדים דברים מסיבות שונות זה שיש צד משפטי לא אומר שאין צדדים לא פחות חשובים שבגינם מלמדים דברים בבית הספר. (כאשר מלמדים את תוכנית החלוקה בפקולטה למשפטים המסקנה שלך סבירה.)

      כשל נוסף. עובדה: “אחד משופטי העליון לשעבר אף הכין דוח שמבוסס בדיוק על הדברים האלו, כדי להראות למה אין כיבוש.” המסקנה שלך :” אז כן. יש חוק בינלאומי” יש אנשים בעולם שסוברים לא כמו מחבר המאמר שיש חוק בינלאומי בדיון מולם גם מי שסובר שאין חוק בינלאומי יתכן ששווה לטעון בצורה שגם לפי שיטתם נתקדם למקום רצוי לנו לכן יתכן שאותו שופט עצמו סובר כמו מחבר המאמר שאין חוק בינלאומי בכל אופן להתמודדות בזירה הבנילאומית יש טעם לכתוב חוות דעת שמועילה לנו על סמך החוק הבינלאומי.
      ומכאן לכשל השלישי – גם אם נניח שאותו שופט סובר שיש חוק בינלאומי ונניח זאת כעובדה. אז מחבר המאמר סובר שמי שחושב שיש חוק בינלאומי טועה ובכלל זה אותו שופט (לפי ההנחה שהוא חושב כך) כעת אתה מביא עובדה: אותו שופט חושב שיש חוק בינלאומי והמסקנה שלך: כותב המאמר טועה. לוגיקה במיטבה.

    7. כמו שדודו הסביר לך ואתה בהיעדר טיעונים התפתלת החוצה מלהגיב. אייכמן לא נשפט על פעולות לחימה. פשעי מלחמה הם פשעים שמבוצעים בזמן מלחמה והם בהכרח אינן פעולות מלחמתיות (לפחות עד ששפירא ודומיו נכנסו לתמונה). רצח עם הוא פשע מלחמה. אונס הוא פשע מלחמה. רצח שבויים הוא פשע מלחמה. הרג בלתי מעורבים במסגרת פעולה מלחמתית אינו פשע מלחמה. לא בעזה. לא בקובנטרי ולא בדרזדן. כמה קל ככה פשוט.

    8. הי.
      באשר לתגובתך לדברי.
      מצטער אך אין בהם תשובה אלא אמירות כלליות.
      אתה עכשיו הרמטכל.
      יורים על ישראל מתוך שכונה בעזה.
      נפגעים עשרות אזרחי המדינה מהירי הזה וייפגעו עוד אם לא תפסיק את הירי.
      מה הם הנחיותיך לכוחות?
      מה ההנחיות של מפקד הגדוד לקציניו?
      מה יהיו הנחיות הקצינים לחיילים?
      מי ייתן את ההנחיות, עורך דין או רמטכ”ל\מגד\קצין?
      בעניין החלטות של שניות שיכולות לעלות בחיי אדם, למי על החייל להקשיב? לעורך הדין או לרמטכל?
      עם מי עליו להיות בקשר כאשר יורים עליו מבית כלשהו?

      תן קצת משמעות לדבריך….

    9. דודו, רד מהעץ. זה שתכתוב “כשלים לוגיים” גם עוד 20 פעם, לא יהפוך אותך לחכם. ואל תדבר על לוגיקה. אתה חלש בה.
      “מסקנה שלך הסיבה שמלמדים את תוכנית החלוקה בבית הספר זה בגלל הצד המשפטי. מבחינה לוגית זה לא נכון.”. לא, זו לא המסקנה שלי. הטענה שלי היא (שים לב, הבדל בין טענה למסקנה) שישראל באופן רשמי כן ועוד איך מכירה *גם* (אתה שם לב למילה *גם*) בבסיס המשפטי שנובע מחוק בינלאומי להקמת המדינה. שים לב. לאט לאט. לא *רק* משפטי. כל הגיבוב שלך אחר כך על היבטים נוספים לא רלוונטי לטענה. אף אחד לא טען לבלעדיות של הטעון המשפטי. ודוח משמו על חוקיות ההתנחלויות מראה *עוד* מקרה בו ישראל הרשמית מכירה בחוק הבינלאומי.

      “יש אנשים בעולם שסוברים לא כמו מחבר המאמר שיש חוק בינלאומי בדיון מולם גם מי שסובר שאין חוק בינלאומי יתכן ששווה לטעון בצורה שגם לפי שיטתם נתקדם למקום רצוי לנו לכן יתכן שאותו שופט עצמו סובר כמו מחבר המאמר שאין חוק בינלאומי בכל אופן להתמודדות בזירה הבנילאומית יש טעם לכתוב חוות דעת שמועילה לנו על סמך החוק הבינלאומי”

      קודם כל, למה הפסקת להשתמש בסימני בפיסוק?
      וזה אחד הטעונים המפגרים והמתאמצים ביותר שקראתי בחיים שלי. בטוח שברת שיא כלשהו.
      מה שמאמין בו בעולמו האישי אותו השופט לא רלוונטי לכלום. גורנישט. הוא חיבר דוח *מקצועי* על סמך הבנתו כ*משפטן*. זה שעם עצמו, נניח, בתאוריה, הוא אולי גם חושב שכדור הארץ שטוח והאילומנטי שולטים בעולם לא רלוונטי. הדיון הוא לא על עולמם הפנימי של משפטני ישראל. הדיון הוא על הפרקטיקה. והפרקטיקה היא, שגם במקרה הזה, כשזה נח, ישראל הרשמית ועוד איך מכירה בקיומו של חוק בינלאומי.

      ואתה יודע מה?

      גם מחבר המאמר “חוטא” בזה. כי הוא מדבר על “קרטריונים”. זוכר? אפילו כתבתי על זה..

      “ומכאן לכשל השלישי – גם אם נניח שאותו שופט סובר שיש חוק בינלאומי ונניח זאת כעובדה. אז מחבר המאמר סובר שמי שחושב שיש חוק בינלאומי טועה ובכלל זה אותו שופט (לפי ההנחה שהוא חושב כך) כעת אתה מביא עובדה: אותו שופט חושב שיש חוק בינלאומי והמסקנה שלך: כותב המאמר טועה. לוגיקה במיטבה.”
      שוב ניסית להתחכם ויצאת מטומטם.
      כותב המאמר לא טועה כי הוא חושב באופן שונה. הוא טועה כי הוא חושב באופן שונה מהמקובל בפרקטיקה. והוא מודע לזה. ולכן עצמו מדבר על… קרטריונים.

      בקיצר, גבר, הטעונים שלך סופר חלשים. סורי. לפעמים, זה גם בסדר לטעות. ובמקרה הזה, כל הטענה שלך מגיעה לבסך הכל “אבלללללל מחבר המאמר חושב שאין חוק בינלאומי”. יופי. נהדר. אז ישראל הרשמית חולקת עליו. גם כשזה נח וגם כשזה לא. וזה לא בגלל קומיסרים ושמאלנות. למדו לחיות בעולם המציאותי, זה יעזור לכם. ולמדינה.

    10. Gpep, זה באמת לא מאוד מסובך. אלוהים אדירים, כאילו, זה באמת לא מסובך.
      העובדה היא שיש אנשים שנשפטים על פשעי מלחמה. המשפט “אין באמת אדם שיכול לקבוע באובייקטיביות האם מהלך מלחמתי כזה או אחר הוא צעד לגיטימי במלחמה או פשע נגד האנושות, גם לא “מומחה בינלאומי לענייני מוסר”” הוא משפט סתום ולא נכון. כלומר, כן. אף אחד לא יכול לקבוע שום דבר באוקייטיביות. אבל בדיוק לזה יש… גופי משפט בינלאומי. ואגלה לך סוד (אבל אל תספר לדודו): החלוקה הסובייקטיבית בין קציני הצבא הגרמני ולבין מי שכן נשפט בגלל פשעי מלחמה היא….. טם טם טם טם…. חלק מאותו הקונספט של משפט בינלאומי וגבולות הגזרה שהוא קובע. ואל תגלה את זה גם לדודו, אבל כל הקונבנציות הבינלאומיות של איך לנהל מלחמה…? אז זה בדיוק מה שהן. “משפט בינלאומי”.

      ברוך הבא למצאיות.

    11. הי.
      ענית לכולם ורק אותי השארת בצד…
      אתה נתת אמירות כלליות שתמיד יכולות להיות נכונות, ולא ענית לעניין.
      לומר ש”אדון שפירא צודק” , להבין שיש מגבלות, זה מאד נחמד אבל….
      מה בדיוק אתה מציע לעשות, רוצה לומר איך פורטים את ההנחיה הכללית למעשים?
      הרי בזה עוסק המאמר ולא בפלפולים משפטיים.

    12. דברי “אין לי שם” הם כמובן דברי הבל:
      1. אדולף אייכמן נשפט לפי החוק הישראלי לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, לא לפי שום “חוק בינלאומי” שכאמור איננו קיים.
      2. אליבא דכולי עלמא שהחלטת עצרת האו”ם אינה מתיימרת להיות מחייבת בשום צורה שהיא, לכן לטעון שהיא החלטה משפטית זו בדיחה. מדובר בהחלטה פוליטית גרידא שמעידה על תמיכה פוליטית ניכרת בעולם במדינת ישראל וזו בדיוק הסיבה שיש החוגגים אותה, והוא הדין בהצהרת בלפור.
      3. זה נכון שהתיאורטיקנים של המשפט הבינ”ל הפיקטיבי עוינים ברובם את ישראל ולכן מעת לעת יוצאים כמה משפטנים פרו-ישראלים וכותבים “שליטתם” כתבי הגנה על ישראל, כמובן שהם מדברים בשם עצמם בלבד ולא מוכיחים את קיומו של אותו משפט בינ”ל פיקטיבי.
      4. אין שום איום בהאג, מדובר באיום סרק שהשמאל הקיצוני מנופף בו כבר 20 שנה כדי לשבש את תהליכי קבלת ההחלטות הדמוקרטיים במדינת ישראל. הולנד היא מדינה ידידותית לישראל ואין לה שום כוונה לפתוח במלחמה נגד ישראל באמצעות חטיפות פוליטיקאים או קצינים ישראלים והעמדתם למשפט ראווה.

    13. אין לך שם
      יתכן שאני גרוע בלוגיקה בכל אופן רק אצטט מתגובתך זאת ומתגובות קודמות שלך וכל אחד כפי הבנתו יחליט האם יש עקביות לוגית בדבריך.
      על דברי “מסקנה שלך הסיבה שמלמדים את תוכנית החלוקה בבית הספר זה בגלל הצד המשפטי. מבחינה לוגית זה לא נכון.” כתבת בתגובה האחרונה “לא, זו לא המסקנה שלי.הטענה שלי היא (שים לב, הבדל בין טענה למסקנה) שישראל באופן רשמי כן ועוד איך מכירה *גם* (אתה שם לב למילה *גם*) בבסיס המשפטי שנובע מחוק בינלאומי להקמת המדינה. שים לב. לאט לאט. לא *רק* משפטי. כל הגיבוב שלך אחר כך על היבטים נוספים לא רלוונטי לטענה. אף אחד לא טען לבלעדיות של הטעון המשפטי.”
      וציטוט מדבריך הקודמים על מי שטוען שאין חוק בינלאומי “ואללה. אז להודיע במערכת החינוך שיפסיקו להזכיר את תוכנית החלוקה וההצבעה באום?” “הסיבה שמלמדים את זה, היא כדי להראות שיש תוקף משפטי בין לאומי מוסכם לקיומה של המדינה”

    14. בלי קשר למאמר או לדו”ח המבקר, אלא רק בקשר לכמה מהתגובות כאן.
      הסעיף הראשון בו הואשמו הנידונים במשפטי נירנברג היה הפתיחה במלחמה!
      הופתעתי כאשר גיליתי זאת, אבל כנראה שזה החוק הבינלאומי (או חוק חבר הלאומים דאז).
      אגב, הרג מכוון של אזרחים היה הסעיף הרביעי!

    15. שםלס, תנסה לקרוא שוב את מה שכתבתי ואת מה שענית ותבין למה זה פשוט, למה אין סתירה ולמה אתה טועה.
      כתבתי שמשפטי נירנברג ומשפט אייכמן שהבאת כדוגמה אינם רלבנטיים, כי פשעי מלחמה בהכרח אינם פעולות לחימה. ואתה מצטט את המשפט שטוען ש“אין באמת אדם שיכול לקבוע באובייקטיביות האם מהלך מלחמתי כזה או אחר הוא צעד לגיטימי במלחמה או פשע נגד האנושות” וטוען שהוא שגוי. אתה לא צריך להסביר לי את טיעוניך, הם מובנים לי. אני מנסה להסביר לך את טיעוניי ששפירא חוצה גבול מסוכן ובמבחן ההיסטוריה המשפט שציטטת נכון. הדוגמאות שהבאת לא רלבנטיות ולא מוכיחות אחרת כי הן אינן דוגמאות לפעולות לחימה.

    16. החלטת החלוקה היא המלצה, לא חוק ולא חוק בינלאומי. ההחלטה המחייבת היחידה היא החלטת חבר הלאומים בסן רמו על הקמת בית לעם היהודי על כל השטח של המנדט הבריטי, אפילו כולל את עבר הירדן המזרחי. אז אולי לא צריך להפסיק ללמד את החלטת החלוקה אבל רצוי להביא אותה בקונטקסט המתאים ולהדגיש שהיא רק המלצה שבאה שנים רבות לאחר ההחלטה המחייבת של ועידת סן רמו.

  4. עוד פקיד מחונטת המשפטנים שנוזל צהוב עלה לראשו.
    אם לא נשים קץ לשלטון המשפטנים, הם ישימו קץ למדינת ישראל.

    1. צודק! מלחמת העולם השנייה לא הייתה נגמרת מהר אם היו את היועצים המשפטנים האלה!!

  5. לכל איש יש שם. מה שאתה לא מבין ביהירותך כי רבה שאדון שפירא וכנופייתו האידאולוגית עומדים מאחורי ניסיונות העמדה לדין של חיילי צהל, הם גם הפרקליט גם השופט וגם התליין כיאה לבולשביקים נאמנים. תמיד משחקים משחק כפול. ואם לא מעמידים לדין את פוטין אסאד אנגליה צרפת וארהב אז אין סיבה שחיילי צהל יהיו מופת. אלא אם אתה מאמין כמו שפירא שליהודי מגיע יחס אחר

  6. כל מילה בסלע חוץ מדבר אחד
    הצבא של שנות השישים באמת היה נכנס ומשתלט על עזה תוך יומיים אבל במספר אבדות גדול פי שישה מזה שבצוק איתן בתור בן אדם שהיה ולחם בששת הימים ובן אדם שיש לו נכד בצבא ואני הולך איתו למטווחים טאקטים הצבא של היום מקפקף את הצבא של פעם בלי מלח הצבא של היום טוב יותר הן באימונים באיכות החיילים ביכולת מבצעית תכנולוגית אין הצבא של היום הרבה הרבה יותר טוב מהצבא של פעם הבעיה היחידה היא בדיוק מה שאמרת
    אגב אין לנו שום אינטרס להשתלט על עזה כי אנחנו לא רוצים אחריות על האזרחים שישארו שם אבל עם היינו רוצים הצבא של היום היה עושה זאת בחצי שעה חתום

  7. בסופו של דבר, מי שממנה את המבקר זו הכנסת. בכנסת יש רוב לפרלמנטים שמרנים. הגיע הזמן שיתחילו למנות אנשים שמרנים לתפקידי מפתח. הוא לא צריך לתמוך בליכוד או בביבי. הוא לא צריך לתמוך בארץ ישראל השלמה. הוא פשוט צריך להיות מישהו שנצמד להגדות תפקידו. לא צריך מגן ימני שמשחק בקישור ועולה כל הזמן להתקפה. צריך שוער. האם לא ניתן למצוא שוערים בישראל?

  8. 1) #למה_זהות
    2) כמו כל אחד מהאליטה, שפירא רוצה להרחיב את תחום הפעילות והכוח שלו ולכן צריך להילחם בהם ולהקטין את סמכויות של כל גופי הממשלה והאליטה.
    3) צריך להזכיר למישהו שהמטרה של צה”ל זה להגן על אזרחי מדינת ישראל ועל המדינה ולעשות את זה אם כמה שפחות נפגעים מכוחותינו ולא להגן על מחבלי החמאס.

  9. תחילה מיהו שפירא: היה עורך דין רודף בצע שדרש תשלום גבוהה מאוד מסטונדטים שהחליפו דיירים קודמים, בתמורה לחתימתם על הסכם שכר דירה. זאת בטענה שחתימתם גוזלת ממנו זמן. לא שמץ של הוגנות. כזה אחד אינו ראוי להיות שופט ומורגש שלעם אין כל אמירה במינוי השופטים.

    ישנה בעיית כנסת מטומטמת. בשום מקום אחר בעולם מבקר המדינה או נציב תלונות ציבור אינם שופטים. מבקר המדינה איננו מעצם הגדרותו שליח בית משפט כי הוא אינו אמור להיות שופט. רק בישראל עם מדינאים חסרי ידע במדינאות קילבו זאת כאקסיומה שמבקר המדינה צריך להיות שופט. מבקר המדינה מוטב שיהיה מתוך משרד מבקר המדינה ומוטב שגם לא גימלאי.

    1. זאת ועוד במדינות מתוקנות מבקר המדינה מפקח גם על בתי המשפט ולא כפי שמוגדר בישראל רק על הרשות המבצעת. מבקר המדינה צריך לפקח גם על הרשות השופטת. אצלנו אהרון ברק הסכים שיהיה בכלל נציב תלונות ציבור על שופטים רק בראשות שופט בית המשפט העליון לשעבר – לכן אין לציבור למי לפנות בתלונות.
      כלומר הרשות השופטת גם מתפקדת כנציב תלונות ציבור ומבקר המדינה גם נציב תלונות ציבור על שופטים – עליהם עצמם וגם “”יועצת לממשלה” כופה עליה מדיניות!

    2. אכן, ועד מינויו של יעקב מלץ ב-1987 מבקר המדינה אף פעם לא היה שופט בדימוס. אגב, תם יודעים מי נלחם נגד מינוי שופט למבקר המדינה? שמעון פרס. למרבה הצער הוא הפסיד והליכודניקים הטיפשים של שנות ה-70 וה-80 (אלה שמינו את אהרן ברק לעליון והרחיבו את סמכויותיו בחוק יסוד השפיטה מ-1984) הצליחו ליצור את התקדים המסוכן של מינוי שופט עליון למבקר.

      אמנם עם לינדנשטראוס שונה הנוהג כך שאפשר למנות גם שופט מחוזי, אבל גם הוא וגם שפירא מוכיחים שזה לא מספיק. הגיע הזמן לומר ששמעון פרס צדק וזה היה אסון למנות שופטים לתפקיד.

    3. דבריך נכונים גם באשר לכל משרד העורכי דין ששפירא מגיע משם. את הנורמות הפסולות הוא הביא אתו בנדוניה

  10. הכל החל עם מרים בן פורת המנוחה
    שהחלה לדחוף את אפה למקומות לא לה
    לידנשטראוס שיהיה בריא – מגלומן מבטן ומלידה
    דחף את כל כולו להיכן שהתחשק לו
    שפירא רק ממשיך לדהור עם העגלה במורד

  11. מצחיק לקרוא לחמאס אויב כשאין לו אפילו מטוס או טנק או ספינה אחת. ובצוק איתן ההכאבה לאוייב התבטאה בין היתר במאות ילדים הרוגים, אבל היי, הם ערבים אז למי אכפת…

    1. לא מצחיק כמו לקרוא דמגוגיה חסרת ביסוס.
      בצוק איתן לפי הערכות היו שיעור ההרוגים הבלתי מעורבים היה 51%. ל9י הערכות חמאס – 70% ולפי האו”ם 65%.
      לשם השוואה במלחמת עיראק היו 77%.
      באינתיפאדה הראשונה 59% מהערבים ו84% מהיהודים.
      אז מי פה הולך על נשים וילדים?

    2. לא. דמגוגיה הן עובדות שאינן רלבנטיות כלל ולהוכחת הטענה בפרט.

  12. אני מחכה ליום שהעם יתעורר ויעמיד לדין את כל האירגונים השמאלנים הבוגדים לדין!
    אני מאמין שאם נפסיד במלחמה הבאה…….
    יהיה מלחמת אחים ואנשים פשוט יחסלו את כל השמאלנים הבולשביקים בלי דין וחשבון.
    הילדים שלי לא יתגייסו לצבא הנוצרי הזה.

  13. האשם הוא יחיד, ממשלות ישראל והכנסת ב- 30 השנים האחרונות.

    לו לאחר כזה דו”ח – חוק מבקר המדינה היה משונה כך שכנסת ישראל כותבת שמבקר המדינה בדו”ח מספר XXX ע”מ YYY-ZZZ חרג מסמכותו ובחוצפה רבה נכנס לתחום לא לו, מבקר המדינה מתבקש לשים מכתב התפטרות עקב חריגה מסמכות. וחוק הכנסת היה מתקבל ברב של 61+ ח”כ. בפעם הבאה מבקר המדינה הבא היה חושב האם הוא בודק תהליכי תקצוב של הממשלה או שמנסה לנהל מדיניות מבלי שיש לו סמכות וחשוב מכך אחריות.

    לו כנסת ישראל פותחת את חוק יסוד השפיטה ומסמנת את פס”ד שהם הבג”צ נכנס לתחומים לא לו וכותבת שבית המשפט התנהג כגנב, פיראט ובריון ללא סמכות (ושהחוק יעבור ב- 61+ ח”כ) וללא אחריות – ועל כל השופטים בכל הערכאות נדרשים להשתמש בתקדימים אלו כדוגמאות לאי התערבות – היה ניתן לרסן את ממשלת הבג”צ.

    אבל מאז שנות ה- 80 יש כאן ממשלות ימין שלא משולות כי הפקידות הממנה את עצמה לא מפוטרת.

  14. הגיע הזמן להרוס את בגצ + משרד המשפטים. לגרש את כל השמאלנים האנטישמים ולבנות הכל מחדש.
    העם דורש דמוקרטיה אמיתית ולא מדינה בולשביקית עם תחפושת דמוקרטית.

  15. שורש הרע בהתנהלות המופקרת,של המבקר הוא במינוי שופטים למשרה שדורשת מקצועיות בביקורת מערכות והצעת דרכים לשיפור פעולתן. שופט מעצם השכלתו ועבודתו מורגל בחיפוש “אשמים” ולא בביקורת מקצועית של התנהלות מערכות שלטוניות. יש לשים סוף להשתלטות פקידים ממונים עם השכלה משפטית,על כל חלקה טובה בניהול ענייני המדינה והחזרתם למקומותיהם הטבעיים: פוסקים בסכסוכים משפטיים בהתאם לחוקי הכנסת וייעוץ,כן ייעוץ משפטי היכן שנדרש,לא “הנחיות לביצוע” מופקרות,ללא שום סמכות לנבחרי העם. יועצים משפטיים ושופטים שמתנהלים כמו בג”ץ: “הכל שפיט”,”מבחן האדם הנאור”,”מבחן הסבירות”,”מבחן המידתיות”,”אמת לשעתה”,”הלכת אפרופים”,”מסה קריטית של ראיות” ושאר הבלים סובייקטיביים בעליל,מבצעים פוטש משפטי,הפיכה כנגד שלטון נבחרי העם בבחירות דמוקרטיות,הפוליטיקאים.

  16. אני בעד להפיץ בכל בתי ספר התיכוניים את דוח המבקר , לראות כמה יתגייסו לקרבי אם בכלל.
    כשיש אנשים לא שפויים כמו מבקר המדינה ושופטי בג”צ . אין טעם לסכן את חייך למען המדינה.

  17. מאמר מדהים ומשתלח. א. האם הכותב חשב על אפשרות שהמבקר למעשה מגן על המדינה וצה”ל בבחינת הפוך על הפוך. היינו כל הביקורת היא סיפור כיסוי כדי למנוע טענות כלפי הצבא והממשלה תחת מסווה של ביקורת המדינה.
    ב. היחסים בין מדינות בנויים על כוחניות ואת ההסטוריה כותבים המנצחים. מדינת ישראל קטנה , חלשה ומנודה ולכן על מנהיגיה לנווט מדינה מסובכת בין הכרישים של המים הבינלאומיים ולעשות זאת בחכמה. התנהגות כוחנית בשיטת אני ואפסי עוד לא תעזור במקרה כזה. ישראל תלויה במדינות זרות בכל תחום ועיניין.
    ג. מדינות העולם שפטו פושעי מלחמה אחרי מלחמת העולם השנייה ומדובר באלפים רבים. הכללים אפילו נקבעו בדיעבד ונקבעו על ידי המנצחים. ללא גיבוי לא ניתן היום לבצע פעולות מלחמתיות ללא חשש העמדה לדין של קצינים במדינות קטנות וחלשות.
    ד. עולם התקשורת השתנה מאז מלחמת וייטנם. ישראל הקטנה וקרבת החזית אינה מתאימה. גם בוייטנאם האמריקאים הפסידו בקרב וניצחו במערכה. (תראו את וייטנאם היום).
    ה. תזכרו תמיד אנחנו לא לבד ונדרשים לעומק אסטרטגי. בתחבולות תעשה לך מלחמה. לא חייבים להשתין מהמקפצה.

    1. לך ול”אין שם” – רק לידיעתכם, מעולם לא הועמד איש לדין, ולא היתה דרישה מעולם להעמיד מישהו לדין, על פגיעה באזרחים חפים מפשע כ”פגיעה משנית” תוך לחימה בין כוחות לוחמים. כל מי שהועמד לדין על פשעי מלחמה בעת לחימה נשפט על ***רצח מכוון*** של אוכלוסיה חפה מפשע. האבחנה היא ברורה, חדה וחותכת כמו שמש בצהריים. כמו בדו”ח של המבקר, גם אתם פשוט מדברים שטויות, כמה שלא נעים לומר זאת.

    2. עובד שלום
      אתה צודק בכך שלא הועמד איש לדין על פגיעה משנית באוכלוסיה לא לוחמת. הועמדו לדין אלפים על ביצוע פשעי מלחמה.
      יחד עם זאת נשאלת שאלה אם פגיעה מכוונת כלפי אוכלוסיה כגון פיצוץ בתי קומות נחשב כפגיעה מכוונת.
      לחימה מול ארגון שאינו מכבד חוקים בעייתי מאוד.
      לטעמי דו”ח המבקר נותן פתח לטענה שהמדינה חוקרת את עצמה ומונע חקירות בעיתיות יותר והעמדה לדין של קציני צה”ל.
      בטוח שלא יעמידו לדין קצין רוסי או אמריקאי אך ישראל לא כל כך גדולה חזקה ואהודה בעולם.

    3. אני מכיר לפחות משפחה אחת שהיתה מעדיפה שהבן שלה יהיה במעצר בהאג ולא טמון בקריית-שאול.

  18. האשמה גם כאן היא על הממשלה. אין שום מניעה לפטר את המוקיון שפירא ולמנות במקומו אדם ראוי. כשהממשלה איננה מושלת, כל פקיד נהיה מלך. הזעם של הימין צריך להיות מופנה למקומות הנכונים.

    1. אתה מצפה מליצניהו? ככל שהוא יותר פוחד כך נטפלים אליו יותר.

  19. אם הולכים לפי הדין “המינהגי” אז באזורנו אנחנו דווקא בסדר גמור…

  20. מאמר מצוין ואני חותם על כל מילה.

    אבל יש לי רק שאלה קטנה אחת? מי מינה לתפקידו את יוסף שפירא? מי נתן לו חותמת כשרות לאחר ראיון עבודה בבלפור?

  21. מבקר המדינה אמור לבקר את ההתנהלות החשבונאית והארגונית.
    ולא לקבוע מהם החוקים הבינ”ל וכיצד לנהל מלחמה.
    הממשלה שלא מושלת נותנת לחונטה אגואיסטית לנהל את המדינה.

  22. גנרל אמריקאי שנחשף לניהול הקרב במבצע ‘צוק איתן’ אמר למארחיו בצבא כי צה”ל מנהל את הקרב בדגש הומניטרי מוגזם ובצורה שמציבה רף בלתי אפשרי לצבאות אחרים. בצה”ל כנראה לקחו זאת כמחמאה ולא הבינו את הבעייתיות שבדבר.

    מספיק לקרוא את המשפט הזה בלבד על מנת לראות עד כמה צה”ל אינו צה”ל של העבר ..
    מלחמה היא מלחמה ואותה מנצחים בלי לחשוב יותר מידי כמה נפגעים בצד האויב (כמובן לא פגיעה סתמית אלא אך ורק במקומות “חצים” כמו מחסני נשק / מחבלים וכדומה).

  23. “להציב בראש סדר העדיפויות את המשפט הבינלאומי…” —
    ואני חשבתי שתפקיד הצבא הוא להציב בראש סדר העדיפויות *לנצח את האוייב*!

  24. מי אתה יגאל כנען. כתבת כתבה מלומדת ורהוטה. לא קראתי את הדו”ח שאתה מבסס את טיעונייך בכתבה שלך, אבל נראה לי ואני מקווה שאני צודק בהכירי את המבקר. שאין לו כל כוונה להמליך את בתי המשפט למינייהם על הצבא או להשתלט על הצבא. יש לעניות דעתי מספיק כלי בקרה ופיקוח לצהל על המערכות שלו לתפקודם הראוי ואין להגבילו במילוי מטרתו היחידה והיא לעשות ככל שנדרש כדי להגן עלינו מפני הקמים עלינו להשמידנו. המילה צ.ה.ל מבטאת את מטרתו והיא ” צבא ההגנה לישראל” ולא על מישהו אחר ולבטח לא להגן על אויביינו.. שלמה קלדרון.

  25. אם היועצים המשפטנים היו קיימים בזמן מלחמת העולם השנייה ,לי ברור כשמש שהיא לא הייתה נגמרת מהר כפי שנגמרה והיייתה מביאה הרבה יותר קורבנות לשני הצדים, לכן אכזריות במלחמה היא הכרח בל יגונה שרק מקרב את השלום=למצב שאין לוחמה וטרור, מתי יבינו היועצים המשפטנים (שלא לומר המפגרים) שהם מזיקים ומונעים ממדינת ישראל לנצח את הטרור באופן מוחץ ומוחלט,רק שמים בלי סוף הגבלות על צה”ל מול טרור חסר מעצורים,הלו! מתי הם יבינו שההגבלות רק מסרסות את צה”ל לשמש כוח מגן ליהודים,והערבים צוחקים עלינו ,לא לחינם היה את הסרטון שילדה ערביה נתנה ברוב חוצפתה סטירה למ”פ!!!! (לי ברור שאחרי מלחמת ששת הימים זה לא קורה..)כי ידעה שלא יעשו לה משהו רציני כגון גירושם,הריסת הבית שלהם- רוצים עוד הוכחה? מדוע כל הזמן חוששים מקבלת החלטות מחשש ש”זה יבעיר את השטח” , הלו?!? במקום שהם יפחדו מהתגובה שלנו חוששים מהתגובה שלהם כאילו שיש להם מטוסים וטנקים…