מכה לדינה זילבר: עיריות לא יחויבו לארח אירועי שמאל קיצוני

קביעה תקדימית של בית המשפט המחוזי בבאר שבע עשויה לשים סוף לשימוש שעושים ארגוני שמאל קיצוני בנכסי ציבור. סגן נשיאת בית המשפט, השופט אליהו ביתן, קבע ביום חמישי האחרון כי פעילותה של עמותת 'פורום דו קיום בנגב' בנכס של עיריית באר שבע היא פוליטית, ולא "קהילתית" כפי שטוען הארגון.

הפורום, הממומן על ידי ישויות זרות והקרן החדשה, קיים בנכס העירוני שלל פעילויות ברוח השמאל הקיצוני, ביניהן אירוח נציגי 'שוברים שתיקה' ו'בצלם', דיון בנושא סרבנות גיוס וסדנה בהדרכת פעילי  BDS ישראלים.

השופט ביתן תקף בחריפות את הפורום והדגיש כי פעילותו הפוליטית במקלט העירוני מנוגדת להסכם שחתמה העמותה עם עיריית באר שבע ואינה עולה בקנה אחד עם צרכיהם של תושבי העיר הדרומית, המממנים את הנכס.

"יש אלף דברים שאפשר לעשות, וכל מה שעושים זה כן 'נכבה' או לא 'נכבה', מה זה עניינם של מי שגרים פה?", תהה השופט. לדבריו, העירייה ניסתה להגיע לפשרה בסוגיה, אך בפורום בחרו בתגובה להגביר את תדירות הפעילויות הפוליטיות בנכס העירוני. "יש דברים שאפשר לעשות בבריכה במים, כשעושים מהמקפצה זה דבר אחר. בזמן האחרון זה עלה לעוד ועוד מקפצות", כתב.

השופט ביתן הציע פשרה לפיה אירועים פוליטיים ייערכו מחוץ לנכס העירוני אך הפורום דחה את ההצעה ומעדיף לדרוש פסיקה בנושא. ההערכה כי ביתן יקבל את דרישת העירייה ויורה לעמותת השמאל לצאת מהנכס העירוני.

מדובר בקביעה תקדימית שכן שהיא מנוגדת לעמדת המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, לפיה המונח "פעילות פוליטית אסורה" בנכס עירוני תקף רק כאשר מדובר בפעילות הנושאת אופי מפלגתי.

על בסיס קביעה מופרכת זו מנהלים ארגוני שמאל קיצוני פעילות פוליטית מובהקת בשלל נכסי ציבור ברחבי הארץ, מבלי שראשי הרשויות יכולים לעשות דבר על מנת למנוע קיומן. כעת ייתכן והשופט ביתן פתח צוהר למפנה חיובי, שיאפשר להשיב את נכסי הציבור לתושבים.

"טיהור אתני" ו"אפרטהייד"

'פורום דו קיום בנגב' נוסד בשנת 1997 ומגדיר עצמו כ"מסגרת לשיתוף פעולה ערבי-יהודי" במטרה לאפשר "צדק חברתי וצדק חלוקתי לאוכלוסיות הנגב". בפועל, כפי שדיווחנו ב'מידה' כבר לפני ארבע שנים, מדובר בהתארגנות שמלבה את היצרים בין יהודים וערבים בנגב, בין היתר בהגברת הזהות ה'פלסטינית' בקרב הבדואים בדרום. בשנים 2016-2009 נתמך הפורום במעל ל-1.2 מיליון שקלים על ידי הקרן החדשה. הארגון זוכה לתמיכה נרחבת גם מהאיחוד האירופי וממשלות גרמניה ושווייץ.

לפי מכון המחקרNGO  מוניטור, פורום דו קיום מאשים את ישראל ב"טיהור אתני ואפרטהייד "ענישה קולקטיבית", "אפליה" ו"גזענות". ב’פורום' מכנים את הבדואים בנגב “ילידים”, עושים שימוש במוסדות האו”ם כדי לפעול נגד מדיניות הממשלה בסוגיה הבדואית ומתייחסים ליישובים ישראלים חדשים המוקמים בנגב כ”התנחלויות יהודיות”.

לפני כשנה, במהלך אירועי אום אל-חיראן, פרסמנו ב'מידה' כי לפני פרוץ האירועים האלימים קראו בפורום להתנגד לפינוי היישוב הלא־חוקי. "עוצרים את הריסת הבתים באום אל־חיראן", נכתב בדף הפייסבוק של הארגון יום לפני כניסת כוחות המשטרה ליישוב. באירועים נהרגו השוטר רס”ב ארז לוי והאזרח הבדואי יעקב אבו אל־קיעאן.

https://www.facebook.com/NegevCoexistenceForum/posts/1218358931567361:0

בפורום לא שבעו מהאירועים האלימים וכשלושה שבועות בלבד לאחר הרס היישוב, יצאו שוב בקריאה “להגיע אל הכפר לאחר שהמשטרה הבהירה שיש כוונה להרוס מספר מבנים זמניים” באל-חיראן. למרות החלטת בית המשפט בנושא טוענים בארגון כי ההריסה של אום אל־חיראן היא “תוקפנית וגזענית".

מאז שנת 2006 מקיים הפורום פעילותיו השונות במקלט עירוני בבאר שבע הנקרא 'מועדון מולתקא-מפגש'. פעיל הימין שי גליק הסב לאורך זמן את תשומת לבם של אנשי עיריית באר שבע לפעילות הפוליטית המתקיימת בנכס, ולפני כחודש הורה ראש העיר רוביק דנילוביץ' על פינוי הפורום מהמקלט. בארגון מסרבים להתפנות, ומבהירים כי יפנו לבג"ץ במידה ובית המשפט המחוזי יורה להם להתפנות.

המבחן הבא בירושלים

היום (שני) צפוי להתקיים בבית המשפט השלום בירושלים דיון בסוגיה זהה, כאשר עיריית ירושלים דורשת לפנות את 'גלריה ברבור' מנכס עירוני בשכונת נחלאות, בטענה כי הגלריה משתמשת בנכס על מנת לשמש שופר לארגוני שמאל קיצוני.

כפי שדיווחנו בהרחבה ב'מידה' ברבור אירחו דרך קבע אירועים וכנסים של ארגונים קיצונים כמו ‘תאעיוש’, ’לוחמים לשלום’ ו'שוברים שתיקה', כמו גם את תנועת ‘דרכנו’, המהווה גלגול ישיר של V15 – הארגון שפעל להחלפת שלטון הימין בבחירות האחרונות בעזרת כספים רבים שקיבל מממשל אובמה.

בשנים 2016-2015 זכתה 'ברבור' לתקצוב עירוני בסך 123 אלף שקלים, לא כולל ערך הנכס שבו היא פועלת ושזכות השימוש בו ניתנה לגלריה בהרשאת העירייה.

בעיריית ירושלים התריעו בפני אנשי ברבור פעם אחר פעם כי הגלריה “אינה רשאית” לקיים בשטחה “פעילות מפלגתית או פוליטית”, אך אנשי הגלריה התעלמו והסוגיה מגיעה כעת לפתחו של בית המשפט.

השופטים בירושלים יוכלו להסתמך על קביעתו של השופט ביתן מבאר שבע ולאפשר גם לניר ברקת ולראשי רשויות נוספים למנוע מעמותות שמאל לכפות את האג'נדה הרדיקלית שלהם על תושביהם, תוך ניצול נכסים ציבוריים ובמסווה של פעילות קהילתית או אמנותית.