ארגון השמאל הקיצוני 'עיר עמים', שקיבל מישויות זרות ומהקרן מעל ל-20 מיליון שקלים, עתר לבג"ץ נגד המהלך: "ארה"ב צריכה להקים שגרירות גם באל קודס"
האיחוד האירופי והקרן החדשה ממשיכים את ההתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל, ואף בענייני החוץ של ארצות הברית, באמצעות ארגוני שמאל ישראלים שמנצלים את מערכת המשפט להגשת עתירות. עמותת השמאל הקיצוני 'עיר עמים', הנתמכת על ידי האיחוד והקרן, מנסה למנוע את העברת השגרירות האמריקנית לירושלים שהתקבלה בהחלטת הנשיא טראמפ, ועתרה לבג"ץ בדרישה להפסיק את עבודות ההכנה לקראת ההעברה.
בשבוע שעבר הוחלט שלא יינתן צו ביניים בעתירה – כלומר העבודות לבניית השגרירות יימשכו כסדרן. המדינה אמורה לתת בהמשך השבוע את תשובתה ודיון יתקיים ב-7 במאי. השופט סולברג, שקיבל את ההחלטה, ציין בהחלטתו שסיכויי העתירה להתקבל נמוכים.
טקס החנוכה של השגרירות החדשה בבירה מיועד ל-15 במאי, כחלק מחגיגות יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל. ב'עיר עמים' מנסים למנוע את המהלך ולא מתביישים במניעים הפוליטיים המובהקים שלהם:
עו"ד אושרת מימון מהעמותה אמרה לאחרונה כי "'עיר עמים' הייתה מברכת על קיומה של שגרירות אמריקנית בירושלים, כל עוד הייתה קמה שגרירות במקביל גם בבירת פלסטין באל קודס", והוסיפה כי העברת השגרירות לבירה בעת הנוכחית מהווה "צעד דורסני, כוחני וחד-צדדי".
בארגון גם התנגדו להצהרת הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל בטענה כי "העיר היא ביתם של שני העמים ובירתם העתידית".
לפי נתונים שמספק מכון המחקר NGO מוניטור, בשנים 2017-2012 קיבל 'עיר עמים' קרוב ל-13 מיליון שקלים מהאיחוד האירופי, שוודיה, גרמניה, נורבגיה, קנדה, אירלנד ומדינות נוספות. כמחצית מתקציב הארגון מקורו בישויות זרות.
מדובר באותן ישויות המהוות את חוד החנית בגל הגינויים הבינלאומי להחלטת טראמפ להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים. האיחוד האירופי, שבשש השנים האחרונות העביר ל'עיר עמים' מעל ל-1.7 מיליון שקלים, נשכב על הגדר כדי למנוע סחף מצד מדינות אירופיות נוספות ללכת בעקבות טראמפ ולהעביר את שגרירויותיהן לבירת ישראל. גרמניה, שמאז 2012 הזרימה לקופת 'עיר עמים' למעלה מ-3.6 מיליון שקלים, הכריזה כי העברת השגרירות "תלבה את הסכסוך" – ובכך העניקה לגיטימציה מראש לרצח ישראלים על ידי ערבים.
המימון המאסיבי של האיחוד האירופי ומדינות אירופה ל'עיר עמים', בשילוב התנגדותם הנחרצת להעברת שגרירות ארצות הברית לבירה, מסמנים את העתירה כמעבר מהשדה המקובל של גינויים ומחאות הצהרתיות לניסיון אקטיבי לחבל בהחלטה עצמאית שקיבל הממשל האמריקני. משמעות הדבר היא שמדינות אירופה מנהלות מלחמה דיפלומטית עם ארה"ב באמצעות בית המשפט הישראלי.
הקרן לישראל חדשה, גוף הרשום בארצות הברית, תומכת גם היא בעקיפין בניסיון להכשיל את העברת השגרירות, ובשנים 2016-2008 העבירה כ-6.5 מיליון שקלים ל'עיר עמים'. כלומר, גוף אמריקני מממן ארגונים במדינות זרות הפועלים נגד האינטרסים של ממשלת ארצות הברית.
עתירה צבועה
לאחרונה נקטו ב'עיר עמים' בשני מהלכים שנועדו להכשיל את המהלך: אנשי העמותה פנו למועצה הארצית לתכנון ובניה נגד מתן פטור מהיתר בנייה לשגרירות, ובמקביל עתרו לבג"צ בדרישה להפסקת העבודות לבניית מבנה השגרירות בשכונת ארנונה. אחת המשיבות בעתירה היא מחלקת המדינה האמריקנית.
בעתירה של 'עיר עמים' נגד העברת השגרירות לירושלים נכללים גם 20 תושבי ארנונה המתלוננים כי מבנה השגרירות "יכער" את שכונתם וישנה בה את "משטר הרוחות". עורך הדין ישי שנידור, המייצג את העותרים, עובד באופן צמוד עם 'עיר עמים' זה מספר שנים.
ביסוד העתירה עומדת הטענה כי לא קיימת "דחיפות" בהעברת השגרירות ולכן המדינה לא היתה רשאית להפעיל סמכותה בחוק ולזרז את העבודות על מנת להספיק לתאריך היעד לפתיחת השגרירות – בעוד כחודש.
https://www.facebook.com/ir.amim.7/videos/1640189496039206/
בעוד שנוסח העתירה לבג"ץ רווי בטיעונים "סביבתיים" וחף מנגיעות פוליטיות, ב'עיר עמים' הודו כאמור כי העתירה מהווה אקט פוליטי מובהק. כלומר, בארגון מבינים שבג"צ עשוי לדחות את טענותיהם הפוליטיות, אז הם קישטו את העתירה בטיעונים סביבתיים, נייטרליים כביכול, על מנת לתת לבג"צ תירוץ למלא את מבוקשם. כאמור, לתפיסת 'עיר עמים', אם היתה מוקמת שגרירות אמריקנית ב"בירת פלסטין", הרי שה"כיעור" שמבנה השגרירות מסב לשכונה היה הופך לפתע לחסר כל חשיבות.
"תחושת קבס" מחגיגות יום ירושלים
הניסיון של 'עיר עמים' לסכל העברת השגרירות האמריקנית לירושלים מתכתב היטב עם חזונו הקיצוני של הארגון המקדם את מסירת חלקה המזרחי של ירושלים לריבונות ערבית. בארגון מדגישים כי הם אינם מעוניינים לקדם דו-קיום בעיר הבירה, אלא דווקא להילחם במה שהם מכנים ניסיונות של ממשלות ישראל "לייהד" את חלקה המזרחי של עיר הבירה ולהוביל "לפירוק וריסוק ירושלים הפלסטינית".
ב'עיר עמים' מאמצים בחום את התעמולה הפלסטינית לפיה ישראל עושה שימוש בחפירות ארכיאולוגיות כחלק מ"מאבק על השליטה באגן הקדוש", ומכנים התיישבות יהודית במזרח ירושלים "התנחלויות".
בארגון מדגישים כי יפעלו למנוע בנייה ישראלית בשכונות בירושלים הממוקמות "מעבר לקו הירוק", ויתנו "מענה אפקטיבי" לפעולות הממשלה לחיזוק הריבונות בעיר הבירה.
מבחינת 'עיר עמים' אפילו גילה ופסגת זאב, שכונות שבהן מתגוררים מעל ל-100 אלף ישראלים ושבהצעות המופקרות ביותר של ממשלות ישראל לפלסטינים לא נשקלה האפשרות לפנותן, אינן חלק אינטגרלי ממדינת ישראל.
בנוסף לכך, בארגון נוהגים לעתור לבג"ץ מדי שנה נגד קיום 'מצעד הדגלים' ביום איחוד ירושלים. מנכ"לית 'עיר עמים', יהודית אופנהיימר, העידה כי חגיגות יום ירושלים מעוררות בה "תחושת קבס" וכי "מחריד" אותה לראות יהודים חוגגים עם דגלי ישראל ברובע המוסלמי.
לדברי מנכ"לית 'עיר עמים', יום ירושלים הוא ביטוי ל"התנהלות קיצונית וגזענית", "התנפלות של צד אחד על צד שני" ו"חגיגת ניצחון של קהילה אחת מול אסונה של השנייה בצורה מתריסה ופרובוקטיבית".
אופנהיימר, שמאשימה את ישראל בהפעלת מדיניות של "אפליה עמוקה ונישול עמוק" כלפי ערביי ירושלים, אף פיתחה תאוריה לפיה תושבי ירושלים, אותם היא מגדירה "מתונים", כלל לא שמחים ביום חגה של עיר הבירה. לתפיסתה, ה"פלישה ההמונית" של חוגגים מחוץ לירושלים מהווה "כיבוש מחדש" של העיר. לפחות היתה לאופנהיימר ההגינות להודות כי "אולי אני מספרת לעצמי סיפור שרוצה לשמוע".
הצדקה לטרור והסתה לפיגועים
בשנה וחצי האחרונות התרחשו לפחות עשרה אירועי טרור בירושלים, בהם נרצחו ארבעה אנשים (שלושה ישראלים ואזרחית בריטית) ועשרות נפצעו. כל התוקפים היו ערבים. למרות הנתונים החד-משמעיים, בתגית 'אלימות' המופיעה באתר האינטרנט של 'עיר עמים' אין זכר לפיגועים אלו ואירועי רצח נוספים שבוצעו בידי ערבים. מה כן נחשב ל"אלימות"? מצעד הדגלים כמובן.
לפני כשנתיים וחצי, עם פרוץ גל טרור הדקירות שבשלביו הראשונים בוצע בעיקר על ידי ערביי מזרח ירושלים, פרסמו ב'עיר עמים' נייר עמדה שנועד להציע פתרונות לסיים את "מעגל האלימות". באף חלק במסמך לא הוזכרה המילה "טרור" ובארגון גם נמנעו מלכנות את הדוקרים הערבים בתואר "מחבלים".
פרעות של ערבים בהר הבית והנחת מטעני צינור בכניסה להר מוסברים למשל על ידי הארגון כתוצר של "הסלמה באלימות" דווקא מצד ממשלת ישראל. לפי 'עיר עמים', שליחת השוטרים להר הבית, קרי מימוש הריבונות הישראלית בהר, מייצרת "תחושה חריפה אצל הציבור המוסלמי שהממשלה מסייעת לתנועות המקדש להשתלט על מתחם אל אקצא".
כלומר, ב'עיר עמים' לא רק שמעניקים לגיטימציה לאלימות נגד שוטרים ואזרחים ישראלים, אלא גם הופכים את המציאות על פיה ותוך התעלמות מפיגועים אינספור שהתרחשו בירושלים זמן רב לפני שהשוטרים עלו להגן על הר הבית.
פעילים קיצוניים יותר ב'עיר עמים' אף מהללים ומשבחים פעילות טרור נגד ישראלים. כך למשל כותב אביב טטרסקי, חוקר ב'עיר עמים': "מה אם במקום התקרבות והסכמות נדרשים כאן מאבק כוחני, העצמה של הסכסוך וגביית מחיר?". טטרסקי קורא לפלסטינים לשוב "אל דרך המאבק", ומכנה פעולות טרור כ-"גביית מחיר מישראל על סרבנותה". גם על חמאס יש לחוקר 'עיר עמים' מילים חמות לומר: "חמאס, שעוצמתו כלל אינה בת השוואה לזו של צה"ל, גרם לישראל לפנות התנחלויות ולסגת מעזה".
האם הדמוקרטיה הישראלית תיחשף בערוותה?
לאחרונה הבהירה ארצות הברית את דעתה הנחרצת על מדינות ידידותיות הפועלות להכשיל מדיניותה. בדצמבר האחרון, בעקבות הגינוי הנרחב בעצרת הכללית של האו"ם להחלטה האמריקנית להעביר את השגרירות לירושלים, הבהירה שגרירת ארצות הברית באו"ם, ניקי היילי, כי מדובר ב"חוסר כבוד" וכי ארצות הברית "תזכור" את מי שפעלו כנגדה.
למרות זאת, נראה שבאירופה לא חוששים מהאמריקנים. שרי החוץ של האיחוד האירופי וגרמניה, המזרימים קרוב ל-5.5 מיליון שקלים ל'עיר עמים', היו יכולים לדרוש מהארגון למשוך את שמו מהעתירה – מהלך שעשוי להוביל כליל לביטולה – אך בינתיים לפחות זה לא קרה.
כעת הכדור מצוי בידי שופטי בג"ץ. קבלת העתירה של 'עיר עמים' עלולה להיות הרסנית למרקם היחסים של ישראל עם ארצות הברית. המשמעות של הקפאת העבודות ודחיית מועד פתיחת השגרירות ברורה: מבוכה דיפלומטית אדירה לא רק למדינת ישראל, אלא גם לארצות הברית.
יש לקוות כי שופטי העליון יחרגו ממנהגם ולרגל חגיגות שבעים שנות עצמאות יפגינו אחריות ממלכתית. אחרת, הדמוקרטיה הישראלית תיחשף בערוותה וגם העולם כולו ידע מי הם השליטים האמיתיים במדינת ישראל: שופטי בג"ץ.
אולי דוקא כדאי שבג״ץ יקבל את העתירה ויגלה ערוותו בעולם ולא רק בישראל…
ואז אהרון ברק יהייה מלך העולם… חלומו יתגשם
בית המשפט העליון הרס את הדמוקרטיה בישראל1
שלטון דמוקרטי הוגדר כשלטון של העם באמצעות העם למען העם. כדי להבטיח זאת הודגרו לדמוקרטיה שלושה עקרונות מהותיים שבלעדיהם אין היא מתקיימת: שלטון העם, הפרדת הרשויות, והאיזונים ובלמים המופעלים על כל רשות, השניים האחרונים נועדו להבטיח שלא תשתלט רשות אחת ובתטל את רצון העם. בנגוד לכך בישראל שופטים שולטים בלי שהם נבחרים. בית המשפט העליון פלש לתחום החקיקה ואף רצה להעניק זכות זו לכל בתי המשפט תחתיו בטעון הצבוע של "שמירה על זכויות". כמו כן פלש לתחום הוראות הבצוע כך הפך עצמו לרשות על שהיא גם השופטת המחוקקת והמבצעת ועיקרון הפרדת הרשויות בוטל. בית המשפט עוד מתחילת דרכו דאג שלא תהיה כל רשות שבסמכותה לרסן ולבלום את כוחו שלו בכך שכבר בהתחלה שופטים בחרו את עצמם וזה אף נעשה בסודיות. נוסף על כך גם הובטח חוסר פיקוח רשות אחרת על בית המשפט באמצעות חוקים שונים שקידם כמו חסינותם המוחלטת של השופטים או איסור בחינה על כל רשות אחרת לדוגמא בחוק מבקר המדינה. יותר מכך נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק הסכים להקמת נציבות תלונות על שופטים רק אם זו תהיה בפיקוח נשיא בית המשפט העליון כשהוא בכיסוי הועדה לבחירת שופטים בוחר את הנציב. כך לא העם שולט אלא השופטים. בכך בית המשפט פגע בכל שלושת העקרונות המהותיים גם יחד.
ביטול כל אחד מעקרונות אלו הינו חמור דיו והורס את הדמוקרטיה. שופטים שנבחרים על ידי נציגי העם אך בידיהם הכוח גם לשפוט וגם לחוקק הינם רודנים לא כל שכן כפי המצב בישראל:
1. שופטים ממנים את עצמם וגם אין כל רשות המגבילה אותם. אם לא די בכך…..
2. ועדת אגרנט בהשפעת הכובש האנלי בשנת 1962 אימצה את הדגם המרכז סמכויות יעוץ ותביעה יחדיו עבור משרת היועץ המשפטי לממשלה. אלו הם שני תפקידים שמתקיים בינהם ניגוד עניינים מהותי. למותר לציין כי באנגליה עצמה אין דגם זה מתקיים. אם לא די בכך………
3. השופט אגרנט אף החליט להכפיף את תהפקיד לבית המשפט. גם בכך לא די……
4. מאוחר יותר בעקבות פרשת בראון-חברון, הסמכות לבחור את היועץ המשפטי הופקעה מידי הממשלה והועברה לידי ועדת משפטנים הנמנית עם הקליקה המשפטית זו גם הראתה את כוחה…..
5. זו אף לאחרונה לא טרחה להציג כמה מועמדים לבחירת הממשלה אלא כפתה עליה אדם אחד – יהודה וינשטיין והממשלה כלל לא נשאלה אם הוא לטעמה להיות לה איש אמונה. אך גם בכך לא די…..
6. בנוסף בית המשפט קבע שוב ללא כל סמכות שאסור לממשלה להשתמש בשירותי יועץ אחר…
כך הועברו החקיקה והביצוע לגופים שאינם נבחרים אלא ממנים את עצמם אין עליהם אחריות כלשהי. משטר זה איננו דמוקרטי כל עיקר אלא אוטוקרטי משפטני.
הפרדת הרשויות היא לב ליבה של הדמוקרטיה ועל לה לרשות אחת להיות גם מחוקקת וגם שופטת. על פי שרל מוטסקייה "אילו חוברה הסמכות לשפוט עם סמכות החקיקה, היו חייו וחירותו של הנתין נתונים לפיקוח שרירותי, שהרי אז היה השופט גם המחוקק" ואלכסנדר המילטון טען: "אין כל חירות אם לא תופרד סמכות השפיטה מסמכויות החקיקה והביצוע". במדינת ישראל בית המשפט העליון מתערב וקובע את החקיקה ואת המדיניות ובכך רומס את הדמוקרטיה מהיסוד.
בית המשפט העליון הרס את הדמוקרטיה בישראל3
ב-17 במרץ 1992 נחקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו 32 חכ"ים הצביעו בעדו, 21 התנגדו ואחד נמנע. בחוק זה אין שום הגבלה לשנותו או לבטלו ברוב רגיל, גם אין הצדקה לכך שהרי נתקבל על ידי בערך רק רבע מחברי הבית וגם זאת בטעיה תוך הבטחה שהופרה. החוק כמובן גם לא כלל הסמכת בית המשפט העליון לפסול חוקים, שהרי איננו בית משפט לחוקה. בית משפט לחוקה יכול להתמנות רק על בסיס הסכמה רחבה של העם ולא במחטף בלא ידיעתו. לחברי הכנסת הובטח שהחוק לא ישנה את האיזונים בין הרשויות. אהרון ברק החליט אחרת, לשיטתו המדינה עברה מהפכה חוקתית. לאמיתו של דבר היתה זו הפיכה בדרך ערמה בה השלטון הועבר מהממשלה הנבחרת לשופטי בית המשפט העליון הבוחרים את השופטים. מכאן בטלה הדמוקרטיה אהרון ברק וחבר מרעיו אוהבים בכל ענין לחזור על המנטרה "דמוקרטיה" וכמה שהם דואגים ומגינים עליה. כאשר אהרון ברק טוען דבר מה בתוקף, ניתן להיות סמוכים ובטוחים שההפך הוא הנכון. הוא ושופטי בית המשפט העליון האקטיביסטים אינם מגיני הדמוקרטיה אלא הורסיה. אלו מקימים שלטון על העם שלא באמצעותו או בכל התחשבות ברצונו ולחלוטין לא למענו כי אם נגדו. לכן בית המשפט הינו בלתי דמוקרטי בעליל!
כמה כסף יש וכמה כסף נשפך לפעולות אנטישמית אנטי יהודית אנטי ארץ ישראל? לכל אקט אנטישמי בקלות ניתן להשיג מימון. מדהים אבל זו המציאות. כמה רבים שונאי ישראל! גם מבית. ואילו לכסף תומך בישראל ישנם מקורות מעטים, אדלסון ומי עוד? חבל שמדינת ישראל מונעת מאזרחיה להתעשר לעשות הון ולחזק על ידי כך את אחיזתנו בארץ. חבל שמיסוי כל כך כבד חונק כל יוזמה וכל אפשרות צמיחה
ישראל הולכת למסור שמות של ישראלים ויהודים לממשלות אירופיות אנטישמיות בהן צרפת וגרמניה במסגרת הסכמי מיסוי הדדים.
ממשלות אלו עושות הכל על מנת לקעקע את זכותו של העם היהודי לחיות בארצו
עיר עמים ירו לעצמם כדור ברגל. או שהעתירה תידחה והם יצאו אידיוטים, או שהעתירה תתקבל, ותגרום לזעם ציבורי ולכתוצאה מכך לריסון כוחו של בג"ץ – ואז עיר עמים יצאו אידיוטים שימושיים של הימין.
הערת אגב: בחזון דו הקיום הפסטורלי של עיר עמים שבו יהודים וערבים הם החברים הכי טובים, יהודים *עדיין* לא יכולים להתפלל בהר הבית. מעניין למה
לאור הדברים אני לא רואה שום תסריט שבו אני לא מצביע לליכוד. השמאל הקיצוני והמבחיל לא מתיר בידי ברירה.
והליכוד שאתה בוחר מצליח לטפל בכל העמותות הזרות שפועלות נגד מדינת ישראל ?
כלום . הכנסת והממשלה לא הצליחו או לא רצו להעביר שום חוק למניעת העברת כספים למימון פעולות נגד ממשלה חוקית ומכהנת.
באותו אתר מידה – מספרים לנו על הספר מאז ומקדם שאפילו לימור ליבנת כשרת החינוך מהליכוד לא טרחה להכניס כספר לימוד.
ל אא, בהמשך לדבריך, מזה זמן רב, מאז הבחירות בפעם הקודמת, אני החלטתי שבבחירות הבאות אצביע ליכוד.
שזה לא יראה לכם צעד בחירה רגיל. כי בבחירות האחרונות הצבעתי מר״צ.
סיכויי העתירה להתקבל נמוכים (ע"פ השופט סולברג). אך עצם הגשת העתירה מראה כמה רחוק ולאיזה מקום הזוי הגיע בג"ץ.
מעבר לנימוקים שהועלו כאן
האם בעתירה יש גם נימוקים משפטיים ?
כי אם לא – מדוע בכלל העתירה התקבלה ?
אא"כ כל מה שאומרים על בית המשפט העליון הוא נכון.
לא פירסמתם חלק – בית המשפט העליון הרס את הדמוקרטיה בישראל2
אהרון ברק היה ראשון היועצים המשפטיים לממשלה שלחם בשחיתות הממשלה וכמעט ולא ביצוגה. הציבור תמך בפעולות גילויי השחיתויות של ממשלת המערך, לכן זכה לתמיכה בקרב הציבור. בזאת קבע רבות את אופן התפקוד לבאים אחריו. כיון שעוד השופט לנדאו קבע שהיועץ המשפטי לממשלה הוא גם התובע הכללי – זה העומד בראש התביעה, התביעה אוכפת את תפישת עולמו של היועץ המשפטי שהוא גם תפישת עולמה. התגמול שמקבלים תובעים בכירים על התנהגותם התואמת הינו מינוי לשופט בית המשפט העליון, ותובעים פחות בכירים לבית משפט מחוזי ללא תקופת הכשרה בבית משפט השלום.
במיוחד בימי כהונתו של אהרון ברק, בית המשפט העליון הפך את הפרקליטות מלהיות נציגת המדינה למבקרת שלה. לפי גישה זו, לא תמיד ראויה המדינה ליצוג על פי עמדתה אלא לפי עמדות בית המשפט. בית המשפט העליון פסק ללא כל סמכות שרק לפרקליטות המדינה מותר לייצג את המדינה בערכאות. זה בניגוד גמור לנהוג בדמוקרטיות בהן נבחרי הציבור ככל אדם חופשיים לבחור את באי כוחם. בבריטניה עורכי דין פרטיים מייצגים את המדינה. בישראל לפי פסיקה זו שאינה אלא חקיקה דרך הדלת האחורית, לפי פסיקתו של אהרון ברק מחלקת הבג"צים אינה מיצגת את המדינה לפי עמדתה ותכופות בתעוזתה אף בניגוד לזו, תוך העמדת פנים כוזבת כאילו היא עמדת הממשלה. [גישה זו כמובן זלגה לכל המשפטים, שופטים מפעילים לחץ על באי כוחם של בעלי דין ליצגם כפי שבית המשפט החליט.] כיון שכל אדם יכול להגיש עתירה בכל נושא, הרי שכל אדם יכול להתקיף כך בכל את הממשלה שנבחרה על ידי העם בדרך חוקית.
לבית המשפט רצון מדיני משלו והוא מקדמו בעזרת הפרקליטות. לעיתים מחוץ לכותלי בית המשפט מושג הסכם בינו לרשות לממשלה. מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה נילי ארד קידמה כך את רצונו ומדיניותו של בית המשפט, במקום שמחלקת הבג"צים תיצג את רצון המדינה בפני בית המשפט. כך המדינה הוכרחה לספק שרותים ציבוריים לכפרים בדויים בלתי חוקיים – בית המשפט הרי לקח לעצמו זכות לעבור על כל חוק. ארד קידמה תכנון, תקצוב, תיאום, איחוד, קידום והיא לא חשבה שתפקידה ליצג את המדינה אלא תפקדה כמקדמת את מדיניותו של בית המשפט העליון. נילי ארד כמובן תוגמלה והפכה לשופטת.
אהרון ברק המציא כלים משפטיים מוזרים ומעורפלים אשר בעזרתם הפך בית המשפט לרודן המוחלט של המדינה: 1. השפיטות המוחלטת – שפרושה כל עניין בכל תחום כולל מנהלי, צבאי, מדיני.
2. הפרשנות החלטית – בית המשפט חופשי לפרש מעשית כל חוק כראות עיניו.
3. "סבירות" ו"מידתיות"- אמות מידה בלתי מוגדרות המקנות לבית המשפט לפי שקולו בלבד סמכות פסילת פעולות שלטוניות. מובן שפסילות החלטותיה של ממשלה נבחרת הן בלתי חוקיות בעליל. כך נותנת הרשות השופטת פרשנות והוראות לרשויות האחרות והופכת את עצמה לשלוש הרשויות גם יחד. כך בית המשפט מתערב בכל נושא באמצעות מחלקת הבג"ץ ואוכף את גישתו המנוגדת בתחליט למדיניות הרצויה לאזרחי המדינה. מובן שבית המשפט אינו אוכף כלים משפטיים אלו על עצמו.
שנות גלות ארוכות ועוד קודם לכן חוסר עצמאות וריבונות מאז העת העתיקה הטביעו חותם בעם, בחוסר התיחסות והבנת צורת הממשל. לרוב חברי הכנסת וכן לחברי הממשלה אין ידע בממשל בכלל ובדמוקרטיה בפרט, גם לרוב העם אין. השלטון הלא דמוקרטי של מפ"י/העבודה גם לא אהד התמצאות כזו בקרב האוכלוסיה הכללית. מדינאות הינה מדע ומקצוע אך גם לאוכלוסיה הכללית דרוש ידע בסיסי בממשל בכלל ובמיוחד בדמוקרטיה. בישראל אין חינוך מספיק לזה למרות הנסיון לתקן וללמד אזרחות. אזרחים ובינהם המתימרים להיות מלומדים יותר אינם מבינים את המשמעויות של מעשי בית המשפט, להפך הם קונים את גנבת הדעת ששופטים מפעילים כאילו הם "הדמוקרטיה".
"כלומר, גוף אמריקני מממן ארגונים במדינות זרות הפועלים נגד האינטרסים של ממשלת ארצות הברית." – ומה הבעיה? למיטב זכרוני, ארה"ב היא דמוקרטיה ליברלית ומותר לפעול בה נגד דעת הממשל. כמו בישראל.
מה שכן, אם בית המשפט ידרש לסוגיה המהותית, זה יהיה הרבה יותר חמור מ-"משמעות הדבר היא שמדינות אירופה מנהלות מלחמה דיפלומטית עם ארה”ב באמצעות בית המשפט הישראלי". זה יהיה ממש מצב בו בית המשפט הישראלי מרחיב את סמכותו להחלטות של הממשל האמריקאי. משפטני כל העולם התאחדו! פינקי: מה אנחנו הולכים לעשות הלילה? אהרן ברק – "המוח": מה שאנחנו עושים בכל לילה פינקי. אנחנו הולכים לכבוש את העולם!
בארה"ב פעילות כזו אסורה עפ"י חוק.
מותר להביע דעה נגד הממשל וזה ברור אך פעילות במימון ממשלות זרות דורשת אישור – נקרא חוק סוכן זר….
כדאי לממשלה לעשות הכל ואני חוזר הכל בשביל למנוע מצב נורא שכזה.
השמאל הקיצוני חי בסרט וכופה את דעת המיעוט על דעת הרוב
על הכנסת לחוקק בנוסף גם את החזרת זכות העמידה בפני בג״ץ כפי שהיה לפני ההפיכה האגרסיבית של אהרון ברק.בעניין יחסי חוץ ובטחון אין לבית המשפט זכות להתערב והעתירה צריכה להימחק במקום. והיה ו בג״ץ יחליט לדון בנושא על ממשלת ישראל להתעלם מבגץ ולא להופיע לדיון ובוודאי להתעלם מכל החלטה של בג״ץ בעניין. באשר למדינות התומכות בעמותות יש להודיע לאותן ממשלות שיפסיקו התמיכה או שישראל תתערב בעניינים הפנימיים שלהם. החוצפה האירופית אינה יודעת גבולות ולכן יש לתחום אותה.
לפני שמעלים קצף על השפתיים…
האם יש לבג"ץ בכלל זכות להתערב בנושא? הלא מדובר בעניין שנוגע לשתי ישויות מדיניות זרות, שלבג"ץ (של מדינת ישראל, להזכיר) אין שום סמכות עליהן, דהיינו פתיחת שגרירות של ארה"ב ל שנקרא לפעמים "הרשות הפלסטינית". ומה אם ארה"ב לא רוצה לפתוח? ומה אם הרשות הפלסטינית לא רוצה, כי עדיף לה לעקור לעצמה עין ובלבד שלא לראות את שגרירות ארה"ב לישראל בירושלים?
"ארה"ב צריכה להקים…." שיעתרו לבג"צ בארה"ב.
ממתי הבג"ץ שלנו יכול לומר לראשי מדינה אחרים מה לעשות?
או שמא גם את הזכות הזו הם גזלו לעצמם.
פיראטים משפטיים!
דווקא כדאי שבית המשפט יקבל את העתירה.
זה יאלץ את הממשלה להכריז שהיא לא מתכוונת ליישם את הפסיקה כיוון שהיא ניתנה בחוסר סמכות.
(אוי, חלומות נאיביים..)
הדמוקרטיה הישראלית מזמן מזמן נחשפה בערוותה וגם העולם כולו יודע מי הם השליטים האמיתיים במדינת ישראל: שופטי בג”ץ. מדינות אירופה מנצלות זאת מזמן וגם ארצות הברית של אובמה ניצלה זאת. כולם יודעים שבישראל לבחירת העם אין משמעות כי זאת כדברי זהבה גלאון "עריצות הרוב". ביטוי זה נועד כדי לא לרמוס קבוצת מיעוט ככזאת, אלא שהשמאל כהרגלו הפך זאת למשהו אחר. לשיטתו הגישה הפוליטית של הרוב אסור לה לצאת לפועל כי זאת לשיטתו עריצות הרוב. כנגד זאת צריכה להתממש הגישה של ההמעוט השמאלי כי זו איננה עריצות הרוב.
מדינות ישראל איננה מדינה ריבונית.
בגץ יפול רק כשהוא יהפוך לפיל בחנות חרסינה.
בגץ כיום משרת את השמאל.הערבים.העובדים זרים.המסתננים.המחבלים.וכל העולם חוץ מיהודי ישראל הימניים.או דתיים.או חרדים.או מסורתיים.או מזרחיים.הם לא נחשבים בעיניו.אני שמח שבגץ דוחק לפינה עוד ועוד אוכלוסיות כך אני יודע שיומו ואידו קרב.שופטי בגץ יקרים אנא המשיכו כך.
בגץ המשוקץ מזמן הפך לפיל בחנות חרסינה. ראו מקרה גיוס חרדים או הפינוי הברוטלי של עמונה ועוד הרבה. כדי שסוף סוף יפול יש לעשות (אתה מבין ליצניהו?) יש לבטל את הקשר של התלות ההדדית בין בית המשפט פרקליטות/משטרה יועץ משפטי לממשלה ומבקר המדינה. כל עוד זה לא נעשה לא יצלח שום צעד לביטול כוח הטרור של בית המשפט אשר ימשיך לרדות בכולם.
ומי בהנהלת "עיר עמים"? שמות מוכרים למדי: אלון ליאל ונעמי חזן.
http://www.ir-amim.org.il/he/management-he
הזדעזעתי לגלות שחברי ההנהלה נמצאים בכל מיני צומתי השפעה במדינה, ולא רק באקדמיה (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קרן ירושלים ועוד). בטוח שיש להם כוח לשנות החלטות שלא לרוחם, והם אקטיביסטים מאד, זה ברור.
רק תיזהר לא להזדעזע שוב כשתראה את רשימת המתפרנסים מהקרן החדשה לישראל ומארגון שתי"ל וכמה הם שתולים בכל הצמתים:
http://nif.org.il/people/#management
http://nif.org.il/people/#public
http://nif.org.il/people/#employees
https://www.shatil.org.il/node/5
מצד אחד שנים של הזנחה במזרח העירללא אכיפה ופקוח ומצד שני קצבאות המיליארדים מהבטוח לאומי הכפילו באלפים את האוכלוסיה הערבית בעיר עד שיש איום ממשי על עיר הבירה של המדינה,בלי להזכיר את הסכנת נפשות של ישראלים שייעזו להכנס לשכונות ערביות,ואת זה שאין שכונה שלא יצאו ממנה מחבלים רוצחים. המדינה חייבת לגבש תוכנית מקיפה ודחופה שתכלול גורמי בטחוןומודיעין- בכל הרמות ולהכין כפרוייקט לאומי תוכנית עידוד הגירה לחו"ל עם תמריצים עצומים
אפשר פשוט לשרטט מחדש את גבולות העיר. מה קדוש במחנה פליטים שועפט, בקלנדיה, בג'בל מוכבר, בצור בחר וכו'?
לא הבנתי. כל המקומות שהזכרת אלו אדמות, לא אנשים בלבד, לוותר על אדמת ארץ ישראל?
ארץ ישראל או לא זה סיפור אחר. השכונות האלה לא חייבות להיות חלק מירושלים. כך גם נחסוך, אגב, סכומים אדירים של ביטוח לאומי. יש יותר ויותר כאלה שמתחרטים על כך ששכונות אלה סופחו לעיר.
הגיע זמן לשים סוף לקרן החדעשה להשמדת ישראל ולמאות גרורות הסרטן שלה. שעיר עמים היא רק אחת מהן. להלאים את רכוש כל עמותות הזדון הללו ולהעמיד למשפט בעוון בגידה את כל העומדים בראש. עבירה שיש עמה גזר דין מוות בחוק בישראל.
או לחילופין הגיע זמן שעם ישראל ישים לסרטן הזה סוף במו ידייו
לדעתי יש להקים עוד ארגונים לאומיים שיקראו תיגר על מדינות מערב אירופה, ויתחילו להתערב במה שקורה במדינות אלה בכוח בדיוק כמו הארגונים שהם הקימו בישראל. הכל בעורמה בצדקנות. לחפש אותם מתחת לאדמה.
בישראל צריך לתקוף את הארגונים המזעזעים האלה כמו עיר עמים ממש בשיטות שלהם. להגיש נגדם בג״צים ולעשות להם את המוות, שיהיו עסוקים בהתגוננות ולא בהתקפות נגד המדינה.