מפסידים בלבד: המיסים חיסלו את הבורסה הישראלית

תוספות המיסוי על רווחים מניירות ערך גרמו לירידה חדה בהשקעות, ובהתאם גם לצניחה בהכנסות המדינה. "הבורסה הפכה לבית קברות", מספר משקיע ותיק

במקום מנוע צמיחה, בית קברות למשקיעים. הבורסה בת"א | פלאש90

המסחר בבורסה הישראלית נמצא כבר שנים בהאטה מתמדת, שלטענת המשקיעים נגרמה בעיקר מהחלטת הממשלה להעלות בהדרגה את שיעורי המס על רווחי הון. מגמה זו החלה בשנת 2011, לאחר שהתקבלו המלצות ועדת טרכטנברג, ומאז היקף ההשקעות הולך ופוחת, בעוד המסים הולכים ומטפסים עד שהגיעו בפועל לרמה בין הגבוהות בעולם.

"כמות הגזירות שמוטלות על המשקיעים בארץ היא אדירה, וזאת בנוסף לעמלות שהם מחויבים לשלם לבנק ובדמי ניהול. באופן כללי ניתן לומר ששיטת המס בישראל פועלת נגד המשקיע", כך אומר בשיחה עם 'מידה' אלי שני, משקיע פרטי ותיק בבורסה ובוגר הטכניון בכלכלה וניהול.

לדברי שני, מאז שהחליטה הממשלה להעלות את המס על רווחים מניירות ערך, הבורסה הישראלית חווה משבר עמוק של צניחה בהשקעות ובמחזורי המסחר, ובהתאם גם ירידה חדה בהכנסות המדינה. "בהרבה מקרים אני חושב להחליף בין מניות או לבצע פעולות בשוק, אבל בסוף מחליט שלא לעשות כלום כי זה יגדיל לי את המחזור. אני יודע שאדרש לשלם יותר מס, ולכן הקטנתי בצורה את הדרמטית את הפעולות שלי. משקיעים כמעט לא מבצעים פעולות כי הם עלולים להיפגע מכך", הוא מספר.

המצב בו משקיעים חוששים לבצע פעולות שבעבר היו יום-יומיות, הביא כאמור להאטה משמעותית בהיקף המסחר והפך את חייהם של המשקיעים הפרטיים למסובכים הרבה יותר. "נניח שיש לך מניה שהרווחת עליה כסף ואתה רוצה לקנות מניה אחרת. אתה משלם מס על מניה שמכרת ברווח, זה מגדיל את המחזור שלך ואז רשות המסים יכולה לדרוש ממך מס יותר גבוה כסוחר. אם תבצעו הרבה פעולות, מס הכנסה עשוי לטעון שמדובר בעסק ולדרוש רטרואקטיבית מס לפי המס השולי", מסביר שני.

בירוקרטיה אינסופית

גם הבירוקרטיה האינסופית והרגולציה המוגזמת מקשות מאוד על חייהם של המשקיעים. "במקרה של חילוקי דעות תאלצו להתעמת עם רשות המסים במשך שנים בבית המשפט", הוא אומר. "בשנה שעברה הוציאה רשות המסים חוזר מיוחד שלפיו סוחרים יצטרכו גם לשלם מע"מ, מה שמגדיל את המס השולי בשנים שבהם יהיו להם רווחים ליותר מ-60%".

לפי שני, ההגבלות הרבות המוטלות על הסוחרים, גורמות לכך שכבר לא כדאי להשקיע בבורסה והן מצטברות בסופו של דבר לנטל שאי אפשר לעמוד בו. "אם מכרתי למשל מניה ברווח בשנת 2016 אני אשלם מס, אבל אם מכרתי מניה בהפסד ב-2017 אי אפשר לקזז את ההפסד. התוצאה היא שיש בישראל משקיעים רבים שגם הפסידו כסף וגם שילמו מס. בנוסף לכך, אם תקנה מניה של חברה בחו"ל, כמו אפל או מקדונלדס, לא תוכל לקזז את האינפלציה בישראל או בארצות הברית, וזה הופך להיות יותר משמעותי ככל שקצב האינפלציה גדל".

אך בכך לא מסתכמות הגזרות. "בישראל גם אין אפשרות לקזז בין הפסדים שהיו לך השנה עם דיבידנדים שתקבל בשנים הבאות, ואין אפשרות להתקזז על ההפסד הריאלי, אלא רק על ההפסד הנומינלי", אומר שני ומסביר: "אם קנית מניה לפני חמש שנים ב-10,000 ש"ח ומכרת אותה ב-9,000 ש"ח תוכל להתקזז רק על 1,000 ש"ח, גם אם הייתה אינפלציה באותן שנים".

ירידה משמעותית במסחר

מנואל טרכטנברג | פלאש90

אז היכן אנשים בכל זאת משקיעים? לפי נתונים שפורסמו לאחרונה, מאז שנת 2011 ישנו גידול של מאות אחוזים בהיקף הכספים שפשוט יושבים בחשבונות העו"ש. אנשים מוותרים על התענוג שבבתי משפט, דו"חות למס הכנסה, עמלות וגזירות, והמדינה מפסידה הכנסות.

"מאז שהעלו את שיעור מס ריווחי הון ישנה ירידה משמעותית בהיקף המסחר במניות בבורסה ובמספר החברות שנסחרות", מספר שני. "קרוב למאתיים חברות כבר עזבו, ורק בחודש מרץ האחרון עזבו את הבורסה עוד שש חברות. מתוך 453 החברות שעדיין נסחרות, ב-175 מהן מחזור המסחר היומי הממוצע היה פחות מ-50,000 ש"ח ליום".

עיון קצר בסטטיסטיקה שמתפרסמת באתר הבורסה מראה רשימה גדולה של חברות בהן לא מתקיים בכלל מסחר, או שהוא עומד על כמה מאות שקלים בממוצע ליום. "משקיעים גדולים פטורים ממס אבל הם מן הסתם לא ישקיעו בחברות האלה. הם משקיעים בחברות הגדולות, ובחברות הקטנות אין מי שישקיע וכולם מפסידים. במקום שתהיה מנוע צמיחה משמעותי למשק, הבורסה הישראלית הפכה לבית קברות עם מעט משקיעים", הוא אומר.

פחות הכנסות למדינה

מיכאל שראל | פלאש90

הקיפאון המתמשך בבורסה בשל בריחת המשקיעים הוביל למעשה למצב בו למרות שהמיסים עלו, הכנסות המדינה מהם דווקא ירדו באופן ניכר. לפי מחקר של ד"ר מיכאל שראל בזמן כהונתו בתפקיד הכלכלן הראשי, בשנת 2012 לבדה הכנסות המדינה היו קטנות מהצפוי ב-5.7 מיליארד ש"ח כתוצאה מהמשבר בבורסה.

בנוסף לירידה בגביית מס ריווחי הון, למדינה יש פחות הכנסות כתוצאה ממיסוי חברות פיננסיות, כמו חברות ביטוח ובנקים וממיסוי תיקי השקעות עצמאים של עשרות אלפי חברות.

שני מציע הסבר נוסף לתופעה, אותה כלכלנים מכנים 'אפקט העושר': "כאשר יש ירידות בבורסה אנשים מרגישים את עצמם יותר עניים וקונים פחות, וזה מקטין עוד את הכנסות המדינה. רוב המשקיעים לא מבצעים פעולות ולא משקיעים באופציות, ויחד איתם רוב החברות עוזבות את הבורסה".

ב-2016, אחרי 5 שנים רצופות של עליות בבורסות המובילות בעולם, הכנסות המדינה ממיסוי רווחים מניירות ערך הסתכמו ב-1.22 מיליארד ש"ח בלבד. מדובר בירידה של מאות מיליוני ש"ח לעומת קצב הגביה לפני שנת 2011, אז אישרה הממשלה את המלצות ועדת טרכטנברג.

אפקט הדומינו

אז מה עשו במשרד האוצר בשביל להתמודד עם המשבר בבורסה? פעלו להטיל מס יסף אשר התחיל עם שיעור של שני אחוזים על כל הכנסה מעל 800,000 ש"ח, ומראשית שנת 2017 עלה ל-3% מסכום של 640,000 ש"ח לשנה.

"אמנם רובנו לא מגיעים לסכומים כאלה, אבל אם יש לכם השקעות בבורסה הישראלית אתם מושפעים גם מגזירה זו כי היא למעשה מקטינה את כדאיות ההשקעה של משקיעים גדולים בשוק", אומר שני ומסביר: "כל משקיע שמצמצם את הפעילות או מפסיק לפעול בכלל, מקטין עוד את הסחירות בבורסה וכך נוצר אפקט דומינו הרסני".

שני מספר על שיחות רבות שהיו לו עם פקידים במשרד האוצר, אשר מאמינים כי עידוד השקעה בבורסה הוא עידוד לספקולציות. "הלך הרוח בקרב הדרגים הבכירים של האוצר הוא שהמשקיעים הם הרעים ואתה לא רוצה לעודד אותם. אני מזהה חוסר מקצועיות של הצמרת הכלכלית בכל מה שקשור להשקעות, שמובילה להערכת חסר של השפעת שיעור המס על התנהגות המשקיעים. הם טענו שהעלאת המס תגדיל את הגבייה, ולמרות שאנחנו רואים ירידה במסחר ובגבייה, הם לא מוכנים להודות בטעות".

היקף הגבייה בארה"ב ביחס לשיעור המס

גם מחקרים רבים שנערכו בעולם ובדקו את השינויים במס רווח ההון מצאו שברוב המקרים העלאת המס מביאה לירידה בגבייה ולהפך. "מחקר של מכון אדם סמית' הראה שהמשקיעים רגישים מאד לשיעור המס שמוטל עליהם, וכאשר המס גבוה הם מעדיפים לא להשקיע או לא לממש רווחים. גם מחקר של ד"ר רועי שטיין מבנק ישראל מצא ירידה משמעותית בבסיס עליו ניתן לגבות מס רווחי הון מאז ששיעור המס עלה", אומר שני.

להפחית את המס

דוגמה לכך קיבלנו בשנה שעברה, אז ערכה רשות המיסים מבצע והחזירה את שיעור המס על דיבידנדים לבעלי שליטה למשך מספר חודשים ל-25% (הרמה לפני המלצות ועדת טרכטנברג). "המדינה קיבלה הכנסות נוספות בהיקף של 11 מיליארד ש"ח. זה מוכיח כי דווקא כשהפחיתו את המס, הגבייה עלתה בשיעור של פי 14 מתחזיות האוצר", מספר שני.

בזמן שהבורסות בעולם כולו משגשגות, דווקא בישראל, אומת ההיי-טק והחדשנות, שוק המשקיעים הולך וקורס. "בארה"ב למשל החליטו לעודד השקעה במניות על ידי אפשרות לקזז הפסדים מניירות ערך עם הכנסות מעבודה והנחה משמעותית במס למי שמוכר מניה לאחר יותר משנה, והבורסה פורחת. בישראל לעומת זאת חשבו בכירי הכלכלנים, ובהם נגידת בנק ישראל וראש המועצה הלאומית לכלכלה, שהעלאת מס ריווחי הון תגדיל את הכנסות המדינה", הוא מספר.

משה כחלון | פלאש90

כדי לנסות ולשפר את המצב העגום, שני טוען כי מדינת ישראל צריכה לחזור למצב שהיה בטרם ועדת טרכטנברג, ולהפחית את המס על רווחי הון, את המס על דיבידנדים ואת מס ההכנסה השולי המקסימלי. כמו כן הוא מציע לבטל את ההגבלה על משקיעים בכמות הפעולות: "שני הצעדים האלה יביאו למחזורים של מיליארדי שקלים ביום בבורסה וגם המדינה תרוויח. לא ברור לי למה למרות הנתונים והמחקרים אותם כלכלנים לא פעלו עדיין להפחית חזרה את שיעורי המס".

לסיכום אומר שני שהכדור נמצא כרגע בידי שר האוצר. "היו כמה חברי כנסת כמו מיקי זוהר שניסו להוביל מהלך להפחתת מיסים בוועדת הכספים, אבל משרד האוצר לא מעוניין בזה והוא בסופו של דבר קובע. אולי בעתיד יהיה שר אוצר אחר שתומך בהפחתת מיסים, ואז גם המשק הישראלי יוכל לחזור לקצב הצמיחה של 5% לשנה, כפי שהיה לפני ועדת טרכטנברג".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

18 תגובות למאמר

  1. המיסים הם גזל. תארו לעצמכם אתם בעלי עסק וכל יום בלילה יש לכם פריצה וגונבים סחורה, הייתם מחזיקים מעמד?

  2. המצב אכן עגום. לצערי המאמר מדוייק.
    רק הליכה ללא פשרות למודל שוק חפשי באמת תטיב עם כולנו.
    אנשים צריכים להפסיק ללכת שבי אחרי פופוליסטים שמחפשים קיצורי דרך ורווח פוליטי מהיר. זה פוגע בכולנו.

  3. אתם יוצאים מנקודת הנחה שהמטרה היא להגדיל את הכנסות המדינה.

    אתם מתעלמים או לא עניתם על 2 טענות הנרמזות במאמר:

    1) זה עניין ערכי (אנשים עם כסף צריכים לשלם יותר כסף ובורסה זה כמו מס נוסף על מוצרי מותרות).

    2) בורסה הינה מוקד פורה לספקולטנים ולמעשה מתפקדת כקזינו עבור חלק נכבד מהאוכלוסיה (בעיקר האנשים הפשוטים, אלה שהולכים לקורסים שקר כלשהו במסחר טכני/יומי).
    המדינה לא רוצה לקבל הכנסות מפעילות של הימורים (גם עניין ערכי וגם כדי להגן על האזרחים המטומטמים).

    אישית, כקורא מידה, כמובן שאיני מסכים עם הטיעונים הללו, אבל הם שם.

    1. המטרה היא לא להגדיל את הכנסות המדינה. המטרה היא לאפשר צמיחה ושגשוג לכולם. אם ההשקעות יעלו גם המדינה תרוויח

    2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)-
      מה ז"א צמיחה ושגשוג לכולם?
      התלונה העיקרית(/חזקה ביותר) כאן היא על הגבלת המחזור המגולגל, דהיינו לא יותר כסף אלא יותר פעולות.

      כן, המדינה תרוויח בגלל כל המהמרים והמשקיעים החובבנים שיפסידו את כספם (בייחוד במסחר יומי). בורסה זה קזינו.

      לעניין הורדת המיסים הכללית- צודק, המשק ישגשג (נניח, כי בכנות זו טענה שמצריכה הוכחה. הרי הכסף של העשירים לא נעלם לשום מקום, הוא שם, פשוט מושקע בדברים אחרים כגון קרנות הון סיכון, נדל"ן, אנג'לים, מפעלים ריאלים וכו'…), אבל זה חלק מדוקטרינת ה"צדק חברתי".
      גם אם המשק ישגשג המרוויחים הגדולים מהמהלך בבורסה יהיו העשירים שלא ישלמו מיסים (כי "עשירים משקיעים בבורסה" וכו' וכו'…).

  4. הבעיה העיקרית שהכסף הלך להשקעה בנדל״ן שהרי למה להסתכן על מנת להרוויח כמה אחוזים ובסוף עוד לשלם עליהם מס .
    יש קורלציה חזקה בין העלאת המיסים לעליית מחירי הנדל״ן

    1. לדעתי יש קורלציה גדולה יותר בין ההחלטה האווילית של תיקון 3,שחיסלה את אפשרות החיסכון בקופות גמל עם פטור לאחר 15 שנות חיסכון ובין תהליך העליה של מחירי הדירות,בערך ב 100% ב 10 שנים. האוצר פשוט שלח את ציבור המשקיעים לנדל"ן. תיקון 190 וקופות גמל להשקעה הגיעו לעולם אחרי שהאוצר הבין את הנזקים שגרמה ההחלטה המטומטמת שלו.

  5. לדעתי יש צורך במס על ריווחי הון- כול ריווחי ההון בלא תלות במקורם
    הבעיה נובעת מכך שבלי קשר למס 25% יש סיכון שתוגדר כסוחר דבר שהופך את כול הששקעה ללא רלוונטית. צריך לדאוג שריווחי הון יהיו תמיד 25% ללא תלות במספר הפעולות בזמן ועוד. וכמו השקעות הון אחרות צריך לאפשר קיזוז הפסדים כמו בחברה .
    ביטול מס ריווחי הון הוא טעות אבל לא טעות תהיה להגדיר אותו כ 25% בכול מצב ( בעל עיניין או לא בעל עיניין )
    תיאורתית כשחברה מרוויחה כסף היא משלמת מס חברות על הרווח שלה . ומס ריווחי הון על הדיוודנדים אן השינוי בבורסה משולם ע"י המשקיע ושניהם יחד צריכים להסתכם לדעתי למס השולי

  6. עובדים על כולם :
    1. מעודדים מכירת דירות ומגרשים לבניה- אבל מוסיפים גם על זה מס יסף מעבר למס השבח.
    2. חונקים את כולם בשביל להוזיל את מחירי הדירות- אבל מעלים מחירים באמצעות תכנית רובע 4 ו-4 בת"א, או דומות במקומות אחרים- גם עלית ערך וגם תוספתהיטל השבחה.

    בקיצור – שוק ולא מדיניות

  7. גזל גזל וגזל. כתבות כאלה עושות חשק להעלים מיסים, לעבור למזומן, לשלם בשחור, חלאס.
    בתור משקיע אני משלם פעם אחת על זה שחברות שאני מושקע בהן משלמות מס ולכן המנייה מפסידה, פעם שנייה אם הרווחתי בטעות, וכל זה מכסף שהרווחתי ושילמתי עליו מס הכנסה.
    בתור משקיע בבורסה הישראלית רוב הכסף מושקע בניירות מחקים שווקי הון – כלומר דה פקטו בבורסות אחרות. היו שנים שבהן השקעתי גם במניות ישראליות ובמדדים ישראליים, אבל זה פשוט לא הוכיח את עצמו. כיום גם שוק הנדלן להשקעה נודד לחו"ל. בשביל מה להשקיע בדירות יקרות, ממוסות, עם תשואה עלובה? רק אם זירגגו לך את שאר האלטרנטיבות ואתה מ-מ-ש ציוני. כל השאר כבר ברחו לאזורים נורמליים יותר. מדינה שממסה את עצמה לדעת עד שתשתק כל פעילות כלכלית לא שחורה.

  8. מה עם הקמת מערכת בורסות מתחרות שיהיו פרטיות לחלוטין??

    1. זה לא ישנה. הרווחים שם עדיין ייחשבו רווחי הון.

  9. המטרה העיקרית של הבורסה היא לספק אפשרויות גיוס הון לחברות עסקיות לפיתוח עסקייהן ולאפשר לאזרחים להנות כשותפים (בעלי מניות) מההצלחה של חברות בורסאיות.
    כל נושא המסחר בבורסה (בניגוד להנפקות בבורסה) הוא שולי לחלוטין מבחינת התועלת למשק, ולכן אין אסון גדול בכך שנפח המסחר בבורסה יורד. (וכתוצאה מכך ההכנסה ממיסוי). גם הפיס/לוטו/טוטו ממוסים בכבדות, ואף אחד לא ממליץ לעודד את האוכלוסיה להמר ע"י הורדת המיסוי.

    1. ואם מישהו רוצה למכור את המניות שלו? אין ליכולת הזו ערך ותועלת?

  10. יש בדיקה קלה ופשוטה לכמה אנשים מפחדים להיכנס לבורסה: מכפיל רווח. היחס בין שווי החברה לרווחיה.

    אם יש קושי לסחור או לממש רווחים, אנשים נרתעים מלסחור ומחיר המניה יורד.

    והנה, בבדיקה שטחית שלי למספר חברות בינ"ל, מכפיל הרווח בארץ הוא בערך 25, ממש כמו בארה"ב.

    כלומר, הבעיה אינה בבורסה- אלא בחברות עצמן, ובמנגנון הפיקוח של הבורסה. אנשים מאמינים שהחברות נגועות בעסקאות בעלי עיניין, בשימוש במידע פנים וכו'.

  11. אכן ליצניהו מדבר ימין ועושה שמאל! תחילה הבטיח הורדת מיסים. בבחירתו בשנת 1996 דבר ראשון שעשה – העלה את המיסים והבטיח לחפש היכן עוד ניתן להעלות. לאחר מכן אהוד הראשון (ברק) כשהיה ראש כרוב שלנו הנהיג את המיסים על ריווחי הון שלא היו עד אז. כמובן שהכסף ברח לחו"ל. חשבתי שליצניהו עם עלותו לשלטון יבטלם למרות שחיפש היכן להעלות, בכל זאת ההגיון של משק חופשי במיוחד בישראל היכן שאין לפרט מוצרי תעשיה כבדה מקומית להוציא עליה – לדוגמא אין תעשיית מטוסים קלים או ספינות לשימוש פרטי או אפילו תעשיית מכוניות לרכישה פרטית. ליצניהו לא ביטל אלא אף העלה את המיסים על ריווחי הון. הוא מציג כאילו לזכותו את תעשיית ה"start up" להזכירו זה רק start ולא תעשייה מבוססת! ומה עם שאר התעשיות והעסקים???