פעילת מסתננים חושפת את בלוף הקיבוצים: "הם מסרבים לקלוט משפחות"

ראשי התנועה הקיבוצית יצאו בפנייה נרגשת לקלוט המוני מסתננים, אך בדיקת ‘מידה’ מגלה כי המציאות בשטח שונה לחלוטין. התנועה הקיבוצית: “סובלים ממצוקת דיור”

הפגנה למען המסתננים | פלאש90

הכרזת ממשלת ישראל בחודש ינואר האחרון על כוונתה להרחיק עשרות אלפי מסתננים מישראל הובילה לתגובת נגד חריפה ובוטה מצד הנהגת הקיבוצים. "זהו מבחן מוסרי שאסור לנו כיהודים לטעות בו", הצהיר בפברואר האחרון מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר. לדברי מאיר "ההיסטוריה לא תסלח לנו אם נעמוד מנגד כאשר יש חשש לחייו של אדם נרדף ובטח אם ניתן ידינו, בהסכמה או בשתיקה, למשלוח אנשים, נשים וטף אל מותם". מזכ"ל התנועה הקיבוצית אף פנה באופן נרגש לתושבי הקיבוצים: "ארחו את מבקשי המקלט, זו שעת מבחן לכולנו".

בחודש מרץ דווח כי הקיבוצניקים נענים לקריאת המזכ"ל ויקלטו לא פחות מאלף משפחות של מסתננים. חלקם אף היו אמורים לספק "מרחבים מוגנים" בהם יוסתרו המסתננים מפני רשויות החוק, ואחרים איימו לנקוט באמצעים אלימים נגד פקחי ההגירה. "אנחנו נוביל את שחרור המצוקה של דרום תל אביב ושל מבקשי המקלט ללא תנאי", אמר יוזם התכנית יואל מרשק, לשעבר רכז המשימות של התנועה הקיבוצית.

התכנית להרחקת המסתננים בוטלה בפסח האחרון, ונראה כי המילים הגבוהות והחמות הוחלפו מצד הקיבוצניקים בריאליזם קר ועשייה דלה מאוד. "לצערי פניתי לקיבוצים שיקלטו משפחות והן סירבו", הודתה לאחרונה סיגל אביבי, ממנהיגות מאבק המסתננים.

לדברי אביבי, "קשה להגיד שהמציאות תאמה את יחסי הציבור" שביקשו לשווק הקיבוצים, ולמרות "שיחות קשות" שניהלה עם חברי קיבוצים "הם עמדו בסירובם".

מחיר ההתהדרות העצמית

אביבי נחשבת לאחת הפעילות הבולטות והנחושות ביותר בסוגיית המסתננים. כפי שדיווחנו בעבר ב'מידה', מדובר באשת שמאל קיצוני שמזהירה מסתננים מפני הגעתם של פקחי הגירה, מארגנת הפגנות למענם, מובילה עתירות לבג"ץ ואף מדווחת למסתננים על חברי קהילה שלטעמה "משתפים פעולה" עם הרשויות.

בשמאל הקיצוני יודעים להוקיר תודה לאביבי על פעילותה: בשנה שעברה היא "התכבדה" בהדלקת משואה ב'טקס הזיכרון האלטרנטיבי' של תנועת 'יש גבול'; לפני כשלושה חודשים זכתה בפרס מטעם ארגון שמאל קיצוני על פעילותה "למען מבקשי המקלט ונגד גירושם".

אביבי ניצלה את מעמדה הרם בסוגיית המסתננים כדי לתקוף במילים חריפות את התנהלות הקיבוצים. במסגרת דיון בפייסבוק היא סתרה את אלו שביקשו ללמד סנגוריה על הקיבוצים ואף צפתה אפקט בומרנג בעקבות האמירות הפומפוזיות של מנהיגי התנועה הקיבוצית, אותם האשימה בשימוש במסתננים לצורך יחסי ציבור.

לדברי אביבי, מנהיגי הקיבוצים "הובילו מהלך תקשורתי שנדמה שגזר קופונים בטרם ביצע קליטה, וזה המחיר להתהדרות העצמית, לרתימת העגלה לפני הסוסים. אחרי כל ההייפ שיצרו כמה גורמים שרצו לתקשורת… לצערי יהיו מי שיבואו חשבון עמם".

ד"ר אבי עופר, הממונה מטעם התנועה הקיבוצית על סוגיית המסתננים, טוען בתגובה כי אביבי לא פנתה אליו וכי התנועה מעולם לא סירבה לבקשת קליטה של מסתננים. לדבריו, כושר הקליטה של הקיבוצים "אינו בלתי מוגבל", אך רחוק ממיצוי. מנגד, אביבי אומרת ל'מידה' כי היא דווקא שוחחה עם עופר, אך "לא התרשמתי לטובה". לדבריה היא לא זקוקה לתנועה הקיבוצית על מנת ליצור קשר עם קיבוצים: "חבל שנדמה לאבי עופר שהוא הכתובת הבלעדית". אביבי מבהירה כי היא נתקלה מצד הקיבוצים בסירוב לקליטת משפחות מסתננים, לא בודדים. התגובות המלאות יובאו בסוף הכתבה.

סלקציה של מסתננים

האמירות של אביבי אינן נאמרות בחלל ריק, ונראה כי הפער בין הצהרות של קיבוצניקים בולטים למעשיהם בשטח גדול מתמיד. לאחרונה התברר למשל כי בקיבוץ בית העמק הסמוך לנהריה פסלו החברים קליטתם של מסתננים לקיבוץ. הסיבה: "חשש מהשונוּת".

בתגובה טוענים בתנועה הקיבוצית כי מדובר באירוע בודד וחריג שאינו מייצג את היחס החיובי הכללי של הקיבוצניקים למסתננים, אך גרסה זו אינה בהכרח מתיישבת עם המציאות.

https://www.facebook.com/sheffi.paz/posts/10216514823803395

 

כך למשל, בחודש החולף פרסמה התנועה הקיבוצית מסמך הנחיות לקליטה של מסתננים בקיבוצים, המלמד כי המסתננים שמועמדים להגיע לקיבוץ עוברים תהליך של סינון מקדים. ראשית כל, הנהגת המסתננים עורכת "מיון ראשוני" של המועמדים להגיע לקיבוצים, במסגרתו היא עושה "ככל יכולתה" כדי להביא לקיבוצים "אנשים חיוביים המוכרים לה". רק בתום סבב שלבי המיון הקפדניים יזכו "האנשים חיוביים" מבין המסתננים לעבור ריאיון אצל נציג הקיבוץ המועמד לקלוט אותם.

במילים אחרות, המסתננים האלימים שמטילים אימה על תושבי דרום תל אביב אפילו לא יזכו לפגוש נציג של הקיבוצים. וכך בעוד הקיבוצניקים שהתנגדו להוצאת המסתננים ייהנו מהפריבילגיה לבחור את המסתננים הנוחים להם, המסתננים ה"לא חיוביים" ימשיכו למרר את חייהם של תושבי דרום ת"א.

במסמך מצוין גם כי רצוי שהליך קבלת ההחלטה האם לקלוט מסתננים בקיבוץ ילווה "בתהליך הסברה, יצירת קונצנזוס רחב, שיתוף והכשרת הלבבות לאירוח" בקרב תושבי הקיבוצים. הסינון הקפדני והמכבש ההסברתי שנדרש כדי "להכשיר את הלבבות" של הקיבוצניקים על מנת שיואילו לקבל לשורותיהם מסתננים ספורים, רובם נשים או ילדים, מלמד כי "החשש מהשונות" אינו בלעדי לבית העמק.

"לא מתעסקים כרגע במסתננים"

"החשש מהשונות" בא לידי ביטוי בנתוני קליטת המסתננים בקיבוצים. במרץ האחרון סיפר מרשק, מי שנחשב כאמור ל"רוח החיה" מאחורי קמפיין הקיבוצניקים נגד הוצאת המסתננים, כי מסתננים ישוכנו בקיבוצים גזר, משמר העמק וקיבוץ נוסף בצפון הארץ. "אנחנו במשא ומתן גם עם עברון, מעגן מיכאל ויובלים שהודיעו שמוכנים מיד לקבל (מסתננים)", הוסיף.

למעלה מארבעה חודשים חלפו מאז, אך מבדיקת 'מידה' עולה כי נכון לכתיבת שורות אלו לפחות בארבעה מחמשת היישובים בהם נקב מרשק טרם נקלטו מסתננים. בגזר טענו כי "יש כוונה" לקלוט מסתננים, אך הדבר טרם נעשה בשל "ענייניים פנימיים"; במשמר העמק הסבירו כי "יש לנו תכנית מותאמת" לקליטה, אך "לא מתעסקים בזה כרגע"; וביישוב הקהילתי יובלים כלל לא הכירו את הנושא.

במעגן מיכאל נאמר לנו כי מסתננים טרם הגיעו לקיבוץ, אך "בימים הקרובים" צפויות להיקלט שלוש משפחות. לא ניתן היה להשיג תגובת קיבוץ עברון.

ד"ר אבי עופר, 'הפרויקטור' של התנועה הקיבוצית בסוגיית המסתננים, אומר ל'מידה' כי נכון להיום 36 קיבוצים מארחים בפועל או הביעו נכונות לארח מסתננים. לדבריו ב-50 קיבוצים נוספים "יש תהליך במגמה חיובית".

ברחבי ישראל פרושים 274 קיבוצים, כלומר נכון לעכשיו, כחצי שנה מאז שהודיעה הממשלה על כוונתה להוציא את המסתננים מישראל, רק 13% מהקיבוצים מארחים או מתכוונים לארח מסתננים.

תרחיש אופטימי: מסתנן על כל 200 קיבוצניקים

כישלון התנועה הקיבוצית מתחדד עוד יותר כאשר בוחנים את מספרם הכולל של המסתננים שייקלטו בקיבוצים. מרשק מכחיש כי הקיבוצים היו אמורים מלכתחילה לקלוט אלף משפחות, וטוען כי מדובר בטעות של מפרסמי הידיעה.

עופר מהתנועה הקיבוצית מציין כי נכון להיום נקלטו בקיבוצים 50 מסתננים רווקים ועוד מספר משפחות. עופר מוסיף כי בסך הכל צפויים להיקלט בקיבוצים "כמה מאות" מסתננים, אך לא נקב במספר מדויק. באתר התנועה הקיבוצית נכתב כי כל קיבוץ יקלוט סדר גודל שבין ארבעה לעשרה מסתננים.

מכלול נתונים אלו מלמד כי בהערכה הנדיבה ביותר ייקלטו בקיבוצים 860 מסתננים וילדיהם. מדובר על כחצי אחוז מבין 171 אלף איש המתגוררים בקיבוצי ישראל, וכשני אחוזים מהערכה שמרנית ביותר של כ-40 אלף מסתננים וילדיהם השוהים בארץ. לשם השוואה, בשכונות שפירא, נווה שאנן והתקווה בדרום ת"א מתגוררים כ-23 אלף ישראלים לעומת כ-17 אלף מסתננים וילדיהם, בהערכת חסר של רשות האוכלוסין.

הפגנת תושבי דרום ת"א | פלאש90

כלומר בעוד שהקיבוצים יקלטו בתרחיש האופטימי ביותר מסתנן אחד על כל 200 קיבוצניקים, בשכונות דרום תל אביב בהן מרוכזת מרבית האוכלוסייה הזרה שיעור המסתננים מהווה לכל הפחות 80% מהישראלים.

כאמור, בחרנו בהערכות שמרניות הנוטות חסד לקיבוצים. בפועל סביר מאוד להניח כי מספר המסתננים שייקלטו בקיבוצים יהיה נמוך מ-860, בעוד מספר המסתננים וילדיהם המתגוררים כיום בדרום תל אביב גבוה משמעותית מ-17 אלף. לפי נתונים של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, עיריית ת"א ומשטרת ישראל מספר המסתננים וילדיהם בשכונות הדרום נע בין 35-25 אלף איש – כלומר סביר מאוד להניח כי המסתננים מהווים כיום רוב בשכונות שפירא, נווה שאנן והתקווה.

האבסורד גדל כשלוקחים בחשבון את הפערים העצומים בין חוזקן של אוכלוסיית הישראלים בשכונות דרום תל אביב לעומת זו של הקיבוצים. בעוד התנועה הקיבוצית מתהדרת בכך ש-91% מהקיבוצים בארץ מדורגים ברמה סוציו-אקונומית בינונית-מצוינת (חמישית מהקיבוצים במצב "מצוין"), כמחצית מתושביהן הישראלים של נווה שאנן, שפירא והתקווה משתכרים בממוצע פחות משכר המינימום.

"אין דירות ריקות"

עופר ומרשק, שני הפעילים המרכזיים מטעם הקיבוצים בסוגיית המסתננים, תולים את שיעורי הקליטה הנמוכים יחסית ב"מצוקת דיור קשה" בקיבוצים. "אין דירות ריקות", אומר ל'מידה' מרשק, תושב קיבוץ גבעת השלושה הסמוך לפתח תקווה. "אם תמצא בגבעת השלושה דירה אחת ריקה אתן לך מתנה. גם בכפר עזה לא תמצא דירות, למרות המצב הביטחוני".

ייתכן וטענותיהם של מרשק ועופר נכונות, אך כזכור יוזמי תכנית ה"מרחבים המוגנים" שנועדה למנוע את הגירוש תכננו לנצל את המרחבים והמדשאות הרבים הפרושים ברחבי הקיבוצים על מנת להקים בתחומיהם מחנות ארעיים בהם ישוכנו המסתננים. מסתבר כי מאז ביטול מתווה הגירוש תכנית שאפתנית זו התפוגגה כלא הייתה, והקיבוצניקים יהיו מוכנים לקלוט מספר גבוה יותר של מסתננים אך ורק בכפוף לאישורי בנייה חדשים – תהליך שלוקח מספר שנים טובות במהלכן המסתננים ימשיכו שלא להתגורר בקיבוצים.

בקיבוצים גם יכולים לטעון, במידה לא מבוטלת של צדק, כי לעומת רשויות אחרות בכוונתם לקלוט מספר גבוה יותר של מסתננים ביחס לגודלם באוכלוסייה. עם זאת צריך לזכור שהקיבוצים היו אלו שבשם "המצפון היהודי" חרטו על דגלם את נס ההתנגדות לשקר "גירוש המסתננים אל מותם".

כעת משמשאלתם התגשמה, למגינת ליבם של רוב מוחלט מאזרחי ישראל ותושבי דרום תל אביב, מן הראוי שהקיבוצים ייכנסו מתחת לאלונקה ויחלקו בנטל המסתננים באופן שווה לתושבי דרום ת"א שרובם תומכים בהוצאת המסתננים משכונותיהם ומישראל בכלל.

"הצביעות זועקת לשמיים"

"הצביעות זועקת לשמיים", אומרת ל'מידה' שפי פז, מהפעילות הבולטות של דרום ת"א. "הסיפור של הקיבוצים והמושבים נשמע מפוקפק מהרגע הראשון, אבל מכיוון שקיבוצניקים הצטרפו לקמפיין נגד הגירוש והעמידו את עצמם על במות ודיברו על אלף משפחות ועל התגייסות למען דרום תל אביב אז גיחכנו, קצת לעגנו, וחיכינו. אבל בינתיים קרס הגירוש ועבר זמן וכל כמה ימים אני מקבלת אינדיקציות כאלו ואחרות שהדיבורים הגבוהים לא נתמכים במציאות, והגיחוך הופך לצחוק מר".

פז מוסיפה ואומרת כי "האנשים הנאורים וההומניים מקיימים אספות והצבעות על קליטת 3 אימהות חד הוריות. גברים הם לא ממש רוצים, ואם כן אז מבקשים מהם תעודת יושר וקובעים כללי התנהגות. הסידור מוגבל בזמן עם אופציה להארכה אם האורחים יתנהגו יפה. ואחרי כל זה הם ממשיכים לקרוא לי גזענית ומאשימים אותי ב'הפחדה', רק כי יש לי את החוצפה לא לרצות לקלוט עשרות אלפי מסתננים בדרום תל אביב. בניגוד לקיבוצים, לי אין את הפריבילגיה לבחור ב'אנשים חיוביים'. הם באים אלינו ללא תעודות יושר, ללא כללי התנהגות ובלי הגבלת זמן".

תגובות

ד"ר אבי עופר, האמון על פרויקט המסתננים מטעם התנועה הקיבוצית, מסר בתגובה לטענות של סיגל אביבי:

"סיגל אביבי קוק מכירה אותי היטב ויודעת כי אני הוא שמרכז את פעילות הקיבוצים למען מבקשי/ות המקלט. מעולם לא פנתה אלי ולו פעם אחת בבקשה אחת מסוג זה, ומשכך כלל לא ידעתי שהיא מנסה לסייע למבקשי מקלט להגיע לקיבוצים, וכפי שמסתבר: לא בדרך הנכונה ולא דרך הגוף המוסמך לכך, וחבל. סיגל מוזמנת לקשר בהקדם בין מבקשי/ות המקלט המעוניינים לעבור לקיבוץ לביני ישירות, או לכל אחד מארגוני הסיוע הרבים המשתפים עימנו פעולה: א.ס.ף, היאס, מוקד הפליטים, סימי, נציבות האו"ם ואחרים, הנהגת הפליטים האריתראים; מרכז הנשים האריתראיות. כפי שציינתי כושר הקליטה של הקיבוצים אינו בלתי מוגבל, אבל אנו רחוקים עדיין מלמצותו, וטרם ארע ולו מקרה אחד – אדגיש: טרם ארע ולו מקרה אחד – בו מבקש/ת מקלט פנה לקליטה בקיבוצים דרך צוות המתנדבים שהוסמך לרכז את הקליטה בקיבוצים, ולא נענה בחיוב; על כך יעידו כל הארגונים הנ"ל וכן פעילי/ות שטח ועובדות סוציאליות רבות וותיקות הן בת"א והן בערים אחרות ברחבי הארץ".

בנוגע לסוגיית קליטת המסתננים בקיבוצים הגיב עופר:

"עד כה לפחות 36 קיבוצים מוכנים לארח ו/או מארחים בפועל מבקשי/ות מקלט (דיור, תעסוקה, בריאות, וחינוך אם יש ילדים). בכ-50 קיבוצים נוספים יש תהליך במגמה חיובית. לשאר הקיבוצים נגיע בהמשך. רק בקיבוץ אחד היתה החלטה שלילית על חודו של קול עקב ליקוי בתהליך (קלפי ללא אסיפת הסברה שקדמה לו), ומוגש עליה ערעור שאני מעריך כי יתקבל. מאידך בקיבוצים רבים התקבלו החלטות סיוע ברוב גדול עם בודד/ים שהצביעו נגד, או ללא כל התנגדות. ישנם קיבוצים נוספים אשר עושים זאת בפועל באופן עצמאי.

בקיבוצים שוהים כרגע מעל 50 מבקשי מקלט רווקים, יש מקומות מוכנים לעוד כ-50 אשר מאוישים בהדרגה, ובהמשך צפויים נוספים. היעד העיקרי כרגע הוא קליטת משפחות בסיכון גבוה, בעיקר חד-הוריות או עם מפרנס יחיד, כשתחילה 100 משפחות שבסיכון הגבוה ביותר, והוצאתן מאזורי מצוקה בדרום ת"א (בעיקר) ובערים נוספות. כרגע נמצאות בקיבוצים או שובצו להשמה מיד עם תום שנת הלימודים כ-20 משפחות, ובמהלך חופשת הקיץ תשובצנה גם שאר המשפחות. בהמשך אני מקווה שנגיע ליותר. זוהי תרומה משמעותית להקלת המצוקה הכבדה ביותר בקרב מבקשי/ות המקלט.

באופן כללי יכולת הקליטה של הקיבוצים מוערכת בכמה מאות מבקשי/ות מקלט (כולל משפחות), בעיקר עקב מצוקת הדיור הקשה אחרי שנים של הערמת קשיים ממשלתיים על אישורי בנייה, קשיים כספיים בקיבוצים רבים, ועומס על מערכת החינוך בכל הנוגע למשפחות. אם יוסרו החסמים הממשלתיים על מבקשי המקלט (פיקדון של 20% והיטלים על המעסיקים), ואם תהיה מדיניות של עידוד מעבר מבקשי המקלט לפריפריה, יוכלו להיקלט יותר.

פתרון רחב היקף אינו אפשרי במסגרת הקיבוצים אבל כן אפשרי ברחבי הארץ, תוך סיוע של הקיבוצים בזכות הפריסה הארצית, רוח ההתנדבות ויכולת הביצוע, וגם על כך אנו שוקדים".

סיגל אביבי מסרה בתגובה: "שוחחתי עם אבי עופר ולא התרשמתי לטובה. אין כל סיבה שאפנה לאנשים בקיבוצים דרכו או דרך ארגון כלשהו, יש לי לא מעט קשרים לקיבוצים. אין 'דרך נכונה' או גוף מוסמך, לפנות לחברי קיבוצים, חבל שנדמה לאבי עופר שהוא הכתובת הבלעדית. סירובם של הקיבוצים היה לקלוט משפחות, לא סירבו לקלוט בודדים".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

31 תגובות למאמר

  1. אני אישית שמחה שהם לא התקבלו בקיבוצים, כי הם לא צריכים להיות לא בקיבוצים ולא בגבולות מדינת ישראל,
    הם צריכים לחזור לביתם, וששם האירגונים למיניהם יעזרו להם להתבסס במדינותיהם, אם באמת איכפת להם מהפליטים ולא מהרס המדינה היהודית.

    1. ואפשר להוסיף: זה נכון גם אילו דרום תל אביב היה גן עדן עלי אדמות.

    2. טוב שאת שמחה, אבל מטרת הכתבה לחשוף את העמדת הפנים והשקרים של תומכי המסתננים.

  2. איפה פסקת ההתגברות? איפה ביבי? איפה כחלון?
    יש לנו ממשלה ימנית, נשיא אוהד בארה"ב ועדיין לא עושים כלום עם בג"צ.
    מה זאת האימפוטנציה הזאת?
    תעזרו לי להבין כי אני נואשתי.
    פעם הבאה אבחר נפתלי בנט ואיילת שקד, אולי מהם תבוא הישועה, אבל האמת שאני כבר ממש לא יודע…

    1. שום ישועה לא תבוא מבנט ושקד העושים במקרה המסתננים כמעשה התנועה הקיבוצית – מאותתים על עליונותם המוסרית – virtue signaling – אך בפועל לא עושים דבר.
      כמו להוסיף חטא על פשע, השרה שקד פעילה מאוד בהבאתם ארצה של מהגרים נוצרים מאתיופיה. בפעם הבאה לא אבחר בשקד ובנט ובוודאי שלא בנתניהו או כחלון.

    2. ביבי ביבי ביבי ביבי: השמאל מתחזה לימין קיצוני כדי לשכנע אותנו שנתניהו איש שמאל ולגרום לנו להצביע למפלגות ימין שלא יוכלו להקים ממשלה וכך יעלה השמאל לשלטון. אחת משיטות הקרן החדשה.

    3. ביבי רצה להחזירם הביתה אבל השמואללללללהמטורלללללללמנע ועשה הכל על מנת להשאירם פה. אז בבקשה רדו מביבי

  3. במקום לבוא בטענות לממשלת ישראל ערוץ 7 בוחר להיטפל לקיבוצים, כאילו הם הבעיה, כאילו הם הביאו את מבקשי המקלט לתל אביב, כאילו שבאמת אפשר לקלוט אנשים באוהל על הדשא ליותר מכמה ימים.

    הקיבוצים בעצמם נמצאים במשבר ערכי חמור מאז ההפרטות ולכן כל ההצגה הזאת, כאילו הם יותר ליברלים מאחרים, תכל'ס, זה מעולם לא היה כך.

    גם את תושבי שכונת התקווה האזרחים הרי אף קיבוץ לא מוכן לקלוט, אז למה לקלוט מבקשי מקלט אחרי ביטול תכנית הגירוש?

    1. צודק בכל מילה. רוב הקיבוצים היום הם בתי אבות של מיעוטי יכולת (ולא מדברים על שפיים, הם לא מייצגים כלום). אז מה בדיוק התלונות האלו? מה אתם רוצים מהקיבוצים?

  4. מאמר מצויין שחושף את האמת. נוסיף קצת מידע:
    1) בינתיים ידוע לי רק על מסתננת אחת ובתה שנקלטו בסאסא.
    2) קיבוץ צרעה התיימר לקלוט מסתננים, אך בשיחה עם המזכיר הוא אמר לי שהנושא "לא רלוונטי" והוא אינו מוכן להתראיין .
    3) יש להדגיש שמדובר ב"אירוח זמני" . לאחר מבחן קפדני. וכאן השאלה מתי יסתיים האירוח והמסתננות ייזרקו לעיר הסמוכה.
    4) בינואר 2007 בוועדת הפנים נערך דיון על כ 300 מסתננים בין הראשונים. ח"כ לשעבר אבשלום וילן נאם: " : " מדובר פה על 288 איש, ומפחידים אותנו שמחר זה זרם של אלפים ועשרות אלפים. אני לא מציע לעסוק בזרמים, אני מציע לעסוק בנושא בצורה נבונה ולמצוא פתרונות. אפשר לדבר עם מדינות אחרות, חלק אנחנו נקלוט, חלק אחרים יקלטו. ……. יש גופים התנדבותיים רבים בארץ: אזרחים, תנועת המושבים, התנועה הקיבוצית, כפרי נוער ואחרים, שמוכנים לקלוט. יש היום כמה עשרות שנמצאים שם. אין סיבה להחזיק את האנשים האלה בבתי כלא." לאחר מכן בג"ץ ביטל את החוק הישן למניעת הסתננות. כך פלשו לארצנו יותר מ 65,000 מסתננים. מה הוא אומר היום?
    5) כל פעם שעומדת על הפרק גירוש מסתננים, אז מנהיגי הקיבוצים קמים לטובתם. יחד עם זאת מסרבים לקלוט אותם. ממש לא "נאה דורש נאה מקיים" .
    6) מעניין כמה מסתננים עובדים בבתי הארחה או גני אירועים של קיבוצים, אך גרים בעיר.

    1. מנהיגי הקיבוצים בתי הזקנים החדשים מחפשים פרנסה על גבם יש ישראל עוד,תקציבים בנייה חדשה . ומתן זריקת החיטה לקיבוצים . אבל אתם לא יודעים שזה יהיה הסוף שלכם משום שהם ירצו לרשת אתכם

  5. יואל מרשק יכול לשמש דוגמא ומופת לאיך נראה אדיוט שימושי שהוא למרבה הצער גם חרוץ וקולני.

  6. הבעיה הכללית שעולה מהמאמר היא לא ההתנשאות, הצביעות, הבריחה מאחריות של הקיבוצים שלהזכירכם יושבים על 2 מיליון דונם אותם קיבלו במתנה ממפלגת מפא"י לאחר מלחמה צודקת מאין כמוה – מלחמת ששת הימים.

    כמוכן צריך לכלול גם את הדונמים הכסף והגבלת היבוא \ מכסי מגן אותם קיבלו עבור מלחמת העצמאות.

    כמוכן קיבלו גם "אמצעי ייצור", די הרבה אפילו ממפלגת מפא"י, לאמצעי ייצור קוראים בעברית פשוטה כסף, אותם העבירה המפלגה הזו לגורמים מקורבים לה – לקיבוצים מושבים ועוד שלל מקורבים, מיליארדים על גבי מילארדים נשפכו שם על חשבון עם ישראל העמל בפרך, ואין להם זכר, ואולי יש, מפני שבפרסום אחרון התגאו בתעשייה שמוכרת ב:40 מיליארד ש"ח בשנה, לא כולל חקלאות – רק תעשיה.

    ואחרי פרוט מינימלי זה של האדמות והכסף העצום שקיבלו, ללא שום הסכמה מהעם, הם לא מסוגלים למצוא שטח של כמה קילומטרים רבועים, להניח שם קונטיינרים על גבי קונטיינרים, להניח תשתיות ולחיות לצד אלה שהפגינו למענם, את זה, את החיים האמיתיים הם משאירים לחסרי הקשרים והפרוטקציה בדרום תל-אביב, ובשאר השכונות המוחלשות בכל הארץ – שם הם צריכים להתפזר – זה מה שהם מתכוונים.

    הנה דוגמא לקליטה טובה גם בקיבוצים: https://www.google.com/search?q=amsterdam+refugee+containers&num=100&newwindow=1&source=lnms&tbm=isch&sa=X&ved=0ahUKEwjIx6aOhN7bAhUnI8AKHbWZDB4Q_AUICigB&biw=1320&bih=721

    הגיע הזמן להפסיק לגמרי את צורת היישוב הזו, להפוך אותם לישובים רגילים \ מופרטים, ללא שום אפשרות קבלה, כל ישראלי אמיתי יוכל לגור שם, להחזיר את האדמות לכל עם ישראל, כולל את 48, להפסיק את הגנת המכס על האוכל מול היבוא הזול, ולאשר להם וגם למושבים אך ורק את הבית שיש להם בקיבוץ בטאבו וזהו, כל היתר צריך לחזור לעם, זה רכושו של עם ישראל.

    ואז יהיה מקום זמני גם למסתננים עד שיחזרו בצורה זו או אחרת לארצם.

  7. בכל פעם שהקיבוצניקים מגייסים את הקייס ה'יהודי', אני מתמלא בגועל. מה כל כך יהדותי בהם? מה כל כך יהדותי באמונות שלהם, באידיאלים שלהם, בדפוסי החיים שלהם, במסרים שלהם ? שיפסיקו לרתום את היהדות לקמפיינים המעוותים שלהם. מספיק עם גיבוב השקרים.

    1. אסור לשכוח שלהבדיל מקיבוצי השומר הצעיר החילוניים, יש קיבוצים של פאג"י= פועלי אגודת ישראל ההיסטורית. מדובר בקיבוצים כמעט חרדיים: "שעלבים" ו"החפץ חיים".
      בנוסף, יש את תנועת הקיבוץ הדתי המאגדת 16 קיבוצים ו־7 מושבים שיתופיים של הציונות הדתית הפזורים בכל חלקי הארץ.
      לזכות כלל הקיבוצניקים, החילונים והדתיים כאחד, יש לזקוף את עמידתם במלחמות ישראל ושמירה על קרקעות המולדת בפני התקפות והשתלטות הערבים עוד מלפני קום המדינה. לא לשכוח את העלייה על קרקעות בור בתנאים לא תנאים של חברי גרעינים צעירים היאחזות בהם לשם הפרחת השממה,על אף כל התנאים הקשים. זאת, בניגוד לתנאי הנוחות היחסית שהציעו חיי העיר. בהזדמנות זו כדאי להיזכר אולי שהיו ישובים לאורך כל תקופת ההתיישבות שקדמה לקום המדינה שלא החזיקו מעמד מול התקפות שכניהם הערבים שנעזבו בלית ברירה למרות שהקרקעות נרכשו כדת וכדין. מנגד, רק קיבוצים בודדים נעזבו.
      אגב, יש לציין שהמדינה לא פעם חילקה קרקעות חינם אין כסף לכל מי שהיה מוכן להיענות לאתגר ולהתיישב כחקלאי במושבים שליד הגבול למשל המושב בית הילל. ככה קמו הקיבוצים והמושבים ברמת הגולן לאחר 67.
      בשנים האחרונות שומעים על הכסף הגדול שמגיע מנסיכויות הנפט והצעות מפתות ביותר לחקלאים עבור הקרקע במשקים פרטיים שאין בהם דור המשך. נחשף שהקרקעות שנגאלו ועובדו ע"י הדורות הקודמים נמכרו בסוף לערבים…
      זה מעולם לא קרה בקיבוצים! אז נא לא להתבלבל, גם כשמדובר בקיבוצים של השומר הצעיר, הם בהחלט שומרים לנו על קרקעות המולדת.
      מי שהיה מוכן לחיות בקיבוץ ובמושב להתמסר לעבודת הקרקע פירושו של דבר שהיה מוכן להקריב את עצמו למען מטרה חיובית גם בשנים שזה לא השתלם כלכלית. לכן, חובה להודות שזה עובד גם עבור כלל עם ישראל.
      הרב קוק הכיר בגדולתם ובהקרבתם העצמית של אנשי הקיבוצים ובהחלט ראה בהם את מי שמגשים את שלבי הגאולה.
      אז לא לזלזל.
      אגב, שימו לב לתופעה שמתרחשת בשקט בשקט גם בקיבוצים שהם מעוזי השמאלנות:
      מקימים שם בתי כנסת ולומדים תורה. אם בודקים התפלגות ההצבעות בבחירות מתברר שיש שם גם מי שמצביע ימין.

  8. מימיי לא חשתי תיעוב כל כך עמוק. מדהים שבסוף חלשים נרמסים בידי חזקים המציגים עצמם כמגיני חלשים ושוחרי זכויותי אדם…

    1. נראה שלא כל הקיבוצניקים שותפים לקמפיין מפריחי הססמאות מצד פעילי השמאל הקיצוני

  9. אני מקיבוץ כברי וכאן יש משפחה סודנית ששוכרת דירה וילדיה בגנים.
    בנוסף לאחרונה כמה הזווים בקיבוץ שכרו דירה והחליטו לשכן שם אריתראים רווקים.
    צריך להבין שמי שפועל ומציג את עצמו כפועל בשם הקיבוצניקים הוא מנצל את ישובו לתועלתו ההזויה.

  10. הנהגת השמאל לא מתפקדת כמעט בשום מובן. אין אופוזיציה לוחמת וגם אין דאגה לפליטים או לתושבי דרום תל אביב.

  11. תקלטי אותם בבית שלך.
    לא ליד הילדים שלי.
    אני קיבוצניק ואני בעד סילוק כל המסתננים.
    מישהו חייב לך משהו?
    את הצבועה.

  12. “זהו מבחן מוסרי שאסור לנו כיהודים לטעות בו” אומרים שומרי השבת.

  13. בקיבוצים יעדיפו – אם בכלל – לקלוט מסתננות חד-הוריות… שהפכו לחלשות ונידחות בקרב קהילתן…
    ובקיבוץ תשמרנה נזקקות, כניעות ואסירות תודה…
    על פני משפחות מגובשות… שעלולות להפוך ליחידות גרילה תובעניות… עם פוטנציאל להיתרבות…

  14. איזה פסיכים הקיבוצים במקום לקלוט בנים יורדים מלח הארץ קולטים את המסתננים מאפריקה ימים רעים באים לפתחנו בשם pc . מדינה שהולכת לאבדון ואלפי צעירים וזוגות מלח הארץ בורחים ממנה. אנשים גזענים רעים ומושחתים

  15. בתנועת השומר הצעיר וקיבוציה תמיד אחזו בתדמית האליטיסטית מבחינה הערכית והמוסרית.
    במקביל מאז ומתמיד הייתה נהוגה בהם סלקציה קשוחה לגבי כל מי ששאף להצטרף או לגבי כל מי מחבריו שנתגלה כמי שלא מתאימים עוד לקולקטיב.
    כך למשל רחל המשוררת סולקה מקיבוץ דגניה משחלתה בשחפת.
    לפני עניין קליטת המסתננים מעניין לבדוק כמה ערבים הצליחו להתקבל כחברים מלאים בקיבוצי התנועה. נראה שהתשובה צפויה מראש.
    הפער התהומי בין הפסדה התדמיתית לבין ההתנהלות בפועל לא מפתיע לנוכח המקורות שמהן שואבת התנועה הזו את האידאלים שלה: האידאולוגיה הקומוניסטית
    ועוד משהו למחשבה:
    ההחלטות בקיבוצים מתקבלות בהצבעה קולקטיבית של כל חברי הקיבוץ ומה שקובע זה הרוב. כלומר בשיטת "הדמוקרטית הפורמלית" ולא בשיטת "הדמוקרטיה המהותית". אנשי תנועת השומר הם מהתומכים העיקשים של בית המשפט העליון הסולד מ"הדמוקרטיה הפורמלית" והדוגל בשיטת "הדמוקרטיה המהותית".
    מסתבר שלגבי הדברים הנוגעים לחיי חברי הקיבוצים עצמם שיטת הרוב היא השיטה המועדפת.
    מנגד, לגבי נושאים הנוגעים לחיי רוב העם היהודי במדינת ישראל אנשי השומר מתעקשים שלא הרוב יקבע אלא דווקא המיעוט של השמאל האנטי ציוני.

  16. ישנה טעות גדולה בתפיסה הציבורית כאילו הקיבוצניקים, תושבי צפון תל אביב וכד' תומכים במסתננים או ב"פליטים" כפי שקהלים מסוימים, מאוד מסוימים, מכנים אותם. אני גר בצפון תל אביב. אף אחד שאני מכיר מהסביבה הקרובה אלי תומך בהשארת המסתננים בישראל. יש לי קרובי משפחה בקיבוצים. אף אחד מהם לא תומך בהשארת המסתננים. ישנו מיעוט קולני המקבל תיבת תהודה מאסיבית בתקשורת שיוצר את הרושם המוטעה הזה. רובו, אגב, מתגורר במספר רחובות מצומצם במרכז ודרום העיר, ולאו דווקא בצפון העיר הבורגני או בקיבוצים. טלו קורה וכו'.

  17. מישהו האמין באמת ובתמים שהקיבוצים המבוססים יאותו לקלוט מהגרים ופליטים ? אצל חברי הקיבוצים האלה הפתגם " נאה דורש נאה מקיים " אינו קיים בלקסיקון שלהם.
    כמוהם כמו תושבי השכונות המבוססות בצפונה של תל אביב המטיפים מוסר לאחר אבל לקלוט או לארח פליטים ? לא בבית סיפרם.
    את פרצופיכם האמיתיים אנו מכירים זמן רב ומאום לא השתנה בעשורים האחרונים מאז " חלבתם " את לישדה של המדינה .

  18. השמאל מתנהל בפני כל בעיה באותו אופן – כל עוד לא הוא זה שצריך לשלם, אז הוא יבחר בפתרון הפופוליסטי ביותר. למשל – כל עוד ילדיו לא סובלים מקסאמים וקטיושות, אז אין לו בעיה לשמור על צו מוסרי פייסני. כל עוד לא את בתיו מפנים ואת בניו מגרשים, אין לו בעיה להחזיר שטחים. ולגבי הפליטים – כל עוד הקיבוצים לא צריכים לתת שטחים ובתים למסתננים, אין לתנועה הקיבוצית בעיה לאפשר להם להגיע בהמוניהם. אבל כבר נאמר, שהשמאלן חוגג עד שלאחר נגמר הכסף, ולציונים מהימין נמאס מההפקרות הזו. אם יש דבר שאנחנו צריכים ללמוד מהשמאל הוא – איך להלחם בלי חכמות ובלי להתבייש. כי כשמדובר על הנדל"ן שלהם ועל שדותיהם, הם נלחמו ונלחמים בלי רחמים. ע"ע לגבי השדות השרופים בדרום. לפתע, כשמדובר על גידולי עוטף עזה המשוייכים לשמאל, הם קוראים להפגזת המפריחים ללא רחם.

  19. מאחר שידוע לכל מי שהיה בביקור בקבוץ או חי שם או עבר במרכז הקניות, שהדבר היחיד שמעניין קיבוצוניקים כפרטים, הוא כסף, וכארגון גם כוח והשפעה כמו "בימים הטובים". אם התנועה הקיבוצית עושה סימנים של קליטת מסתננים ומייד נזכרת שאין דירות פנויות, הרי שהכוונה היא לשאוב עוד תקציבים צבוריים, הפשרת קרקע הלאום/המדינה לצורך בנייה וספסרות.יישר כוח חוברים.

  20. רק כשכל המסתננים יהיו בקיבוצים בתוך הבית שלכם תבינו . לא מה יגידו עליכם . כי זה באמת מה שאכפת לכם . אלא איך תחיו עם הערב רב שהכנסתם לנו הביתה . אליכם לא חשובים . צרתם לא נוגעת לכם . על המעמד הבוציו אקונומי הנמוך שחי בשכונות דרום תל אביב אפשר לזרוק את כל הנטל והזבל. צבועים שכמותכם . אויבי ישראל