התשובה האירופית לטרור – עמידה נחושה לצד ישראל

במהלך השבועות האחרונים, ארגון הטרור חמאס העלה באש שטחי יערות וחקלאות עצומים בדרומה של ישראל. חמאס שלח עפיפונים ובלונים ממולכדים לעבר ישובים ישראלים, לעבר בתים בהם חיות משפחות וחיים ילדים. אותם ילדים הנמצאים תחת איום תמידי של רקטות ופצצות מרגמה.

חמאס גם ארגן את ההתפרעויות ההמוניות לאורך גדר הגבול עם ישראל, במטרה המוצהרת לחדור לשטח המדינה ולבצע גל של פיגועי טרור נגד חיילים ואזרחים ישראלים. מדובר בהסלמה החמורה ביותר באירועי טרור בעזה מאז שנת 2014.

המצב הכלכלי והחברתי הגרוע בעזה אינו תוצאה של מדיניות ישראלית אלא של האלימות של משטר החמאס השולט ברצועה מעל לעשור, לאחר שישראל נסוגה ממנה.

חמאס העלה באש והרס את מעבר הגבול בכרם שלום, המספק לרצועת עזה מזון, מוצרים בסיסיים ותרופות לתושבי עזה. אבל לחמאס לא אכפת מאנשיו שלו. עבור מנהיגי חמאס המושחתים, אנשי עזה – גם אלה המשוועים לשלום וחופש – הם לא יותר מכלים על לוח משחק. דמוקרטיה, שלטון החוק, זכויות נשים וחופש הביטוי – כל אלה מסתיימים היכן שמתחיל שלטון הארגונים הפלסטיניים.

לאחר הנסיגה הישראלית, לתושבי עזה היו התנאים האידיאליים להפיכתה למודל של דמוקרטיה וזכויות אדם. במקום זאת, חמאס מעדיף להשתמש בהם כמגן אנושי ולהקריב אותם על מזבח השלטון המושחת והתאווה לחיסול ישראל.

לתוך כל הרוע הזה ממשיכים לזרום כל הזמן הכספים של משלם המיסים האירופאי, ללא שום הבטחה שהם אכן משמשים לשיקום עזה ולא לבניית עוד תשתיות לטרור, חפירת מנהרות, ארגון התפרעויות המוניות או פשוט לכיסה של הנהגת חמאס המושחתת.

אין פרטנר

ישראל מצידה ביצעה בעבר ויתורים נרחבים כדי לנסות ולקרב את השלום במזרח התיכון. מחצי האי סיני, דרך יהודה ושומרון ועד לרצועת עזה – תמיד הצד הישראלי הוא זה שנסוג לאחר שניצח במלחמות שפתחו נגדו הערבים. אך תושבי ישראל הגרים בדרום הארץ לא קיבלו שלום ואחווה מצד שכניהם לאחר הנסיגה, אלא מטר כמעט בלתי פוסק של טילים במשך 13 שנים.

כעת חמאס שוב מציע לישראל בנדיבותו הרבה "הפסקת אש". דמיינו לרגע אחד מה אתם הייתם חושבים אם ארגון טרור התוקף אתכם ללא הפסקה היה מציע "הפסקת אש".  חמאס הוא לא ממשלה מוסמכת של מדינה יריבה, אלא ארגון טרור מושחת שניזון מחוסר יציבות ומלחמה.

גם אנחנו באירופה חייבים להסיק מכך את המסקנה המתבקשת: התשובה היחידה לטרור היא הפגנת סולידריות בלתי מתפשרת לצד מדינת ישראל.

יתכן ששני הצדדים בסכסוך היו יכולים לעשות צעדים נוספים לעבר שלום, אך המכשול העיקרי לכל תהליך שכזה הוא העדרו של פרטנר הראוי לאמון בצד הפלסטיני. ככל שאירופה מפחיתה את תמיכתה בישראל, כך היא מחזקת עוד יותר ארגונים קיצוניים כמו החמאס ודומיו, שחוסר היציבות באזור הוא תעודת הביטוח להמשך קיומם.

תעשיית הטרור

כל עוד הפלסטינים אינם מפסיקים את תעשיית הטרור והמוות שהקימו וממשיכים לשלם משכורות עתק למחבלים, האיחוד האירופי חייב להקפיא באופן מיידי כל סיוע כלכלי שהוא מעניק להם.

פוליטיקאים באירופה אוהבים לדבר על "פלסטין החופשית", אך צעדים כמו ההחלטה של הפרלמנט באירלנד לתמוך בתנועת החרם האנטישמית נגד ישראל אינם תורמים להשגת יציבות ושלום, ואינם עוזרים לעם הפלסטיני. הם משיגים בדיוק את ההפך. חופש אמיתי לעם הפלסטיני יכול להיות מושג רק כאשר הארגונים המדכאים אותו כמו חמאס ייעלמו מהשטח.

לממשלת ישראל יש את כל הזכויות להגן על המדינה ואזרחיה מפני הטרור הערבי המשתולל. החובה שלנו כאירופאים היא לעמוד לצידה במאבק הזה.

אין אף מדינה אחרת במזרח התיכון המתפורר אשר קרובה בערכיה לחברה האירופית כמו ישראל. למרבה הצער, רבים מדי ביבשת נותרים עיוורים למצב ולא באמת מבינים ששמירה על ערכים אלו היא לא רק האינטרס האירופי העליון, אלא גם המוקד לסכסוך כולו.

אווה בקר הוא ראש עיריית פרנקפורט מטעם המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית (CDU)