אריתריאה הודיעה שתקבל מסתננים, בישראל "עדיין מחכים להתפתחויות"

ממשלת ישראל ממשיכה לגרור רגליים ונוקטת בסחבת בכל הקשור להחזרת המסתננים מאריתריאה לארצם, על אף ההתפתחויות המשמעותיות שהתרחשו לאחרונה במזרח אפריקה. לאחר שבמשך שנים ארוכות השתמשו משרדי הממשלה האמונים על הטיפול בבעיית המסתננים בתירוץ הנוח של המלחמה שהתחוללה באריתריאה והטענה כי לחוזרים למדינה נשקפת לכאורה סכנה, הרי שבשבועות האחרונים טענות אלה הולכות וקורסות אחת אחרי השנייה. אך למרות זאת נראה כי ממשלת ישראל ממשיכה למרוח את הזמן ומעדיפה שלא להתעסק בסוגיה כלל.

סיכה נוספת ננעצה בבלון "הפליטים" ביום ראשון השבוע, כאשר שר החוץ האריתריאי עוסמן סאלח מוחמד התראיין לרשת התקשורת הגרמנית 'דויטשה ולה'. הריאיון נערך במהלך ביקורו של השר הגרמני לשיתוף פעולה כלכלי, גרד מילר, במדינות אפריקה ובו עסק בין השאר בסוגיות ההגירה ההמונית מאפריקה למדינות אירופה.

כאשר נשאל מוחמד על הנושא, הוא ענה כי "יש בינינו הבנה כי אריתריאים יכולים לחזור מרצון בכל עת". הכתב הגרמני התעקש ותהה שוב האם המהגרים יתקבלו בברכה במולדתם, ועל כך השיב השר בחיוב: "יש מדיניות ממשלתית מקיפה בנושא ומי שרוצה לחזור מרצונו יכול להגיע ללא קושי. אין שום בעיה".

השר מוחמד התייחס גם להסכם השלום שנחתם לאחרונה בין ארצו לשכנה אתיופיה כשתיאר את השינוי העמוק שהאזור כולו עובר: "היו לנו שיחות טובות מאוד עם אתיופיה וגם עם ממשלות סומליה ודרום סודן. האזור כולו הולך לכיוון של שלום, ואני מאמין שכך זה ימשך".

יונתן יעקבוביץ', מנהל הפעילות במרכז למדיניות הגירה ישראלית, אמר ל'מידה' כי דבריו של שר החוץ האריתראי מהווים חזרה על המדיניות המוצהרת של מדינתו במשך העשור האחרון. "למעלה מ-3000 מסתננים ששהו בישראל כבר חזרו ישירות לאריתריאה. היא מוכנה לקבל חוזרים מרצון ולא נשקפת להם כל סכנה, כפי שגם קבע דו"ח ה- EASO של האיחוד האירופי ומדינות נוספות".

עם זאת הוסיף יעקובוביץ' כי אריתריאה מסרבת לקבל החזרה כפויה, כיוון שהכספים ששולחים המהגרים מהווים למעלה משליש מהתל"ג של המדינה. "אנחנו בישראל חייבים לצאת מהקיפאון ולאכוף את חוק הפיקדון שיזמנו בדיוק למטרה זו, ומחייב מעסיקי מסתננים להפקיד 20 אחוז ממשכורתם בחשבון בנק בפיקוח ממשלתי עד ליציאתם מישראל".

לדבריו, אכיפת החוק תצמצם את התמריץ הכלכלי של המסתננים להישאר בישראל, ואולי אף תביא לשינוי מדיניות מצד ממשלת אריתריאה שתעודד את חזרת אזרחיה על מנת לשחרר את סכומי הכסף שהצטברו בפיקדון.

שלום באפריקה

כפי שדיווחנו לאחרונה ב’מידה’, הסכם השלום בין שתי המדינות האפריקאיות שנחתם בחודש שעבר צפוי להוביל לביטול חובת הגיוס לצבא באריתריאה, שהייתה הסיבה העיקרית להגנה לה זכו המסתננים בישראל.

לאחר חתימת ההסכם, מועצת הביטחון של האו”ם פרסמה הודעה בה נאמר כי הצהרת השלום של אתיופיה ואריתריאה לאחר עשרים שנה כאויבות, "מייצגת התפתחות משמעותית בעלת השלכות חיוביות מרחיקות לכת על אזור קרן אפריקה ומעבר לו".

המועצה שיבחה את ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד והנשיא האריתריאי איסאייס אפרווקי, והדגישה את מחויבותם לחדש את הקשרים הדיפלומטיים ולפתוח פרק חדש של שיתוף פעולה. בהודעה של ממשלת אתיופיה נאמר כי הוא מקבלת בצורה מלאה את ההסכם עם אריתריאה.

שתי המדינות ניהלו מלחמה בין השנים 1998 ל-2000 בעקבות סכסוך גבולות, בה נהרגו כשמונים אלף בני אדם. בשנת 2000 נחתם הסכם שלום, אך הוא מעולם לא כובד במלואו בשל מחלוקות בין שני הצדדים, והמתיחות בגבול נמשכה כל העת. כעת שיקום היחסים בין המדינות צפוי להביא לשיפור ניכר במצב הכלכלי בקרן אפריקה, כאשר הסכם השלום ייצור הזדמנויות עסקיות ומסחריות חדשות.

בישראל עדיין "בוחנים"

אז אם העתיד באפריקה נראה מבטיח, מדוע המסתננים האריתראים עדיין שוהים בישראל, ולא נראה כי יש כוונה להחזירם לארצם? שרת המשפטים איילת שקד התבטאה בנושא מספר פעמים בשבועות האחרונים ואמרה כי כאשר תבוטל חובת הגיוס באריתריאה, היא תפעל להחזרת המסתננים לשם.

אולם למרות העמדה החד משמעית של השרה נראה כי גורמים אחרים במשרדה, ובראשם עורכי דין העובדים במסגרת היועץ המשפטי לממשלה, מחזיקים בתפיסה אחרת לגבי המסתננים. בדיון שנערך בוועדת הפנים של הכנסת ביום ה-25 ביולי טענה עו"ד אביטל שטרנברג ממחלקת הייעוץ, ששימשה כנציגת משרד המשפטים בדיון, כי במשרד עדיין "בוחנים" את הנושא והוסיפה: "הגיוס לצבא הוא לא העילה היחידה למדיניות אי-ההרחקה. אריתריאה היא מדינה מורכבת עם בעיות גדולות לכן יש מדיניות אי הרחקה זמנית כוללת".

דברים אלה עומדים כאמור בניגוד מוחלט לעמדת השרה, ולכן פנינו למשרד המשפטים במספר הזדמנויות כדי לברר את העניין ולהבין מדוע נמשכת הסחבת בסוגיית המסתננים. בתגובה מיום ה-29 ביולי השיב עו"ד נועם שרביט, דובר היחידות המשפטיות, כי "הטיפול בסוגיית המסתננים ומבקשי המקלט בהיבטיה המשפטיים הינו מסור, מקצועי ואינטנסיבי והייעוץ ונעשה באופן הדוק, כבהקשרים אחרים".

לגבי הסתירה בין דברי השרה לדברי נציגת המשרד שנשמעו בכנסת אמר: "נציגי ייעוץ וחקיקה מייצגים בוועדות הכנסת את מדיניות הממשלה ושריה, ומציגים את חוות הדעת המשפטית של הייעוץ המשפטי לממשלה ביחס למדיניות זו". בנוגע לזמן הרב שלוקח למשרד לקבל את ההחלטה להחזרת המסתננים, טען: "הייעוץ המשפטי לממשלה אינו נוקט בשום סחבת שהיא בטיפול בנושא זה".

כאשר פנינו לעו"ד שרביט שוב כדי לחדד את הסתירה המהותית שבדבריו, הוא השיב ביום ה-31 ביולי והתעקש כי: "דבריה של עו"ד שטרנברג שיקפו את המדיניות הנוכחית. במסגרת הטיפול בנושא, עמדו גורמי ייעוץ וחקיקה, בשיתוף משרד הפנים, בקשר עם מגוון הגורמים והארגונים הרלוונטיים לטיפול בסוגיה על כלל היבטיה".

שתי פניות נוספות שלנו למשרד המשפטים, בתאריכים ה-8 וה-23 באוגוסט לא נענו, ורק אתמול קיבלנו תגובה לקונית נוספת שממשיכה כמובן באותו קו של סחבת בלתי נגמרת: "כפי שנמסר בדיון בוועדת הפנים, משרדי הממשלה הנוגעים בדבר – כולל משרד המשפטים – עוקבים אחר ההתפתחויות האחרונות באריתריאה ובוחנים האם בשלו התנאים והנסיבות אשר יאפשרו את חזרתם של נתיני אריתריאה למדינתם באופן שעולה בקנה אחד עם הוראות הדין".

באותו דיון נכחו גם נציגים בכירים ממשרד החוץ ורשות האוכלוסין במשרד הפנים, שטענו גם הם כי אמנם מסתמן שינוי לטובה במצב באריתריאה, אך עם זאת יש עדיין להמתין ולבחון היטב את ההתפתחויות. "זה תהליך טרי ומוקדם עדיין להגיע למסקנות. זה יכול לקחת זמן", אמר אז סמנכ"ל מחלקת אפריקה במשרד החוץ, יורם אלרון.

הדיון בכנסת נערך כאמור לפני 36 ימים. כאשר פנינו השבוע למשרד החוץ בשאלה האם ישנה התקדמות בבדיקת הנושא ובמיוחד לאור דבריו של שר החוץ האריתריאי, נמסר לנו בתגובה כי: "אנו מודעים לאמירה האריתריאית הנוגעת לאנשים החפצים לחזור באופן וולונטרי, אך נכון להיום למיטב ידיעתנו אין אף מדינה מערבית המרחיקה נתינים אריתריאים לאריתריאה שלא מרצון. מדינות רבות, ביניהן ישראל, עוקבות אחר ההתפתחויות בקרן אפריקה ובוחנות את משמעותן".

מרשות האוכלוסין נמסר: "רשות האוכלוסין וההגירה פועלת על פי הנחיות הממשלה וכאשר יתקבלו הנחיות נפעל בהתאם. ככלל, שאלות מדיניות יש להפנות למקבלי ההחלטות ולא לרשות".

בשווייץ כבר הבינו את הבלוף

בזמן שפקידי ישראל ממשיכים לנמנם, מדינות אחרות בעולם מתחילות להכיר בעובדה כי המצב באריתריאה השתפר בצורה ניכרת, מה שמאפשר להחזיר לשם מהגרים בצורה בטוחה וחוקית. כך למשל, מסמך רשמי שנשלח משגרירות שווייץ והוצג באותו דיון בכנסת, מפרט את מדיניות שוויץ כלפי מבקשי מקלט מאריתריאה.

המסמך, שהתפרסם לראשונה ב'מידה', מתייחס להחלטות בית המשפט בשווייץ מהחודשים האחרונים, בנוגע למהגרים אריתראים שבקשתם למקלט סורבה והחזרתם אושרה על ידי השופטים. על פי המדיניות השווייצרית, הרחקת שוהים שבקשת המקלט שלהם נדחתה היא אפשרית גם אם הם ייקראו לשירות צבאי. עוד נכתב כי התנאים בשירות הצבאי הם אמנם בעייתיים, אך לא ברמה ההופכת את הגירוש לבלתי חוקי. בנוגע לאנשים שהשלימו כבר את שירותם הצבאי או מזדהים כתומכי משטר מובהקים, קובעים בשווייץ כי הם אינם נמצאים בסכנה עם שובם למולדת.

הפסיקה השווייצרית הגיעה בעקבות מקרה בו מהגר אריתריאי ערער נגד ההחלטה לגרשו וטען כי היא עומד בפני גיוס לשירות צבאי במולדתו. במהלך הערעור נבחנה השאלה האם שירות צבאי במדינה האפריקאית הוא עילה לביטול צו הגירוש. עוד ציין בית המשפט כי בית הדין האירופאי לזכויות אדם (EHCR)  אוסר על גירוש רק במקרים בהם יש יסוד סביר להאמין כי מתבצעת כפייה חמורה לגיוס, עילה שאינה תופסת במקרה של אריתריאה.

פסיקה זו מצטרפת לסדרה של פסקי דין שנתן בית המשפט בשווייץ לפני כשנה, ובהם נקבע בין השאר כי אריתריאים שהשלימו את שירותם הצבאי בטרם נמלטו מהמדינהיכולים לחזור בבטחה לביתם. “לא מצאנו כי קיים איום על פגיעה בזכויות אדם”, כתבו השופטים. בפסיקה אחרת ביטל בית המשפט את ההגנה האוטומטית לה זכו אריתריאים עם הגיעם לשוויץ, לאחר שקיבל עדויות של מהגרים ששבו לביקור במולדתם ולא אונה להם כל רע.

"להורות על הרחקתם"

דברים ברוח זו השמיע לאחרונה גם בית הדין לעררים בישראל, שקבע באופן תקדימי כי ניתן להחזיר מסתננים אריתראים למולדתם. בהחלטה ראשונה מסוגה שהתקבלה לפני כשבועיים, פסק דיין בית הדין לעררים מנחם פשיטיצקי כי לנוכח הפשיעה הגואה מצד המסתננים, כמו גם הסכם השלום שנחתם לאחרונה בין אריתריאה לאתיופיה, על מדינת ישראל “לבטל את מדיניות ‘אי ההרחקה’ הנוהגת כיום בענין המסתננים מאריתריאה… ולהורות על הרחקתם הישירה לאריתריאה".

הדיין פשיטיצקי מנה בראש הסיבות להרחקה את “הסבל הרב שנגרם מזה שנים לתושבי ישראל הגרים בסמיכות למסתננים”, כמו גם את “הפשיעה המשתוללת ברחובות הערים מצדם של המסתננים”. פשיטיצקי תקף גם את מערכת המשפט על “אוזלת ידה” בכל הנוגע להעמדתם לדין פלילי של המסתננים ומדגיש כי הפתרונות שנוסו עד עתה לטפל בתופעה כמו הקמת מתקן ‘חולות’, חוק הפיקדון והעברה למדינה שלישית – לא צלחו.

נוסף לכל אלו, ציין הדיין שורה של אירועים המצביעים על “שינוי נסיבות פוליטי ואזורי” בגינו ניתן להחזיר אריתראים למולדתם: הסכם השלום בין אתיופיה לאריתריאה, הגבלת השירות הצבאי באריתריאה ל-18 חודשים ופסיקת בית המשפט הפדרלי בשווייץ הקובעת כי אין מניעה להרחיק מסתננים לאריתראה.

לפני נתוני הרשות האוכלוסין, נכון לסוף יוני 2018 שהו בישראל למעלה מ-25.5 אלף אריתראים – המהווים 72% מכלל המסתננים בישראל. כלומר, במידה והמדינה אכן תפעל ברוח פסק הדין של פשיטיצקי יעזבו את ישראל החלק הארי של המסתננים השוהים בארץ.

"הם מסתננים"

לפני כשלושה חודשים דיווחנו ב’מידה’ על בכיר בקהילת האריתריאים בישראל שהודה כי ישנם אלפי מסתננים מאריתריאה השוהים בארץ, אך אינם פליטים ולא זכאים להגנה ממדינת ישראל. אתקילטי אברהם, דובר בולט של הקהילה האריתראית, תועד כשהוא מכנה רבים מהאריתראים השוהים בארץ “מסתננים".

לדברי אברהם, אריתראים רבים בישראל הינם תומכי משטרו הדיקטטורי של רודן אריתראה אסיס אפוורקי: “כולם משלמים כסף לדיקטטור, מחזקים את הדיקטטור… אנחנו נגד הדיקטטור”.

אתקליטי אף תקף בחריפות את חברי הקהילה האריתראית שהשתתפו בחגיגות יום העצמאות של אריתראה, בחסות השגרירות האריתראית: “אלה שחוגגים (הם) מסתננים, אני אחתום לך”. הנציג האריתריאי אף הביע תמיכתו בהפגנת תושבי דרום תל-אביב שקראו לממשלה להוציא את המסתננים מישראל. “אנחנו רוצים לחזק את ההפגנה שלכם”, אמר.

הזדמנות היסטורית

מכל האמור לעיל עולה שוב תמונה מטרידה ביותר. במשך שנים השתמשו הרשויות השונות בטענות המלחמה והגיוס כתירוץ לחוסר פעולתם בנושא, ותושבי ערים רבות בישראל סבלו מכך סבל רב. אך גם כעת, כאשר התירוצים הישנים לא רלוונטיים יותר עם חתימת הסכם השלום וההצהרות של בכירים באריתריאה, נראה כי פקידי הממשלה פשוט לא מעוניינים בהחזרת המסתננים לארצם ועושים הכל כדי למסמס את ההזדמנות ההיסטורית.

האירועים האחרונים באריתריאה יצרו חלון הזדמנויות יחודי, שספק אם יחזור בשנים הקרובות, להתנעת מהלך שיוציא סוף סוף את המסתננים מישראל. מפקידים בכירים בשירות המדינה אנו מצפים שיעשו את עבודתם, יגלו יוזמה לאור הנסיבות שהשתנו ויובילו את המהלך הזה, שיצמיח טובה לכל אזרחי המדינה. במקום זאת, התגובות האוטומטיות של משרדי הממשלה הרלוונטיים לנושא המסתננים בדבר "בדיקות", "בחינות" ו"מעקב אחרי ההתפתחויות", מעלות את החשש שאם אף אחד לא יתעורר שם בקרוב מאוד, אנו עלולים להחמיץ גם את הרכבת הזו.

לכן על נבחרי הציבור שלנו להעמיד את משרדי הממשלה במקומם, ולהנחות אותם באופן חד משמעי לפעול לביצוע מדיניות הממשלה כפי שהוכרזה באופן רשמי מספר רב של פעמים – הוצאת המסתננים הבלתי-חוקיים מישראל.