שערוריית בחינות ההסמכה הבלתי נגמרת היא תחת סמכות שרת המשפטים. באחריותה לפתור אותה
לפני כשלושה שבועות, ביום ה-8 באוגוסט, נפגשה שרת המשפטים איילת שקד עם נציגי המתמחים בעריכת דין ושמעה את טענותיהם. משם המשיכה השרה לפגישה עם ועדת הבחינה האחראית על בחינת ההסמכה, לאחריה הכריזה על מספר הקלות בבחינת ההסמכה.
ההודעה נפוצה, אך מבחינת המתמחים ההקלות עליהן הכריזה השרה היו לעג לרש – הקלות חלקיות בלבד שאין בהן שום שינוי מהותי. שינויים מהותיים כמו ביצוע הבחינה בסוף התואר ולא בסוף ההתמחות, קביעת ציון 60 כציון עובר כנהוג בכל בחינות ההסמכה במקצועות אחרים ועוד, לא בוצעו.
אחד התיקונים שקבעה שקד ושחרץ את גורלם של רבים הוא תיקון 18ג' בתקנות הלשכה, סעיף המעלה את ציון המעבר בבחינת ההסמכה מ- 60 ל- 65 וקובע שעל הנבחן לקבל יותר משליש מהנקודות בכל חלק משלושת חלקי הבחינה ("גזירת השליש"), מה שיוצר מצב אבסורדי בו נבחן יכול לקבל 90 בבחינה ולא לעבור אותה.
אך הנקודה החשובה ביותר היא שההקלות עליהן הודיעה שקד הן עתידיות, והן לא יחולו על אלפי הקרבנות של שתי בחינות ההסמכה האחרונות השערורייתיות. עצם ההחלטה לקבוע הקלות עתידיות ולא רטרואקטיביות היא בבחינת הודאה בפגמים החמורים שנפלו בשתי הבחינות האחרונות. אלו התקיימו במתכונת החדשה, שבית המשפט העליון מתח עליהן ביקורת קשה במיוחד.
לא רק זאת, שלשום נערך טקס ההסמכה של עורכי הדין שעברו בהצלחה את הבחינה האחרונה שנערכה בחודש יוני. בין המוסמכים היו כמה עשרות שנבחנו בדצמבר 2017 ועברו רק בעקבות ערעורים לבתי משפט.
למרות שמאז הבחינה למעשה נמנע מהם לעבוד ולמרות שגורלם נקבע בבית המשפט כבר לפני כחודשיים, לא התאפשר למתמחים הללו להתפרנס מעריכת-דין, וזאת בשל התעקשות הלשכה שהם יוסמכו בטקס הכללי.
תופעה מטרידה נוספת שהתגלתה לאחרונה היא מתמחים שהתבטאו מדם ליבם נגד לשכת עורכי הדין בפורומים סגורים, ספגו תלונה וזומנו לשימוע במוסדות הלשכה. אם לא מספיקים הכשלים הרבים שפגעו באלפי מתמחים ובבני משפחותיהם, חלקים חשים כעת כנרדפים שזכות הזעקה נשללת מהם.
שקד היא הכתובת
כאן צריך להבהיר נקודה חשובה: לא יו"ר הלשכה ולא ועדת הבחינה הם הכתובת לפתרון מצוקת המתמחים. שרת המשפטים היא שחתומה על הרפורמה שהביאה למציאות הזאת, ובסמכותה לתקן את הנזקים.
בניגוד לגילדה של הלשכה הנבחרת על ידי עורכי הדין, שרת המשפטים היא נבחרת ציבור והיא חייבת דין וחשבון לציבור. לכן היא הכתובת הראשית לתלונות ולפתרון. לא רק זאת, אלא שעל פי חוק לשכת עורכי הדין שר המשפטים הוא שממנה את הוועדה הבוחנת.
טענה זו קיבלה חיזוק גם מהמענה של משרד המשפטים לפנייה של מתמחה, בו כתבה עו"ד דנה יפה ממחלקת הייעוץ והחקיקה כי לשרה סמכויות נרחבות "לקבוע את מתכונת הבחינה בתקנות".
מצב שבו מערכת שכשלה בצורה כל כך קיצונית לא מתקנת את הנזק שנגרם לאלפי קרבנות הכישלון שלה, הוא מצב בלתי נסבל. מאחר ואין עוררין ששתי הבחינות האחרונות היו כישלון מערכתי שפגע במתמחים, הרי שההיגיון והצדק הטבעי מחייבים את תיקון העוול.
מה ששרת המשפטים צריכה לעשות באופן מידי הוא קודם כל לקבוע את ציון המעבר בבחינת ההסמכה בלשכה על 60, כנהוג בכל המקצועות. את ביטול "גזירת השליש", עליה הכריזה כהקלה עתידית, היא צריכה להחיל רטרואקטיבית, לפחות על מי שנבחנו בשתי הבחינות הפגומות.
בנוסף, יש להעניק פקטור נדיב לנבחני שתי הבחינות האחרונות שהיו במתכונת החדשה. רק לפני פחות מחודשיים העניקה לשכת רואי החשבון, אשר בראש המועצה שלה עומדת מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, פקטור משמעותי הרבה יותר שהביא את אחוז המעבר מכ- 30% לכ- 94%.
יש המסבירים את אי פעולתה של שקד בעובדה שמאות עורכי דין התפקדו לאחרונה למפלגת הבית היהודי ומשפיעים עליה מבפנים, אך בכוחה של שרת המשפטים לגבור גם על המכשול הזה. ערב החגים, ראוי שאיילת שקד תביא בשורה צודקת למתמחים ותסיים את הסאגה הזאת אחת ולתמיד.
יש יותר מדי עורכי דין ויותר מדי עורכי דין אומר רמיה גדולה יותר ועושק רב מדי.
להיפך יותר עורכי דין, פחות רמיה פחות עושק. גילדה מצומצמת עושקת מרמה גוזלת גונבת בוגדת בלקוחותיה מוכרת את לקוחותיה משקרת בבית משפט במצח נחושה. להביא דוגמאות?
ובכלל למה חושבים ששקד צריכה להתערב ברמה של בחינות, של תוכן של בחינות, של ציונים, של אחוז עוברים וכו' דחילק! שאנשים יילחמו בעד עצמם.
צודק משתמש אנונימי.
כשיש כל שנה עשרות אלפי עורכי דין חדשים – ברור שתהיה הצפה בתביעות שווא, ושיהיו בעלי אינטרס רבים לייצר עבודה משפטית מיותרת ולא נחוצה בעליל.
מקווה ששקד לא תיכנע לפופוליזם ולאנשים בעלי אינטרס – עורכי דין הם לא אוכלוסייה יצרנית, ואין שום היגיון בהצפה של המדינה ב30 אלף עורכי דין חדשים בכל שנה. זו פשוט בדיחה!
נניח ויש יותר מדי עורכי דין.
מדוע זו בעיית הצעירים? האם הוגן לתת לאדם לעבוד כל ימיו במקצוע, ולשלול מחברו- הדומה לו בכל, רק צעיר ממנו בעשור- זכות כזו?
אם צריך ידע רחב ועמוק לעסוק בעריכת דין- שיחייבו גם עו״ד וותיקים בבחינות תקופתיות זהות כל 5 , 7 או 10 שנים. או שיגרילו רשיונות בין הבוגרים והפעילים.
יש כתובת נוספת לתלונות-
חברה הטוב וראש מפלגתה של שקד: שר החינוך נפתלי בנט.
שקד נאלצת לעשות זאת כדי לשנות את הרכב בג"ץ(דבר חיוני הרבה יותר) וכדי לצמצם את המספר המוגזם מדי של עו"ד.
הבעיה היא שההגבלה באה אחרי שאותם מתמחים כבר השקיעו שנים ואלפי שקלים בתואר ואינם בשלב בו יחסית קל לעשות שינוי כיוון(אגב, גם "שינוי כיוון" היא תופעה שכיחה הרבה יותר מדי אצל סטודנטים לתואר ראשון ובין תואר ראשון לשני).
מהצד השני יש מחסור אדיר ברופאים והמצב הוא כזה שרופאים עושים משמרות מטורפות ללא הפסקה למנוחה או אוכל.
אפשר וצריך להעלות את דרישות הכניסה ללימודי משפטים ולהוריד את הדרישות המקבילות לרפואה.
האקדמיה היא בתחום משרד החינוך ובכל זאת שרי החינוך לדורותיהם מזניחים לחלוטין את התחום למרות כל מה שצריך לפתור שם.
גילוי נאות-אני סטודנט.
יש לך תפיסת עולם מעוותת באשר לחופש העיסוק ובאשר לזכות האדם על גופו ורכושו . אינך תופס נכונה את היות האדם בן חורין בעצם מהותו.
ששש…. בנט עסוק עכשיו במשרד החינוך בעניינים הרבה יותר חשובים:
http://rotter.net/forum/scoops1/497487.shtml
עם כל הכבוד הסיבה שיש יותר מדי עורכי דין היא שאין תהליך סינון טוב למכללות. כך יוצא מצב שאנשים לא מוכשרים שלא מתאימים להיות עורכי דין מוציאים אלפי שקלים ואז ממילא הבחינות קשות מדי בעבורם. גילוי נאות: אני רופא ואצלנו ציון עובר זה 65 ולא 60 אז די לבלבולי מח על כך שבכל המקצועות עובר זה 60. וגם אצלנו יד כל מיני אנשים שלא מתאימים למקצוע ואז מתלוננים שהבחינות קשות מדי.
עד עכשיו לא הגבתי וספגתי כל פגיעה: 3 חודשי לימודים בלי עבודה, בלי להתייחס לשלושת ילדיי, קיבלתי בחלק המהותי שהוא בין הקשים 80 % מהציון עניתי על 28 שאלות נכון ועוד לפני הפסילות (32 אחרי הפסילו), אחרי 6 שנים של ניסוח כתבי בי דין וחוזי מקרקעין מורכבים נפלתי על בוחן שלא התחבר לכתיבה שלי ומציון 8 ירד הציון בערר ל 6, כאשר מתמחים אחרים עלו בניסוח מ 5 ל14 בערר (לא ברור הפער הזה). אני כן חזרתי לעבודה וממשיכה לתת ללקוחות המשרד שרות טוב בהסתמך על מיטב הידע והניסיון שלי. בפועל היו חסרות לי 3 נקודות למעבר ואחרי הערר הסיכויים רק ירדו וההרגשה שאני כל הזמן בשוליים. לא מובטלת, נהפוך הוא, מביאה תיקים למשרד כי אנשים סומכים עלי. מה אעשה על תקן "יועץ משפטי" כאשר אין לי אופציה אפילו לעשות ביטוח מקצועי? ביקשתי פטור למועד הבא על החלק המהותי זה שעברת, עם ציון 80%, הרי בכל מקרה הבחינה הבאה צפויה להיות מפוצלת, אבל קביעה זו לא חלה עלי וקיבלתי תשובה חד משמעית לעשות שוב את הבחינה, כאשר ללא כשלים אני מאמינה שהייתי עוברת עם ציון מאוד יפה של 75 לפחות. אבל אותי באופן אישי ממשיכים להוריד ולהוריד ועוד ערר עוד פניה….ביקשתי לבדוק שוב את הניסוח אבל קיבלתי תשובה שהודעות פרטניות לא תשלחנה ונשאר לי רק לחיות עם השאלה איך מ 5 עולים ל 14, ואיך מ 8 יורדים ל 6….התקלה המדוברת פשוט לא הגיונית. איך בוחן יכול לטעון שקיבל ערר בניסוח שהוא עצמו בדק בפעם הראשונה? אלפי מטלות לא ניתן לזכור אלא אם יש בפני אותו הבוחן את שמות המתמחים. וכן אני שוב עם תקוה בעקבות הכתבה הזאת, כי הורידו אותי מ 63 ל60 אולי, אולי אצליח לעשות את החג עם הרגשה טובה ואוהבת.
למה כל הזמן מישהו מתעקש לפרסם איזה כתבה שקוראת ללשכת עורכי הדין/שרת המשפטים/גוף אחר להעלות את הציונים ?
מה לא הבנתם במשפט "יש יותר מדי עורכי דין" ???
די כבר
מהיכן הקביעה הכל כך "מלומדת" שלך ש"יש יותר מדי עורכי דין"? רשימת עורכי הדין בישראל כוללת את כל עורכי הדין בישראל ובכללם את אלו שנפטרו, אלו שנושאים את התואר מבלי לעבוד בעריכת דין(מנהלים, חשבים, ובכירים אחרים שאוהבים שתואר עו"ד מתנוסס ליד שמם, כאלו שעשו מזמן הסבת מקצוע לתחום אחר ועדיין שומרים על רשיון העו"ד ועוד כהנה וכהנה…). יוצא שמתוך המספר העצום של 70,000 עורכי דין בישראל המספר הוא קטן בהרבה. אגב, מפליא מאוד שלכת עורכי הדין בישראל נלחמת בכל כוחה להסתיר את הנתון האמיתי. ראה קישור מעניין שיכפר על בורותך : http://www.takdin.co.il/Article/Article/5722928
המצב אצל המתמחים בשמאות מקרקעין חמור בהרבה. בחינות סופיות עם 25% מעבר
אבל היא כתבה מאמר ב"שילוח" בו היא מסבירה את האידיאולוגיה ליברלית-ליברטריאנית שלה שהיא שמעה בערוץ פוקס ובאנגלית שם הסבירה שהממשלה צריך כמה שפחות להתערב בתחומי הכלכלה….
אז איך יכול להיות שבתחום עריכת הדין היא מאמינה בתכנון מרכזי בולשיביקי ??
אתה מחפש אצל מריונטה של נוני מוזס היגיון ומשנה סדורה? לא ככה עובדות המריונטות של מוזס!
http://www.news1.co.il/Archive/002-D-118475-00.html
מסתבר שגם ביבי המריונטה של מוזס הוא ישב איתו בחדרי חדרים ורקח איתו מזימות . את זה עושים רק עם חברים .
לא ידעתי שכתבה כך, אבל אם כתבה, זה ביטוי לתפיסה נכונה של זכות האדם לחירות ולחופש. נראה לי מוזר אלה הקוראים לה להתערב, למה לקרוא לגורם ממשלתי להתערב בשוק החופשי?
משה כל הכבוד על כך שאתה מציף את ההתנהלות של גברת שקד!!! וזו עוד רוצה להיות ראש ממשלה. בושה!!! היא הגיעה למעמד הזה בזכות התקשורת שמריצה אותו ומייחצנת אותה כדי לפגוע בנתניהו. נקודה!!! כמעט 4 שנים היא בתפקיד שרת המשפטים ורק להסתכל על מערכת המשפט ועל משרד המשפטים ועל המינויים שלה ולהתבייש וללמוד לקח . רק היא בנט והתקשורת בטוחים שהיא מחוללת מהמפכה וכל זה כדי לפגוע בליכוד ובנתניהו
שמתי לב שאיילת שקד, כמו ציפי לבני בזמנו וכמו דליה איציק בזמנו, מקבלות טיפול מיוחד בתמונות שלהן שמתפרסמות בתקשורת, כדי "למכור" אותן טוב יותר לציבור. אחרי שראיתי כל אחת מהן במימדים טבעיים, בלי תיווך של מצלמה ושל תוכנה לעיבוד תמונה, הבנתי כמה השמאל (באמצעות התקשורת) משקיע בשיפוץ מלאכותי של חזות המועמדים שלו:
https://tinyurl.com/ydyx2vyr
https://tinyurl.com/ydbvnqs7
http://cafe.themarker.com/media/t/322/231/5/file_0.jpg
זה לא עניין שולי, זה חלק מיצירת הדימוי המופרך לאנשי הציבור של השמאל, כמו שהיה בזמנו עם "פרס האינטלקטואל שכל היום קורא ספרים" ועם "אהוד ברק הגאון שמפרק שעונים ומרכיב אותם".
מה מפתיע? בכל תחום היא מזיקה. היא פשוט שרת המשפטים הכי מזיקה שהיתה אי פעם למדינה
קשקוש של מאמר. שקד היא שרה מצוינת והיא לא צריכה להיכנע לתכתיבים המטומטמים של הנכשלים מהמכללות.
כמה עובדות:
(1) המבחן לא קשה. אחוז המעבר מהאוניברסיטה העברית ומוסדות נוספים הוא גבוה מאוד.
(2) אין שום פסול בזה שהמבחן יהיה קשה. גם אין שום פסול שאחוז העוברים יהיה נמוך מאוד.
(3) ביפן אחוז המעבר הוא בערך אחוז אחד. אז מה. מה רע.
(4) ההתעסקות המטומטמת בבג"צים על בחינות הלשכה הוא פשוט נלוז ומביש. המבחן קשה, אל תיגשו. נקודה.
(5) גם בארה"ב המבחן "קשה". המתכונת החדשה של בחינות הלשכה היא מצוינת ומעתיקה את המודל האמריקאי פלוס מינוס. גם בארה"ב (כל מדינה בארה"ב והפרטים שלה) אחוז המעבר מקרב האוכלוסיות המסוימות נמוך ומקרב אוכלוסיות אחרות גבוה. אם אתה לומד במוסד טוב, סימן שבדקו אותך בכניסה, היו תנאי מעבר, ולכן מבחני הלשכה הם קשקוש. אם למדת במכללה בישראל או במוסד לא טוב בארה"ב סימן שהיית תלמיד תיכון גרוע, אתה באופן כללי כנראה לא הכי חכם בעולם ויש יותר סיכוי שתיכשל. זה הכל.
ושוב – נדגיש. אחוזי המעבר לניגשים בפעם הראשונה מהאוניברסיטה העברית היה 81 אחוז בבחינה הנכונה. 81 אחוז . זה אחוז מצוין!! זה מוכיח שכל הטענות במאמר שקריות.