ברקע לדיון: הדלפות מדו"ח הפוליגרף של ניצב יורם הלוי, כנראה בניסיון לסכל את מינויו למפכ"ל
ועדת הפנים של הכנסת הצביעה הבוקר בעד הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת התנהלות המשטרה בפרשת גל הירש ולגבי איסוף המידע על אישים בכירים ודמויות פוליטיות בכלל. חברי הכנסת קראו למשטרה לסיים את חקירת גל הירש הנמשכת כשלוש שנים באופן מיידי. בדיון סוכם כי במקביל יחל תהליך בדיקה במסגרת ועדת המשנה החסויה לנושא ביטחון פנים. חברי הוועדה הצביעו ברוב של שישה מול שלושה (יעל כהן-פארן, מיקי לוי ואיל בן ראובן) על העברת ההחלטה להצבעה במליאת הכנסת. ח"כ בני בגין נמנע.
יו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש, נתן לדיון את הכותרת הנוקבת "טענות לשימוש בחקירות רדומות לטובת סיכול פוליטי". בדיון אמר קיש כי ועדת החקירה תנסה לאתר את האמת בתוך שלל הגרסאות הסותרות שנשמעו עד כה. "בדיון הקודם שמענו את הגרסה של פרקליט המדינה שי ניצן לגבי חקירת גל הירש, אבל בתקשורת דווחה בעבר גרסה שונה של היועמ"ש דאז וינשטיין. חייבים לבחון לעומק את העניין הזה. אני מאוד מקווה שאין פה כלום, אבל חייבים לבדוק את זה".
קיש הוסיף כי אם תחליט הממשלה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט שתבחן את הסוגיה, הכנסת תפרק את ועדת החקירה הפרלמנטרית. "השר לביטחון פנים אומר שצריך להמתין לסיום חקירת הירש כדי לבדוק את הנושא, אבל בינתיים לא קרה שום דבר. אני לא מוכן להמשיך לחכות שמשהו יקרה ולכן הכנסת תתקדם בערוצים העומדים לרשותה. אנחנו חייבים את זה לציבור", הסביר קיש.
על פי חוק יסוד הכנסת, חבריה רשאים למנות ועדות חקירה, אם על ידי הסמכת אחת הוועדות הקבועות ואם על ידי בחירה מבין החכ"ים, כדי לחקור בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי. סמכויותיה ותפקידיה נקבעים על ידי הכנסת והיא מורכבת מנציגים של כל הסיעות. כאמור, לאחר ההצבעה היום בוועדת הפנים תועבר ההחלטה לאישור מליאת הכנסת.
הדלפות ואינטרסים
הדיון הבוקר התקיים בצל הדיווח מאמש בחדשות 10, לפיו בדיקת הפוליגרף של ניצב יורם הלוי, המועמד לתפקיד המפכ"ל העלתה "חששות". הלוי נבדק ביחד עם שני ניצבים נוספים, דוד ביתן ומוטי כהן (שיצאו "ללא רבב"), המועמדים לתפוס את מקומו של רוני אלשיך, שאמור לסיים את תפקידו בקרוב לאחר שלוש שנות כהונה.
פרסום ראשון: בדיקת הפוליגרף של ניצב הלוי העלתה חששות. הבדיקה של כהן וביתן יצאה ללא רבב. אדרי לא נבדק
— ברוך קרא (@baruchikra) September 5, 2018
בפתח הישיבה הביע ח"כ קיש תרעומת רבה על ההדלפה לגבי תוצאות בדיקת הפוליגרף של הלוי. "זהו עוד ניסיון סיכול למועמד למפכ"לות. הדלפה של מסמך מסווג ורגיש ביותר זה מהלך מסוכן לדמוקרטיה הישראלית ואני מודאג מאוד. יש מישהו במשטרה שהוא מספיק בכיר בשביל להיות חשוף לבדיקות פוליגרף של ניצב במשטרה, שהחליט שלא מתאים לו שיורם הלוי יהיה המפכ"ל". קיש ביקש מהמפכ"ל אלשיך לפעול לחקירת ההדלפה והוסיף: "המזימה הזאת תכשל".
הדלפה ממוקדת של מידע משטרתי רגיש היא פרקטיקה המוכרת לנו היטב בשנים האחרונות. לפני כחצי שנה דנה ועדת הפנים בראיון השנוי במחלוקת שהעניק אלשיך לאילנה דיין, וביקשה לבדוק האם המפכ"ל הדליף לתקשורת מידע חסוי מחקירות ראש הממשלה. אלשיך טען אז, בעיצומו של פרץ הדלפות בלתי נגמר ששטף את מסכי הטלוויזיה כמעט מדי ערב, כי "המדליפים הם עורכי הדין של הנחקרים שמנסים להשפיע על החקירה".
במהלך אותו דיון ביקש המפכ"ל לצאת לרגע מן החדר כדי "לטפל בעניין דחוף", ובאותו הרגע ממש בו עזב את האולם הודלפה לפתע הידיעה על מעצרם של אלי קמיר וניר חפץ.
במקרה של הדלפת בדיקת הפוליגרף של הלוי אין כמובן "עורכי דין של נחקרים" עליהם אפשר להפיל את האשמה במסירת המידע הרגיש לתקשורת. חמור מכך, ההדלפה נעשתה בעיצומו של תהליך בחירת המפכ"ל הבא, וכל זאת כאשר אלשיך עצמו עדיין מקווה להארכת כהונתו בשנה נוספת. כלומר, משטרת ישראל, או לפחות חלק מן הגורמים העומדים בראשה, מדליפים במכוון מידע שעשוי לסכל את מינוי מחליפו של המפכ"ל. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין למי האינטרס להדליף ידיעה כזו בתזמון כזה, ומנגד להוציא במהירות צו איסור פרסום על ידיעות אחרות הנוגעות לקצינים בכירים במשטרה.
עולם קסום: רגע לאחר שערוץ מסוים פרסם במקרה פרטים לא מחמיאים מפוליגרף על קצין שמתחרה באלשיך על המפכלות, ורגע לפני ש @KalmanLiebskind עמד לפרסם פרטים לא מחמיאים מפוליגרף על קצינים שמקורבים לאלשיך – המשטרה דרשה וקיבלה צו איסור פרסום. pic.twitter.com/kkSyvlUGQC
— עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) September 6, 2018
דו"ח מבקר המדינה על משטרת ישראל שהתפרסם לפני כארבעה חודשים התריע על ליקויים חמורים בפרסום של פרטים אסורים בתקשורת, פגיעה בחקירות ובצנעת הפרט. על פי מבקר המדינה, רבות מן ההדלפות המתפרסמות בכלי התקשורת הגיעו בפירוש מתוך המשטרה, וזאת למרות טענת המשטרה כי החומרים מופצים "ממקורות אחרים". במשטרה, כך נראה, מסרבים להפנים.
"עינוי דין מכוער ומטורף"
חברי כנסת אחרים בדיון הביעו חשש כי ההדלפה מאמש עלולה להוליד מקרה נוסף של סיכול מועמדות. "ההדלפות מאתמול מדאיגות מאוד", אמר ח"כ בצלאל סמוטריץ' והוסיף: "כדי שלא נצטרך להקים עוד ועוד ועדות חקירה מישהו צריך להיכנס לעובי הקורה. הציבור מאבד את האמון במערכות וזאת הסכנה הגדולה".
לגבי הקמת ועדת החקירה בפרשות הירש ויצחקי אמר סמוטריץ': "מוסכם על כולנו שעניין גל הירש ומסמך יצחקי צריכים להיבדק. אני בעד ועידת בדיקה שתתמנה על ידי השר לביטחון פנים או שרת המשפטים. חייבים ללחוץ ולכוון אותם כדי שיעשו מה שצריך, והקמת ועדת חקירה פרלמנטרית תזרז את זה. אם הברירה היא בין לא לבדוק בכלל לבין הקמת ועדה פרלמנטרית אז אני בעד הוועדה".
ח"כ איל בן ראובן מהמחנה הציוני אמר כי הוא מסכים לגבי הצורך לבדיקת פרשת הירש, אך לטענתו יש לעשות זאת במסגרת ועדת חקירה ממלכתית ולא של הכנסת. "תהליך ההכפשה שעשו להירש במשטרה ומחוצה לה הוא איום ונורא. יש גבול לכמה שאפשר לרמוס בן אדם. צריך לסיים את זה במהירות ולהפיק לקחים. קרו מקרים כאלה בעבר ואני מקווה שלא יקרו בעתיד, זהו צורך של החברה הישראלית וגם של המשטרה".
גם ח"כ חיליק בר מהמחנה הציוני התייחס לעוול שנעשה לדבריו לגל הירש. "אני מסכים לגבי הצורך לסיום המהיר של חקירת המשטרה בעניין הירש. נעשה פה עינוי דין מכוער ומטורף. אם הוא באמת עשה משהו אז שיחקרו ויגידו, אבל חייבים לסיים את החקירה עכשיו. אם לא נבדוק עכשיו העוול הזה יכול להמשך עוד שנים. אי אפשר להמשיך לשבת ולא לעשות כלום בנושא".
https://www.facebook.com/kisch.yoav/videos/173256953508971/
חברת הכנסת יעל כהן-פארן העירה כי ועדת חקירה פרלמנטרית תהיה לטענתה "ועדה פוליטית" ולא עניינית, ועל כך השיב חברה למפלגה ח"כ בר: "אני לא בטוח שהיא תהיה יותר פוליטית מאשר ועדה שיקים שר בממשלה. אנחנו באופוזיציה מגישים כל שני וחמישי בקשות להקמת ועדות חקירה על כל מיני נושאים. אז אנחנו רואים בזה כלי דמוקרטי ועכשיו פתאום אומרים שזה פוליטי? זה כלי לגיטימי, חשוב ויעיל".
כהן-פארן המשיכה לטעון כי ההצעה לוועדת חקירה היא ניסיון להלך אימים על המשטרה ומהווה "פגיעה בדמוקרטיה", ובר השיב לה בשנית: "יש לי אמון מלא במשטרה, אבל יכול להיות שיש שם טעויות. אם הכל בסדר אז אני לא מבין למה המשטרה חוששת מבדיקה. גם המשטרה כפופה לחוק".
ח"כ יהודה גליק סיכם את העניין ואמר: "אחד מתפקידי הכנסת הוא להיות הגוף שמפקח על הרשות המבצעת. כל הכנסות בעבר היו טהורות ולא היו פוליטיות ורק עכשיו שמבקשים לבדוק את המשטרה אז זה פוליטי? מי יבחן את הרשות המבצעת אם לא הכנסת? אין פה הבעת אי אמון במערכת המשפט או במשטרה – ועדת חקירה פרלמנטרית זה הגוף במדינת ישראל שצריך לבדוק ולפקח".
דין וחשבון
כעת כאמור עוברת ההחלטה בנושא למליאת הכנסת, וייקח עוד זמן רב עד שיקבע בדיוק מה יהיו מטרותיה וסמכויותיה של ועדת חקירה פרלמנטרית, אם וכאשר היא תקום. דבר אחד ברור והוא מוסכם גם כיום על רוב חברי הכנסת מכל הסיעות: משטרת ישראל אינה יכולה להמשיך יותר להתנהל כגוף העומד מעל החוק ומעל לפיקוח נבחרי הציבור. משטרה אינה יכולה לתפקד כראוי ללא האמון הנדרש מצד הציבור, ולמרבה הצער משטרת ישראל עשתה הכל כדי לרסק את האמון הזה בשנים האחרונות. על מנת לשקם את הקרע ולהשיב את המשטרה למעמדה הראוי, ראשית יש לנקות את הריקבון האדיר שנצבר בשורותיה.
הבכי והתירוצים על "פגיעה בשלטון החוק" ו"שמירה על הדמוקרטיה" אינם תופסים במקרה זה, כיוון שהפגיעה האמיתית בדמוקרטיה מתקיימת כאשר החלטות גורליות, העשויות לחרוץ את דינם של אנשים ומשפחות שלמות, מתקבלות במחשכי מטה המשטרה וללא כל פיקוח. הגיע הזמן שמשטרת ישראל תיתן דין וחשבון על פעולותיה, הגיע הזמן שנבחרי הציבור בכנסת ובממשלה ידרשו ממנה לעשות זאת.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה:
"איננו עוסקים ברכילויות, לא בתוך הארגון ובוודאי לא מול כלי התקשורת ולא מתכוון לעסוק בכך גם בעתיד, גם מול נסיונות אינספור לגרור את המשטרה לשיח כזה. שיח זה איננו הולם את מערכת הערכים של ספ"כ משטרת ישראל כולו.
מבדקים שנעשים במסגרת בדיקות התאמה תעסוקתיות או ביטחוניות במשטרת ישראל, לרבות תוצאות בדיקת פוליגרף, מבוצעים עפ״י נהלים מוקפדים, הם חסויים על פי חוק, וגילויים ופרסומם אסורים על פי דין ומהווים עבירה פלילית שבגינה עונש מאסר.
יתרה מכך, נוכח פירסומים בתקשורת הנוגעים לתוצאות כביכול של בדיקות פוליגרף של קצינים בכירים, פנתה המשטרה לבית המשפט המחוזי, בגיבוי היועמש לממשלה. בהחלטתו בימ״ש הבהיר היום את האיסור הקבוע בסעיף 24ט לפקודת המשטרה ובסעיף 19 לחוק השב"כ. למען הסר ספק, חשוב להבהיר שהאיסור לפרסום הקבוע בחוק, חל על כל התכנים של חומרי בדיקות התאמה שנעשו במשטרה והשב"כ ולא רק על בדיקות הפוליגרף.
נציין כי מאז כניסתו של מפכ"ל המשטרה לתפקידו, הופצו הנחיות המסדירות את המגעים מול כלי התקשורת באמצעות דוברות וכן הונהג מבדק תעסוקתי, בין היתר, בכדי לאתר ולמנוע מקרים של הדלפות או מסירת מידע שלא כדין.משטרת ישראל תמשיך לשמור בהקפדה יתרה על טוהר החקירה ולמנוע פגיעה בצנעת הפרט, לצד מימוש העיקרון של זכות הציבור לדעת ושיקוף פעילות המשטרה, הכול בהתאם להוראות החוק, הפקודות והנהלים".
אם גל הירש לא ימונה למפכ"ל במקום אלשיך, ישראל תצא מושחתת כמו מדינת עולם שלישי אפריקאית.
במסגרת הרעיון של ההנדסה החברתית שמובילה דת השמאל העולמי מותר לשקר כי מה שחשוב זה הנרטיב שבאמצעותו ניתן לשטוף את המוח לאידיוטים השימושיים, להרדים את העצלנים ולדכא כל ניצן של התנגדות ומחשבה חופשית אצל האחרים. מי שבכל זאת מעז להתנגד לצריבת התודעה של השמאל עובר שיימינג ואם הוא ממשיך ב"חתרנותו" – תופרים לו תיק פלילי כדי להרחיק אותו לצמיתות מהזירה הציבורית. איש שמאל שמתנהל באותה התנהלות ממש – תמיד יימצא ההבדל הקטן שיפטור אותו מכל חקירה. כך טפלו מושתלי הקרן החדשה לישראל עלילות על קצינים איכותיים שלא היו "בובות" של הקרן: שלום אייזנר, ארז וינטר, לירן חג'בי, אופק בוכריס, יואב גלנט. לכל אחד אפשר למצוא מעידה קלה, לנפח אותה מעבר לכל פרופורציה, ולעשות לו שיימינג אכזרי שיגרום לו להיות מודח ולמשוך את חקירתו לנצח וכך "לאלף" אותו: הוא לומד שעומק החקירה כעומק אי-שיתוף הפעולה שלו עם הפרקליטות ועם מערכת המשפט ומגיב בהתאם. מחתרת השמאל מחזיקה תיקים סמויים על אנשים שאינם חלק ממנה.
נס קרה לעם ישראל שגל הירש, אישיות מפוקפקת, ושחיבל ופגע בהתיישבות היהודית ביש"ע לא מונה למפכ"ל
למרקוס: הסבר פרט נמק מדוע גל הירש הינו אישיות מפופקת וכיצד פגע בהתישבות היהודית ביהודה ושומרון
שאלת תם:
איךזה שלא הועלתה הצעה שאלשיך ייצור במח"ש צוות מיוחד לחקר ההדלפות?
זה גם יכול להועיל וגם בטוח ינטרל את הטענות (המגוכחות) של ח"כ פארן-כהן!
מח"ש לא כפופה לאלשיך אלא לפרקליטות. אם אלשיך היה מקים את הצוות במח"ש לא היה לזה שום משמעות.
"בהחלטתו ביהמ״ש הבהיר היום את האיסור הקבוע בסעיף 24ט לפקודת המשטרה ובסעיף 19 לחוק השב”כ."
"תוצאות בדיקת פוליגרף, מבוצעים לפי נהלים מוקפדים, הם חסויים על פי חוק, וגילויים ופרסומם אסורים על פי דין
ומהווים עבירה פלילית שבגינה עונש מאסר"
יוצא מזה שברוך קרא הולך לכלא?!?
צריך ועדת חקירה ממלכתית!
לא פחות ולא יותר!
ומה עם הסיכול המטורף שעשה מנהל אגף הבחינות החדש במשרד החינוך, החשבות ועורכי הדין תת רמה למינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע והרס חיים של עשרות אנשים בתלונה שאין בה כלום חוץ משנאה עיוורת צרות עין קנאה ויהירות ומנכ"ל שתמך בו סתכם כי הוא כלומניק שרק מחפש את הטלביזיה. תלונה וחיסול. אין אמת.
והמשטרה? יש זמן. אפשר להחזיק את התיק שנים. אבל הנציבות… זה ההזמנות לשתף פעולה.
אולי גם זה שווה לסקר ולחקור.
שיתוף פעולה עם עמותות תומכות BDS:
http://rotter.net/forum/scoops1/389753.shtml
החלפת טקס קבלת השבת בגני הילדים לטקס המתאים לילדי להט"בים:
http://rotter.net/forum/scoops1/389753.shtml
קידום פעילות של ארגוני הלהט"ב להחלשת מעמד המשפחה:
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/381740
שיטת הטרור המשפטי1
כאשר שופטי בית המשפט העליון או מבין בכירי רשויות האכיפה אינם שבעי רצון ממי בקרב המדינאים, אי שביעות רצון זו מוצאת דרכה אל כור מחצבתם של רוב השופטים – הפרקליטות. זו המורה למשטרה לפתוח בחקירה סמויה נגד פוליטיקאים. תיקים אלו נערמים בפרקליטות כשגורלם עדיין אינו ברור. שביעות או אי שבעות הרצון של שופטי בית המשפט העליון שוב מוצאת דרכה אל הפרקליטות שבידה ההחלטה על הכנת כתבי אישום כנגד אותם פוליטיקאים. אלו נסחטים לפעול בדרך שתשביעה רצון. היועץ המשפטי יכול להחליט אם להעמיד מי מהפוליטיקאים לדין או לא. תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מעולם לא בא לעולם כדי לקבוע אם להעמיד אדם לדין אלא כדי ליעץ תוך מסירת חוות דעתו המשפטית. הממשלה מצדה יכולה לקבל את לדחותה ולו מותר להביע השגותיו בפניה בלבד ולא בפני בג"ץ. עובד מדינה הפונה לבג"ץ מפר אמונים בהתאם לסעיף המשמעת של חוק שירות המדינה. בין קורבנות אותה השיטה היו האישים הבאים:
*רפאל איתן ז"ל היה רמטכ"ל ונלחם בכל מלחמות ישראל. הוא היה מועמד להיות השר לבטחון פנים. אלא שבעיני המשטרה היה דעתן מידי בעל דעות עצמאיות משלו בכל הקשור לאופן התנהלותה הרצוי של המשטרה. ניצב אסף חפץ הטיל עליו האשמות שוא של הוצאת חומר מהמשטרה לצרכים מפלגתיים. רצונו היה לנקום על שסולק מתפקידו כמג"ד על ידי אלוף פיקוד צפון של אז רפאל איתן. ניצב חפץ היה חלק מהתרבות האירגונית אותה רצה רפאל איתן לשנות. הלה היה רגיל באי עשיה משטרתית ובמקומה מילוי ניירת בסטטיסטיקות על עשיה. לכן לא היה מעונין לעבוד תחת מרותו של רפאל איתן. כך מהר מאוד צץ לו כתב אישום. בית המשפט ביטל את כתב האישום, כי הבינו שם שכל המטרה היתה למנוע ממנו לשמש כשר לביטחון הפנים. רפאל איתן זוכה אך ויתר על התפקיד.
*חיים רמון היה שר משפטים אשר החליט והודיע שכך החליט, לבצע רפורמה מרחיקת לכת במערכת אכיפת החוק. הוא עמד לטפל בעניין התיקים הפתוחים נגד אישי ציבור וגם למנות נציב קבילות ותלונות על הפרקליטות. הפרקליטות מצדה התנגדה וממשיכה בהתנגדותה. היועץ המשפטי לממשלה בן יאיר גמר אומר למנוע ישומן של אפילו במקצת ממטרות אלו. סמוך לאחר הודעתו של חיים רמון הכריז היועץ בן יאיר שהתיק החקירה נגדו בעקבות מתלוננת, מתאים להגשת כתב אישום. זאת לפני שנעשה עימות בין חיים רמון למתלוננת. לחיים רמון גם שונאים רבים מהפלג הסוציאליסטי על כך שהעז לפרק את חברת העובדים המפסידנית שהמדינה היתה צריכה לשלם את הפסדיה. גם אם ההאשמות המתלוננת נגדו נכונות, הרי שהעיתוי בעיתי מאוד.
שיטת הטרור המשפטי2
*יעקוב נאמן היה מועמד להיות שר המשפטים אך לרעתו זכרו לו את עמדותיו שהביע בנושאים שלבית המשפט רגישות להם. במשרד המשפטים לא היו מעונינים בו בשל כונותיו לבצע שינויים שלא מצאו חן בעני היושבים שם. לפני השבעת הממשלה ותחילת כהונתו של יעקב נאמן כשר המשפטים. נודע על רצונו להחליף את היועץ המשפטי בן-יאיר מהממשלה הקודמת. יעקב נאמן אישר בפני בן יאיר את הכונה להחליפו. כעבור יומיים שעות ספורות לפני הצגת הממשלה הודיע בן יאיר לנתניהו שאסור לו למנות את נאמן לשר המשפטים, מהסיבה שהחליט על חקירה נגדו. ראש הממשלה הודיעו כי בכוונתו למנותו ואם יש חשד פלילי – שיעמידו לדין. עוד הודיע לו שאין בידו סמכות החלטה על מינוי שרים. נתניהו פעל באומץ ולפי כללי המינהל התקין. כתב אישום לא אחר לבא. באפלת הפרקליטות היה במשך שנים תיק חקירה נגדו. מייד הוא הוסב לכתב אישום בו שני סעיפי האישום העיקריים – בתצהיר כוזב לבית המשפט העליון ועדות שקר במשטרה. אישום כזה על ידי מי שאמונים על תצהירים כוזבים הינה עזות מצח בפני עצמה. התצהיר שהיה חתום עליו נוסח על ידי אחד מעורכי הדין המועסקים במשרד הוא ביקש להיחקר, במשרד המשפטים הוחלט לא לחקרו. עדותו הראשונה היתה בבית המשפט, לתמיהתו של השופט על שלא זומן לחקירה. נאמן זוכה לאחר שנה של דיונים תוך ביקורת קשה על המשטרה והבכירי התביעה. פרקליטת המדינה היתה עדנה ארבל והיועץ המשפטי היה מיכאל בן יאיר.
*צחי הנגבי בהיותו שר משפטים נפתח נגדו תיק חקירה. ההאשמות: מירמה, הפרת אמונים ושוחד בחירות. טענה מגוחכת נוכח שכיחותה של תופעת המינויים בשירות המדינה ומה גם שהיא אינה נחשבת תופעה פלילית. גם לדברי השופט יואל צור: 'החלטתו של היועמ"ש הקודם לפתוח בחקירה פלילית ולאחר מכן להגיש כתב אישום איננה שוויונית, ויש בה משום 'יצירת עבירה פלילית'. השופטים שחם ורומנוב דוקא קיבלו העקרונית את טענת הפרקליטות, כי מינויים פוליטיים הינה עבירת מירמה והפרת אמונים. עבירת הפרת האמונים לא יוחסה מעולם בהקשר למינויים פוליטיים. כמה מוסר כפול וצביעות יש בכך נוכח העובדה שפרקליטים ושופטים נבחרים על ידי עצמם על בסיס התאמתם הפוליטית. צחי הנגבי הורשע בעבירה אחת – עדות שקר וגם בכך מוסר כפול היות ואלו התובעים והמרשיעים עוסקים בכך בעצמם. הוא לא הסכים להתפטר מתפקידו כשר משפטים ותיק החקירה נגדו במשך כל זמן כהונתו נשאר פתוח. כך נעשה השר כנוע ונענה לרצון בית המשפט. תיק החקירה נסגר עם סיומו את תפקידו.
*ראובן ריבלין היה מועמד להיות שר המשפטים אלא שדעתו עד אז היתה שבית המשפט העליון נוטל סמכויות יתר ובניגוד לעמדת הכנסת. מייד נפתח נגדו תיק חקירה. ריבלין, נחשד כי בשל קשריו עם הקבלן דודי אפל – כיון שאפל מימן עבורו אירוע פוליטי וארוחה במסעדה בעלות של 800 שקל. חשד נוסף שסייע להסדרת ויזות לארצות-הברית לילדיו של אפל. כמו כן בסיוע לגיוס תרומות לארגון 'שמע', פעל לקידום החוק לשחרור מוקדם של אסירים. מעתה לצורך הענין מעשים אלו נעשו פליליים. הוא גם נחשד מסירת מידע לדוד אפל מתוך ישיבת של הוועדה לבחירת שופטים, גם בשיבוש הליכי חקירה נגד יצחק מרדכי. ריבלין נחקר במשטרה במשך אחת עשרה שעות רצופות. נפתחו נגדו שבעה תיקים רק משויתר על משרתו זו באפריל 2004 היועץ מזוז סגר ששה תיקים מחוסר אשמה ותיק אחד מחוסר ראיות.
שיטת הטרור המשפטי3
*אביגדור ליברמן היה מועמד להיות השר לבטחון פנים, אלא שגם הוא לדעת המשטרה והפרקליטות דעתן ובעל עמדות עצמאיות מדי, כך התגלה מידע ש"חייב" חקירה. התיק נסב על חשד שהחל משנת 2001 בעת שליברמן כיהן כחבר כנסת ושר, אנשי עסקים העבירו מיליוני דולרים לחברות בשליטתו. סעיפי האישום: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון והטרדת עד. התיק נסגר משזה ויתר על תפקידו ונפתח מחדש שמונה שנים מאוחר יותר בדיוק לפני חתימת הסכם קואליציוני. התיק העיקרי נסגר מחוסר תשתית. במקומו נפתח תיק "קטן" על מירמה והפרת אמונים במינוי יועץ במטה החוץ שהפך שגריר כתגמול על שהדליף לליברמן פרטים אודות החקירה הסמויה נגדו בפרשת חברות הקש.
*דרור חוטר ישי יושב ראש לשכת עורכי הדין: הוא מתח ביקורת נוקבת על רודנות ועריצות בג"ץ. הוא התנגד לאקטיביזם השיפוטי של אהרון ברק וביקר חריפות את השופטים כולל שכרם והכנסותיו של אהרון ברק מספריו. בתמורה זכה לפי רצון אהרון ברק לכתבי אישום כביכול בעבירות מס חסרות כל בסיס. העונשים המצטברים על העבירות בהן הואשם היו שבעים שנה. סופו של דבר זוכה מאלו.
לא רק בענייני עמדות כוח אלא גם למען עמדה אידאולוגית פוליטית מכופפים פקידי המדינה את הממשלה המפחדת לקדם את מדיניותה. הממשלה מקבלת החלטות ואילו הפקידים המשפטנים מודיעים על "קשיים משפטיים" ו"עמדה משפטית" שונה. העם שברובו אינו משפטן אינו יכול להתמודד מול פרקליטים שמגייסים את מקצועם על כל התחבולות המנומקות וכך הופכים את עיסוקם המקצועי קרדום מדיני לחפור בו. אלו השייכים לצד "הנכון" של המפה הפוליטית מקבלים גיבוי מצד "רשויות החוק" במיוחד מטעם פרקליטות המדינה. אלו שאינם בצד הנכון או פועלים בניגוד לעמדה המדינית השלטת בפרקליטות זוכים לנחת זרועה. הפרקליטות מגישה אישומי סרק לא רק נגד מדינאים. מדי שנה הפרקליטות מעמיסה על המשטרה אלפי תיקים פוליטיים כשזו מחוייבת לחקור עד הסוף, גם כשמתגלה כבר בהתחלה שאין כל חשד לפלילים וכך לעצור ולהגיש כתבי אישום בלתי מוצדקים בעליל. אלפי צעירים נורמטיביים נעצרים ונגד מאות מהם נכתבים כתבי אישום והם מובלים אל בתי המשפט. הפרקליטות גם מגבה את המשטרה בכל מעשי אלימות קיצונית ואף ללא כל מעשה לא חוקי מצד אלו ששדעתם המדינית שונה.
לעומת כל אלו, אלפי תיקים פליליים רגילים נגנזים כדי להפחית מעומס התביעה בגיבוי היועץ המשפטי לממשלה. כך מבזבזת המשטרה משאבים על מה שהפרקליטות מורה לה על חשבון מלחמה בעברינות ובפשיעה. האנרכיה הקיימת מקילה על המשפטנים לשלוט. זו הדרך להשגת השררה לפסוק בעניינים פוליטיים. הפרקליטות ביחד עם בית המשפט העליון שולטים על עם ישראל, הכנסת והממשלה. הבעיה הינה כוחם הרב של הפרקליטים המגובים על ידי אירגונים בינלאומיים הממומנים על ידי בנקים בינלאומיים. אלו תומכים ב'קרן לישראל חדשה' שחבריה עובדים בפרקליטות, הכל למען חיסולה של מדינת ישראל. פרקליטות המדינה מלאה בסוכני 'הקרן לישראל חדשה' אלו מאימים בשם החוק והמשפט הבינלאומי שאם לא יעשה כדרישותיהם יבולע לישראל בשל "החוק הבינלאומי" ו"המשפט הבינלאומי" מומחים ידועי שם למשפט בינלאומי סתרו טענותיהם מפורשות בהיותן שקרים ניבזיים. הממשלה הנבחרת כדי לשלוט פוחדת לבצע את תפקידה ואילו הפקידים שתפקידם לבצע את החלטות הממשלה הנבחרת מפחידים אותה ומחליט במקומה. כך תפסו הנוכלים השקרנים הגדולים ביותר את השלטון. פרקליטת המדינה, הינה זרוע ממשלתית שאמורה לבצע את מדיניות הממשלה אך זו פועלת ללא לאות כדי לחבל בהשגת מטרותיה בתירוצים משפטניים שונים ומשונים.
בגלל חוסר אמון הממשלה בעמדות המשפטיות של אלו האמורים לבצע את מדיניותה מונתה ועדה אדמונד לוי אשר המלצותיה המבוססות משפטית מבטלות את אמינות תרוצי הפרקליטות. הפקידים הממשלתיים ממשיכים לחבל בהחלטות הממשלה. דוגמא: החלטת הממשלה לבטל צוים כ"צו שימוש מפריע" שהוא עצמו מפריע לחיים התקינים של תושבי יו"ש, אלא שהפרקליטות בשלה. השרים מצדם חוששים מהפקידים הממשלתיים. התנהלותן הבלתי אחראית של המשטרה ושאר רשויות החוק פוגעת לא רק באזרחי ישראל, אלא גם באינטרסים הלאומיים של המדינה.