אריתריאה חתמה על הסכם שלום נוסף, בישראל עדיין "ממשיכים לעקוב"

לאחר הסכם הפיוס עם אתיופיה, אריתריאה הודיעה גם על סיום הסכסוך מול ג'יבוטי. במשרדי הממשלה שלנו מתעקשים להמשיך בסחבת בכל הנוגע למסתננים

"צעד חשוב לשלום באפריקה". מנהיגי אתיופיה, אריתריאה וסומליה חותמים על הסכם שיתוף הפעולה

עוד הסכם שלום היסטורי הולך ונרקם במזרח אפריקה. לאחר שאריתריאה ואתיופיה הסכימו לסיים את הסכסוך ארוך השנים ביניהן עם חתימה על הסכם הבנות שהתגבש לאחרונה להסכם שלום, הודיעו בשבוע שעבר ג'יבוטי וארתיריאה על הסכם פיוס נוסף בין השכנות בקרן אפריקה.

ההודעה על ההסכם נערכה במהלך פסגה אזורית באסמרה בירת אריתריאה, בהשתתפות הנשיא איסאייס אפרווקי לצד מנהיגי אתיופיה וסומליה. במסגרת ההסכם הצהירו אריתריאה וג'יבוטי על נורמליזציה של היחסים ביניהן, לאחר עשור של סכסוך גבולות ומתיחות צבאית.

הסכסוך בין המדינות החל בקיץ 2008, אז פרצו קרבות על השליטה בחצי האי דומיירה, כאשר ג'יבוטי האשימה את שכנתה בשליחת כוחות צבא וכיבוש בלתי חוקי של אזור החיץ ביניהן השוכן על שפת הים האדום. בפסגה שנערכה באסמרה הסכימו כאמור מנהיגי האזור לפתוח בדיאלוג הדדי שמטרתו להביא לסיום הסכסוך בדרכי שלום והמשך הפיתוח הכלכלי של קרן אפריקה.

"לא נשקפת להם סכנה"

יונתן יעקובוביץ', מנהל הפעילות במרכז למדיניות הגירה ישראלית, אמר ל'מידה' שהסכם השלום החדש הפתיע רבים שסברו כי ג'יבוטי תעשה כל אשר ביכולתה כדי לחבל בפיוס ההיסטורי בין אריתריאה לאתיופיה מתוך חשש לאבד את המונופול שלה כמוצא הימי הבלעדי של אתיופיה, שמשתמשת בנמל ג'יבוטי לצרכי ייבוא וייצוא. "היו ששיערו גם כי לאחר הפיוס עם אתיופיה, אריתריאה תנצל את הסכסוך עם ג'יבוטי על מנת להצדיק את המשך מדיניות הגיוס הכפוי לשירות הלאומי".

לדבריו, מהלך הפיוס המהיר והדרמטי סתר את התחזיות הללו ושמט גם את התירוץ הזה להמשך המדיניות האריתראית. לכך יש להוסיף את פתיחת מעבר הגבול היבשתי בין אריתריאה ואתיופיה ואת הדיווחים על מעבר חופשי של רכבים ובני אדם שיוצאים לעשות קניות באתיופיה וחוזרים לאריתריאה ללא ביקורת דרכונים. "יש לזכור כי לפי הנרטיב שסיפרו לנו הארגונים שמסייעים למסתננים, עד עתה כל מעבר גבול שכזה היה כרוך בסכנת חיים שכלל "ירי על מנת להרוג" מצד שומרי הגבול", הוא אומר.

כל הצעדים הללו מבשרים על שינויים מרחיקי לכת שעשויים לאפשר חזרה משמעותית של המסתננים מישראל, אך לדברי יעקבוביץ' נכון לעכשיו אין שינוי רשמי במדיניות ואריתריאה מוכנה לקבל רק חוזרים מרצון. "לכן יש לאכוף את חוק הפיקדון ולהביא לכך שמרבית המסתננים מאריתריאה, שאינם פליטים, ישובו לארצם. עד היום חזרו למעלה מ-3,300 אריתראים ישירות לארצם ולאור האירועים האחרונים ברור כעת יותר מתמיד כי לרובם לא נשקפת כל סכנה במולדתם".

שיתוף פעולה אזורי

הסכם השלום התאפשר בין השאר בזכות תיווך של משלחות בכירים מאתיופיה וסומליה, שהגיעו גם לביקור בג'יבוטי ונועדו שם עם הנשיא איסמעיל עומאר גואלה. שר התקשורת של אריתריאה צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי גואלה אמר לנוכחים בפגישה ש"ג'יבוטי מוכנה לפיוס ולכינון קשרים רשמיים עם אריתריאה", בעוד הנשיא האריתריאי אפוורקי מסר כי "הגיעה עונת השלום לאפריקה. עכשיו זה הזמן לפצות על שני עשורים הזדמנויות אבודות ולהתקדם קדימה".

קדמו לכך מאמצים בינלאומיים מצד סומליה ואתיופיה, שהשליח מטעמה לאו"ם דיווח כבר בחודש יולי על "התקדמות משמעותית לשלום" בשיחות שניהל עם שר החוץ של ג'יבוטי מחמוד עלי יוסוף. השר עצמו אמר לאחר חתימת ההסכם כי שתי המדינות הראו "מחויבות אמיתית לשלום שתוביל לפתרון כל הנושאים האחרים". הנשיא הסומלי מוחמד עבדאללהי הגיע אף הוא לג'יבוטי בחודש שעבר כדי לדון בחידוש היחסים עם אריתריאה.

מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש בירך על ההסכם שהושג בין ארבע המדינות ואמר כי הוא "ישיב את השלום והיציבות לאזור ומהווה דוגמה חיובית לעולם כולו". אריתריאה כבר פנתה לאו"ם בבקשה להסיר את הסנקציות שהוטלו עליה בשנת 2009 בשל סכסוכי הגבולות, ופרשנים מעריכים שההתפחויות האחרונות עשויות לסמל עידן חדש של שגשוג לקרן אפריקה.

צעד חשוב לשלום

בנוסף להסכם הפיוס בין אריתריאה לג'יבוטי, באותה פסגה באסמרה הודיעו מנהיגי אריתריאה, אתיופיה וסומליה גם על הסכם משולש לשיתוף פעולה בחיזוק קשרי הכלכלה והתרבות ביניהן. נציבות האיחוד האירופאי לפיתוח בינלאומי שיבחה את ההסכם ש"מייצג צעד חשוב לשלום ופיתוח בקרן אפריקה. אנחנו מוכנים לסייע לכל שיתוף פעולה כזה".

התחממות היחסים הדרמטית בין השכנות בקרן אפריקה החלה כאמור לפני כחודשיים, אז הכריזו ארתריאה ואתיופיה על סיום מצב הלוחמה ביניהן. בשבוע שעבר נרשמה היסטוריה נוספת עם פתיחת השגרירות האתיופית באסמרה, וחידוש הטיסות והסחר הימי בין המדינות. היום (ראשון) צפוי להערך טקס חתימה רשמי על הסכם השלום בעיר ג'דה בסעודיה, בנוכחות מזכיר האו"ם ונציגים מארגון האיחוד האפריקאי. דובר מטעם האו"ם מסר כי ההסכם "יעזור לחזק עוד יותר את היחסים החיוביים בין המדינות".

פתיחת שגרירות אתיופיה באריתריאה:

በኤርትራ የኢትዮጵያ ኤምባሲ በይፋ ተከፍቶል ።

Posted by Workneh Gebeyehu on Thursday, 6 September 2018

אתיופיה ואריתריאה ניהלו מלחמה בין השנים 1998 ל-2000 בעקבות סכסוך גבולות, בה נהרגו כשמונים אלף בני אדם. בשנת 2000 נחתם הסכם שלום, אך הוא מעולם לא כובד במלואו בשל מחלוקות בין שני הצדדים, והמתיחות בגבול נמשכה כל העת.

לאחר ההצהרה על סיום הסכסוך ביניהן לפני כחודשיים, מועצת הביטחון של האו”ם פרסמה הודעה בה נאמר כי הצהרת השלום “מייצגת התפתחות משמעותית בעלת השלכות חיוביות מרחיקות לכת על אזור קרן אפריקה ומעבר לו”. המועצה שיבחה את ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד והנשיא האריתריאי אפרווקי, והדגישה את מחויבותם לחדש את הקשרים הדיפולמטיים ולפתוח פרק חדש של שיתוף פעולה. בהודעה של ממשלת אתיופיה נאמר כי הוא מקבלת בצורה מלאה את ההסכם עם אריתריאה.

בודקים ועוקבים

מפת קרן אפריקה

מעבר לההתפתחויות החיובית ביחסים בין אריתריאה לשכנותיה, נדמה כי לאחרונה ישנו גם שינוי במדיניות הפנים של המדינה האפריקאית.

כפי שדיווחנו ב'מידה', שר החוץ האריתריאי עוסמן סאלח מוחמד אמר לפני כשבועיים בראיון לרשת התקשורת הגרמנית ‘דויטשה ולה’ כי "אריתריאים יכולים לחזור מרצון בכל עת”. הכתב הגרמני התעקש ותהה האם המהגרים יתקבלו בברכה במולדתם, ועל כך השיב השר בחיוב: “יש מדיניות ממשלתית מקיפה בנושא ומי שרוצה לחזור מרצונו יכול להגיע ללא קושי. אין שום בעיה”.

השר מוחמד התייחס גם להסכם השלום שנחתם לאחרונה בין ארצו לשכנה אתיופיה כשתיאר את השינוי העמוק שהאזור כולו עובר: “היו לנו שיחות טובות מאוד עם אתיופיה וגם עם ממשלות סומליה ודרום סודן. האזור כולו הולך לכיוון של שלום, ואני מאמין שכך זה ימשך”.

אך למרות ההצהרה מצד שר החוץ ולמרות גל השלום ששוטף את מזרח אפריקה, הוצאת המסתננים האריתריאים מישראל עדיין לא נראית באופק. כפי שדיווחנו בהרחבה, לפני כחודשיים נערך דיון בוועדת הפנים של הכנסת במטרה לבחון את מדיניות הוצאת המסתננים בחזרה לאריתריאה לאור שינוי המצב במדינה. באותו דיון, נציגי משרדי החוץ, הפנים והמשפטים טענו כולם שאכן מדובר בסימנים חיוביים אך יש "להמתין ולעקוב אחר ההתפתחויות".

לפני כשלושה שבועות, בעקבות הודעתו של שר החוץ האריתריאי, פנינו שוב לאותם גורמים בשאלה האם ישנה התקדמות בבחינת המצב. ממשרד המשפטים נמסר לנו אז כי "כפי שנמסר בדיון בוועדת הפנים, משרדי הממשלה הנוגעים בדבר – כולל משרד המשפטים – עוקבים אחר ההתפתחויות האחרונות באריתריאה ובוחנים האם בשלו התנאים והנסיבות אשר יאפשרו את חזרתם של נתיני אריתריאה למדינתם באופן שעולה בקנה אחד עם הוראות הדין".

במשרד החוץ טענו כי "אנו מודעים לאמירה האריתריאית הנוגעת לאנשים החפצים לחזור באופן וולונטרי, אך נכון להיום למיטב ידיעתנו אין אף מדינה מערבית המרחיקה נתינים אריתריאים לאריתריאה שלא מרצון. מדינות רבות, ביניהן ישראל, עוקבות אחר ההתפתחויות בקרן אפריקה ובוחנות את משמעותן". מרשות האוכלוסין נמסר אז כי היא "פועלת על פי הנחיות הממשלה וכאשר התקבלו הנחיות נפעל בהתאם".

השבוע פנינו שוב לגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה בניסיון לבדוק האם חלה התקדמות בתהליך המעקב והבחינה הארוך. ממשרד המשפטים נמסר לנו כי "תשובתנו הקודמת בעינה עומדת", ואילו ממשרד החוץ נמסר כי "מבחינת משרד החוץ אנו ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות". ברשות האוכלוסין אמרו: "כרגע לא קיבלנו הנחיות חדשות".

בשווייץ כבר הבינו את הבלוף

בהקשר הזה יש לציין כי שרת המשפטים איילת שקד התבטאה בנושא מספר פעמים בשבועות האחרונים ואמרה כי כאשר תבוטל חובת הגיוס באריתריאה, היא תפעל להחזרת המסתננים לשם. בקרב הפקידים במשרדה שאמונים על הנושא, כך נראה, הדעות על כך עדיין חלוקות.

לכך יש להוסיף את פסיקת בית הדין לעררים מן החודש שעבר, בה נקבע באופן תקדימי כי ניתן להחזיר מסתננים אריתראים למולדתם. בין השאר ציין הדיין מנחם פשיטצקי שורה של אירועים המצביעים על “שינוי נסיבות פוליטי ואזורי” בגינו ניתן להחזיר אריתראים למולדתם: הסכם השלום בין אתיופיה לאריתריאה, הגבלת השירות הצבאי באריתריאה ל-18 חודשים ופסיקת בית המשפט הפדרלי בשווייץ הקובעת כי אין מניעה להרחיק מסתננים לאריתראה.

פשטיצקי התייחס בדבריו להחלטות בית המשפט בשווייץ מהחודשים האחרונים, בנוגע למהגרים אריתראים שבקשתם למקלט סורבה והחזרתם אושרה על ידי השופטים. על פי המדיניות השווייצרית, הרחקת שוהים שבקשת המקלט שלהם נדחתה היא אפשרית גם אם הם ייקראו לשירות צבאי.

עוד נכתב כי התנאים בשירות הצבאי הם אמנם בעייתיים, אך לא ברמה ההופכת את הגירוש לבלתי חוקי. בנוגע לאנשים שהשלימו כבר את שירותם הצבאי או מזדהים כתומכי משטר מובהקים, קובעים בשווייץ כי הם אינם נמצאים בסכנה עם שובם למולדת.

עד מתי נמתין?

הדיון בנושא בכנסת התקיים כאמור לפני חמישים וארבעה ימים. מאז הספיקה אריתריאה לחתום על הסכם שלום נוסף עם ג'יבוטי, להרחיב באופן משמעותי את שיתוף הפעולה עם שכנותיה אתיופיה וסומליה ולהצהיר שתקבל בחזרה את המהגרים שעזבו אותה.

המשמעות מבחינת ישראל ובעיית המסתננים עימה היא מתמודדת בשנים האחרונות היא שלמעשה הטענה לפיה לא ניתן להחזיר את המסתננים לארתריאיה משום שנשקפת שם סכנה לחייהם לא קיימת יותר. אריתריאה כיום היא מדינה שחיה בשלום עם שכנותיה ומביטה קדימה באופטימיות לעבר העתיד.

אין שום סיבה שעשרות אלפי אזרחי אריתריאה שעזבו אותה כדי להשיג לעצמם חיים טובים יותר במערב לא יוכלו לשוב לשם כעת, ולחיות את חייהם בבטחה ובשלווה במולדתם. אם תוך כדי כך נוכל סוף סוף לגאול את תושבי דרום תל-אביב וערים אחרות בישראל הסובלים מתופעת המסתננים במשך שנים ארוכות – מה טוב.

העולם כולו משבח את הפיוס בין היריבות לשעבר שאמור להביא עידן חדש של שגשוג ורווחה לקרן אפריקה; חלק מן המדינות כבר קבעו כי ניתן להחזיר מהגרים לאריתריאה באופן חוקי לאור שינוי הנסיבות הדרמטי באזור; ואצלנו? אצלנו "עדיין ממתינים להתפתחויות". רק הערב דווח בחדשות כאן על ירידה של 40% במספר המסתננים שיצאו בחזרה לארצותיהם, ובתגובה הודיע ראש הממשלה על הקמת צוות שרים לטיפול בעניין. זהו צוות השרים השלישי שמוקם בשנים האחרונות וכולם כשלו עד כה במשימה. נמשיך לעקוב.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 תגובות למאמר

  1. כנראה הקרן להשמדה ויועצי המשפט מטעם בג"צ בכל חור מעורבים ולא יאפשרו בשום פנים סילוק הפושעים הפולשים האפריקנים הגיב:

    ישראל נשלטת ע"י פקידות זדונית בכל משרדי הממשלה ובכל נושא.

    הפקידות הזו עושה כל מה שמזיק למדינה ומונעת בכוח ובאמצעות פסיקות כל מה שטוב למדינה וכל מה שטוב לעם היהודי.

    פושעים וזדים ומשנאים עליך ישראל!!!

    1. האתיופים עובדים במקום ערבים. וזה מצוין. מכל ההבטים. עם כל הבעיות. הערבים בעיה גדולה פי כמה.לא למהר לשלוח – ודאי לא את כולם. לפחות הם לא קוראים לארצנו פלשטין, ואין להם יומרות להשתלט על המדינה. גם מההיבט של נישואי תערובת הם פחות מסוכנים. הם לא רוצחים יהודים כשיטה. הם יהיו נאמנים לארצנו יותר מהערבים.

    2. אכן יש בעיה עם המערכת המשפטית. שבוייה בידי הקרן לישראל החדשה

  2. בבחירות הבאות על הליכוד ונתניהו להודיע שסילוק המסתננים בראש סדר העדיפויות של המדינה ושלהם הגיב:

    זה לא פגיעה בדרום תל אביב או בצפון פתח תקווה. נוכחותם בכל מקום בישראל היא מסוכנת ובלתי נסבלת.

    יש להם מדינות ולשם שיחזרו ושם שיעשו מה שהם רוצים וישנו מה שלא מוצא חן בעיניהם.

    מפליא אותי כשכותבים כאילו הם פוגעים בדרום תל אביב.

    הם פוגעים בכל מדינת ישראל. בכל מדינת היהודים. בעתידנו כאן, בעתיד ילדינו כאן.

    הם סכנה חמורה למדינה.

    דמיינו שיעלו לשלטון שלוחי הקרן להשמדה והשמאל כיאיר לפיד וגבאי.

    דמיינו שהם מעניקים לפושעים האלה אזרחות.

    דמיינו את ההפגנות של הפושעים האלה כשידרשו איחוד שבטים בישראל.

    עכשיו תשכחו מלומר אפילו עוד פעם אחת שהם פגיעה בדרום תל אביב.

    לא.

    הם פגיעה אנושה במדינת ישראל ובעם היהודי שזו מדינתו היחידה והקטנטנה.

    אז יאללה.

    לא להכניס לממשלה הבאה אף מפלגה שלא חותמת על פיסקת התגברות כוללת ופעולת חקיקה נגד בג"צ שאינו בית משפט אלא גניבת שלטון חצופה ומסוכנת כדברי פרופ מאוטנר:

    השמאל שאיבד כוחו בכנסת העתיק פעילותו הפוליטית לבג"צ ומערכת המשפט.

    לסלק אותם וזהו!!!

    נמאס לנו מהסחבת שנגרמת בגלל המנוול הצבוע כחלון שמסרב לחוקק את פיסקת ההתגברות ולהעיף את הפושעים האפריקנים האלה מהארץ. בגללו הם מתרבים בקצב רצחני ועולים לנו מיליארדים שהוא משלם בשקט בלי לפצות פה ומאתרג עצמו באמצעות ליקוק לישבני השמאל ובג"צ.

    ומדוע לא מעלים על מטוסים כבר עכשיו את כל הנשים והילדים? הרי אותם לא מגייסים לצבא. ומדוע לא שומעים את איילת שקד לאחרונה בנושא?

    1. עוד לא הבנת שהיא חיילת של השמאל בתחפושת ימין? עוד לא שמת לב כמה השמאל מתגייס לאחרונה לתקוף אותה כדי לעזור לה להמשיך להתחזות כ"ימנית"? מהנדסי התודעה מנסים להשחיל עוד שמאלנית להנהגת מדינת היהודים. איילת המברברת שקד היא מגינת החונטה המשפטית שרומסת את מדינת היהודים, והתקשורת עוזרת לה להסתיר את זה. כבר יותר מ–3 שנים במשרד המשפטים והתוצאות במשמרת שלה: בג”צ חזק יותר מתמיד, החלטות השופטים מסנדלות את מדיניות הממשלה, את כל המינויים של השמאלנים במשרד היא השאירה כגון דינה זילבר ושות’. אתם חכמים לבוא בתלונות כל הזמן נגד נתניהו שמחרף נפשו להגן על הדמוקרטיה מול התקשורת ותראה מה מעוללים לו, תיקי חקירה בלי סוף. וראה איזה פלא התקשורת מלטפת את שקד ומפרסמת רק תמונות מעובדות שלה בתור שלגיה תמה וחסודה. מדוע? הרי היא אמורה להיות יותר ניצית מנתניהו! כי שקד עובדת בשביל החונטה של בג"צ, והיא חיילת נאמנה של השמאל. לא עושה דבר לקידום המחנה הדתי-לאומי ואחרי כל צעד שהיא עושה לחיזוק השמאל, אנשי השמאל תוקפים אותה כאילו היא יותר מדי "ימנית” – הכל כדי לעזור לה להמשיך למכור הדימוי ה"ימני" הכוזב.

    2. כתוב בטקסט במפורש: "לגאול את תושבי דרום תל-אביב וערים אחרות בישראל הסובלים מתופעת המסתננים במשך שנים ארוכות", כולל הפנייה למאמר ארוך שמתאר את בעיית המסתננים בכל רחבי הארץ.

    3. למשתמש האנונימי: אין לפרוט את הבעיה למילים: ערים סובלות. לא מדובר על בעיה של ערים כאלה או אחרות. מדובר על בעיה לאומית חמורה הגיב:

      די לכתוב שדרום תל אביב וערים אחרות סובלות מהמסתננים הפושעים. כל המדינה סובלת מהמסתננים. מקומם לא פה. יש להם ארצות רחבות ידיים ולשם להעיף אותם כבר!

    4. לאיילת שקד?. אתה חולה במחלת נפש סופנית. מכרת את עצמך ואת משפחתך ממכרת עבדים לקרן הארורה להשמדת ישראל.

  3. יש פה ראש ממשלה שבלשון המעטה לא עושה כלום לסילוק מסתננים. ליתר דיוק מחבל בסילוקם. שר הפנים שלו, נוכל מגלגל העיניים עוזר לו בעניין בכל יכולתו.

    1. יש לנו כאן שליח ארור של הקרן הארורה להשמדת ישראל

    2. רק אתמול ירום הודו הודיע על קליטה של עוד 1000 קרובי משפחה של פלשמורה. הועד למען העלאת קרובי הפלשמורה הודיע בתגובה שזאת יריקה בפרצוף הפלשמורה שאנחנו לא מעלים יותר מ1000 קרובי משפחה של פלשמורה ושישראל מדינה גזענית.
      ובקשר למסתננים מאירתריאה אני חושש שכבר הם הגיעו למסה קריטית כזאת שאי-אפשר לגרש אותם. אנחנו הבנים הנכדים והנינים שלנו נצטרך ללמוד לחיות איתם.