דיווח: האו"ם יסיר את הסנקציות על אריתריאה

לאחר הסכמי השלום שחתמה עם שכנותיה, מועצת הביטחון תצביע בשבוע הבא על ביטול הסנקציות שהוטלו על המדינה לפני כעשור. דיווחים על מגעים להסדרה גם בין סודן לאריתריאה

נשיאי אריתריאה ואתיופיה בחתימת הסכם השלום | Yemane Gebremeskel

מועצת הביטחון של האו"ם מתכוונת לבטל את הסנקציות שהוטלו על אריתריאה לאחר שארצות הברית הסירה את התנגדותה למהלך, כך דיווחה סוכנות הידיעות AFP ביום שישי האחרון. על פי הדיווח, נציג בריטניה במועצה יזם טיוטת הצעה הקוראת להסיר את האיסור על מכירת נשק לאריתריאה, וכמו כן לבטל איסורי נסיעה והחרמת רכוש של בכירים במדינה. המועצה תצביע על ההצעה ביום רביעי בשבוע הבא, ומקורות דיפלומטיים העריכו כי היא צפויה לעבור לאחר שינוי העמדה האמריקנית בעניין.

כפי שדיווחנו ב'מידה', אריתריאה חתמה בחודש יוני האחרון הסכם שלום עם אתיופיה לאחר סכסוך ארוך שנים. מספר שבועות לאחר מכן חתמה אריתריאה על חוזה שלום נוסף עם ג’יבוטי ועל הסכם שיתוף פעולה עם סומליה. מזכ”ל האו”ם אנטוניו גוטרש בירך אז על ההסכמים שהושגו בין ארבע המדינות ואמר כי הם “ישיבו את השלום והיציבות לאזור ומהווים דוגמה חיובית לעולם כולו".

למרות הסכמי השלום החדשים שנחתמו בין השכנות באפריקה והתקווה לשיפור המצב הביטחוני והכלכלי באיזור כולו, עד לאחרונה נותרה ארצות הברית, ביחד עם בריטניה וצרפת, בעמדה לפיה יש להמתין להתקדמות במצב זכויות האדם במדינה לפני הסרת ההגבלות. עמדה זו השתנתה בשבועות האחרונים, והדיווח בסוכנות הידיעות מייחס את השינוי ליועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון, שבעבר שימש גם כשגריר ארצות הברית באו"ם ועסק בסכסוך בין אריתריאה לאתיופיה.

פריצת דרך משמעותית

מועצת הביטחון הטילה את הסנקציות על אריתריאה בשנת 2009, בעקבות החשדות כי היא מסייעת לארגון הטרור 'אל-שבאב' שפעל בשטחי סומליה, קשרים אותם בכירים בממשל באסמרה הכחישו לאורך שנים. כעת כאמור סבורים במועצת הביטחון כי אין ראיות לכך שאריתריאה מעורבת בפעילות בסומליה.

ציר זמן של ההתפתחויות באריתריאה

יונתן יעקובוביץ', מנהל הפעילות במרכז למדיניות הגירה ישראלית אמר ל'מידה' כי מאז חתימת הסכם השלום עם אתיופיה, רבים טענו כי אריתריאה תנסה לייצר סכסוכים אזוריים עם מדינות שכנות אחרות על מנת להצדיק את מדיניות הגיוס לשירות הלאומי במדינה. "בפועל, אריתריאה הרחיקה לכת ואף הסדירה את יחסיה עם סומליה וג'יבוטי ולפי מספר פרסומים אף צפויה לעשות זאת בקרוב עם סודן. בכך אריתריאה שהייתה מסוכסכת עם מרבית שכניה מצליחה לשנות את פניה של קרן אפריקה תוך זמן קצר".

יעקובביץ' מוסיף כי כבר שבועות ארוכים שהגבול בין אריתריאה ואתיופיה פתוח לחלוטין ורבים יוצאים מאריתריאה לקניות בערי גבול וחוזרים לארצם, ללא חשש וללא הגבלה. "העובדה הזו שומטת את הקרקע מתחת לטענה כי כל מי שעזב את המדינה צפוי לסכנה אם יחזור לארצו. נראה גם כי הסרת ההתנגדות האמריקאית לביטול הסנקציות יכולה לבשר על התפתחות משמעותית נוספת, שכן האמריקאים היו מעורבים בתיווך הסכם השלום עם אתיופיה", הוא מסביר.

לדבריו, במרכז למדיניות הגירה טוענים כבר שנים כי מרבית המסתננים יכולים לחזור לארצם אם ישלמו מס של 2% על הכנסתם בשגרירות אריתריאה. "אלפים כבר עשו זאת, במנותק מהסכם השלום שרק הביא לפתיחות הולכת וגוברת באריתריאה. אני מקווה שאנו עומדים בפני פריצת דרך משמעותית יותר, אבל במקום להמתין להתפתחויות אנחנו צריכים לפעול על מנת שהמסתננים יחזרו לארצם כבר עכשיו. על מנת להשיג זאת יש לאכוף את "חוק הפיקדון" אותו יזמנו, המחייב מעסיקי מסתננים להפקיד אחוז משכרם של המסתננים בחשבון בנק עד ליציאתם מישראל וכן לקדם פסקת התגברות שתאפשר למדינה להביא לסיום תופעת המסתננים".

התחממות ביחסים עם סודן

כפי שדיווחנו ב'מידה', אריתריאה נבחרה לפני כחודש כחברה במועצת זכויות האדם של האו”ם. יחד איתה נבחרו לכהן במועצה עוד ארבע מדינות אפריקאיות: בורקינה פאסו, קמרון, סומליה וטוגו. בנוסף אליהן הצטרפו למועצה עוד 13 חברות חדשות, והן יכהנו תקופה בת שלוש שנים.

האו”ם אמנם הביע בעבר דאגה ממצב זכויות האדם באריתריאה, אך נראה שבחודשים האחרונים המצב משתנה לטובה בעקבות הסכמי השלום שחתמה אריתריאה עם שכנותיה. כך למשל, שליחת האו”ם למדינה דיווחה בחודש שעבר כי “יש לחגוג” את הסכם השלום שנחתם עם אתיופיה לאחר סכסוך ארוך שנים, והביעה תקווה שהוא יוביל לרפורמות רחבות.

בנוסף לכך, דיווחים שונים באפריקה העלו אפשרות להתחממות ביחסים גם בין אריתריאה לסודן. על פי הדיווחים, שהוכחשו בינתיים בסודן, בכירים סודנים שימשו כמתווכים בין אריתריאה לג'יבוטי, ומדינות אחרות באזור מבקשות כעת לתווך בין אריתריאה לסודן. מוסא אחמד מוחמד, עוזרו של נשיא סודן הביע תקווה כי "היחסים בין אריתריאה וסודן ישובו למצבם בעבר לטובת האינטרסים של שתי המדינות".  הוא אף הוסיף כי הוא עצמו נסע לאריתריאה לאחרונה לחופשה עם משפחתו.

בתוך כך, שר החוץ של אריתריאה עוסמן סאלח מוחמד נשא נאום בוועידה הכללית של האו”ם שנערכה לפני כחודש ובו אמר כי הסכמי השלום שחתמה ארצו מסמנים את סגירת “הפרק האפל” בתולדותיה, וסוללים את הדרך לפיתוח אזורי. “זהו הישג היסטורי שיאפשר לכל המדינות לתעל את המשאבים הפוטנציאליים שלהן לאנרגיה חיובית. [ההסכמים] מחדירים תקווה ואופטימיות לשלום ורווחה לכל האזור”, אמר השר וקרא להסיר את הסנקציות שהוטלו על מדינתו.

כפי שדיווחנו ב’מידה’ , זהו אותו סאלח אשר אמר בראיון לתקשורת הגרמנית כי “אריתריאים יכולים לחזור מרצון בכל עת”. הכתב הגרמני התעקש ותהה האם המהגרים יתקבלו בברכה במולדתם, ועל כך השיב השר בחיוב: “יש מדיניות ממשלתית מקיפה בנושא ומי שרוצה לחזור מרצונו יכול להגיע ללא קושי. אין שום בעיה”.

לפני כחודש ערך ראש ממשלת איטליה ג’וזפה קונטה ביקור מיוחד באתיופיה ואריתריאה ונפגש עם נשיאי שתי המדינות. במהלך פגישתו עם הנשיא האריתראי אפוורקי שיבח קונטה את ההתפתחויות החיוביות בקרן אפריקה שיובילו לדבריו ל”עידן חדש של שגשוג”. שני המנהיגים הסכימו להרחיב את שיתוף הפעולה והקשרים בין איטליה לאריתריאה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. מעניין מה ימציאו כעת גדודי ארגוני ה"זכויות" כדי לטרפד את השבת המסתננים האריתראיים חזרה למולדתם.
    וגם, איזה תירוץ יצירתי ימציאו שופטי העליון בבג"ץ כדי לחזק את השמאל המיליטנטי

    1. הסר דאגה מלבך וסמוך על שופטינו החביבים. מי שיצר יש מאין את מושגי הסבירות והמידתיות, יחפור בעומק לבו, ושמא בעומק ישבנו, וימצא סיבות למכביר להשאיר כאן לנצח את המסתננים מאריתריאה, עד האחרון שבהם. ויתכן מאוד שהם גם יגדילו לעשות, ויאפשרו למסתננים איחוד משפחות, איחוד חמולות ואיחוד שבטים. ואולי אפילו איחוד מדינות ואיחוד יבשות בינינו לבין אפריקה – למה לא? הרי היו כבר לא מעט אנשים בשמאל הרדיקלי שהעלו חזיונות הזויים כאלה.

    2. המסתננים נשארים בישראל כי הממשלה רוצה שישארו. במקום פועלים ערבים מיהודה ושומרון שיכולים לבצע פיגועים יש עובדים זולים שגם מקפיצים את מחירי הדיור. האריתראים והסודנים עובדים אצל העיריות בגוש דן כעובדי קבלן ומוזילים להן עלויות, הם עובדים חרוצים בפאבים, במסעדות, בשטיפת חדרי מדרגות ובתי ספר ומתאים לקבוצות כוח המקושרות למרכזי המפלגות שהם ישארו. בג"צ הוא רק עלה התאנה, התירוץ שמאפשר לממשלה לא לעשות כלום (או יותר נכון לייבא כתיירות אלפי נשים אריתראיות כדי שיוכלו להקים משפחות בדרום תל אביב.)

  2. בא נראה אם ביבי-דרעי יסירו את ההגנה הקבוצתית וישיבו את האריתראים לאריתראה.
    לא מאמין לאף אחד

  3. המסתננים לא מחליפים את הפלסטינים.כי הפלסטינים עובדים בבניין.שם אין הרבה מסתננים.אז כך כל התזה נופלת.יתירה מכך.הממשלה נמנעת מלהביא עובדים זרים לעבוד בבניין כדי שהפלסטינים לא ידחקו מהעבודה.ויהיו מובטלים ויצטרפו לפיגועים.הממשלה כן נותנת אישורי עבודה לפלסטינים תחת פיקוח.אין שום צורך במסתננים ניתן לייבא עובדים זרים שיבואו וילכו וחא יהוו איום וחלק בפשיעה ואלימות.כיום יש סינים בבניין.פיליפינים והודים בסיעוד.תאילנדים בחקלאות.וכן ערביות ישראליות עובדות בחקלאות.יש רבבות אוקראינים וגרוזינים ומחבר העמים שהסתננו ועובדים בשיפוצים ובניה.העסקת הפלסטינים היא כחלק מהסכם אוסלו וכן להרגעת השטח.אבל אין צורך אמיתי בהם.