האביב המתעורר: שלושה אתגרים עיקריים לרמטכ"ל החדש

הרמטכ"ל החדש אביב כוכבי יכנס לתפקידו בקרוב, ובפניו יעמדו מספר רב של משימות. מעבר לתהליכים המתרחשים באופן שוטף בצבא מבחינה ביטחונית וארגונית, שלושה אתגרים משמעותיים ניצבים בפני צה"ל והעומד בראשו בשנים הקרובות.

האתגר הראשון במעלה הינו אתגר ההתמודדות עם צבאות האויב החדשים. צבאות אלה כמו חיזבאללה, חמאס, ג'יהאד אסלאמי ומליציות שיעיות או סוניות נוספות השוהות בקרבת הגבולות השונים של ישראל, מורכבים מאלפי לוחמים מיומנים וחולקים מספר מאפיינים דומים:

הם מונעים מאידאולוגיה דתית פנאטית ובעלי מוטיבציה רבה לפעול כנגד ישראל. הם מחומשים מאומנים, ומוכוונים על ידי איראן ומדינות אויב נוספות ולכן משמשים למעשה כשלוחות מדינתיות (פרוקסי), שמיועדות כדי להילחם בצה"ל. למרות שאותם ארגונים אינם משתווים לו מבחינה טכנולוגית וקונבנציונלית, הם התגברו על חסרונותיהם המובנים באמצעים כמו הקמת מערך צפוף של טילים נגד מטוסים, ספינות וטנקים, שנועדו לפגוע בכלי הנשק הצה"לים המובילים באוויר, ביבשה ובים.

מתקני הפיקוד, השליטה והלוגיסטיקה של ארגוני הטרור מוטמנים בעומק התווך התת-קרקעי והאורבני, וממוקמים בכוונה בקרבה לאוכלוסייה אזרחית. הארגונים פיתחו גם יכולות לוחמה פסיכולוגית מתקדמות, ומעל הכל מערך שיגור רקטות, טילים ופצמ"רים בקנה מידה גדול ובדיוק רב לעבר כל שטחה של מדינת ישראל.

הדעות בישראל לגבי השאלה האם מדובר באיום אסטרטגי על עצם קיומה של המדינה חלוקות, אך כל מחשבה על פעולת הצבאות החדשים הללו נגד ישראל צריכה להתחשב בעובדה שבכוחם לשתף פעולה ולפעול בו זמנית מכמה חזיתות, לחדור לעומק השטח ולפגוע פגיעות משמעותיות.

לצערנו זהו תסריט מציאותי לחלוטין, שכן ברור כי בכל מערכה עתידית צה"ל יצטרך להתמודד מול איום זה במלואו או מול חלק ממנו. מטרתו הראשונה של צה"ל בעימות מסוג כזה תהיה לעצור את ירי הטילים והרקטות לשטח מדינת ישראל, אך זוהי בעיה מהותית שלצבא כיום אין פתרון מספק לגביה. פתרון כזה אמנם יצריך מאמצים מערכתיים, ניכרים אך יסכל את האסטרטגיה המרכזית של האויב ויהפוך את יתר מערכיו הצבאיים לחסרי ערך.

האיום האיראני

האתגר השני עמו יצטרך צה"ל בראשות הרמטכ"ל כוכבי להתמודד הינו האיום האיראני להשיג נשק גרעיני, אם כדי להשתמש בו ישירות כנגד ישראל, או כדי לנהל נגדה מלחמת התשה תחת מטריית איום גרעינית. על הרמטכ"ל להכין את צה"ל וגורמים אזוריים ועולמיים נוספים לפעולה צבאית רחבה שמטרתה השמדת יכולות הגרעין האיראני, תוך בניית קואליציה אנטי-איראנית רחבה ככל האפשר.

בהקשר הצה"לי מדובר בהכנות אופרטיביות של יכולות תקיפה בעומק שטח האויב, בעיקר של חיל האוויר, וחימוש מונחה מדויק לטווח ארוך המיועד לפגוע בביצורים. לכך יש להוסיף גם נשק לא קונבנציונלי טקטי, וכוחות לפשיטה אסטרטגית אם כזו תידרש.

יחד עם זאת חשוב לציין שהשמדה מוחלטת של יכולות הגרעין האיראניות המפוזרות ברחבי איראן בעשרות אתרים, חלקם מוגנים היטב ובעומק הקרקע, תדרוש כאמור שיתופי פעולה עם גורמים נוספים. חלק גדול מהפשרת מהידוק היחסים בין מדינות סוניות כמו סעודיה ומצרים לישראל בשנים האחרונות קשור במאבק המשותף באיראן השיעית ובהשפעתה הגוברת.

זוהי אמנם מציאות לא אידיאלית העלולה להתהפך מן הקצה אל הקצה (כמו ההרעה האחרונה שחלה במערכת היחסים עם ירדן), אבל בהחלט יש מקום להמשיך ולנצל בריתות כאלה לטובת שיפור המצב האסטרטגי הישראלי.

פעולה מוצלחת נגד אתרי הגרעין האיראני לא רק תסכל למעשה את תכנית הגרעין, אלא גם תחליש את איראן ותעודד את אויביה המסורתיים לתקוף אותה. כמובן שהמציאות שתתפתח לאחר תקיפה שכזו עלולה בהחלט לגרור התקפה נגד ישראל מצד חלק או כל הגורמים שהוזכרו לעיל כמו חמאס וחיזבאללה.

אווירה עכורה

האתגר השלישי שניצב בפני כוכבי צה"ל איננו מבצעי, אך הוא משליך ישירות על מוכנות הצבא ליום פקודה ועל תפקודו בכל הרמות והזירות: שיפור וריענון האווירה הכללית בשורות צה"ל.

על פי הדו"ח השנתי האחרון של נציב קבילות החיילים, הלך הרוח בצבא ובמיוחד בקרב קצינים זוטרים מצוי בשפל. לכן תהליך בניין הכוח הצה"לי ושיפורו מוכרח לכלול פעולה משמעותית בתחום יחסי האנוש, ופתרון לתחושת המירמור הזו. פתרון זה צריך לכלול השקעה תקציבית משמעותית בנכסים אנושיים לטווח ארוך, כדי למנוע תהליך של בריחת מוחות וכישרונות לשוק האזרחי.

בהקשר זה יש לציין כי מול גורמי האויב הזריזים ויעילים מבחינה בירוקרטית , תהליכים ארגוניים בצה"ל הינם כבדים ומסורבלים. הפתרונות המומלצים על ידי מומחים צבאיים במערב הוא שימת דגש רחב על שיתוף פעולה של כל גורמי הביטחון ביחד עם גורמים אזרחיים מקצועיים, תוך יצירת רשתות לשילוב מידע, הקמת גופים לייעול הבירוקרטיה וזירוז תהליכים ארגוניים.

בעקבות אירועים מתוקשרים שהתרחשו בשנים האחרונות כמו פרשת אלאור אזריה, סרבנות על רקע פוליטי והתבטאויות שנויות במחלוקת של קצינים בכירים בצבא מימין ומשמאל, יצטרך הרמטכ"ל לחדש את תדמיתו הממלכתית והכלל-ישראלית של צה"ל.

שיקום האמון של הציבור הישראלי ביכולת הצבא להגן עליו הוא חלק חשוב מתחושת החוסן והמסוגלות המבצעית של החיילים והמפקדים. מטרות אלה הן אמנם מטרות תודעתיות-מנטליות וההצלחה בהשגתן תיקבע רק לאחר זמן, אך הדרך להשגתן דומה למדי למטרות מבצעיות או ארגוניות.

דרך זו איננה עוברת במחלקת התודעה שהוקמה לאחרונה בצה"ל וגם לא מצויה בחדרים ממוזגים בקרייה. היא לא קשורה לאולפני עריכת וידאו משוכללים, לכתבות תדמית או לראיונות של קצינים רהוטים ונאומים בכנסים. הדרך הזו עוברת במקום אחר – במציאות היומיומית הסיזיפית אל מול פני האויב המשתנות אך הנוכחות תמיד.

שם, בפעילות בלתי פוסקת עיקשת וקשוחה אך גם יצירתית וגמישה בכלל הגזרות, תיבחן הצלחתו של הרמטכ"ל כוכבי בפרט ושל צה"ל בכלל בשנים הקרובות. מיליארד זוגות עיניים יעקבו אחרי כל צעד של הרמטכ"ל החדש, רק חלק קטן מהן יהיו ידידותיות.

יאיר אנסבכר הוא סופר ומחנך, ודוקטורנט בתחום הביטחון החוקר את הכוחות המיוחדים בעת המודרנית.