הקמפיין החדש של ארגון 'מפקדים למען ביטחון ישראל' ממחזר שוב את אותם רעיונות לעוסים שנכשלו אינספור פעמים בעבר
השמאל מנסה למכור לעם ישראל מוצר ישן באריזה חדשה: "להתגרש מהפלסטינים". מדובר בדימוי כל כך כושל, שרק פוליטיקאים מנותקים דוגמת אהוד ברק עשויים לחשוב שהוא ייצור תחושת חמימות בליבותיהם של הישראלים: "כן, כן, זה הפתרון, הגיע הזמן להתגרש מהם!"
הסיבה המרכזית לכך שמדובר בכשל שיווקי מובהק ברורה מאליה: עם ישראל מעולם לא התחתן עם הפלסטינים, ולכן הדימוי הזה לא מדבר אליו. השמאל משגר קמפיין נוגה, כמה קשה אך הכרחי להתגרש מהפלסטינים. אלא שגירושין הם דבר כואב לא רק בגלל ההיבטים הפיזיים כחלוקת הרכוש; הם כואבים בעיקר בגלל האכזבה שאחרי האהבה, השפל שאחרי השיא, התנפצות החלום של בניית בית משותף ומלא שמחה. גירושין הם פתרון קשה לאהבה שנכזבה, ליחסים שהפכו למזיקים ופוגעניים, לריחוק ולצער שהגיעו אחרי הקרבה והאושר.
אמנון רשף: סיפוח זוחל ידרדר אותנו לכיבוש מלא של יהודה ושומרון.
ארז תדמור מ"גלי ישראל" מראיין את אלוף (מיל') אמנון רשף על קמפיין "מתגרשים מהפלסטינים".
Posted by מפקדים למען בּיטחון ישראל on Saturday, December 8, 2018
מי בדיוק היה מאוהב בלהט שכזה בפלסטינים? רוב עם ישראל בוודאי שלא. אבל היו מי שכן: סוכני אוסלו (כולל אהוד ברק) וממשיכיהם, דוגמת אולמרט ולבני. עבורם באמת מדובר באהבה נכזבת ובגירושים קשים. הם הרי חיזרו אחרי הפלסטינים במרץ, התמסרו להם, כרעו ברך בפניהם ובידיהם טבעות יהלום בצורת שטחי ארץ ישראל ונדוניות של שררה שלטונית ואחריות ביטחונית (במחיר דמים נורא לנו). מרוב תשוקה לחיים משותפים, הם השפילו עצמם שוב ושוב במשאים ומתנים ופגישות שביזו אותנו באפסותן ורדידותן.
בשם האהבה
אתן דוגמא אחת זכורה לשמצה – אותה פגישה פומבית בין סאיב עריקאת לציפי לבני ב-2014, במשלחת שלכאורה הייתה אמורה לדון במשא ומתן תחת לחץ אמריקני כבד. באותו מפגש הטיח עריקאת בשרת המשפטים הישראלית שהפלסטינים הם צאצאי הכנענים ולכן יש להם יותר זכויות על הארץ, בזמן שהיא מתחננת בפניו כילדה נזופה שצריך לעזוב את העבר ולהסתכל לעתיד. לבני עוד הוסיפה, בגאונות הייחודית של השמאל הישראלי בניהול משא ומתן, ש"ישראל רוצה בשלום כי זה אינטרס שלה".
רוב עם ישראל רואה את ההופעות הללו, ומזדעזע עד עמקי נשמתו. הוא הרי מעולם לא ביקש להתחתן עם הפלסטינים, מעולם לא חשב שהרכוש שלו משותף איתם, ומעולם לא גילה נטיות מזוכיסטיות אובדניות עד כדי להתאהב בנציגי התרבות האלימה ושטופת האנטישמיות הזו.
הרוב לא – אבל השמאל האוסלואי כן. מבחינת השמאל אהבנו אותם, התחתנו איתם, הלכנו לטיפול זוגי אצל קלינטון ואובמה. מה לא עשינו בשם האהבה? אבל בסוף התברר לנו שזה לא עובד. עבור השמאל שעבר את התהליך הזה, בתודעתו שלו, נדמה ש"גירושין מהפלסטינים" הוא סלוגן מבריק. עבור עם ישראל, מדובר בקמפיין תמוה מיסודו; מי לעזאזל התחתן איתם בכלל. וכך, קמפיין ה"גירושין" הוא בפני עצמו תזכורת מזהירה לניתוק הגמור של השמאל מהציבור ומהמציאות.
אבל טוב, נתנחם בכך שמדובר בכל זאת בהתקדמות. ההתפכחות של השמאל מהרעיון שהפלסטינים הם "פרטנר" רומנטי, רומן עז של אהבהבי נעורים, בהחלט ראויה לחיזוק חיובי. כל הכבוד. רק חבל שהשמאל עדיין לא מתפכח מהשקפת נעוריו שסיבת ה"סכסוך" נעוצה בהימצאותם של יהודים ביהודה ושומרון – ולא בנטיות הרצחניות של הפלסטינים במאבקם לכבוש את ארץ ישראל כולה, מהנהר ועד הירדן, שאיפה שמעולם לא הוצנעה או הוסתרה.
תקליט שבור
בעניין הזה, לצערנו, אפשר כנראה להרים ידיים. אין טעם בציפייה לעוד התפכחות. פה לא צריך טיפול זוגי, אלא פסיכיאטרי. מדובר במקרה קלאסי של אותה אמרה, לפיה שגעון הוא לעשות את אותו הדבר בציפיה לתוצאות שונות.
הרי הציבור בישראל כבר למוד תכניות "גירושין" משמאל. "התגרשנו" מדרום לבנון (מאי 2000), וקיבלנו לא רק מצב אסטרטגי ירוד ביותר בצפון, אלא גם את האינתיפאדה השניה (ספטמבר 2000). ואם זה לא מספיק, "התגרשנו" גם מרצועת עזה (אוגוסט 2005), וקיבלנו בדרום את אותו שיעור. וכולנו מבינים היטב שיחסית למורכבות הבטחונית ביהודה ושומרון, על גבולותיה המפותלים וקרבתה לריכוזי אוכלוסיה ואזורים אסטרטגיים, רצועת עזה היא משחק ילדים.
אפילו בסרט ה"גירושין" הלכאורה חדש כבר היינו. זהו בסך הכל שידור חוזר של התפכחות קודמת בשמאל, כאשר אולמרט הגה בתחילת 2006 את התכנית המבריקה של ה"התכנסות" ה"בלתי נמנעת", שהייתה אמורה לבוא אחרי ההצלחה הפנומלית של ה"התנתקות".
אבל מלחמת לבנון השנייה, שפרצה בקיץ של אותה שנה, הבהירה את האיוולת של הבריחה המביכה מלבנון. לצידה התבררו גם מימדי הכישלון הקולוסאלי של ההתנתקות מעזה. וכך התחוור לציבור מעבר לכל ספק מה קורה במזרח-התיכון לנסוגים, לבורחים ולנכנעים. כך סוכלה רוח העוועים ההיא, שכעת שוב חוזרת תחת מעטה ה"גירושין" הקומי. בעניין זה קרל מרקס צדק: ההיסטוריה חוזרת על עצמה, בפעם הראשונה היא טרגדיה, בשנייה היא פארסה.
סחורה משומשת
אז אל תקנו סחורה כל כך משומשת וכל כך גרועה. לא "היפרדות", לא "התכנסות", לא "גירושין", ולא כל סלוגן חדש שיחליף את אלה בעתיד (היפרמות, היפרשות, התבדלות, וכו'), שמשמעותו לוותר על נוכחות יהודית ביהודה ושומרון, ולהסיג את כוחותינו. כי לברוח לא מועיל ולא עוזר, אלא מזיק ומסוכן. אין פה שום פתרון ושום תקווה, יש פה כשל מדיניות ואיום.
אחרי שהיהודים בורחים, ולא משנה איך הם קוראים לזה, הצד השני חווה תחושת ניצחון ברורה. השלטון והנשק עוברים אז לכוחות הרדיקליים ביותר, שלוקחים קרדיט על תבוסת האויב הציוני. מצבה הכללי של האוכלוסיה מורע מיידית, והאיומים על ישראל והטרור מחריפים. אז ישראל נאלצת להגיב, והכל עובר הקצנה, לרעת כולם.
כבר למדנו כולנו, יותר מדי פעמים, לאן מובילה אותנו המדיניות התבוסתנית הזו של השמאל. אז כדאי שהשמאל יבין שמהשכל הישר שלנו, מהלקחים ההיסטוריים שלנו וכן, גם מארץ ישראל שלנו, אנחנו לא "מתגרשים" כל כך מהר.
הם צודקים, צריך להתגרש מכל הערבים שאינם נשבעים נאמנות לעם ישראל, בין מגבולות הקו הירוק ובין מיהודה שומרון ועזה, על ידי גירושם אל מחוץ לגבולות הארץ.
מי שיצר את הבעיה, על ידי פתיחת המלחמה ב- 48 שישלם את המחיר, כולל מצרים, ירדן, סוריה לבנון ועיראק.
האשם בכך הוא השמאל שכל הזמן מנסה לתת להם תקווה שאוטוטו הם מצליחים.
הכביכול אנושיות של השמאל היא בעצם מבחינת התוצאה רשעות נוראה שגרמה אין ספור אסונות גם לעם ישראל וגם לערבים.
אכן. גירושין זה שהבעל מגרש את אישתו ולא את עצמו.
במקרה של קציננו בכירים לשעבר, הבעל הם היהודים והאשה הם הערבים.
אז צריך לגרש את ערביי יו"ש לעבר הירדן, ואז נהיה פנויים להתחתן עם עם אחר.
קשה לא לזהות את יד ה' שפועלת דרך פעילי ציבור מבריקים ומענישה פושעי התכוניות למיניהם על ידי מוות או בית סוהר. ההתפכחות של השמאל כבר התרחשה, מי שלא יתפכח זה השמאל הקיצוני. רוב העם מצביע ימין!
אבל צריך גם משהו פוזיטיבי לא רק מה לא אלא גם מה כן. אפשר לאמץ את תוכניתו של בנט על סיפוח שטח C והקמת אמירויות ערביות בשכם בג'נין ברמאללה ובחברון ועוד לפי שיטתט של מרדכי קידר. ולהכריז על זאת בקול לא לפחד. ולנהל מסע הסברה מבוסס מסמכים הסטוריים המוכיח שלפני שנות ה60 מעולם לא הוזכר עם פלשתיני ומעולם לא היה עם פלסתיני
התוכנית המדינית של בנט היא רק מס שפתיים. כשניתן לו הכוח הביצועי כשר החינוך אנחנו רואים שהאג'נדה שלו לא שונה בהרבה מזו של "מפקדים למען ביטחון ישראל":
https://tinyurl.com/y73mxnx4
https://www.zeevgalili.com/2015/03/20189
http://rotter.net/forum/scoops1/453848.shtml#14
הפתרון הוא כל כך פשוט שזה צועק לשמיים…
לעשות מה שהציונות עשתה כל הזמן כלומר דונם ועוד דונם וכשצריך לאחוז בנשק…
1. להוריד את אבו מאזן ולהחזיר את המנהל האזרחי
2. לקנות אדמות וליישב יהודים במאסות (ונתחיל בהלאמת\ קניית רוואבי)
3. לארגן נתיב הגירה בטוח לאירופה לכל הפלסטינים שרוצים בכך (וכמעט כולם רוצים…)
אם ניקח בחשבון שהגידול הדמוגרפי הפלסטיני בירידה והיהודי בעלייה תוך עשרים שנה העסק גמור
אה והכי חשוב את כל האלופים הסניליים והמותשים שלנו לשלוח לשחק דמקה בבית אבות…
אחת התגובות הטובות שקראתי בנוגע לדרך הנכונה לטפל בבעייה הפלסטינית.
יישר כח!!!!
מסכים עם כל מילה. הלוואי ויהיו לנו מנהיגים שיממשו את החזון הציוני הזה במלואו.
עוד כמה שנים לא נבין איך לא כולם הבינו את זה ואיך זה (היום) כ"כ ברור.. (במהרה בימינו…)
הפלסטינאים הם שם ואנחנו כאן .לא צריך שלום אם גנבים ורוצחים .לא מסוגלים לפרנס את עצמם.חבורת השמאל כולל בכירי צבא תפקידם להכשיל את הממשלה.
ריח הבחירות נישא באוויר ומביא עימו חזרה גנרלית על אותן ההצגות שהתרחשו כאן ערב הבחירות של 2015.
אז היינו עדים למופע ההזוי שנקרא "מפקדים למען ביטחון ישראל" ול-V15 וכו' וכו'… כל מיני ארגונים בשלל שמות ובמימון שזרם מחו"ל… והכל במטרה אחת ויחידה.
אגב, אותם מומחים ביטחוניים המתהדרים בדרגותיהם הבטיחו לנו שאוסלו יביא לנו שלום וביטחון, אח"כ שכנעו אותנו שההתנתקות מעזה תביא לנו יותר ביטחון …
מסתבר שתמורת סכום נאה במטבע זר ניתן לקנות ערימה של מפקדים לשעבר שמוכנים גם למכור את עצמם וגם לטעון באוזני כל מי שמוכן להקשיב להם שהם בכלל פועלים למען בטחון ישראל
עכשיו ברור בתמורה לאיזה "מחקר/ים" זכה אהוד ברק בסכום של 2.3 מיליון דולר מקרן וקסנר ומבחינתם הוא מספק את הסחורה.
כרגיל הימין לא נותן או מוצא פתרונות, רק נגטיביות, לזכותו יאמר שהוא אפילו לא מתיימר להציג כאלה, אלא ממשיך עם אין פתרון ואין שלום, הערבים אותם ערבים והים אותו ים.
יש בעיות שאין להן פיתרון, או שהפתרון איטי מאוד וצריך לדעת להכיר בזה . אין פתרונות קסם אלגנטיים לכל דבר.
אשליית פתרון היא אשליה מסוכנת שאינה מציאותית. כאילו היינו מציעים פתרון לבעיית העוני, או המחלות. יש להתמודד הכי טוב שניתן. ולא לאשלות כאילו ניתן להגיע למנוחה ולנחלה בתחום כלשהו. ניתן לשפר מצב, אך האתגר ישאר לעולם, כחלק מהחיים. ועדיין החיים טובים.
מי אמר שלכל בעיה יש פתרון?
מאיפה האקסיומה הזו שאפשר לסיים את הסכסוך בדרכי שלום?
הבעיה של השמאל היא שאינו מוכן לקבל מבחינה רגשית את העובדה שאין שום סיכוי
להגיע להסדר עם הפלסטינאים, זה אומר שהחלום שלהם יתנפץ. הם לא מסוגלים לקבל את המציאות המרה ולכן בורחים לעולם הפנטזיה "אם רק נוותר עוד", "אם רק ניסוג", כאילו שלצד השני אין שום חלק בסכסוך.
ברגע שהשמאל יתחיל לחשוב רציונלית הוא יתפכח מהאשליה, לצערי במקום ללכת לכיוון הזה הם רק מקצינים יותר ויותר שמאלה.
בדיוק ככה. אנחנו מעדיפים להתחתן איתם!!! להעביר להם כספים!! לנהל איתם משא ומתן בעזה!!! להגיע איתם להסכמים!!! לחזק את מעמדם!!! העיקר לא להתגרש מהם כי השמאל מבקש את זה.
לו השמאל היה בשלטון, ומממש את המדיניות של נתניהו, היה רן ברץ הראשון לתקוף את המדיניות ולהשוות את זה להתנתקות ולאוסלו.
אני רק יכול לדמיין איזה מאמרים נוטפי שנאה ומלאי חנופה לנתניהו, היה רן ברץ כותב נגד השמאל.
אבל תראו איזה נס….
נתניהו מממש את החלום של השמאלנים (ובעצם מצדיק את מה שהשמאל טוען: אם אתה בשלטון, אין לך ברירה אלא להיות שמאלני), ורן ברץ עדיין מצליח לתקוף את השמאל.
רן ברץ, הגיע הזמן שתתעורר. הבעיה שלך היא לא השמאל. השמאל כבר לא יחזור לשלטון. אין שמאלנים במדינה.
הבעיה שלך היא מדיניות השמאל שמנצחת פעם אחר פעם.
אפילו ראש הממשלה נתניהו, והשר ביטחון ליברמן, מנהלים מדיניות פרגמטית ושמאלנית. בדיוק כמו השמאל.
ללמדך!!! אתם יכולים לתקוף את השמאלנים. אתם גם תנצחו אותם בקלפי אבל מדיניות השמאל חיה ובועטת וקיימת!! כי השמאל צודק!!
נתניהו מממש את החלום של השמאלנים? באמת? הוקמה מדינה פלסטינית ולא ידענו על זה?
פינו את ההתנחלויות מיו"ש?
אולי החלום של השמאלנים שהוא מימש זה הרפיסות מול עזה, המגנומטרים, אי פינוי חאן אחמאר, אי גירוש המסתננים. אם זה החלום שלכם אז אתה צודק, אבל אם ככה למה אתם שונאים אותו כלכך?
נכון כי התנתקנו כמו שצריך מעזה, ניתקנו אספקת חשמל, סחורה הומנטירית, ובאופן כללי העולם לא רואה בנו אחראים למה שקורה שם.
ומרוב שהתנתקנו העזתים הרגישו צורך עז להתחבר אלינו חזרה באמצעות מנהרות.
זהו ללא ספק פתרון שעובד.
אם נתניהו מממש את מדיניות השמאל, מדוע השמאל כל כך מתנגד לו??
מחילה מכבוד כולם , מה אתם מחפשים הסברים כשקבוצת כדורגל מכניסה לעצמה גולים עצמיים כל הזמן וכל שחקניה הטובים פתאום " שכחו איך לשחק " השאלה היחידה היא " מי שילם להם וכמה "
ותפסיקו לחשוב שהם טיפשים , בשביל 2.3 מיליון דולר אולי גם אתם היתם מוכנים לדבר שטויות .
המטומטמים מהשמאל כנראה שכחו איך מתגרשים, בדרך כלל צד אחד עוזב את הבית ומשלם פיצויים (מזונות). לא מקימים קיר באמצע הבית ובצד אחד חי אבא ובשני אמא.
אז אני בעד, שצד אחד (הערבים) יפנה את כל אדמות ארץ ישראל, ואתם יודעים מה? אני מוותר על המזונות מהם, זה בגלל שאני הומניסט ואוהב אדם 🙂
גדול
אי שפיות = לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות.
רבותיי וגבירותיי, לא קונה את העניין הזה של אנשי צבא עאלק "מפקדים" שיודעים טוב יותר מכולם מה נדרש לעשות עם הפלסטינים.
מניסיון העבר אנחנו למדים ש"מפקדים" לא ממש הצטיינו בפוליטיקה, ראה אהוד ברק, ראה אריק שרון, ראה שאול מופז, ראה בוגי יעלון, ראה איציק מרדכי…שאמשיך?
לפני שאתם יוצאים בקמפיין, לכו תעשו סקר ותמצאו שהמילה "מפקדים" יוצרת רתיעה בציבור.
ביבי נבדל מאותם מפקדים כי לאחר תקופת קבע קצרה הוא יצא לאזרחות והעשיר את תחומי העיסוק והידע שלו בנושאים רבים ומגוונים. רקע צבאי לבד ממש לא מספיק על מנת להנהיג מדינה.
יש לעומת זאת בן אדם שאני מאד מחשיב ומעריך את דעתו, קוראים לו גיא בכור, רמת הידע שלו וההבנה שלו את מה שקורה במזרח התיכון היא לעין שיעור גדולה יותר מאשר אותם "מפקדים", הפיתרון שלו לבעייה הפלסטינית היא טלפון אחד של טראמפ לסיסי – "פתח את מעבר רפיח" כמובן תמורת הטבות מפליגות. עוד אומר גיא בכור שהפיתרון של הגירה כלכלית הוא בהחלט הכיוון, בכיוון ההפוך ממה שאומרים אותם "מפקדים".
אז "מפקדים" יקרים, לכו תמצאו לעצמכם תעסוקה במה שאתם טובים בו ואל תציעו לנו פתרונות נוסח "אוסלו" בראשות רבין, כבר היינו בסרט הזה.
איזה ניתוח פשטני ועלוב!
כל המאמרים שלכם טובלים פה בימין חשוך כלפיי השמאל.
לא מדובר ב – "בהתגרשות", אלא "היפרדות" כי מי שמחזיק אותם צמוד בחבל הטבור זה לצערנו משטר הימין. אז כל הפרשנות שלכם שווה לפח.
מגיב שמאלן טיפוסי: המון קללות והשמצות אבל אפס טיעונים ענייניים.
תמשיכו כך. זה מעודד.
רן ברץ ואתר מידה הם וכן אחרים דומים להם הם המענה לשיח השמאלי שהתרגלנו אליו ורק אליו לצערנו. אין פתרונות קסם יש דרך ארוכה קצרה שמשמעותה להתחיל להתרגל לשיח אחר, לרעיונות ולתפיסות אחרות (למשל שמותר לנהל את הסכסוך כי תפיסה שמרנית לא אוהבת מהפכות ולכך הסבר עמוק) וכו וכו. בלי להתבכיין בלי להתקרבן פשוט להציג תפיסה אחרת.
אתר מידה יישר כוח.
לא שמעתי אותם, ואף מראיין ימני שאני שמעתי לא שאל אותם אם באותה נשימה הם מתכוונים להתגרש גם מערביי ישראל.
בכל מקרה גם אם תוקם מדינה "פלשתינית" ביו"ש הם תמיד יהיה כריחיים על צוארנו ובתוך הכרביים שלנו. כלכלית לעולם לא יעמדו על רגליהם, הרי ישראל תמיד תדאג להם. למה להתאמץ.
השמאל יודע זאת היטב , הבג"ץ יהיה בעזרם תחת הכותרת זכויות אדם, (עיין ערך המסתננים).
כל כמה שנים מוכר לנו השמאל מין גן עדן של שוטים, בכותרות מפתות בנוסח "אם ירו עלינו כדור אחד עזה תבער"
יפי הנפש המרימים את קרנם של הרוצחים אותנו בכל עת ומרחמים על אלו שמעונינים להשמיד אותנו לחלוטין ולירש את אדמתינו, בעוד שלהם ישנן כל ארצות ערב הענקיות.מנסים עתה לשנות את השם של "התנתקות"לשם של "גרושין"?
או שמא באמת התפקחו סוף סוף ורואים שאין עצה ואין תבונה, אלא באמת להוציא את כל הערבים אויבנו, הרחק מעבר לגבולות מדינתינו?
אני חוששת ממילים יפות החוזרות על עצמן בכל פעם בלבוש שונה,, כשמטרתן- אחת היא.
להעביר בסופו של דבר את מדינתינו לידי האויב..
בשמחה גדולה להתגרש. וילכו הפלסטינים לקיבינימט. ילכו לעזאזל יחד עם "המפקדים".
אם גירושין, אז לגרש את הערבים לעבר הירדן.
אחלה גירושין.
וזוהי רשימת חברי התנועה, שממש לא ברור לי איך הגיעו לתפקידים האלה, כאשר הבורות והטיפשות שלהם זועקות לשמיים:
http://www.cis.org.il/members
http://en.cis.org.il/members/
מספיק לקרוא פסקה אחת באתר ולהזדעזע מהטרמינטולוגיה השקרית שלהם:
*יהודה ושומרון זה רכס הרים – לא "גדה" לא "שטחים|" ולא כבושים וחלק בלתי נפרד מארץ ישראל ומדינת ישראל, גם על פי החוק הבינלאומי (שלאו"ם "כל כך נוח לשכוח ממנו)
* "פלסטינים" – מאיפה לעזאזל המצאת את המילה המטופשת הזו? באיזו שפה היא? מה פירושה? כיצד נכתבת באמת? למי היא יוחסה באמת , מתי ובאלו נסיבות? ממתי החלה המגמה לשייך אותה לבני שבטים ערביים, שונים ונפרדים, שהיגרו לארץ ישראל לאחר חקיקת חוק המנדט ובזמן כיבוש הממלכה ההאשמית של ירדן ביהודה ושומרון וירושלים? ומה קרה פתאום שבישראל החליטו בשנים האחרונות להפסיק לכתוב "פלשתינאים"? האם עברית היא שפה כל כך קשה לעיתונים אצלינו?
* האם מחמוד עבאס – בן לשבט ושושלת העבסית מבגדד, הוא "פלסט'יני"?
* האם אנשים שנושאים שמות משפחה כגון – בגדדי, חיג'אזי, חלאבי, מוגרבי, טרבולסי, טרבין, פאיומי, סוראני, בושנאק, שישאני, עות'מן, אל מאסרי, וכן הלאה גם הם "פלסטינים"?
* האם אני יכול לטעון שאני "סמפסוני" ולצאת להפגין על כך שרמת גן כובשת את העירה שלי ספרינגפילד? תתפלאו, אבל על פי עקרון "זכות ההגדרה העצמית" של האו"ם – זה תקף, ועל פי רעיון של פרופ' שמעון שמיר (איש שמאל שגם קרה בעבר למדינת ישראל "גזעניץ" ו"אפרטהייד") בגלל שהערבים אינם "פלשתים", אז הם לבטח "פלסט'ינים" (וגם הוא שכח כמו רוב הישראלים שהאות ט' בערבית, נהגית באופן גרוני…)
* קראו את המאמר שלי החושף את הזהויות האמיתיות של המהגרים הערביים בארץ ישראל:
https://en.mida.org.il/2018/05/16/origins-arab-settlers-land-israel-2/
* קראו את המנת אש"פ בויקיפדיה (יש תרגום הולם) וראו מה גודל הגיחוך והטיפשות שלנו הישראלים – איך בכלל אפשר להגדיר לאום מומצא שלא מתקיים באמת, ואז בהמשך גם להפרד ממנו, בזמן שכלל אינו קיים…
כתבה מופלאה
תודה
אתם מפחדים. הו הו כמה שאתם מפחדים!
המאמר הזה מריח בדיוק כמו זיעה קרה של פחד.
יצאנו בהסכם מכל סיני עד לגבולות 67 – קיבלנו שלום
יצאנו מלבנון ועזה בלי הסכם – לא השגנו שלום
נצא מהגדה המערבית עם הסכם ונשיג שלום.
יותר טוב האפרטהייד ובשליטה על מיליונים ללא זכויות אזרח או סיפוח עם אזרחות שווה לכול?
נתניהו אדונך אמר שהוא תומך במדינה פלסטינית תמורת שלום – נאום בר אילן אם לא שמעת.