מאות מתמחים השתתפו בכנס מחאה על בחינות הלשכה שיזם ח"כ אמיר אוחנה ובו נאמו ח"כים מכל הסיעות. הצעת חוק חדשה תגדיר את שרת המשפטים כסמכות להענקת פקטור
מחאת המתמחים במשפטים עולה שלב. לאחר תקופה ארוכה של הפגנות ומחאות שונות שארגנו אלפי המתמחים שלא עברו את בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, נערך אתמול (שני) בכנסת כנס גדול בו השתתפו כ-500 מתמחים ובני משפחותיהם. בכינוס נאמו חברי כנסת מכל הסיעות, החל מהבית היהודי ועד הרשימה המשותפת, בהסכמה כללית שנדיר לפגוש במסדרונות בית הנבחרים.
ח"כ אמיר אוחנה שיזם את הכנס אמר ל'מידה' כי בחינות ההסמכה שנערכו בשנים האחרונות פשוט אינן הוגנות. "הבחינה צריכה לשקף ידע ויכולות, ולא לשמש כמחסום של גילדה המונע מאנשים שהקדישו שנים מחייהם את חירותם לעסוק במקצוע בו בחרו. לא המתמחים נכשלו, הוועדה הבוחנת היא זו שנכשלה".
אוחנה פנה מעל בימת הכנס גם אל שרת המשפטים איילת שקד והתייחס להוראת השעה שהוגשה על ידי חברי הכנסת מארק, נגוסה ואמסלם: "את טוענת שאין לך סמכות? יש הצעת חוק שמסמיכה אותך ואת הוועדה הבוחנת להעניק פקטור. אני מצפה שכיו"ר ועדת שרים לענייני חקיקה תעבירי אותה". ח"כ יואל חסון מהמחנה הציוני התחייב שסיעתו תתמוך בהצעה בהליך חקיקה מהיר, בנוסך לחברי כנסת מהליכוד, מרצ, יש עתיד, יהדות התורה וכולנו.
כפי שדיווחנו בהרחבה ב'מידה', תוצאות בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין שנערכו החל משנת 2015 התאפיינו בעלייה חדה וחסרת תקדים במספר הנכשלים, שהגיע עד לשפל של 12% עוברים בלבד בבחינה האחרונה שנערכה בחודש יוני.
התוצאות הביאו מתמחים רבים שנכשלו במבחן לצעדי מחאה חריפים דרך התארגנות ברשתות החברתיות ומאבק משפטי. טענותיהם העיקריות היו כי תוצאות הבחינה זויפו על מנת להכשיל חלק מן הנבחנים, אשר למדו במוסדות מסוימים פחות “נחשבים”, ובמטרה למנוע מהם להיכנס למקצוע.
"לא אוותר על החלום"
אחת ממייסדות המחאה שהשתתפה בכנס אתמול בכנסת היא דפנה פלר, שסיפרה ל'מידה' על ראשית המאבק. "התחברנו בהתחלה כמה פעילים דרך הפייסבוק והקמנו את קבוצת זעקת המתמחים'. המאבק תפס לאט לאט תאוצה, עשינו הרבה פגישות עם שרת המשפטים ושמענו הרבה הבטחות עד שהבנו שרק להפגין זה לא מספיק. גם כל העתירות שהגשנו לבית המשפט נדחו מסיבות שונות והגענו למסקנה שהמפלט האחרון הוא דרך המחוקק".
לדברי פלר, כאשר החלו המתמחים לגשש את דרכם בשדה הפוליטי הם שמעו אזהרות מפי מספר פוליטיקאים עמם נפגשו. "ישבנו עם כמה חברי כנסת לפני שנה והם אמרו לנו שהם לא יכולים לעזור בגלל הלובי החזק שיש ללשכת עורכי הדין. אני מקווה שעכשיו עם הכנס הזה שארגן ח"כ אוחנה והצעת החוק נצליח להגיע לתודעה של כלל האנשים".
בכנס התמיכה למען מתמחי עריכת דין הבהרתי את עמדתי בנוגע לחוק שלי למתן פקטור לנבחני הלשכה.אני שבה ומדגישה את חוקי המשחק לא משנים באמצע המשחק!
Posted by אוסנת הילה מארק – Osnat hilla mark on Monday, December 10, 2018
גם פלר מפנה את עיקר האשמה כלפי שרת המשפטים. "איילת שקד עצמה הודתה שהיו כשלים בבחינות. כשרשות שלטונית מודה בכשלים החובה שלה היא לתקן אותם, לא רק קדימה כמו שהיא עושה אלא גם לאחור. אנחנו דורשים להחיל את התיקונים גם עלינו, אי אפשר להפוך אלפי מתמחים ואת משפחותיהם לשפני ניסיונות. אנשים התגרשו, פשוט את הרגל, ניסו להתאבד. לשרה את יש הכוח להפסיק את זה. היא אמורה לעמוד לצדנו ולא נגדנו".
פלר מספרת כי עצמה מתכוונת לגשת גם לבחינה הקרובה שתיערך ביום חמישי השבוע. "הסיכוי שלי לעבור הוא אפסי מפאת העובדה שאני בוגרת מכללה, אבל אני לא אוותר על החלום. אני אגש ולא אפסיק לפעול עד שיגמר כאן העוול הזה שנעשה למתמחים".
"זה כמו סטירה לפנים"
אורטל לביא הייתה גם היא ממשתתפי הכנס וסיפרה בשיחה עם 'מידה' על הקושי שעוברים המתמחים שנכשלו בבחינות וכיצד הדבר משפיע על חייהם. "אני אמא לשלושה ילדים, ובזמן שלמדתי למבחן פשוט התנתקתי מהם ולא ראיתי אותם. יש לי ילד שצריך לקחת אותו לטיפולים, אבל עזבתי הכל מתוך מחשבה לתת להם עתיד טוב יותר. למדתי חצי שנה לפני המבחן וידעתי את החומר טוב, אבל הגענו לבחינה מכשילה, בלתי פתירה".
לביא מספרת כי בעקבות הכישלון במבחן היא איבדה אמון במערכת. "זה משהו שלא דמיינתי אותו בכלל. אני מרגישה שכל ההשקעה שלי הייתה לשווא ואני לא מסוגלת ללמוד למבחן נוסף שבו לא רמת הידע שלי תכריע אם אהיה עורכת דין או לא. אתה מרגיש שרימו אותך, זה מצב בלתי אפשרי אני מקווה שמישהו במערכת יעשה את הצדק ולא ימנע מאתנו את החופש לעבוד במקצוע שבחרנו".
דברים דומים אמר גבריאל (32), שלמד משפטים בקריה האקדמית אונו. "למבחן הראשון אליו ניגשתי במאי 2017 למדתי שלושה וחצי חודשים. מדובר על למידה קשה מאוד, ישבתי לפעמים 13 שעות ביום. לקחתי ריטלין כדי להתרכז. זה לחץ לא נורמלי שמשפיע על כל הגוף שלך", הוא מספר בשיחה עם 'מידה'.
לדברי גבריאל, למרות שלמד והשקיע רבות, כאשר הגיע למבחן הוא חווה תחושה של הלם. "זה כמו סטירה לפנים: שאלות שלא היו בכלל בחומר, שאלות שאין להן אף תשובה נכונה. עם כמה שהתאמצתי הייתה חסרה לי תשובה אחת כדי לעבור. זה היה מאכזב מאוד כי אתה מרגיש שמנסים להתנכל לך. בבחינה השנייה פשוט ניגשתי והימרתי. אשתי ילדה שבועיים לפני המבחן ולא הספקתי ללמוד. כמובן שנכשלתי".
כיום גבריאל עובד במשרה חלקית והוא מתכנן לגשת לבחינה נוספת ביום חמישי הקרוב. "אני מנסה לא להתייאש. אנשים אומרים שאנחנו בכיינים, אבל אף לא מבין את המצב שאין לך שליטה על העתיד שלך. אנחנו כבר שנתיים בסאגה הזו והחיים שלנו פשוט נעצרו".
"רמאות אחת גדולה"
מתחמה נוסף אשר סיפר ל'מידה' על הקשיים בהתנהלות מול לשכת עורכי הדין הוא יולי רוזנברג (42), גרוש ואב לשלושה ילדים, שנכשל כבר שלוש פעמים בבחינת ההסמכה. "הקשיים שאנחנו נתקלים בהם הם מעבר לכמות הלא הגיוניות של החומר שצריך ללמוד. הבעיה הא שאנחנו חווים מבחן שבנוי במרמה: אין נימוקים בתשובות שמקבלים על מטלת הכתיבה, ובמבחן האמריקאי אין שום דרך לדעת מה התשובה הנכונה. הוועדה הבוחנת ולשכת עורכי הדין עושים מניפולציה בתשובות, כל המתכנת נועדה כדי להכשיל", הוא אומר.
לדברי רוזנברג, למרות טענות הלשכה שהוועדה הבוחנת היא גוף נפרד, למעשה הלשכה היא זו שבוחרת את השאלות והוועדה נמצאת תחת פיקוחה בניגוד לחוק. "ללשכה יש אג'נדה וזה ברור, אבל לוועדה הבוחנת אסור שתהיה. מי שיושב בוועדה הם שופטים ואנשי אקדמיה והם מיישרים קו עם הלשכה מתוך אינטרס לסגור את שערי המקצוע. גם משרד המשפטים לא דואג למי שהוא אמור לדאוג, אלא לגילדה של הלשכה ולאינטרסים של השרה. זאת פשוט רמאות אחת גדולה".
מכיוון שלא הצליח לעבור את המבחן בשלושת הפעמים שניסה, רוזנברג נאלץ להסתפק במשך תקופה ארוכה בעבודה בשכר נמוך. "אני עובד במשרד עורכי דין עם תעודת מתמחה. אין לי הרבה ברירות כי זאת העבודה היחידה שאני יכול כרגע לעשות עד שאעבור את המבחן. במשך שנה וחצי החיים שלי נעצרו, אין לי פרנסה ואין לי הכנסות".
רוזנברג מסכם ואומר כי נבחרי הציבור חייבים לקחת את העניין לידיהם. "אני קורא למי שאמון על החוק במדינה – תדאגו לאלפי האנשים שבוצע בהם סיכול ממוקד".
כמה נאיביים ואידיוטים יכולים להיות אנשים?!?!
הנה פתרון הוגן והכי פשוט: לבטל את החובה לקבל את "ברכת" הלישכה. אם פלוני רוצה, ישכור עו"ד שעבר את הבחינה, ואם ירצה, ישכור אדם אחר שלא טרח.
איני יודע אם זה החוק., או הפקודה וכו'. זה הפתרון. חופש לבחור. ובואו לא נתחיל לדבר על הכוח הפוליטי של הלשכה – במינוי האדונים האמיתיים של מדינת ישראל – מעמד השופטים והיועמ"שים למיניהם. פרה פרה!
פתרון פשוט, החוק לא מחייב לשכור עו״ד, למעשה כל אדם יכול לבחור לייצג את עצמו ואין כל מניעה שיבחר בכל מי שהוא חפץ לייצג אתו, מדוע שבמקרים פשוטים וקלים(והרוב הם כאלו) לא יקח לו תובע או נתבע, בוגר פקולטה למשפט לסייע לו בבית המשפט, תמורת סכום נמוך יותר כמובן, אבל אז אותו בוגר הפקולטה למשפט יצבור לעצמו נסיון וגם מוניטין(אם הוא מוכיח את עצמו, ולהיפך אם הוא גרוע), כך גם תהיה פרנסה למקופחים וגם תפגע פרנסתם של החתולים השמנים שגם הם אגב, נבחנו, התמחו וסבלו מנחת ידה של הלשכה המושחתת הזאת.
נ״ב
די ודאי שברגע ש המתבכיינים בכתבה יקבלו רשיון עריכת די ויתקבלו כחברי הלשכה, יתמכו בכל ליבם בהתעללות שהם חווים אותה כעת, כלפי הנבחנים לעתיד לבוא.
נראה לי שאתה לא צודק. כל אדם יכול לייצג את עצמו ללא עורך דין, אבל הוא לא יכול להיות מיוצג על ידי מי שאינו עורך דין (כלומר לא עבר את הבחינות).
אפשר לקבל יעוץ משפטי לא רשמי מכל אחד, אבל כל ייצוג מול רשויות המדינה צריך להיעשות ע"י עורך דין מוסמך.
כדי לשנות את המצב צריך לשנות את החקיקה/תקנות שעוסקות בעניין, ולכן צריך את עזרת השרה.
אני בן 82 הכי מבוגר מכולם התחלתי ללמוד בגיל 75 עברתי את כל הבחינות בציון 75 .את ההתמחות עשיתי בדיני עבודה .והוצל"פ . עד שהגעתי לבחינות ,לא עברתי 3 בחינות .התאכזבתי .למדתי הרבה ורציתי להגשים חלום ולא זכיתי ,מכל הלימוד שלימדו אותנו ,בבחינות לא היה מתאים למה שלמדו .כל השאלות הפוכות . בע"ה אני ניגש לבחינה הקרובה בתקווה ולאור הכנס שהיה בכנסת שרת המשפטים תעמוד על המילה שלה " שהבחינה תהה אובקטיבית ללא כשלונות מכוונות בתקווה שכולם יעברו את הבחינה. אמן
אוחנה הפופוליסט ממשיך להסיט את המתמחים.
הסיבה שהלשכה ממינת כ"כ בקשיחות היא כי יש הרבה יותר מתמחים מששוק העבודה צריך.
מסכים שזה מגוחך למיין אחרי שאנשים הוציאו שנים מחייהם ועשרות אלפי שקלים על תואר אבל ההצעה שלו היא לא פתרון היא רק מדרדרת את המצב חזרה.
הפתרון הוא לדאוג שמוסדות אקדמים יצטרכו לקבל לפי צורכי השוק(נראה לי שהאפשרויות הן או ע"י שינוי דרישות הכניסה או ע"י התניית המימון שלהן באחוז ההשמה).
בדיוק בגלל זה צריך לבטל את הלשכה ולתת לכוחות השוק לעשות את שלהם. מי שלא מתאים או לא מספיק טוב יבין בעצמו שהוא צריך לעשות הסבה.
ולעניין המוסדות האדמיים: אם המוסדות האקדמיים (בעיקר האוניברסיטאות) היו מתחשבים בצרכי השוק רוב החוגים באוניברסיטאות היו נסגרים והמרצים היו מובטלים. הבעיה עם האקדמיה זה שהיא מזלזלת בשוק העבודה, מתקיימים חוגים ומקצועות שאין להם ביקוש בשוק, והתחומים שיש להם ביקוש נלמדים בצורה שמכוונת אנשים יותר למחקר ופחות לעבודה. לכן אין לצפות שהמוסדות האקדמיים יתחשבו בצרכי השוק בעת הקבלה.
הרעיון השני שהעלית לפיו מימון של מוסדות יותנה באחוז השמה הוא מופרך עוד יותר. אין שום סיכוי שמוסדות אקדמיים בארץ יסכימו להתניית המימון שלהם בדבר כלשהו. אין גם שום סיכוי שרעיון כזה יעבור בממשלה/כנסת/בג"ץ. עיין ערך "חוק הנאמנות בתרבות"
עם כל הסימפטיה לסיפורים האישיים העצובים, אולי כדאי לציין שהיו לא מעט נבחנים שדווקא כן עברו בהצלחה את אותן בחינות שבהן נכשלו המתלוננים. אולי הנכשלים פשוט לא טובים מספיק?
שלום לך,
מאד חיכיתי לטוקבק כמו שלך כדי להגיב לו!
אני עברתי את המועד האחרון – יוני 2018.
אני יודע שמאד מאד קשה לאנשים שלא נבחנו בבחינה בסגנון הזה לתפוס את הנקודה הזו, אבל היא לא דומה בשום צורה לשום דבר אחר שקיים באקדמיה (אני בוגר אוניברסיטה).
בבחינה יש הרבה מאד שאלות בעייתיות. לא אחת או שתיים, אלא בערך 15 (מתוך 85) שאלות עם יותר מתשובה אחת נכונה. לא אני אומר את זה אלא הוועדה הבוחנת שמוסיפה חלופות בדיעבד.
המשמעות היא שסטודנט עם חוש פסיכומטרי טוב (בוגר אוניברסיטה לרוב) ידע במקרה כזה לפסול 2 חלופות אמריקאיות ואיכשהו לנחש את התשובה בסביבות של 50% מהשתיים הנותרות, ואילו סטודנט פחות "חד" – על אף שהוא יודע את החומר נהדר – יסתבך כהוגן כשהוא יגיע לשאלה אמרקיקאית מורכבת ורבת פרטים עם יותר מתשובה אחת נכונה! הוא גם יבזבז המון זמן יקר בגלל זה.
זו הסיבה שהציון הממוצע באוניברסיטה העברית (שלוקחת רק את הטופ) ובתל אביב נע סביב ה=67- 68 כשציון המעבר הוא 65!!
לסוור את האוזן (והא לך ההוכחה שגם במטלת הניסוח לא ממש הייתה לי בעייה)… הציון הממוצע בבחינה כולה היה אאל"ט 57.
אני אומר בכל האחריות, וכמוני מרבית חבריי שעברו גם כן – לדעתי כולנו בשעה אחת שהיה לנו המון מזל בקרוב ל – 30 שאלות מתוך ה-85 שאותן פשוט ניחשנו דרך פסילת חלופות מבלי לדעת באמת מהי התשובה.
בלי קשר, כידוע כמות החומר הוכפלה וכו' ואין שום צדק בכך שלפני 5 שנים כל אידיוט עם מסטיק יכול היה לעבור את הבחינה (78% ביוני 15') והיום גם יוצאי מש' המשפטים בוגרי אוניברסיטה מנחשים תשובות וכרגע אחוז המעבר הוא בערך 30 ומשהו.
הציון העובר שקיבלתי ואני שמח בו הוא אחת השמחות העצובות שהיו לי בחיי. למרות שלמדתי 4 חודשים נונסטופ עד כדי הרס בריאות ושפיות – אני לא מרגיש בדל של סיפוק וברור לי לגמרי שעברתי בעיקר בגלל מזל ואינטואיציות טובות – ושלא מגיע לי להיות עורך דין יותר מכל מי שקיבל בין 55 ל – 65 במועדים האחרונים.
זו האמת, לא סקסית, לא ערבה לאוזן, אבל עדיין. אני עורך דין שמרגיש שהלשכה רמסה אותו בתהליך ושההסמכה שלו גבלה בהשתתפות בהגרלת ענק, שהיחס הישיר בינה לבין ידע חלקי ולפעמים אף מקרי.
עם רמת עברית כזו, וסגנון כתיבה כה ירוד, אין סיכוי שאתה בוגר אוניברסיטה. "לסוור את האוזן"? חחחח. לפעמים כדאי לשתוק ולא להראות לכולם את הכישורים הדלים שלך. בהצלחה במקצוע!
סוורים יש בנמל… דווקא מרוויחים לא רע! עם כל הכבוד גם במועד הקשה ביותר, לאחר היוודע אחוז העוברים נפסלו שאלות ובפועל נכנסו לשורות המקצוע מספר די דומה של מתמחים. גם אם יש שאלות קשות ודאי שאפשר לעבור את הבחינה. מי שלומד מצליח. אתה ודאי לא בוגר אוניברסיטה ואפילו לא בוגר מכללה מובילה.
סוורים יש בנמל ודווקא מרוויחים לא רע
הפיתרון הכי הגיוני שמישרד המישפטים יבחן ויסמיך וחברות בחונטה לא תיהיה חובה מי שרוצה יהיה חבר באיגוד המיקצועי. אין הגיון שגוף פרטי או ציבורי יבחן, ויסמיך ויחייב חברות כדי לעסוק במיקצוע כל שהוא.