בלוג בחירות #3: נפרדנו כך

1. סיכול בשידור חי

ישיבת סיעת 'המחנה הציוני' הבוקר הייתה אמורה להיות שגרתית. חברי הכנסת של המפלגה תכננו בכלל להעלות לסדר היום את מועד הפריימריז הקרובים ושאר ענייני פרוצדורה של בחירות, אבל ליו"ר אבי גבאי היו תוכניות שונות. הוא מיהר לתפוס את העמדה בראש הישיבה, התייצב מול המצלמות ובקול עייף משהו הטיל את הפצצה.

"קיוויתי והאמנתי שהחברות והשותפות יובילו לצמיחה, אבל הציבור רואה שזה לא מצב הדברים והתרחק מאיתנו. חיבורים מוצלחים מצריכים חברות, עמידה בסיכומים ונאמנות לדרך", פתח גבאי והוסיף כאשר המצלמה מתרחקת בדיוק ברגע הנכון וחושפת את פניה העגומות של ציפי לבני לצידו: "לצערי הרב זה לא קורה בשותפות הזו. ציפי, אני מאחל לך הצלחה בבחירות בכל מפלגה שלא תהיי".

למרות שמהלכים כאלה לא היו זרים לה בעבר, לבני נראתה המומה מעט והתאוששה רק לאחר מספר שניות. היא קמה למיקרופון ואמרה שלא תגיב כרגע ותשקול את החלטתה, לפני שעזבה את החדר.

גבאי ללבני: "חיבור מוצלח מצריך חברות ונאמנות – ובשותפות שלנו זה לא קורה"; יו"ר האופוזיציה לא הגיבה ויצאה מהחדר @ZeevKam pic.twitter.com/pNZp1cWOCl

— כאן חדשות (@kann_news) January 1, 2019

גבאי הזכיר בדבריו את הציבור שבורח בהמוניו מהמפלגה, שמגרדת תשעה מנדטים במרבית הסקרים האחרונים ונמצאת במגמת התרסקות מתמשכת. יש לכך סיבות רבות, אבל נראה שהוא הבין שהמשך ההתקשרות עם לבני רק תפגע בו עוד יותר והגיע הזמן לצמצם נזקים.

בטור שפרסמנו בסוף השבוע האחרון סקרנו את המתח בין גבאי ללבני והערכנו כי מלחמת הציטוטים שנפתחה בין השניים צפויה להתגבר ככל שנתקרב לבחירות, בהן בטוח לא כלל שצמרת המפלגה תהיה זהה לזו כיום. זאת לא הייתה הערכה פרועה במיוחד לאור המתח ביחסים, אך העיתוי והאופן שבו נערכה הפרידה הבוקר היו מפתיעים.

מבחינת גבאי מדובר בסוג של הימור. מצד אחד, מצבה של המפלגה לא הותיר לו הרבה ברירות וייתכן שהוא העדיף להיות זה שחותך ראשון לפני שלבני עצמה מחליטה על פרידה. המהלך גם עשוי להוסיף לו מעט מהכבוד שאבד בקרב חברי הכנסת של העבודה שכבר התחילו לפזול למפלגות אחרות. מצד שני, הוא עדיין תקוע על מספר חד ספרתי של מנדטים ויתקשה להתרומם בלי חיבור עם סיעה נוספת או שריון מפתיע.

בחדשות 10 כבר דיווחו לפני שבוע על ההצעה שהעביר גבאי לבני גנץ להתמנות לראש מפלגת העבודה (הצעה שהוכחשה לאחר מכן), ושמו נזרק שוב לחלל האוויר הבוקר, כמו מילת קסם מפתה. השמועות על קאמבק של אהוד ברק רוחשות כל הזמן. גם חברי הכנסת של העבודה נראו המומים מהסיכול בשידור חי, אך נראה שכרגע הם תומכים בגבאי, לפחות עד הסקר הקרוב. מה שבטוח, מרב מיכאלי כבר לא תצטרך לדאוג שהשם 'המחנה הציוני' יוצר תחושת ניכור בקרב קהלי בוחרים מסוימים.

2. ציפי לאן?

בדבר אחד גבאי צדק לחלוטין. החיבור המלאכותי בין העבודה לציפי לבני לא סייע למפלגה אלא רק הזיק לה. ל'מחנה הציוני' הייתה הצלחה יחסית בבחירות הקודמות, אך מאז הוא התנהל באי שקט תמידי ונמצא כיום במשבר זהות עמוק.

הנוכחות של לבני בצמרת המפלגה ושאיפותיה הפוליטיות שמעולם לא הוסתרו לא תרמו גם הן לשקט בצמרת. לבני שוב הוכיחה שהיא מתקשה לשמש כמספר 2, אך אם בעבר עוד נהנתה מהילת שרת החוץ והמועמדות לראשות הממשלה, כיום לא ברור כלל איזה כוח אלקטורלי נותר לה.

אם תרוץ ברשימה עצמאית תתקשה לבני מאוד לעבור את אחוז החסימה הגבוה, ולכן גם היא כנראה שוקדת על איחוד עם מפלגה אחרת ברגעים אלה ממש. בשבועות האחרונים דובר על מגעים שניהלה להשתלבות במיזם המשותף של בני גנץ ומשה יעלון, אך אלה דחו אותה בטענה כי היא "שמאלנית מדי". היא דיברה לאחרונה על הצורך באיחוד גוש השמאל והזכירה גם איחוד אפשרי עם יאיר לפיד, אך כרגע לא נראה שיש יותר מדי קופצים על המציאה.

לבני עומדת כעת בפני משימה לא פשוטה, אולי האתגר הגדול ביותר בקריירה שלה. בעבר היא הראתה חוש פוליטי מפותח ונעזרה בגמישות אידיאלוגית מרשימה כדי לשרוד בכל פעם בבית אחר. השאלה היא אם תצליח למצוא עוד אחד כזה שיסכים לקבלאותה, לאור ההיסטוריה הבעייתית שלה בפירוק מפלגות.

3. משוגע בביטחון

מהלך נוסף שיצא לפועל השבוע לאחר שהיה באוויר זמן רב הוא התפטרותו של השר יואב גלנט ממשרד השיכון ועזיבת מפלגת 'כולנו', ומעברו להתמודדות בפריימריז של הליכוד וקבלת תיק הקליטה. הצעד של גלנט מסמל שני תהליכים עיקריים ששווה לעקוב אחריהם.

ראשית כל, המפלגה שהקים משה כחלון מתרוקנת מחבריה. בנוסף לגלנט, גם סגן השר מייקל אורן צפוי לפרוש והוא מצטרף בכך לחברי הכנסת אלי אלאלוף ורחל עזריה שכבר הודיעו על עזיבת המפלגה. דילול השורות המפלגה נותן אותותיו גם בסקרים.

'כולנו' עומדת כעת על שישה מנדטים והיא סובלת, ביחד עם שאר מפלגות הימין, מנסיקת המפלגה החדשה של בנט ושקד. משה כחלון יצטרך לחשוב טוב איך הוא עוצר את הדימום הזה ומנסה לצבור מומנטום מחודש בזמן שמפלגות כמו 'יש עתיד' ממשיכות להתחמש. למרות הבליץ התקשורתי שערך לאחרונה בניסיון להציג את הקדנציה שלו באוצר כמוצלחת, את נתוני הגרעון המדאיגים וכישלון תוכניות הדגל כמו 'מחיר למשתכן' יהיה קשה להסתיר מאחורי חיוך וסיסמאות על שלטי חוצות.

שנית, מי שנהנה כרגע מעלייה במניות הוא כאמור גלנט, שלאחר קדנציה אחת ב'כולנו' נראה שהגיע סוף סוף לבית הפוליטי הטבעי שלו בו הוא מרגיש בנוח ולתחום בו הוא שוחה. "אני רואה עצמי ממשיך ותורם למדינת ישראל בעיקר בתחום בו עסקתי כל חיי – ביטחון ישראל וההגנה על הארץ ותושביה", אמר גלנט אתמול וסימן את מטרתו העיקרית.

הצטרפותו של גלנט לליכוד מחזקת מאוד המפלגה בתחום הביטחון, שהוא באופן מסורתי אחד הנושאים המרכזיים בכל מערכת בחירות בישראל. אדם המכיר אותו מקרוב אמר לי השבוע כי בכל הקשור לביטחון "גלנט הוא משוגע". יתכן שאחרי שרים כמו יעלון וליברמן, שהבטיחו הרבה אבל קיימו מעט מאוד, הגיע הזמן למישהו כזה במשרד הביטחון.