הכיוון מזרח: ישראל פורצת דרכים חדשות לאירופה

יש משבר עם הממשל האמריקני, יש משבר עם האיחוד האירופי. התקשורת העולמית מובילה קו אנטי ישראלי חריף ומכפיש בסיוע ארגונים אנטי ישראליים. מצבנו הבינלאומי מעולם, מעולם, בכל תולדות המדינה מאז 1948 ועד היום, לא היה גרוע כל כך. מה שמחמיר את המצב זה שממשלת ישראל לא מודה בו. לא מודים שמצבנו גרוע, אלא מנסים להעמיד פנים שהכל בסדר. הכל לא בסדר"

במילים אלה פתח יאיר לפיד אירוע מיוחד שנערך בכנסת לפני שלוש שנים במשותף עם אביגדור ליברמן, תחת הכותרת "נלחמים על מעמדה הבינלאומי של ישראל בעולם". כשנה לפני כן, בזמן מערכת הבחירות של 2015, הייתה טענת "הבידוד המדיני" אליו מוביל אותנו נתניהו אחד הקלפים החזקים בקמפיין 'המחנה הציוני' והיא צצה לה לעתים קרובות גם באמצעי התקשורת. אך כמו במקרים רבים בעבר, גם במקרה הזה תעמולה לחוד ומציאות לחוד, כפי שראינו רק בשבוע האחרון בזירה האירופית.

בשנים שעברו מאז הסכמי אוסלו, נוצרה בקרב מדינות אירופאיות המשתייכות לזרם המייסד של השוק המשותף (למשל גרמניה וצרפת) גישה מאוד ביקורתית כלפי ישראל. ביקורת זו התבטאה בין השאר גם בסוגיות כמו פתרון שתי המדינות והסכם הגרעין עם איראן.

אלא שבתוך האיחוד האירופי עצמו ישנם קולות אחרים. כאלה הן המדינות הבלטיות שעם ראשיהן נפגש לאחרונה נתניהו, וכזו היא קבוצת וישגרד, הברית הכוללת את צ'כיה, פולין, סלובקיה והונגריה, אשר חשיבותה לישראל היא רבה לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינה מדינית.

חשוב להבין זאת בהקשר הרחב: כל מדינות וישגרד הן חברות באיחוד האירופי ובנוסף גם בארגונים בינלאומיים אחרים, ורובן מובילות קו מדיני שעומד בניגוד גמור לגרמניה וצרפת ותואם יותר את הקו הישראלי. בזמן שגרמניה וצרפת (וגם נציבות האיחוד האירופי) מבקרות תדיר את ישראל הרי שמדינות מזרח היבשת מובילות קו הפוך ורואות בישראל דוגמא למדינת לאום אידאלית. לפחות חלק מהן גם מיישרות עם ישראל קו בנושא הגרעין האיראני ולא פחות חשוב מכך, גם בנושאים כלכליים.

כנס וישגרד שהיה אמור להתקיים השבוע בירושלים היה הפעם הראשונה בה אירוע כזה נערך מחוץ למדינות החברות בקבוצה, אלא שהמשבר מול פולין גרם לביטול השתתפותה וביטול הוועידה. בסופו של יום הגיעו לכאן מנהיגי צ'כיה, סלובקיה והונגריה, כאשר השתיים האחרונות הכריזו בחגיגיות על הקמת נציגות מסחרית ותרבותית בעלת מעמד דיפלומטי בירושלים. בכך הן הלכו בעקבות צ'כיה שעשתה זאת כבר לפני כשלושה חודשים.

שינוי המגמה

אז הטיעון לפיו ישראל נמצאת ב"בידוד מדיני" כבר לא תקף, לפחות עבור מי שעיניו בראשו. אז מה עושים בשמאל הישראלי, שיכול רק לחלום על חלק קטן מההישגים של נתניהו בזירה המדינית? מנסים לחפש טיעונים חדשים, שגם הם מתבררים כמופרכים.

כך למשל היא ההאשמה בקשרים עם מנהיגים אנטישמיים לכאורה כמו ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, האשמה שכמובן אינה אמת, אך נשמעת מצחיקה ובעיקר צבועה מפי המחנה שמגן בלהט על אנטישמיים אמיתיים כמו אבו מאזן, וקשור לגורמים קיצוניים במפלגה הדמוקרטית בארה"ב או מפלגת הלייבור הבריטית.

בתפיסתם הפוליטית הצרה והתלות שפיתחו במדינות מערב אירופה, מבקרי נתניהו לא מצליחים לראות את המסלול העוקף שסלל לאיחוד האירופי ועובר דווקא דרך מדינות מזרח היבשת. גם הפתיחה של עוד ועוד נציגויות רשמיות בבירת ישראל כנראה לא עושה טוב לשמאל הישראלי.

השורה התחתונה היא שמדינות רבות וטובות כמו ארה"ב, רוסיה, סין, הודו, אוסטרליה, מדינות דרום אמריקה ואפריקה ואף מדינות ערביות – כולן מחפשות את הקשר עם ישראל, עובדה שהיא פועל יוצא מהעוצמה והשגשוג שאנו חווים בעשורים האחרונים.

אז לא רק שמצבנו לא נוראי כפי שמנסים לצייר בזאת בשורות השמאל, הוא אפילו טוב מאוד והוא צפוי להשתפר עוד בעתיד. זה נכון שיש עדיין כוחות בינלאומיים שחלקם עוינים לישראל, אך אין ספק שהמגמה הכללית בעולם מתחילה להשתנות. זו עובדה שלא ניתן להתכחש לה, ולחלק נכבד ממנה אחראי ראש הממשלה נתניהו.

אלי חזן הוא מנהל אגף קשרי החוץ של תנועת הליכוד