"הוכחנו שהשמיים הם לא הגבול": היוזמה הפרטית מטיסה את חקר החלל הישראלי

משלב הרעיון, דרך גיוס משקיעים פרטיים ועד לשיגור המוצלח. כך הגיעה יוזמה של שלושה צעירים ישראלים כל הדרך עד לירח

עדות ליכולת של השוק הפרטי. ההכנות לקראת שיגור החללית 'בראשית' | תומר לוי

"אין ספק שמה  שעשינו כאן יהיה טריגר מאוד משמעותי לכל התעשייה הזאת בארץ", כך אומר אריאל גומז, מהמהנדסים שעבדו על הפרויקט הישראלי של עמותת Space IL להנחית חללית על הירח, בשיחה מיוחדת עם 'מידה'.

היוזמה הזו שנמצאת כעת בעיצומה מהווה, מעבר לסמל לגאווה לאומית, גם עדות ליכולת של השוק הפרטי להגיע ליעילות הגדולה בעשרות מונים מפרויקטים ממשלתיים דומים. אם הכל ילך כשורה, החללית 'בראשית' צפויה לנחות על הירח ב-11 באפריל,  אז תהפוך Space IL את ישראל למדינה הרביעית ששולחת חללית לירח אחרי ארה"ב, רוסיה וסין.

הכל החל עם תחרות של גוגל בשם Google Lunar XPRIZE, שהייתה אמורה לזכות את המנצחים בסכום של 20 מיליון דולר. כדי לזכות בתחרות הצוות נדרש להנחית בבטחה על פני הירח כלי רכב רובוטי שינוע למרחק של 500 מטר וישדר תמונות ונתונים חזרה אל כדור הארץ.

לאחר שהתחרות הסתיימה ללא זוכה במרץ 2018, הוחלט ב-Space IL כי היוזמה של שלושת הצעירים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, תמשיך כמתוכנן ותוכיח שניתן לבצע את המשימה בזול וביעילות חסרת תקדים.

"עלות הפרוייקט מסתכמת בכ-95 מיליון דולר, שזה נחשב מאוד זול בתחום של חלל עמוק", מסביר גומז ומוסיף כי רוב הכסף לפיתוחה של 'בראשית' הגיע מתורמים רבים כמוריס קאהן ושלדון אידלסון, ומיעוטו, כ-10% הגיע מתמיכה ממשלתית. "זו גם הייתה המטרה של התחרות – לעשות זאת ביוזמה פרטית, ולכן סכום הגיוס מממשלות הוגבל".

כאמור, 'בראשית' היא החללית הפרטית הראשונה שמתוכננת לנחות על הירח, ומכאן שהורדת העלויות היא קריטית. ממשלות יכולות בקלות יחסית לגייס את הון העתק הדרוש לשם יצירת פרויקט שכזה, אך יזמים פרטיים נוטים להיות קפדנים בהרבה.

משום כך אין זה מפתיע כי עלות פיתוח החללית הסתכמה בכ-95 מיליון דולר, לעומת מיליארדים רבים שהושקעו על ידי ממשלות ששיגרו חללית לירח בעבר. אך החללית הישראלית אינה רק פרטית וזולה, היא שוברת עוד כמה שיאים חשובים – משקלה הוא הנמוך ביותר אי פעם (600 ק"ג) ומסלולה הוא הארוך ביותר אי פעם בדרך לירח. שני האלמנטים הללו תרמו גם הם לעלות הפרויקט הנמוכה.

משמעות חינוכית

גומז, שהצטרף לפרויקט לפני  כשלוש שנים, מספר כי התלבט אם כדאי לו לעזוב עבודה קבועה בחברת היי-טק לטובת פרויקט זמני ומסוכן שכזה. "כשהציעו לי להצטרף זה היה נראה לי משהו מיוחד מאוד, אבל אמרו לי שזה לשנתיים, מה שגרם לי להתלבטות רבה. בסוף החלטתי ללכת לפי דבריו של אבא שלי שאמר שמידי פעם בחיים יש רכבת שאתה חייב להחליט אם אתה עולה עליה או נשאר ברציף ורואה אותה יוצאת בלעדיך. קיבלתי הזדמנות לקחת חלק בהגעה לירח, ולא יכולתי לסרב".

עבור גומז המטרה של הפרויקט היא משולשת – לצד התחרות של גוגל ומשמעות ההישג ההנדסי של החללית הישראלית, ישנו גם היבט חינוכי שבו הוא לוקח חלק, ומשמעות מדעית שמתבטאת בניסוי שיערך על הירח בשיתוף עם מכון וויצמן.  "המטרות של Space IL כוללות גם את קידום החינוך התחום וניסוי מדעי. אנחנו לוקחים איתנו לירח כלי למדידת השדה המגנטי בעת הנחיתה, ונשדר את הנתונים חזרה לכדור הארץ", הוא מסביר.

בנוסף, החללית נושאת עמה "קפסולת זמן", מאגר מידע הכולל מאות קבצים דיגיטליים החל מפרטים אודות העמותה, פרויקט בניית החללית והצוות, סמלים לאומיים, מטען תרבותי וחומרים שנאספו מהציבור הרחב לאורך השני. קפסולת הזמן תישאר על הירח גם בתום הפרויקט משום שהחללית אינה צפויה לחזור לכדור הארץ, והמידע הטמון בה עתיד להישאר בירח לזמן בלתי מוגבל.

כמו כן מספר גומז כי העמותה מקדמת את החינוך בתחום באמצעות מפגש עם תלמידים ועידוד היוזמה והלימודים בתחומי מדעי החלל ומדעים מדויקים. "אני גר באיזור בית שמש ואני נותן הרצאות בבתי ספר. אנחנו רוצים לתת לדור הבא לחלום שאפילו השמיים אינם הגבול, ודברים מאוד מעניינים קורים מעבר להם. אני תמיד אומר להם – זה לא קורה מעבר לים, באירופה או בארה"ב, זה ממש כאן לידכם, גם אתם יכולים".

תקדים היסטורי

כאמור, שיגורה של 'בראשית' מהווה תקדים היסטורי, בהיותה החללית הפרטית הראשונה המיועדת להגיע לחלל. מהלך זה של הפרטת תחום החלל תופס תאוצה רבה בשנים האחרונות, כאשר אחת המובילות בתחום, חברת Space X הצליחה להוריד את מחירי השיגורים לחלל במידה ניכרת, בעיקר בזכות השימוש החוזר ברקטות.

גם החללית הישראלית השתמשה בשירותיה של חברת Space X בעת השיגור, כאשר שוגרה החללית על גבי טיל הפלקון 9. השיגור התבצע בהצלחה לפנות בוקר ב-22 לפברואר, ומאז החללית מבצעת תימרונים כדי להתרחק עוד ועוד מכדור הארץ עד להגעתה לגובה הרב של הירח. "חברת Space X היא חברת תעופה אזרחית, רק שהיא מגיעה גם לחלל", אומר גומז. "כדי להוזיל עלויות השיגור כולל מספר לוויינים בנוסף לחללית שלנו. למעשה, אנחנו היינו המטען המשני בשיגור הזה, מפני שהמשקל והמסה שלנו היו קטנים בהרבה מיתר הלוויינים ששוגרו.

חשוב לציין כי המשימה טרם הושלמה, והמסע לנחיתה על הירח עודנו בעיצומו. רק לפני מספר ימים, בעת התמרון השני שתוכנן עבור בראשית, ביצע המחשב אתחול מחדש במפתיע, והתמרון בוטל. גומז, שהיה שם בעת התקלה מספר: "אנחנו נמצאים במסלול מאז יום שישי בבוקר. הירח נמצא במסלול בגובה של כ-400 אלף קילומטר, וכרגע אנחנו בגובה של 70 אלף קילומטר. אנחנו צריכים באמצעות הדלק שיש לנו בחללית, המהווה כ-75% מהמשקל, להגיע לגובה הדרוש. כל אחד מהתמרונים שנבצע עד שנגיע לירח יקרב אותנו קצת ויביא אותנו למסלול המרוחק יותר מכדור הארץ. אתמול היינו אמורים לעבור מ-70 אלף קילומטר לכ-120 אלף קילומטר, אלא שכאמור תקלה במחשב שעל החללית אילצה לבצע דחייה בתמרון לשלב מאוחר יותר".

שיתופי פעולה בינלאומיים

הנחתת חללית ישראלית על הירח תהווה הישג יוצא דופן עבור העמותה ועבור המדינה כולה. הפרויקט מביא לידי ביטוי את יכולותיה של ישראל בתחומי טכנולוגית החלל ומהווה תקדים חשוב מאוד מכמה היבטים.

מעבר להיבט החינוכי והמדעי, הפרויקט פותח אופק חדש לכלכלה הישראלית בזכות הידע ההנדסי והוכחת יכולות הפיתוח המתקדמות, וגומז מספר על שיתופי פעולה עתידיים שנרקמו בזכות הפרויקט: "לפני שבועיים נחתם הסכם ראשוני לשיתוף פעולה בין גורמים אירופאים לבין גורמים ישראלים במסגרת כנס החלל שהיה בתל-אביב. מדובר בין היתר על חברות מסחריות אירופאיות, שהצהירו כי בכוונתם לשתף פעולה עם התעשייה האווירית, שלקחה חלק בפרוייקט של Space IL".

לדבריו, במדינות אחרות בעולם פתאום רואים שאפשר להגיע בעלויות יחסית קטנות, והדבר יוצר עניין רב. "אם נצליח במשימה זה יביא הרבה פרנסה לארץ, ויפתח אפשרויות לשיתופי פעולה עסקיים משמעותיים", הוא אומר.

כל אלה מביאים את גומז להיות אופטימי מאוד בנוגע לעתיד של תעשיית החלל הישראלית. "אני בטוח שהעיסוק בתחום הזה רק יגדל וישפיע גם על תחומים אחרים, לא רק בארץ אלא בכל העולם. ברגע שרואים שחברה פרטית מסוגלת לעשות את זה בעלות נמוכה, זה מסמן לכל מיני גורמים שיש כאן משהו שכדאי לעסוק בו ואפשר להרוויח בו. הבשלות הטכנולוגית קיימת, ומהרגע הזה אין גבול לדמיון".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. חבל על המאמץ. האתר הזה חשוב אבל באמת, אין לכם שום השפעה. מי שקובע באמת רוצה את הגז באדמה, את היוזמה הפרטית בידיים של אנשי שלומנו ושמדינת ישראל תחזור ליצא תפוזים ולהיות תלויה לחלוטין במעצמות. כל מה שחשוב במנהיג הוא שהוא יהיה מספיק מושחת על מנת שאפשר יהיה לסחוט ממנו למכור את המדינה.

    1. ולכן תצביע למפלגה היחידה שמעניין אותה היוזמה הפרטית והשוק החופשי.
      זהות.

    2. זהות היא מפלגה שהרעיונות שלה טובים והאנשים שמנהלים אותה בחיים לא יגשימו אותם
      זאת הבעיה וזאת הסיבה שאני מצביע לבנט

      כל מה שפייגלין עושה כל הבחירות הללו זה לנופף בספר הענקי הזה שלו ולצעוק שיש לו מצע מסודר ושלכולם אין – הוא צודק, אבל מה הוא עשה בחיים שלו הפוליטיים ?

      אני באמת לא מזלזל בבן אדם, אבל הבן אדם הזה לא פוליטיקאי – להקים מפלגה קטנה הוא יודע, לשחק את המשחק הגדול של הפוליטיקה האמיתית עם השרים והממשלה – לא יודע.

  2. אני מכיר את היזמים, הם שמאלנים בדם.
    אם זה היה תלוי בכם הם היו מטיסים חלליות בברלין.