אם היציאה מהאיחוד האירופי תוכשל לבסוף בידי הפוליטיקאים, מיליוני מצביעים בריטים יחושו תחושת בגידה צורבת
בחודש ינואר 2019, פחות משלושה חודשים עד ליום הברקזיט, הפרלמנט הבריטי הצביע ברוב גדול נגד העסקה עם האיחוד האירופי שהציעה תרזה מיי. ביום שלישי, פחות משלושה שבועות עד הברקזיט, הפרלמנט עשה את אותו הדבר עם גרסה מעט שונה של אותה עסקה. נשיא הנציבות האירופית ז'אן-קלוד יונקר הזהיר את בריטניה ואמר כי "לא תהיה הזדמנות שלישית", ובריטניה צפויה לעזוב את האיחוד האירופי ב-29 במרץ, עם או בלי הסכם לגבי ההפרדות.
גם התובע הכללי הבריטי ג'פרי קוקס לא סייע לסיכויי ההצלחה של מיי כאשר חשף השבוע בהיסח הדעת כי "הסיכונים המשפטיים בעסקה לא השתנו". ההסכם שהציגה מיי לא היה מאפשר לבריטים לצאת מאיחוד המכסים עם אירלנד לאחר העזיבה הרשמית של האיחוד.
המשמעות הייתה השארת בריטניה תחת תחום השיפוט הכלכלי של האיחוד גם לאחר הברקזיט. הסכם כזה היה סטירת לחי מצלצלת למיליוני הבריטים שהצביעו בעד ריבונות ב-2016. כאשר בית הנבחרים דחה שוב את העסקה השבוע הוא נחלץ ממלכודת, אך ישנן עוד כמה כאלה בהמשך הדרך.
מבחינה טכנית, עזיבת האיחוד ללא עסקה היא עדיין ברירת המחדל המשפטית, למרות שהפרלמנט הצביע גם נגדה ביום רביעי. כעת הוא אמור להחליט האם להאריך את סעיף 50, החוק שקובע את יציאת בריטניה מהאיחוד ב-29 במרץ.
דחיה של התאריך הזה כנראה תעבור בהצבעה, למרות שגם זו תהיה משימה קשה. בנוסף להצבעה על התיקונים הדרושים בחוק הבריטי המקומי, הפרלמנט יצטרף לקבל גם את ברכת האיחוד האירופי. דבר כזה עלול לקחת זמן רב, משאב שלא מצוי כרגע בשפע בלונדון. כפי שמיי הסבירה, באיחוד ירצו לדעת כיצד דחיית הברקזיט תשרת את האינטרסים שלהם.
עלבון למצביעים
ביום שלישי פנתה מיי אל חברי הפרלמנט ושאלה: "האם אתם מעוניינים לבטל את סעיף 50, לערוך משאל עם חדש או לעזוב עם עסקה, רק לא העסקה הזאת?". עצם העובדה שראש הממשלה מעלה אפשרויות כאלה היא עלבון למפלגה שלה, ולמצביעים הבריטים בכלל.
במשאל העם שנערך על הברקזיט, כשבעים אחוזים מן המחוזות השמרניים הצביעו בעד עזיבה. סקרים אחרונים הראו ש-76 אחוזים מחברי המפלגה ברחבי המדינה היו מעדיפים את האפשרות של עזיבה ללא עסקה מאשר השארות באיחוד. 17.4 מיליון בריטים משתי המפלגות הצביעו בעד עזיבה, ושתי המפלגות הבטיחו לכבד את תוצאות המשאל. אם הברקזיט יוכשל לבסוף בידי הפוליטיקאים מצביעים רבים יחושו תחושת בגידה צורבת, ובצדק.
נכון להיום, אין לבריטניה יותר מדי אופציות מעודדות. המועדפת שבהן היא עדיין דחיקה במיי להציג חלופה נחושה יותר ומסוכנת פחות מבחינה פוליטית, ותמיכה ביציאה ללא עסקה על פני עוד דחיה. דחיה כזו רק תהיה כרטיס בכיוון אחד להתעלמות מרצון העם או הפיכת תוצאות המשאל, הדבר לו הממסד הפוליטי מקווה יותר מכל.
כך או אחרת, נראה שבמקרה הטוב בריטניה ממשיכה לצלוע לעבר ברקזיט שלא יהיה ראוי לשמו, והיא עושה זאת בדרך הכאוטית ביותר האפשרית.
הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'
שטויות במיץ עגבניות! הברקזיט זאת קטסטרופה! אלפי מצביעים הצביעו בגלל תחושות בטן ורעיונות רומנטיים שמנותקים מהמציאות, בלי להתעמק ולהבין את המשמעויות. עכשיו כל מי שחימם ושלהב את ההמונים נעלם או שותק. למה? למה בוריס ג׳ונסון התפטר? עכשיו כל האידיוטים מבינים שהם ניסרו את הענף עליו הם יושבים.
מה?
אתה אומר שממשלה על גבי ממשלה ששולטת באזרחיה של מדינה ריבונית ע"י אנשים שאפילו לא מהמדינה זה דבר טוב?
אתה מבין שאין לאיחוד האירופי התחייבות לאזרחי בריטניה והם יכולים לדפוק אותם כמה שבא להם כמו שהם עשו עד עכשיו
המצביעים רוצים יציע לגמרי כי האיחוד הוא פשוט עוד שלטון מושחת
המשמעות היא די פשוטה. הגנה על מדינת הלאום ועל הזכות להגן על הגבולות ולהחליט עבור האינטרסים הלאומיים והכלכליים. אכן קטסטרופה אמיתית לגלובלסיטים שהרעיונות שלכם, כמובן, מבוססים על הגיון? נסיון עבר? מוכחים באיזשהו אופן? אנא האר את עיננו.
זו בעיה כללית עם משאלי עם. הציבור לפעמים מכתיב לנבחריו מדיניות שהם לא מאמינים בה ואז נבחרי הציבור בבעיה האם לבצע את המדיניות שהוכתבה להם במשאל העם או להמשיך במדיניות שהם מאמינים בה ולמצוא דרך להציג את זה כך שזה יסתדר עם תוצאות משאל העם.
מזכיר קצת את משאל מתפקדי הליכוד על ההתנתקות. המתפקדים הצביעו נגד, בניגוד לדעתו של יו"ר המפלגה שרצה לבצע את ההתנתקות בכל זאת אז הומצאה "פשרה" שכביכול תרצה את מתנגדי ההתנתקות ובסוף ההתנתקות בוצעה כפי שרצה.
בדיעבד הוא הצליח כי בבחירות שנערכו מספר חודשים אחרי ההתנתקות מצביעי הליכוד עברו לקדימה בהמוניהם (אם אריק שרון היה ממשיך להוביל את קדימה כנראה שהיא היתה מקבלת יותר מנדטים).
האדם הלבן שלט פעם בעולם כולו.
היום אפילו את ארצו הוא איבד.
אין לאדם הלבן לאן לברוח
מצד אחד המהגרים הופכים אותו למיעוט כנוע
מצד שני השמאל הפרוגרסיבי משמיד אותו.
אולי לבנים יצטרכו לרכוש איים ריקים וליישב אותם
בלבנים וכך לחיות עם מדינה משלהם
אבל גם שם הפרוגרסיבים יביאו מהגרים
כנראה שזה גורלו של האדם הלבן
אבות אכלו בוסר ושיני בניו תקהינה
אין שום מדינה לבנה ללא מיעוטים
מזרח אירופה הלבנה עדיין שומרת בקנאות
על מדינותיהם לבל יכנסו מהגרים מוסלמים
שיחסלו את המדינה.אבל לבן מהמערב לא יהגר למזרח אירופה.אז לאן ילך? בכל מקום זה אותו דבר.
@אדם לבן,
שאפו על האמת לאמיתה (ואני עצמי לא בדיוק בלונדיני)!
כמו שכתבתי לא מזמן באחת התגובות כאן ב"מידה" – בארצות האדם הלבן יש כבר כמה עשורים מלחמת אזרחים סמויה שבה השמאל מנסה להחריב ארצות אלו (כלומר, ארצות האדם הלבן). גם השמאל הישראלי (שהוא כיום ללא שום הבדל זהה לשמאל העולמי) פועל להחריב את מנדינאת היהודים כי תרבותה היא תרבות האדם הלבן – יהודו-נוצרית. למה אתם חושבים שהשמאל נלחם עד מוות בהקמת הגדר בסיני אם לא לאפשר למהגרים שחורים ל"השחים" את ישראל. אותה כוונה לשמאל האמריקאי שנלחם נגד החומה של טראמפ בתקווה שפולשים לא לבנים ישנו את המאזן הדמוגראפי ממדינה לבנה למדינה שבה לבנים הם מיעוט נירדף.
והמצחיק? הרוב המוחלט של אלה הלוחמים נגד הלבנים, מאלה הרוצים בהכחדת הלבנים הם לבנים בעצמם. יש משהו אובדני בשמאל ולכן, אני מגדיר "שמאלני" כמי שתומך בדברים הרעים לשיבטו הביולוגי. אין שחורים או מוסלמים או אפילו אסיאתים כאלה, זו מחלה לבנה.